והרי בפסוק מפורש וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, הרי מפורש שיתרו שמע את הכל, ומה הפריע לרש"י [ולמדרש] לבאר כן, ואמרו ששמע דבר מסוים - קרעי"ס ומלחמת עמלק??
יודע אני שקדמוני מפרשי רש"י בשאלה זו, אך אף תשובה לא הניחה את דעתי.
אשמח לשמוע מי יש לו חידוש המניח את הדעת בזה.
בכל אופן, אשתף את חברי הפורום במה שלענ"ד נראה -
היות ורש"י נוקט שיתרו בא לאחר מת"ת [עי' שפת"ח בתחילת הפרשה], הוקשה לו מדוע אם כן כתבה התורה פרשת ביאתו קודם מת"ת [והגם שאין מוקדם ומאוחר בתורה, בודאי יש טעם לכך שהקדים המאוחר]?
ועל זה מתרץ רש"י - היות והפרשה הקודמת סיימה בקרעי"ס ומלחמת עמלק, רצה להסמיך לה פרשת יתרו מפני שזו הייתה סיבת ביאתו - ששמע קרעי"ס ומלח"ע!
יודע אני שקדמוני מפרשי רש"י בשאלה זו, אך אף תשובה לא הניחה את דעתי.
אשמח לשמוע מי יש לו חידוש המניח את הדעת בזה.
בכל אופן, אשתף את חברי הפורום במה שלענ"ד נראה -
היות ורש"י נוקט שיתרו בא לאחר מת"ת [עי' שפת"ח בתחילת הפרשה], הוקשה לו מדוע אם כן כתבה התורה פרשת ביאתו קודם מת"ת [והגם שאין מוקדם ומאוחר בתורה, בודאי יש טעם לכך שהקדים המאוחר]?
ועל זה מתרץ רש"י - היות והפרשה הקודמת סיימה בקרעי"ס ומלחמת עמלק, רצה להסמיך לה פרשת יתרו מפני שזו הייתה סיבת ביאתו - ששמע קרעי"ס ומלח"ע!