פרשת תרומה - הקמת המשכן במדבר

פשר פרשה

מנהל תוכן
[highlight=yellow]הקמת המשכן במדבר[/highlight]​

שאלה שנשלחה ע"י אחד מהת"ח חברי הפורום שליט"א:

וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים: שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כג, ה).

וברש"י שם: "ועצי שטים. ומאין היו להם במדבר, פירש רבי תנחומא, יעקב אבינו צפה ברוח הקדש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם, וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים".

ולכאורה צריך ביאור, מדוע הוקשה לרבותינו מנין היו לישראל עצי שיטים, יותר משאר החומרים הנצרכים לבניית המשכן? מפני מה פשוט היה לחז"ל כיצד היו לישראל שמן למאור ובשמים לשמן המשחה, ורק על עצי השיטים תמהו מנין היו להם?
 

אאא

משתמש ותיק
שמן ובשמים יתכן שלקחו עימם ממצרים, כי זה דברים שימושיים לכל אחד.

אבל עצי שיטים גדולים ואדירים כאלו, אין סיבה שיקחו עימם.
על כן הוצרך לבאר בפירוש שיעקב אבינו ציוה להם.
 

סבא

משתמש ותיק
בגמ' [ע"ז מ"ו]: אילן שנטעו ולבסוף עבדו וכו' ולוקמי באילן שנטעו מתחילה לכך וכו'.
מבואר כאן שאילן שניטע מראש לצורך עבודה זרה אסור בודאות בהנאה.
אולם באופן שהאילן לא ניטע מראש לצורך עבודה זרה ורק לאחר מכן החליט הגוי לעבוד לו, במקרה שכזה נחלקו האמוראים האם אילן זה מותר בהנאה או אסור.
ולפי"ז כתב בספר מרפסין איגרא (פר' תרומה ע' רכט) ליישב קושי' שהקשה שם על דברי רש"י עה"פ (שמות כה, ה): ועצי שיטים וגו' שכתב: "ועצי שיטים - מאין היו להם במדבר? פירש רבי תנחומא: יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם וציוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים".
[highlight=yellow]ולכאורה קשה, מה שאלה היא זו "מנין היו להם? ", והלא במסכת יומא (עה, ב) שנינו, כי בהיות בני ישראל במדבר הם היו קונים מאכלים מתגרי אומות העולם, ואם כן יתכן שאף את עצי השיטים הם קנו מתגרי אומות העולם?[/highlight]
אכן לדברי הגמרא הנ"ל א"ש, דלכן בני ישראל לא יכלו לרכוש מהאומות שסביבותיהם עצים לצורך בנית המשכן, שכן קיים לגביהם ספק ממשי שמא טרם המכירה עבדו להם הגויים עבודה זרה, ולדעה אחת בגמרא בעבודה זרה, עצים אלו אסורים בהנאה, אפילו אם ניטעו מראש שלא לצורך עבודה זרה.
גם לדעה המתירה במקרה שכזה את העצים בהנאה, עדיין קיים החשש שמא עצים אלו ניטעו מראש לצורך עבודה זרה, שאז ודאי הם אסורים, לכן ברור היה לרש"י שעצים אלו לא ניקנו מהגויים סביב ומשום זה שאל: "מאין היה להם במדבר". ודו"ק היטב. [העתקתי מדף על הדף שם]
 

סבא

משתמש ותיק
בדברי דוד להט"ז כתב על זה הרש"י בזה"ל [ועצי שטים] ומאין היה להם במדבר. ק[highlight=yellow]שה שמא ממצרים הביאו או קנו בארצות אחרות[/highlight], כמו שארז"ל על פסוק: וכסית את צאתך, דלא קאי על המן שהיה נבלע באיברים אלא קאי אמאכלים שקנו מתגרי אומה"ע. ואגב נדקדק לשון רש"י שאמר 'ומאין היה' ולא אמר 'מאין' בלא וי"ו. אלא נראה דיש קושיא בלא קושיא זו דמאין היה להם, דהיינו דקשה ל"ל 'עצי שטים' בכל מלאכת המשכן די לומר 'ושטים', כמ"ש: אתן במדבר ארז שטה. בשלמא במקום דלא בעינן רק חתיכה מן האילן כגון במצורע דצריך עץ ארז מש"ה כתיב 'עץ', אבל כאן בענין אילן גופיה לעשותו לקרשים ל"ל 'עצי', מש"ה כתב 'ומאין היה להם', פירוש דקשה עוד 'מאין היה כו'', וצ"ל דהכתוב קאי על מה שנטע יעקב במצרים. וע"ז אמר 'עצי' מאותן שטים שהיו כבר מנטיעת יעקב, ודבר זה מורה לנו הכתוב ובפרשת מצורע בפסוק: ועץ ארז, דקדק נמי רש"י לשון 'ועץ' ע"ש בדברינו:
אגב היום היה היאהרצייט של הט"ז.
 

