והיה לאות על ידך וכו', 8 מצוות עשה בכל רגע! והערה נחוצה בעקבות מעשה שהיה.

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
כידוע כבר כתב הרמב"ם שבכל רגע שמניח תפילין מקיים 8 מצוות עשה.
כי כל פרשה בפנ"ע שנצטוינו להניחה היא מצות עשה. ומאחר שיש בשל יד 4 פרשיות וכן בשל ראש 4 פרשיות = 8 מצוות עשה. 

והנה שמעתי מהגאון רבי נתן רוטמן מעשה שבדידיה הוי עובדה ששאל/בחן פעם את מאן דהו "מה יש בתוך התפילין?"
והלה ענה לתומו "מה שיש במזוזה"... 
התברר שכל ימי חייו ידע האיש רק זאת שהוא מניח את פרשיות "שמע" "והיה אם שמוע" ותו לא, וכמו במזוזה. . 
וא"כ - אמר הרב - הנחת תפילין שכזו הריהי בחשש של 'מתעסק' בעלמא כלפי הנחת 2 הפרשיות האחרות שהן "קדש" "והיה כי יביאך". 

וא"כ לכאורה זו מצוה גדולה לפרסם מה בדיוק יש בתפילין כדי שגם דלת העם יקיימו את כל 8 המצוות ולא יהיו 'מתעסקים' בשתים מתוך ארבע ובארבע מתוך שמונה (2 של יד ו-2 של ראש). 

​​​​​​נ. ב. שמעתי שהיתה התכתבות בין הגר"י הוטנר לרבי מ-770 על מבצעי התפילין שהגר"י הוטנר כתב לו שהאנשים ברחוב לא מקיימים מצוה כי הם חושבים שזו רק קופסה או משהו כזה, ואינם מתכוונים להניח את ה'דברים' האלה אשר אנכי וכו' שהתורה ציוותה להניחם בקופסה ייחודית זו.
​​​​​​(כל עוד אין להם מושג שאכן יש כאן דברים שצריכים להיות על לבבך ואת אותם הדברים לקושרם על ידך ולטוטפות בין עיניך). 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
לא הבנתי מהיכן הוציא הגר"נ רוטמן שהמצות עשה גם לדעת אילו פרשיות נמצאות בתוך התפילין?
לכאו' בזה שמכוון לקיים המצוה כמו שציותה התורה סגי, והיינו שבתורה (בכתב ובע"פ) מבו' איזה פרשיות יש לשים.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם אינו יודע כלום ובראשו קיימת האפשרות שיש שם כמה וכמה פרשיות - אה"נ.
הבעיה מתחילה כשהוא חושב שהוא כן יודע.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
עדיין לא הסברת מדוע הוא צריך לדעת שהפרשית שיש שם הם שמע והיה אם שמוע וכו' ולא עשרת הדיברות למשל,
מה המקור לזה שצריך לדעת מה נמצא שם ואם אני חושב שנמצא שם משהו אחר ממה שבאמת זה בעיה?
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
אם מניחים שיש דין מתעסק בתפילין (מה שיש לדון בזה הרבה וכבר נודעו דברי הגר"ח והגרב"ב שדין מתעסק מיתלא תליא בדין דבר שאפשר לקיימו ע"י שליח) הרי שהדברים מסתברים מאוד .והרי גם אתה מודה שאילו הוא חושב שיש לו עגבניה .. על הראש זה מתעסק,(גם אם הוא חושב שהמצווה להניח עגבניה). וכיון שמה שכתוב בתפילין זה חלק מעצמותם א"כ כיון שהוא חושב שלא מונח עליו מה שהתורה אמרה - הרי הוא בכלל מתעסק .
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
אם מניחים שיש דין מתעסק בתפילין (מה שיש לדון בזה הרבה וכבר נודעו דברי הגר"ח והגרב"ב שדין מתעסק מיתלא תליא בדין דבר שאפשר לקיימו ע"י שליח) הרי שהדברים מסתברים מאוד .והרי גם אתה מודה שאילו הוא חושב שיש לו עגבניה .. על הראש זה מתעסק,(גם אם הוא חושב שהמצווה להניח עגבניה). וכיון שמה שכתוב בתפילין זה חלק מעצמותם א"כ כיון שהוא חושב שלא מונח עליו מה שהתורה אמרה - הרי הוא בכלל מתעסק .

