תעלומה עצומה ברש"י בפרשה.

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה ו/או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
יונה בן יעקב
משתמש ותיק
הודעות: 202
הצטרף: 07 ינואר 2016, 21:48
נתן תודה: 26 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

תעלומה עצומה ברש"י בפרשה.

שליחה על ידי יונה בן יעקב » 16 פברואר 2020, 14:30

אנכי ה' אלוקיך וגו' ערש"י, ליתן פתחון פה למשה וכו'.
הדברים סתומים וחתומים, איך יתכן דאנכי ה' אלוקיך נאמר רק למשה, במעמד הר סיני לעיני כל ישראל, ואין מדרש זה אומר אלא דרשיני.
 


איש אל רעהו
משתמש ותיק
הודעות: 450
הצטרף: 24 ינואר 2020, 10:08
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תעלומה עצומה ברש"י בפרשה.

שליחה על ידי איש אל רעהו » 16 פברואר 2020, 15:40

יונה בן יעקב כתב:
16 פברואר 2020, 14:30
אנכי ה' אלוקיך וגו' ערש"י, ליתן פתחון פה למשה וכו'.
הדברים סתומים וחתומים, איך יתכן דאנכי ה' אלוקיך נאמר רק למשה, במעמד הר סיני לעיני כל ישראל, ואין מדרש זה אומר אלא דרשיני.

כיון שנאמר בלשון יחיד, יש בזה פתחון פה.
 


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2358
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: תעלומה עצומה ברש"י בפרשה.

שליחה על ידי HaimL » 16 פברואר 2020, 16:01

יונה בן יעקב כתב:
16 פברואר 2020, 14:30
אנכי ה' אלוקיך וגו' ערש"י, ליתן פתחון פה למשה וכו'.
הדברים סתומים וחתומים, איך יתכן דאנכי ה' אלוקיך נאמר רק למשה, במעמד הר סיני לעיני כל ישראל, ואין מדרש זה אומר אלא דרשיני.

אפשר לבאר, בדרך דרוש, שמכיוון שכששמעו אנכי ה"א וגו' פרחה נשמתן, וכאשר החיה אותם, הרי הם כתינוק שנולד, וכאילו לא נכנסו לברית של אנכי. אבל בפשטות, משה רבנו לא פרחה נשמתו. ואם היה אומר בלשון רבים, אז היה משה רבנו נעשה ערב לכולם בדיבור אנכי, אבל מאחר ואמר בלשון יחיד, שוב אין הם חייבים, דהא שמעוהו ומתו, ואז חיו, וכאילו לא שמעוהו, כל אחד מהם. כמובן, זה רק בדרך דרוש, זה לא מבאר את הפשט בכאן
 


משבט הכהונא
הודעות: 138
הצטרף: 06 ספטמבר 2019, 00:26
נתן תודה: 48 פעמים
קיבל תודה: 35 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תעלומה עצומה ברש"י בפרשה.

שליחה על ידי משבט הכהונא » 16 פברואר 2020, 17:44

הכוונה הפשוטה היא שבכוונה אמרו בלשון יחיד ליתן פתרון פה וסניגוריא כישיחטאו
ועיין פי' מעניין בגור אריה
ללמד סניגוריא וכו׳. יש לתמוה בזה מה מועיל סניגוריא זאת, פשיטא אם היו ישראל טועים בזה, שהיו סבורים ״אנכי ה׳ אלקיך״ דוקא למשה נאמר ולא לישראל, הנה זה סניגוריא, אבל עכשיו כי ישראל לא היו טועים בלשון זה, ולפי האמת גם כן לא נאמר לשון יחיד בשביל שהיה מצוה למשה, דהא לא משה נצטווה, ולפיכך מאי סניגוריא. אבל כך פירושו, כי המצוות אינם לישראל מצד שהם פרטיים, שהרי לכלל ישראל ניתנה התורה, וזה תראה כי המצוה אינה לישראל רק בצד הזה. והנה כאשר כלל ישראל הם פרטיהם - כל אחד ואחד בפני עצמו, אף על גב שכאשר יתחברו ביחד יש בהם כלל, מכל מקום מציאות כל אחד ואחד בפני עצמו, אין זה כלל גמור, כי אם במשה, שנחשב משה לששים רבוא, כאשר נתבאר בתחילת הפרשה, ולפיכך אמר כי המצוה היא בראשונה למשה בעבור שהוא שקול כנגד כל ישראל. ולא שיהיה פירוש ״אלקיך״ קאי על משה, אלא פירושו שהמצווה הוא לישראל מצד הכלל שהם עם ישראל, ולפיכך נאמר בלשון יחיד ״אלקיך אשר הוצאתיך״. לכך אמר משה ״למה יחרה אפך בעמך״ (ר׳ להלן לב, יא), כלומר עיקר התחלת המצוה הוא למשה כמו שאמרתי, כי שקול משה כנגד כל ישראל (רש״י לעיל יח, א), כי הוא שקול נגד ששים רבוא. אבל ישראל הם פרטים כל אחד ואחד, אין זה כלל גמור כמו שהוא במשה, ומאחר שהם עברו, ולא אני, אם כן עיקר הדבר קיים, ו״למה יחרה אפך בעמך״. ופירוש זה עיקר כאשר תבין המצות שבאו לישראל, ותבין עם זה מדריגת משה עליו השלום. ותדע, כי משה ראשון לתורה ולמצות, ולכך היה קבלתו ראשונה לתורה ולמצות מפי הגבורה, והורישה לישראל אחר כך:
דעת זקנים
ולכך נאמ׳ אנכי ולא יהיה לך בל׳ צווי ליחיד כדי ללמד סניגוריא לישראל במעשה העגל כדפרש״י שאמר משה באותו מעשה ואל תענשהו כי לי לבדי הזהרת לא יהיה לך ולא אמרת לא יהיה לכם. ועוד נאמר במדרש שלכך נאמרו כלם בלשון יחיד מפני שצפה הקב״ה שיחידים עתידים לבטל אותם מיכה מבטל אנכי. ירבעם מבטל לא יהיה לך. צלפחד זכור. יואב לא תרצח. אמנון לא תנאף. עכן לא תגנוב. ציבה לא תענה. אחאב לא תחמוד. לכך נאמרו כולן בלשון יחיד

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “יתרו”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח