פרשת תצוה - מבטלין ת"ת לקריאת המגילה

פשר פרשה

מנהל תוכן
[highlight=yellow]ביטול ת"ת לקריאת המגילה[/highlight]​

שאלה שנשלחה ע"י אחד מהת"ח חברי הפורום שליט"א:

והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה' (שמות כח, לה).

ובבעל הטורים שם: "ג' במסורה. דין, ואידך 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע', 'ונשמע פתגם המלך'. והיינו דאמרי' במגילה (ג.) אמר רבה מקרא מגילה ות"ת מקרא מגילה עדיף".
ושם בגמרא אמרו עוד "מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה".

וצריך ביאור, מאי קמ"ל בהא דמקרא מגילה עדיף, הא כל המצוות עדיפין מתלמוד תורה לענין זה שאין ת"ת דוחה אותם, וידוע כמו כן דכללא דעוסק במצוה פטור מן המצוה לא נאמר על העוסק בתורה, והיינו משום דעיקר מצות ת"ת היא לשמור לקיים ולעשות, וא"כ למה הוזקקו בבית רבי לסמך זה.

ויותר צ"ע לשון הרמב"ם, שכתב בתחילת הל' מגילה "וכן מבטלים ת"ת לשמוע מקרא מגילה, ק"ו לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחין מפני מקרא מגילה", הרי דהרמב"ם לומד לשאר המצוות שנדחין מפני קריאת המגילה ממצות תלמוד תורה, ולכאורה הא איפכא הוא, דיותר פשוט על ת"ת שידחה מפני קריאת המגילה, משאר המצוות, וכנ"ל.
 

סבא

משתמש ותיק
קושיה זו הקשה הגרא"ז באבן האזל שם וז"ל
וכן מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה קל וחומר לשאר מצות של תורה שכולן נדחין מפני מקרא מגילה.
קל וחומר לשאר מצות, נ. ב. קשה דהא ת"ת נדחה מפני מצוה ועי' תוס' מו"ק דף ט' ע"ב, וצ"ל דהרמב"ם סובר דמקרא מגילה דאיכא פרסומא ניסא הוי ג"כ מצוה ואינו כמו ת"ת דאמר בירושלמי שהביאו שם בתוס' זה שינון וזה שינון, ולענין חשיבות פשוט להרמב"ם דת"ת גדול משאר מצות, אלא דלפ"ז קשה יותר דא"כ אין ראיה דמקרא מגילה עדיף מת"ת, דהא ע"כ דוחה ת"ת משום דהוי כמו קיום מצוה והלמד ע"מ לעשות כמו שהקשה הירוש' שהביאו התוס' הנ"ל עכ"ל.
 

יחי

משתמש ותיק
אפ"ל כהתו' שם דהב"ע שאפשר לקיים שניהם ולקרות שלא בציבור ומ"מ דחו עבודה מפני קריאה בציבור דווקא. ולזה ודאי בעי קרא מיוחד. וא"ש אף הר"מ.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
הריטב"א שם במגילה מסביר שבאמת זה שצריך להפסיק ללמוד כדי לקרוא מגילה זה דבר פשוט, אלא ששם מדובר שיכול לקרוא לבד בזמן מועט ולחזור ללימוד, ואפילו הכי הוא צריך לבטל מלימודו כדי לקרוא את המגילה בציבור
 
חלק עליון תַחתִית