הדברים שכתבת אינם מקור, אלא לומדעס' פרטי שלך בלי להוכיח שכך אכן צריך להיות,
וע"כ אנישב ושואל אדם שמניח על הראש את הבית של התפילין וסובר שיש שם פרשיות אך לא יודע איזה אך מכוון לקיים המצוה שציוה הבורא מנין שאינו מקיים המצוה?
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
מה לומדעס פרטי שלי ? עם מה אתה מתווכח ? גם אם הוא חושב זה משהו אחר לגמרי ? תפרט !
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
אני אתן דוגמא לדבריכם צריך גם לדעת מה הסדר של רש"י בפרשיות (כשמניחים תפילין של רש"י) ומה של ר"ת (כשמניחים תפילין של ר"ת)??
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
יפה , אז עכשיו הבהרת שאתה מסכים באופן עקרוני שאם הוא חושב שמונח עליו דבר אחר ממה שהתורה ציותה - לא יצא ידי חובתו . אבל אתה טוען שההגדרה של מה שהתורה דרשה פרשיות מסוימות הם לא עצם התפילין . נראה לי די ברור לא כך .
לגבי תפילין דרש"י ור"ת - אם הסדר הוא חלק מצורת התפילין אה"נ - אבל אם זה רק תנאי איך יהיו הפרשיות מונחות בתפילין (מה שלא מתאים לכאורה לומר על גוף הפרשיות שזה רק תנאי איזה פרשיות יהיו מונחות ), אז באמת אי"ז מתעסק .
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
שו"ר שלכאו' טעיתי והדברים מפו שודאי יש לכוון על הפרשיות שיש בתוך התפילין'- יְכַוֵּן בַּהֲנָחָתָם שֶׁצִּוָּנוּ הָקָּבָּ''ה לְהָנִיחַ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ (שו"ע כה, ה), וכמו שמוסיפים ואומרים בנוסח הלשם יחוד- והם ארבע פרשיות אלו שמע והיה אם שמוע קדש והיה כי יביאך.
אומנם עדיין יש לדון אם חלק זה במצווה הוא כוונה מעכבת.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
לא חיסרון ידיעה, אלא מחשבה הפוכה על מה שיש לו על הראש !
כלומר: אחד שמניח תפילין וחושב באופן כללי שמונח עליו מה שהתורה הצריכה שיהיה מונח עליו -אי"ז בכלל מתעסק
אבל אם הוא חושב שמה שמונח עליו זה משהו אחר ממה שהתורה באמת דרשה - הרי הוא בכלל מתעסק .

דרך משל : אם אחד חותך את ערלת בנו וסובר שבאמת הוא חותך נייר הרי הוא מתעסק במצוות מילה , אבל אם הוא חושב שיתכן שהוא חותך את ערלת בנו ויתכן שלא - אי"ז בכלל מתעסק - וכדמוכח מסוגיית מתעסק בשבת וכדומה .
 

