מה שמועה שמע ובא - מה הכריח לרש"י שיתרו שמע דבר מסוים??

מבין ענין

משתמש ותיק
והרי בפסוק מפורש וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, הרי מפורש שיתרו שמע את הכל, ומה הפריע לרש"י [ולמדרש] לבאר כן, ואמרו ששמע דבר מסוים - קרעי"ס ומלחמת עמלק??

יודע אני שקדמוני מפרשי רש"י בשאלה זו, אך אף תשובה לא הניחה את דעתי.

אשמח לשמוע מי יש לו חידוש המניח את הדעת בזה.


בכל אופן, אשתף את חברי הפורום במה שלענ"ד נראה -
היות ורש"י נוקט שיתרו בא לאחר מת"ת [עי' שפת"ח בתחילת הפרשה], הוקשה לו מדוע אם כן כתבה התורה פרשת ביאתו קודם מת"ת [והגם שאין מוקדם ומאוחר בתורה, בודאי יש טעם לכך שהקדים המאוחר]?
ועל זה מתרץ רש"י - היות והפרשה הקודמת סיימה בקרעי"ס ומלחמת עמלק, רצה להסמיך לה פרשת יתרו מפני שזו הייתה סיבת ביאתו - ששמע קרעי"ס ומלח"ע!
 

HaimL

משתמש ותיק
אם מפרשי רש"י לא הניחו את דעתך, ספק אם אוכל אני,
אבל לפחות אנסה ליישב בדוחק. 

נראה כי הפסוק הוא כלל ופרט, ואין בכלל אלא מה שיש בפרט. וזהו בדיוק בגלל השיטה שאתה ציינת, שיתרו בא לאחר מ"ת. והיינו, שהפסוק אומר כלל, את  כל אשר עשה וגו' והייתי חושב שזה כולל גם את מ"ת, קמ"ל סוף הפסוק, כי הוציא וגו', היינו שבעיני יתרו היה נחשב יציאת מצרים כנגד כל מה שעשה הקב"ה לישראל, וגמר וסיום יציאת מצרים היה בקריעת ים סוף (אשר ראיתם היום את מצרים לא תוסיפו וגו') ומלחמת עמלק (שהיה בדרך בצאתכם ממצרים וגו')
​​ 
 

HaimL

משתמש ותיק
ואגב גררא, נראה לי גם לפרש הטעם שהקדימה התורה פרשת ואתה תחזה לפרשת מ"ת, והיינו שיש קצת טעם לפגם, בכך שיתרו גמר בדעתו לשוב לארצו, לאחר שזכה לראות את עם ישראל עוסקים בתורה (כי יבואו אלי העם לדרוש א-לקים). ועכשיו, שהקדימה התורה את ביאתו והליכתו, הרי אין זה כ"כ מפורש, וחס הכתוב על כבודו.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אם מפרשי רש"י לא הניחו את דעתך, ספק אם אוכל אני,
אבל לפחות אנסה ליישב בדוחק. 

נראה כי הפסוק הוא כלל ופרט, ואין בכלל אלא מה שיש בפרט. וזהו בדיוק בגלל השיטה שאתה ציינת, שיתרו בא לאחר מ"ת. והיינו, שהפסוק אומר כלל, את  כל אשר עשה וגו' והייתי חושב שזה כולל גם את מ"ת, קמ"ל סוף הפסוק, כי הוציא וגו', היינו שבעיני יתרו היה נחשב יציאת מצרים כנגד כל מה שעשה הקב"ה לישראל, וגמר וסיום יציאת מצרים היה בקריעת ים סוף (אשר ראיתם היום את מצרים לא תוסיפו וגו') ומלחמת עמלק (שהיה בדרך בצאתכם ממצרים וגו')
​​ 

תודה.

אך מה נעשה שקשה לבאר כך את רש"י, כי ביאור זה נסתר מדברי רש"י עצמו בהמשך:
רש"י שמות פרק יח
את כל אשר עשה - להם בירידת המן ובבאר ובעמלק:
כי הוציא ה' וגו' - זו גדולה על כולם:
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
ואגב גררא, נראה לי גם לפרש הטעם שהקדימה התורה פרשת ואתה תחזה לפרשת מ"ת, והיינו שיש קצת טעם לפגם, בכך שיתרו גמר בדעתו לשוב לארצו, לאחר שזכה לראות את עם ישראל עוסקים בתורה (כי יבואו אלי העם לדרוש א-לקים). ועכשיו, שהקדימה התורה את ביאתו והליכתו, הרי אין זה כ"כ מפורש, וחס הכתוב על כבודו.

מה פגם יש בכך שהלך לגייר את בני ארצו?
 

HaimL

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
HaimL אמר:
ואגב גררא, נראה לי גם לפרש הטעם שהקדימה התורה פרשת ואתה תחזה לפרשת מ"ת, והיינו שיש קצת טעם לפגם, בכך שיתרו גמר בדעתו לשוב לארצו, לאחר שזכה לראות את עם ישראל עוסקים בתורה (כי יבואו אלי העם לדרוש א-לקים). ועכשיו, שהקדימה התורה את ביאתו והליכתו, הרי אין זה כ"כ מפורש, וחס הכתוב על כבודו.

מה פגם יש בכך שהלך לגייר את בני ארצו?
אפשר לתרץ את זה לפי המשנה הידועה באבות

אמרתי לו: אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה.

ומה החידוש, שיניח ר"י בן קסמא את התורה בשביל כסף וזהב. אלא שהאדם שפגע בו הבטיח לו שיעשה גדולות בקירוב הבריות לתורה (כך אני זוכר ראיתי שאומרים בזה), ואעפ"כ המעלה היותר גדולה היא לימוד התורה 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
HaimL אמר:
ואגב גררא, נראה לי גם לפרש הטעם שהקדימה התורה פרשת ואתה תחזה לפרשת מ"ת, והיינו שיש קצת טעם לפגם, בכך שיתרו גמר בדעתו לשוב לארצו, לאחר שזכה לראות את עם ישראל עוסקים בתורה (כי יבואו אלי העם לדרוש א-לקים). ועכשיו, שהקדימה התורה את ביאתו והליכתו, הרי אין זה כ"כ מפורש, וחס הכתוב על כבודו.

מה פגם יש בכך שהלך לגייר את בני ארצו?
ועוד יש לומר בדרך אפשר, שחס הכתוב על כבודו, שהרי לא אסתייע בידו, וצא ולמד ממעשה בלעם ובעל פעור. 
 
 
חלק עליון תַחתִית