פשר פרשה
מנהל תוכן
[highlight=yellow]להזהיר גדולים על הקטנים[/highlight]
לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך (שמות כ, י).
וברש"י: אתה ובנך ובתך. אלו הקטנים, או אינו אלא גדולים, אמרת, הרי כבר מוזהרין הם, אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על שביתת הקטנים, וזה ששנינו (שבת קכא.) קטן שבא לכבות, אין שומעים לו, מפני ששביתתו עליך.
ולכאורה צריך ביאור, שהרי מצינו בגמרא (יבמות קיד.) "לא תאכלום כי שקץ הם - לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים", וכן מייתו שם קראי להזהיר גדולים על הקטנים מאיסורי דם וטומאה ועבדינן צריכותא לכולהו, ואם כן יש ללמוד לאיסור שבת מאיסור שרצים דם וטומאה, ולמאי איצטריך קרא יתירא לענין שבת.
גם קשה, מדוע לא הזכירה הגמרא ביבמות לקרא דידן, אלא רק את ג' הילפותות האחרות.
וקושיא נוספת שנשלחה למערכת ע"י אחד מגדולי הת"ח שבירושלים: אי נימא דדין חינוך לקטן הוא מדאורייתא [כמו שמשמע בנזיר כט. דיש צד כזה, וכן הובאו דעות כאלו בפוסקים], למאי אצטריך כלל הני ילפותות להזהיר הגדולים על הקטנים, תיפוק ליה מדין חינוך.