אבינועם

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
הכוונה הזאת דעת רוב פוסקים שאינה מעכבת וסגי בכוותו לשם מצווה .
אולי תנחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו....
ובבקשה ממך תציין נא מקור? 📚
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
אבינועם אמר:
זאת נחמתי אמר:
הכוונה הזאת דעת רוב פוסקים שאינה מעכבת וסגי בכוותו לשם מצווה .
אולי תנחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו....
ובבקשה ממך תציין נא מקור? 📚
נחמו נחמו עמי ...
משנה ברורה סימן כה ס"ק טו
כתב הב"ח בסימן ח' טעם לזה מדכתיב והיה לך לאות על ידך וגו' למען תהיה תורת ד' בפיך כי ביד חזקה הוציאך וגו' יורה כי עיקר המצוה וקיומה תלויה בכונה שיכוין בשעת קיום המצוה וכתב הפמ"ג דמ"מ בדיעבד אפילו אם לא כיון רק לשם מצוה בלבד יצא:
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
ויהי רצון שכשם שראיתם בנחמה זו כן תזכו ותראו בנחמת ישראל, כנאמר כי ניחם ה ' ציון ניחם כל חרבתיה, עוד ישבו זקנים וזקינות בהר הקודש ילדים (וילדות) משחקים ברחובות העיר , תכלת לכנפי ציציותיהם תפילין בראשיהם, ונעימות אתחלתא דגאולה בפיהם .
ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
לאחר הקריאה מלמעלה של ההתכתבות לענ"ד הטענות של הרב מתאהב על ידך וזאת נחמתי הם שהועלו ע"י הגר"י הוטנר ודחאם הרבי מחב"ד זצ"ל.
(מהטעמים שביארתי לעיל שסגי במה שיודע שאלו בתים שבתוכם פרשיות ואין הוא צריך לדעת אלו פרשיות מונחות שם, וגם העלה את טענתי הנ"ל שאם כן אין לדבר סוף וחומרא דאתי לידי קולא הוא כמבו' למעיין).
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
לכאורה הנקודה המרכזית בדיון הזה, הוא כיון שחיוב הנחת תפילין לא מופיע בתורה כחיוב על 'תפילין' כיחידה אחת, אלא ציווי על כל פרשה פרטית בנפרד להניחה כטוטפת על הראש וכאות על יד, ובאה הלמ"מ לקבוע את צורת המצוה כמראה התפילין שלנו - יש לדון האם על ידי הלכה זו, שם המצוה נהייתה 'תפילין', וארבע הציוויים הם ארבע מצוות שמתקיימות באותה מצוה אחת של הנחת תפילין, או שזה נשאר כארבע מצוות שונות כל אחת על הפרשה שלה, רק שמקיימים אותם יחד.

כמובן אם האפשרות הזאת השניה נכונה, יש מקום רב לטענת הרב הוטנר, כי גם אם לא נדע את השיעור המדויק של הידיעה, דהיינו האם צריך לדעת מה בדיוק כתוב וכו', אמנם זה שצריך לדעת שיש כאן 'פרשיות' זה בודאי התחלת ההתחלות של קיום המצוה, והתפילין הם רק 'אופן' הקיום, והרי זה דומה למי שהוא יודע שהוא 'נוטל' אבל הוא לא יודע שהוא 'נוטל' לולב.

הדברים הללו מובלעים בדיוק הנ"ל אולם לא מספיק מודגשים.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
לכאורה הנקודה המרכזית בדיון הזה, הוא כיון שחיוב הנחת תפילין לא מופיע בתורה כחיוב על 'תפילין' כיחידה אחת, אלא ציווי על כל פרשה פרטית בנפרד להניחה כטוטפת על הראש וכאות על יד, ובאה הלמ"מ לקבוע את צורת המצוה כמראה התפילין שלנו - יש לדון האם על ידי הלכה זו, שם המצוה נהייתה 'תפילין', וארבע הציוויים הם ארבע מצוות שמתקיימות באותה מצוה אחת של הנחת תפילין, או שזה נשאר כארבע מצוות שונות כל אחת על הפרשה שלה, רק שמקיימים אותם יחד.

כמובן אם האפשרות הזאת השניה נכונה, יש מקום רב לטענת הרב הוטנר, כי גם אם לא נדע את השיעור המדויק של הידיעה, דהיינו האם צריך לדעת מה בדיוק כתוב וכו', אמנם זה שצריך לדעת שיש כאן 'פרשיות' זה בודאי התחלת ההתחלות של קיום המצוה, והתפילין הם רק 'אופן' הקיום, והרי זה דומה למי שהוא יודע שהוא 'נוטל' אבל הוא לא יודע שהוא 'נוטל' לולב.

הדברים הללו מובלעים בדיוק הנ"ל אולם לא מספיק מודגשים.
לגבי השורה האחרונה כנראה צ"ל בדיון הנ"ל (במקום בדיוק).

לגבי עצם הענין הגדרת יפה את הדיון גם אם יכול להיות שאפשר להגדיר את הנושא בעוד דרכים.

