שמות יח יב - לאכול לחם

בבלי

משתמש ותיק
ואז שואלים וכי רק לחם אכלו?
וזוכרני שאחד מאדמור"י גור תירץ משהו בזה.
אבקש:
א. לדעת מי ומה תירץ.
ב. תירוצים נוספים עם מקורות
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
ב. כל סעודה נקראת ע"ש הלחם (לא זוכר מקור מפורש, אבל זכור לי שמובא בכמה מקומות)
[י"מ (ראב"ע, ראב"ם) שאכלו את השלמים שבתחילת הפסוק]
 

מנצפך

משתמש רגיל
אברבנאל
לאכול לחם מבשר זבח שלמיו וגם לחם ממש ממה שהביא יתרו ממדין

קדושת לוי
בשכר שאמר יתרו 'קראן לו ויאכל לחם' (לעיל ב, כ), זכה שיכתוב בתורה 'לאכול לחם לפני האלהים'
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש"כ.
יש תירוץ על זה מהאמרי אמת? [כעת נזכרתי שהתירוץ היה ממנו, אך עדיין איני זוכר מה היה התירוץ]
 

מרחיב אפיקים

משתמש רגיל
החת''ס אומר שרק את הלחם אכלו ולאפוקי את הקרבנות שהקריב
דהנה יתרו הקריב עולה וזבחים לאלוהים, והרמב''ן פי' עה''פ זובח לאלוהים יחרם בלתי לה' לבדו, שאסור להקריב למלאכים אלא רק לשמו המיוחד
ולכך אהרן והזקנים לא אכלו שידע שאסור להקריב כך, וע''ש שכתב דמעיקר הדין אינו קרבן כלל לר''ש דבעי שיתנדב כדרך המתנדבים
 

כמו שחל

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
כל סעודה נקראת ע"ש הלחם (לא זוכר מקור מפורש, אבל זכור לי שמובא בכמה מקומות)
כמה מקורות לענין:
קרבן נתנאל קידושין פ"א ל – "דכל הסעודה קרי ע"ש לחם וכ"ה בתוספות"
מהרש"א ערובין סה.
גו"א ויקרא כא, כא
מגלה עמוקות שלח
של"ה שער האותיות, קדושת אכילה, שם כי תבא, תורה אור א.
מצו"ד מל"ב כה, כט ועוד
תוי"ט שקלים ד, ט – "ע"ד מאמרם 'כל סעודה נקרא ע"ש הלחם'"
פנ"י ברכות מא:
תפא"י נגעים יג, ט
 

פלוני

משתמש ותיק
בבלי אמר:
ואז שואלים וכי רק לחם אכלו?
וזוכרני שאחד מאדמור"י גור תירץ משהו בזה.
אבקש:
א. לדעת מי ומה תירץ.
ב. תירוצים נוספים עם מקורות
שמעתי פעם כמדומני בשם ר"ש קלוגר שאמר שהיות ואכלו את המן והוא היה בכל טעם שרק רצו, והחי' היה שלמרות שיתרו יכל לאכול רק לחם כמוש"כ אוהב גר 
לתת לו לחם ושמלה כולם באו לאכול יחד איתו.
 
 

משתתף

משתמש רשום
יש"כ.
יש תירוץ על זה מהאמרי אמת? [כעת נזכרתי שהתירוץ היה ממנו, אך עדיין איני זוכר מה היה התירוץ]
מובא בשם ה'אמרי אמת' שהגמ' בפסחים [צ"ב.] הביאה את שיטת בית הלל ש"הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר", הכוונה שגר שנימול יש לו דין כמו אדם שנטמא ממת שהוא טמא שבע ימים ולכן המתגייר בע"פ לא אוכל מקרבן פסח, בגלל שאין לו הזאה שלישי ושביעי ולפי זה קשה מהגמ' בסנהדרין [צ"ד.] לפי שיטה אחת 'ויחד יתרו', שהעביר חרב חדה על בשרו, ומסביר רש"י שהכוונה שיתרו מל את עצמו והתגייר, ואם כן היה בגדר של "הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר", ואיך יכול היה לאכול מבשר הקדשים? אלא שלכן מדגישה התורה "לאכול לחם", שמלבד הלחם לא יכול היה יתרו לאכול כלום.
 
חלק עליון תַחתִית