סבא

משתמש ותיק
אגב, יש שאלה דומה באחרונים, מדוע לא שאלו חז"ל על החילזון [מקור התכלת] שוודאי אינו בנמצא במדבר, ואיך היה זאת לבני ישראל.
 

בני ברקי

משתמש רגיל
למה לא מופיע השאלה הידועה האם בנו את המשכן בשבת? או שמא בשבת לא בנו?
יש ע"ז רייד שלם.
 

ברית מלח

משתמש רגיל
אה"נ לרבותינו הוקשה גם מנין היה עורות תחשים וכלשון הגמרא בשבת (כח:) מאי הוי עלה דתחש שהיה בימי משה אמר רבי אלעא אמר רבי שמעון בן לקיש, אומר היה רבי מאיר: תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה, ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא, וקרן אחת היתה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן לו למשה, ועשה ממנו משכן ונגנז. מדקאמר קרן אחת היתה לו במצחו - שמע מינה טהור היה,
וכן מצאתי מפורש בתנחומא (שם) ששאל גם מאיפה היה להם יריעות וז"ל: מי מביא לך יריעות של שלשים, מכאן אתה למד כדברי ר' נחמיה שהיה מעשה נסים, [ולא תאמר ביריעה אלא אפילו בקרשים היה מעשה נסים],
 

ברית מלח

משתמש רגיל
בספר בספר מרפסין איגרא (פר' תרומה ע' רכט) מייסד ששאני אילנות שיש בהם חשש שמא נטעו לשם ע"ז ואסורים בהנאה כמובאר בגמרא ע"ז (מו.)
 

אברך כולל

משתמש רגיל
בפרשת ויקהל לה כב-ל כתוב שהעם הביאו זהב. כסף. נחושת. תכלת. ארגמן. תולעת שני. שש ועזים. והנשיאים הביאו אבני שהם ומילואים.
ובאמת עמדו חז"ל על שאר הדברים מהיכן היה להם (חוץ מעורות אילים . לפי ידועתי). עורות תחשים. שבת כח: עצי שטים. תנחומא הנ"ל שמביא רש"י. שמן למאור ובשמים. תרגום יונתן ויקהל לה כח. כתב שהעננים הביאו מגן עדן. ואף באבני שהם אמרו שהעננים הביאום. יומא עה. ותרג"י שם.
עיקר הקושיה היא למה לרש"י הוקשה רק על עצי שטים.
ומה שכתב אאא ששמן יתכן שהביאו ממצרים כי זה דבר שימושי לכל אחד נכון לגבי שמן מנחות אבל לא לשמן למאור שהיה צריך להיות מכתישה ראשונה.
לפי המרפסיו איגרא יש לעי' למה בבשמים אין חשש ע"ז

אגב אביא שיטת החזקוני תצוה כט מב שלא הקריבו תמיד במדבר רק בהר סיני וביוה"כ בשנה השנית כי מאין היה להם יין ושמן וסלת ובהמות לקרבנות מ' שנה
 