מה שכן עד עתה נראה לי קיצרתי מעט ולכן חושבני שצריך להרחיב-

לענ"ד עצם זה שאדם יודע שהוא מניח תפילין זה מספיק,
ולכן זה לא דומה למשל למי שיודע שהוא נוטל אך לא יודע שזה לולב או מי שאוכל אך לא יודע שזה מצה, כי כאן מיירי באדם שיודע שהוא מניח אך גם יודע שהוא מניח תפילין אלא שאינו יודע מה זה אומר תפילין (כלו' הוא יודע שזה הקופסא השחורה המרובעת אך ממה היא עשויה ומה יש בתוכה אינו יודע וכדלקמן) וזה לכאו' לא שמענו בשום מקום שיעכב (גם אם יש בזה ענין לכתחילה כמו שהבאתי לעיל מלשון השו"ע ונוסח הלשם יחוד וכמו שציינו לעיל דרק הכוונה לקיים המצוה שצוני הבורא היא המעכבת).
מה שכן יש לדון מה רמת חסרון הידיעה שלו ביחס למה זה תפילין-
האם אדם שיחשוב שתפילין זה חתיכה מפלסטיק בלי כלום בפנים ואינו יודע שזה בית מעור עם פרשיות בפנים אך למעשה יניח תפילין שעשויות כדת ויחשוב אני מכוון לקיים מצות תפילין, לא יצא יד"ח מצוות הנח תפילין? (לגבי הציור הזה אני מסתפק).
האם אדם שיודע שזה בית מעור עם פרשיות בפנים אך אינו יודע איזה ומכוון לקיים מצות תפילין ומניח תפילין העשויות כדת לא יצא יד"ח?
האם אדם שיודע שזה בית מעור עם פרשיות אך ידיעתו באיזה פרשיות חלקית או לא נכונה כגון בסיפור הנ"ל שחושב שיש שם רק שמע והיה אם שמוע (שזה נ"ל כידיעה חלקית ולא כידיעה הפוכה) וכן באופן שחושב שיש שם עשרת הדיברות וכדו' (שזה ידיעה הפוכה) לא יצא יד"ח אף אם יכוון לצאת יד"ח מצוות הנחת תפילין ויניח תפילין העושיות כדת?
לענ"ד יצא יד"ח, וע"ז כל כתיבתי לעיל אם יש למאן דהו מקור הפוך אשמח לראות. 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
לאחר הקריאה מלמעלה של ההתכתבות לענ"ד הטענות של הרב מתאהב על ידך וזאת נחמתי הם שהועלו ע"י הגר"י הוטנר ודחאם הרבי מחב"ד זצ"ל.
(מהטעמים שביארתי לעיל שסגי במה שיודע שאלו בתים שבתוכם פרשיות ואין הוא צריך לדעת אלו פרשיות מונחות שם, וגם העלה את טענתי הנ"ל שאם כן אין לדבר סוף וחומרא דאתי לידי קולא הוא כמבו' למעיין).
לאו דווקא , הרבי מחב"ד  טוען את טענתי שבכוונה הפכית הוא ודאי מתעסק . הויכוח שלהם הוא בסתמא שאז כתבתי שאין מתעסק 
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
ויהי רצון שכשם שראיתם בנחמה זו כן תזכו ותראו בנחמת ישראל, כנאמר כי ניחם ה ' ציון ניחם כל חרבתיה, עוד ישבו זקנים וזקינות בהר הקודש ילדים (וילדות) משחקים ברחובות העיר , תכלת לכנפי ציציותיהם תפילין בראשיהם, ונעימות אתחלתא דגאולה בפיהם .
ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים
לא מכובד ולא מכבד
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
יושבי יעבץ אמר:
זאת נחמתי אמר:
ויהי רצון שכשם שראיתם בנחמה זו כן תזכו ותראו בנחמת ישראל, כנאמר כי ניחם ה ' ציון ניחם כל חרבתיה, עוד ישבו זקנים וזקינות בהר הקודש ילדים (וילדות) משחקים ברחובות העיר , תכלת לכנפי ציציותיהם תפילין בראשיהם, ונעימות אתחלתא דגאולה בפיהם .
ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים
לא מכובד ולא מכבד


אל באפך, זה סך הכל היה באווירת ההומור של ההודעות הקודמות ובהתייחס להודעה של הרב אבינועם באשכול סמוך .
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
יהודי רציני אמר:
לאחר הקריאה מלמעלה של ההתכתבות לענ"ד הטענות של הרב מתאהב על ידך וזאת נחמתי הם שהועלו ע"י הגר"י הוטנר ודחאם הרבי מחב"ד זצ"ל.
(מהטעמים שביארתי לעיל שסגי במה שיודע שאלו בתים שבתוכם פרשיות ואין הוא צריך לדעת אלו פרשיות מונחות שם, וגם העלה את טענתי הנ"ל שאם כן אין לדבר סוף וחומרא דאתי לידי קולא הוא כמבו' למעיין).
לאו דווקא , הרבי מחב"ד  טוען את טענתי שבכוונה הפכית הוא ודאי מתעסק . הויכוח שלהם הוא בסתמא שאז כתבתי שאין מתעסק 

