פרשת תרומה, "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו", מה מקום לאו זה בפרשתנו?

רוצה לדעת

משתמש ותיק
בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו (כ"ה, ט"ו)
יל"ד שכיון שהוא לאו שלא יסורו ממנו לעולם א"כ למה נכתב זה בהדי עשית הארון. ונתעוררתי לפרש עפ"י דברי החינוך מצוה צ"ו וז"ל: משרשי המצוה, לפי שהארון משכן התורה והיא כל עיקרנו וכבודנו, ונתחייבנו לנהוג בו כל כבוד וכל הדר בכל יכלתינו, על כן נצטוינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירות, ואולי מתוך הטרדה והחפזון לא נבדוק יפה להיות בדיו חזקים כל הצורך, ושמא חס ושלום יפול ואין זה כבודו. אבל בהיותם בו מוכנים לעולם ולא יסורו ממנו, נעשה אותן חזקות הרבה ולא יארע תקלה בהן, עכ"ל. מבואר שיש הלכה בגוף העשיה שייעשו באופן חזק בשביל שלא יסורו אף לרגע, וא"ש שנכתב זה בהלכות עשית הארון לאמר שיש הלכה בגוף העשיה שיהא זה באופן ש"לא יסורו ממנו".
 

בסדר גמור

משתמש רגיל
הקפצה אחרי כמה שנים
אם עדיין אתה לא יודע
שר' איצלע מוואלאז'ין מתרץ על זה (מובא בספר פה קדוש) :
אמרי' בגמ' (יומא עב.) מתפרקין ואינן נשמטין.
ופרש"י ז"ל מתפרקין ממקומן למעלה או למטה אבל לא היו נשמטין לחוץ לגמרי לפי שהיו עבין בראשם.
מבואר בזה כי בלאו עצמה מובא צורת בניית הבדים שיהיו ראשיהם עבים כדי שלא יהיו נשמטין
וע"כ הכניסו לאו זה כאן שאי"ז סתם לאו אלא יש בו הדרכה איך יעשו את הבדים
ודפח"ח
 
חלק עליון תַחתִית