יושב אוהלים
משתמש ותיק
בתחילת פרשת כי תשא, (ל,יב) ונתנו איש כפר נפשו להוי"ה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם:
רש"י מפרש כי במניין שולט עין הרע וגורם למחלת הַדֶּבֶר לבוא, (ולכן סופרים את מחציות השקל במקום למנות את העם): (ועי' בגמ' ברכות סב:).
הרבה נוהגים שכשצריכים לספור אנשים, אין סופרים אותם במנין אלא במילים של הפסוק (תהלים כח,ט) "הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם", שיש בו 10 מילים, ובכך אין עוברים על האיסור לספור את בנ"י:
קשה לי כשבא לספור אנשים מדעתו לשם חולין , איך מותר להשתמש בפסוק כדי לספור אנשים, לכאורה יש בזה משום משתמש בדברי תורה לצורך חולין.
והתינח אם יש מצוה לספור אותם, כמו בפרשתינו, וצריכים לחפש דרך לקיים את מצוות ספירתם, וגם לא לגרום לעין הרע ולדבר ח"ו, מוצאים פיתרון אחר, כגון לספור שקלים ולא אנשים, (וגם שם לא השתמשו במילים של התורה), אבל כשאין מצוה כלל וסופרם סתם, איך מותר להשתמש בפסוק לשם כך?
[אא"כ נפרש שבכל ספירה שאינו סופר אנשים באופן ישיר מקיים מצוות התורה שלא לספור בנ"י, ולכן מותר להשתמש בפסוק לשם כך, כיון שזה לצורך מצוה, למרות שהספירה עצמה אינה מצוה. וצע"ע.
רש"י מפרש כי במניין שולט עין הרע וגורם למחלת הַדֶּבֶר לבוא, (ולכן סופרים את מחציות השקל במקום למנות את העם): (ועי' בגמ' ברכות סב:).
הרבה נוהגים שכשצריכים לספור אנשים, אין סופרים אותם במנין אלא במילים של הפסוק (תהלים כח,ט) "הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם", שיש בו 10 מילים, ובכך אין עוברים על האיסור לספור את בנ"י:
קשה לי כשבא לספור אנשים מדעתו לשם חולין , איך מותר להשתמש בפסוק כדי לספור אנשים, לכאורה יש בזה משום משתמש בדברי תורה לצורך חולין.
והתינח אם יש מצוה לספור אותם, כמו בפרשתינו, וצריכים לחפש דרך לקיים את מצוות ספירתם, וגם לא לגרום לעין הרע ולדבר ח"ו, מוצאים פיתרון אחר, כגון לספור שקלים ולא אנשים, (וגם שם לא השתמשו במילים של התורה), אבל כשאין מצוה כלל וסופרם סתם, איך מותר להשתמש בפסוק לשם כך?
[אא"כ נפרש שבכל ספירה שאינו סופר אנשים באופן ישיר מקיים מצוות התורה שלא לספור בנ"י, ולכן מותר להשתמש בפסוק לשם כך, כיון שזה לצורך מצוה, למרות שהספירה עצמה אינה מצוה. וצע"ע.