אם ככה אמורה להיות בינינו מידה מסוימת של הסכמה והדיון הוא על מקרים יותר מצומצמים ולעיל פירטתי מקרים שונים שאני חושב שבהם דייקא אנו נחלקים.
יישר כח על הדיון עד עתה, ובפרט למי שהעלה את ההתכתבות הנ"ל בין הגר"י הוטנר זצ"ל לרבי מחב"ד זצ"ל.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
אם נקבל את דעת הרב רוטמן או אז ברור הדבר שלא מספיק לדעת את כותרות ארבעת הפרשיות, אלא את כל פרטי הפרשיות שהם מתורף המצוה ועיקרה, ואפי' ת"ח שפעם עבר בעיון על פרשיות התפילין והוציא מהם כל מה שיש לומר שמעכב לדינא בהנחת התפילין לצאת מחשש מתעסק, אם עברה שנה והוא שכח את כל הפרטים. די בכך שלא יזכור פסוק אחד מפרשת קדש לי כל בכור כדי להפוך את התפילין לאנדרטה.
 
 

טל חרמון

משתמש ותיק
היום שמעתי זאת מר' נתן רוטמן בשיעור בבית וגן, הוא גם אמר שיש בעיה גדולה שאיסור להסיח דעת והמשמוש כל שעה הוא מצד הכ"א אזכרות ומי שממשמש בקופסא של ההזכרות וחושב לא להסיח דעת מהקופסא.....
מ"מ נראה לי לעיכוב מחשבה מאוד קלה - זכירת מצוות מצה כי ביד חזקה הוציאנו ממצרים וזכירת קדושת בכור כי בכורינו הציל ובחוזק יד הוציאנו ממצרים, הפרשות השניות בראשו של כל יהודי שאומרם כל יום.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
מ"מ נראה לי לעיכוב מחשבה מאוד קלה - זכירת מצוות מצה כי ביד חזקה הוציאנו ממצרים וזכירת קדושת בכור כי בכורינו הציל ובחוזק יד הוציאנו ממצרים, הפרשות השניות בראשו של כל יהודי שאומרם כל יום.
לא הבנתי את דבריך, הכוונה הזו מפורש במ"ב שאינה לעיכוב גם בשעת הברכה כמו שהזכירו לעיל.
ורק כוונה לקיים המצוה שצוני בוראי להניח תפילין היא המעכבת.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
ספר וסופר אמר:
לכאורה הנקודה המרכזית בדיון הזה, הוא כיון שחיוב הנחת תפילין לא מופיע בתורה כחיוב על 'תפילין' כיחידה אחת, אלא ציווי על כל פרשה פרטית בנפרד להניחה כטוטפת על הראש וכאות על יד, ובאה הלמ"מ לקבוע את צורת המצוה כמראה התפילין שלנו - יש לדון האם על ידי הלכה זו, שם המצוה נהייתה 'תפילין', וארבע הציוויים הם ארבע מצוות שמתקיימות באותה מצוה אחת של הנחת תפילין, או שזה נשאר כארבע מצוות שונות כל אחת על הפרשה שלה, רק שמקיימים אותם יחד.

כמובן אם האפשרות הזאת השניה נכונה, יש מקום רב לטענת הרב הוטנר, כי גם אם לא נדע את השיעור המדויק של הידיעה, דהיינו האם צריך לדעת מה בדיוק כתוב וכו', אמנם זה שצריך לדעת שיש כאן 'פרשיות' זה בודאי התחלת ההתחלות של קיום המצוה, והתפילין הם רק 'אופן' הקיום, והרי זה דומה למי שהוא יודע שהוא 'נוטל' אבל הוא לא יודע שהוא 'נוטל' לולב.

הדברים הללו מובלעים בדיוק הנ"ל אולם לא מספיק מודגשים.
לגבי השורה האחרונה כנראה צ"ל בדיון הנ"ל (במקום בדיוק).

לגבי עצם הענין הגדרת יפה את הדיון גם אם יכול להיות שאפשר להגדיר את הנושא בעוד דרכים.

