באר צבי / הרב צבי קריזר, ראש כולל 'נזר אברהם' ומג"ש בביהכ"נ איצקוביץ' בב"ב, מח"ס באר צבי
מנין השיגו במדבר כל דברי המשכן
וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וכו' שֶׁמֶן לַמָּאֹר וגו' (כה, ג-ו)
הנה רבותינו ז"ל כבר עסקו לבאר איך היה לבני ישראל במדבר כל הדברים שהוצרכו למלאכת המשכן.
והנה זהב וכסף ונחושת מובן שהיה להם מביזת מצרים וביזת הים, וכמו שאחז"ל (בכורות ה:) שלא היה אחד מבני ישראל שלא היו לו תשעים חמורים לוביים טעונים מכספם וזהבם של מצרים. וכן תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים ועורות אילים, היו להם מן הבהמות השונים שהוציאו ממצרים. ולגבי עורות תחשים איתא בשבת (כח.) שהגיע לפי שעה אל המדבר. ולגבי עצי שיטים איתא במדרש (תנחומא ט', והובא ברש"י כ"ה ה', כ"ו ט"ו), שיעקב אבינו ע"ה צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם, וציוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים. ואולם באבן עזרא (כ"ה ה') הביא פירוש שאכן גדל עצי שיטים במדבר. ועיין להלן.
אך יש לעיין מנין היה להם שמן למאור במדבר. ואין לומר כמו שאיתא במדרש תלפיות (ענף יין) לגבי יין שהיה להם במדבר על פי הגמ' ביומא (עה.) שכל המשקים נהפכו להם טעמן וממשן, והרי גם שמן זית הוא אחד מז' משקים. הנה לגבי שמן למאור אין לומר כן, חדא, דאפילו אי זה נחשב לשמן זית, אבל אין זה כתית למאור. ב', בפשטות רק על מה שאכלו ושתו הועילה המחשבה, אבל כאן למנורה לא שייך שיהיה זמן מסויים שבו יחול השינוי לשמן.
ונראה לבאר בכמה אופנים:
א', יתכן לומר ע"פ המבואר ביומא (עה:) שהיו תגרי אומות העולם מוכרים להם מה שצריכים. ואמנם לא קנו מהם שמן מוכן, שהרי צריך שיהא 'כתית' ו'לשמה', אולם היה אפשר לקנות מהם זיתים ולעשות מהם שמן. [אלא שעדיין קשה לפי הפירוש השני ברמב"ן בסוף פר' כי תבא (כ"ט ה') שכתב דאפשר שרק בשנת הארבעים שהיו קרובים ליישוב מן העת ההיא קנו מתגרי אוה"ע, עיי"ש].
ב', עוד יש לומר, שהביאו עמם שמן זית ממצרים כמו את העצי שיטים. וכן מבואר בדברי הרמב"ן בתחילת פר' תצוה, שכתב: 'כי אין להם דרך לעשות אותו במדבר רק אם היה אצלם משמרת'. אלא שיש לעיין בדבריו, א', שבעוד שהעצי שיטים הוזכר במדרש שהביאו עמם, השמן לא הוזכר. ב', מדוע היה פשוט להרמב"ן שלא שייך לעשות השמן במדבר, וכי זו בעיה גדולה יותר משאר כל הדברים והקטורת שעשו. ובפשטות כוונתו משום שבמדבר לא גדלו עצי זית, אך לכאורה היה ניתן לרכוש מתגרי אומות העולם, וכמבואר ביומא (עה:). ובספר 'אילת השחר' כאן ביאר שלהרמב"ן לא הסתבר לומר שקנו כל כך הרבה זיתים מתגרי האומות. אך לכאורה צ"ע דאכתי היה יכול לפרש שהביאו עמם הזיתים ממצרים, אם לא דעל-כרחך דכוונת הרמב"ן לא משום שאין בנמצא זיתים במדבר, אלא שאין שם את הדרך והיכולת להפיק מהם השמן, [ועל כן גם לא קנו זיתים מתגרי האומות]. וצ"ע. ג', לכאורה יש להקשות על הרמב"ן מפסוק מפורש להלן בפ' ויקהל (ל"ז כ"ט) ויעש את שמן המשחה קודש וגו'. הרי מפורש שעשו את השמן במדבר. ובפשטות היה אפשר לומר בזה שאין הכוונה שעשו אז את השמן מן הזיתים, אלא שאותו שמן שהביאו פיטמוהו לשמן המשחה, וכדמשמע גם מהפסוק בתחילת פרשת כי תשא (ל' כ"ד) 'וקידה חמש מאות בשקל הקודש ושמן זית הין, ועשית אותו שמן משחת קודש' וגו', והיינו שהציווי היה להביא כבר שמן זית מן המוכן אלא שיעשוהו קודש. וכמו כן יש לומר שהרמב"ן דייק את לשון הפסוק 'ויקחו אליך' שמן, שלא כתוב 'ועשו שמן', ומשמע שהציווי רק על ההבאה. אלא שעדיין צ"ע מהפסוק שבתחילת פר' ויקהל, שלאחר שמנה שמן למאור, כתיב (ל"ה י') וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו וגו', וכתיב (שם י"ד) ואת שמן המאור. הרי מפורש להדיא שהחכמי לב עשו במדבר גם את השמן למאור. וצ"ע.
ג', יש לומר על פי המדרש, שכשהגיעו בנ"י למדבר היה מצמיח להם כל מיני אילנות טובות. [ועי' תוס' חולין פח: סד"ה אלא שכתב דשמא היה מצמיח. ויש לשון מדרש שהיו מוציאין פירות באותו היום כמו בששת ימי בראשית וכמו לעתיד לבא], וממילא מהזיתים שצמחו להם שם שפיר עשו שמן.
ד', יש לומר דאף אם לא היו להם במדבר עצי זית, מ"מ י"ל שהקב"ה זימן להם זיתים במדבר בדרך נס כמו מין התחש ועוד.
ה', בתרגום יונתן בן עוזיאל (להלן ל"ה כ"ח) כתב שהעננים הביאו את השמן זית מגן-עדן. ויש לעיין האם היה מזיתים ממש או שמן נס שהיה במהותו כשמן זית.
לתגובות:
[email protected]