סבא

משתמש ותיק
באר צבי / הרב צבי קריזר, ראש כולל 'נזר אברהם' ומג"ש בביהכ"נ איצקוביץ' בב"ב, מח"ס באר צבי
מנין השיגו במדבר כל דברי המשכן
וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וכו' שֶׁמֶן לַמָּאֹר וגו' (כה, ג-ו)
הנה רבותינו ז"ל כבר עסקו לבאר איך היה לבני ישראל במדבר כל הדברים שהוצרכו למלאכת המשכן.
והנה זהב וכסף ונחושת מובן שהיה להם מביזת מצרים וביזת הים, וכמו שאחז"ל (בכורות ה:) שלא היה אחד מבני ישראל שלא היו לו תשעים חמורים לוביים טעונים מכספם וזהבם של מצרים. וכן תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים ועורות אילים, היו להם מן הבהמות השונים שהוציאו ממצרים. ולגבי עורות תחשים איתא בשבת (כח.) שהגיע לפי שעה אל המדבר. ולגבי עצי שיטים איתא במדרש (תנחומא ט', והובא ברש"י כ"ה ה', כ"ו ט"ו), שיעקב אבינו ע"ה צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם, וציוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים. ואולם באבן עזרא (כ"ה ה') הביא פירוש שאכן גדל עצי שיטים במדבר. ועיין להלן.
אך יש לעיין מנין היה להם שמן למאור במדבר. ואין לומר כמו שאיתא במדרש תלפיות (ענף יין) לגבי יין שהיה להם במדבר על פי הגמ' ביומא (עה.) שכל המשקים נהפכו להם טעמן וממשן, והרי גם שמן זית הוא אחד מז' משקים. הנה לגבי שמן למאור אין לומר כן, חדא, דאפילו אי זה נחשב לשמן זית, אבל אין זה כתית למאור. ב', בפשטות רק על מה שאכלו ושתו הועילה המחשבה, אבל כאן למנורה לא שייך שיהיה זמן מסויים שבו יחול השינוי לשמן.
ונראה לבאר בכמה אופנים:
א', יתכן לומר ע"פ המבואר ביומא (עה:) שהיו תגרי אומות העולם מוכרים להם מה שצריכים. ואמנם לא קנו מהם שמן מוכן, שהרי צריך שיהא 'כתית' ו'לשמה', אולם היה אפשר לקנות מהם זיתים ולעשות מהם שמן. [אלא שעדיין קשה לפי הפירוש השני ברמב"ן בסוף פר' כי תבא (כ"ט ה') שכתב דאפשר שרק בשנת הארבעים שהיו קרובים ליישוב מן העת ההיא קנו מתגרי אוה"ע, עיי"ש].
ב', עוד יש לומר, שהביאו עמם שמן זית ממצרים כמו את העצי שיטים. וכן מבואר בדברי הרמב"ן בתחילת פר' תצוה, שכתב: 'כי אין להם דרך לעשות אותו במדבר רק אם היה אצלם משמרת'. אלא שיש לעיין בדבריו, א', שבעוד שהעצי שיטים הוזכר במדרש שהביאו עמם, השמן לא הוזכר. ב', מדוע היה פשוט להרמב"ן שלא שייך לעשות השמן במדבר, וכי זו בעיה גדולה יותר משאר כל הדברים והקטורת שעשו. ובפשטות כוונתו משום שבמדבר לא גדלו עצי זית, אך לכאורה היה ניתן לרכוש מתגרי אומות העולם, וכמבואר ביומא (עה:). ובספר 'אילת השחר' כאן ביאר שלהרמב"ן לא הסתבר לומר שקנו כל כך הרבה זיתים מתגרי האומות. אך לכאורה צ"ע דאכתי היה יכול לפרש שהביאו עמם הזיתים ממצרים, אם לא דעל-כרחך דכוונת הרמב"ן לא משום שאין בנמצא זיתים במדבר, אלא שאין שם את הדרך והיכולת להפיק מהם השמן, [ועל כן גם לא קנו זיתים מתגרי האומות]. וצ"ע. ג', לכאורה יש להקשות על הרמב"ן מפסוק מפורש להלן בפ' ויקהל (ל"ז כ"ט) ויעש את שמן המשחה קודש וגו'. הרי מפורש שעשו את השמן במדבר. ובפשטות היה אפשר לומר בזה שאין הכוונה שעשו אז את השמן מן הזיתים, אלא שאותו שמן שהביאו פיטמוהו לשמן המשחה, וכדמשמע גם מהפסוק בתחילת פרשת כי תשא (ל' כ"ד) 'וקידה חמש מאות בשקל הקודש ושמן זית הין, ועשית אותו שמן משחת קודש' וגו', והיינו שהציווי היה להביא כבר שמן זית מן המוכן אלא שיעשוהו קודש. וכמו כן יש לומר שהרמב"ן דייק את לשון הפסוק 'ויקחו אליך' שמן, שלא כתוב 'ועשו שמן', ומשמע שהציווי רק על ההבאה. אלא שעדיין צ"ע מהפסוק שבתחילת פר' ויקהל, שלאחר שמנה שמן למאור, כתיב (ל"ה י') וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו וגו', וכתיב (שם י"ד) ואת שמן המאור. הרי מפורש להדיא שהחכמי לב עשו במדבר גם את השמן למאור. וצ"ע.
ג', יש לומר על פי המדרש, שכשהגיעו בנ"י למדבר היה מצמיח להם כל מיני אילנות טובות. [ועי' תוס' חולין פח: סד"ה אלא שכתב דשמא היה מצמיח. ויש לשון מדרש שהיו מוציאין פירות באותו היום כמו בששת ימי בראשית וכמו לעתיד לבא], וממילא מהזיתים שצמחו להם שם שפיר עשו שמן.
ד', יש לומר דאף אם לא היו להם במדבר עצי זית, מ"מ י"ל שהקב"ה זימן להם זיתים במדבר בדרך נס כמו מין התחש ועוד.
ה', בתרגום יונתן בן עוזיאל (להלן ל"ה כ"ח) כתב שהעננים הביאו את השמן זית מגן-עדן. ויש לעיין האם היה מזיתים ממש או שמן נס שהיה במהותו כשמן זית.
לתגובות: [email protected]
 
חלק עליון תַחתִית