מה שכן עד עתה נראה לי קיצרתי מעט ולכן חושבני שצריך להרחיב-

לענ"ד עצם זה שאדם יודע שהוא מניח תפילין זה מספיק,
ולכן זה לא דומה למשל למי שיודע שהוא נוטל אך לא יודע שזה לולב או מי שאוכל אך לא יודע שזה מצה, כי כאן מיירי באדם שיודע שהוא מניח אך גם יודע שהוא מניח תפילין אלא שאינו יודע מה זה אומר תפילין (כלו' הוא יודע שזה הקופסא השחורה המרובעת אך ממה היא עשויה ומה יש בתוכה אינו יודע וכדלקמן) וזה לכאו' לא שמענו בשום מקום שיעכב (גם אם יש בזה ענין לכתחילה כמו שהבאתי לעיל מלשון השו"ע ונוסח הלשם יחוד וכמו שציינו לעיל דרק הכוונה לקיים המצוה שצוני הבורא היא המעכבת).
מה שכן יש לדון מה רמת חסרון הידיעה שלו ביחס למה זה תפילין-
האם אדם שיחשוב שתפילין זה חתיכה מפלסטיק בלי כלום בפנים ואינו יודע שזה בית מעור עם פרשיות בפנים אך למעשה יניח תפילין שעשויות כדת ויחשוב אני מכוון לקיים מצות תפילין, לא יצא יד"ח מצוות הנח תפילין? (לגבי הציור הזה אני מסתפק).
האם אדם שיודע שזה בית מעור עם פרשיות בפנים אך אינו יודע איזה ומכוון לקיים מצות תפילין ומניח תפילין העשויות כדת לא יצא יד"ח?
האם אדם שיודע שזה בית מעור עם פרשיות אך ידיעתו באיזה פרשיות חלקית או לא נכונה כגון בסיפור הנ"ל שחושב שיש שם רק שמע והיה אם שמוע (שזה נ"ל כידיעה חלקית ולא כידיעה הפוכה) וכן באופן שחושב שיש שם עשרת הדיברות וכדו' (שזה ידיעה הפוכה) לא יצא יד"ח אף אם יכוון לצאת יד"ח מצוות הנחת תפילין ויניח תפילין העושיות כדת?
לענ"ד יצא יד"ח, וע"ז כל כתיבתי לעיל אם יש למאן דהו מקור הפוך אשמח לראות. 
בחז"ל ברור שתפילין זה לא הקופסא שבתוכה יש את הפרשיות אלא הפרשיות עצמן, אלא שצורת המצוה היא שהפרשיות יהיו בתוך ארבעה בתים מעור אחד תפורים כהלכתן וקשורים כהלכה ברצועות כהלכה. - כך שמי שאינו מבין שהוא מניח כאן פרשיות לכאורה הוא לגמרי בגדר מתעסק.
לגבי אם צריך לדעת מה כתוב בפרשיות לכאורה ברור שצריך (שהרי חז"ל דרשו את הפסוק "ושמתם את דברי אלה על לבבכם" על הנחת תפילין של יד - משמע שהכוונה שעניינה של מצות "וקשרתם אותם לאות על ידכם" זה "ושמתם את דברי אלה על לבבכם" ועניינה של מצות "והיו לטוטפות בין עיניכם" היא "ושמתם את דברי אלה ...על נפשכם" - והמניח תפילין בלי לשים על ליבו ועל נפשו את מה שכתוב בהם אז אף שקיים את הסמל שציוונו ה' לעשות לא קיים את הדבר שאותו זה בא לסמל וגם אותו נצטוינו לעשות) אך אין לכאורה בסיס לומר שזה מעכב (ובלבד שידע שזה הדברים שה' ציוה לקשור על היד ועל הראש, אבל אם רק יודע שכתוב משהו בפנים אך לא מבין שמה שכתוב זה עיקר התפילין אז הרי זה כחושב שיש רק קופסא שכבר כתבתי לעיל שהרי זה כמתעסק).

ומכל מקום נראה לי שאין הכרח (לגבי מצות "ושמתם") שידע את כל הפרטים הכתובים בפרשיות אלו, אלא שצריך לדעת באופן כללי את עיקרי העניינים הכתובים בהם: יחוד ה' ויציאת מצרים ושכר המצוות וענשם.
 
חלק עליון תַחתִית