גבריאל פולארד
משתמש ותיק
אשמח למידע בנוגע למחירים, המלצות על סופרים, והערות שונות עבור מניין שמתכנן לקנות נביאים על קלף.
טשינגל זה ברור... (ומגילת אסתר מותר רק לאדם פרטי שהזמין...)שאר לעמו אמר:החמיר לא כ"כ יקר אפשר להשקיע בקלף עבודת יד.
גם היום רבים מאוד מקהילות הבני תורה כותבים ע"פ תיקון ברדיטשוב וכדו' ולא ע"פ הכתר,שאר לעמו אמר:הדבר הראשון כפי שמקובל אצל בני תורה בארץ הקודש וע"פ הכרעת גדולי הדורות החל מרבני ירושלים לפני 140 שנה, דרך הסטייפלער והגריש"א והגרח"ק והגרנ"ק,
שכותבים עם תיקון של הרב יעקב טשינגל ע"פ כתר אר"צ.
(היה לי צר כשהזדמנתי לבית כנסת של אברכים צעירים שהראוני ספר ישעיה שכתבו, שאלתי מאיזה תיקון.. האחראי אפילו לא ידע שיש צורך בדבר כזה. כל הסוגיא הזו היתה בעיניו כמו חלום..)
אמת שאצל הרב אלישיב לא עשו לפי ברדיטושב ובכל מקום מסופק הכריעו לגופו, אבל לא לקחו את הכתר כמכריע בכל מקום המסופק,שאר לעמו אמר:אין לי מושג לומר מה עשו אצל הגריש"א בשנותיו האחרונות ולמה. מה שברור שתיקון 'ברדיטשב' אינו תיקון. אתה יכול להעתיק מכל תנ"ך מודפס שתרצה, זה שווה אותו דבר...
אני כמעט בטוח שלקחו הכתר בחשבון, למשל בכל הספיקות הכריעו ע"פ רוב הספרים הישנים, וא' מהנתונים הי' הכתר.כי הם חיינו אמר:אמת שאצל הרב אלישיב לא עשו לפי ברדיטושב ובכל מקום מסופק הכריעו לגופו, אבל לא לקחו את הכתר כמכריע בכל מקום המסופק,שאר לעמו אמר:אין לי מושג לומר מה עשו אצל הגריש"א בשנותיו האחרונות ולמה. מה שברור שתיקון 'ברדיטשב' אינו תיקון. אתה יכול להעתיק מכל תנ"ך מודפס שתרצה, זה שווה אותו דבר...
למה גם אני איני יודע,
אתה כותב ברצינות?רימון אמר:אני כמעט בטוח שלקחו הכתר בחשבון, למשל בכל הספיקות הכריעו ע"פ רוב הספרים הישנים, וא' מהנתונים הי' הכתר.כי הם חיינו אמר:אמת שאצל הרב אלישיב לא עשו לפי ברדיטושב ובכל מקום מסופק הכריעו לגופו, אבל לא לקחו את הכתר כמכריע בכל מקום המסופק,שאר לעמו אמר:אין לי מושג לומר מה עשו אצל הגריש"א בשנותיו האחרונות ולמה. מה שברור שתיקון 'ברדיטשב' אינו תיקון. אתה יכול להעתיק מכל תנ"ך מודפס שתרצה, זה שווה אותו דבר...
למה גם אני איני יודע,
מהיכן לקחת שצריך עיבוד לשמה בנביאיםשאר לעמו אמר:המחיר לא כ"כ יקר אפשר להשקיע בקלף עבודת יד.
זה בערך העבודה שעשו חיפוש ע"פ דפוסים ישנים שנחשבים למדוייקים וכנראה גם ע"פ כתבי יד ככל שישנם, ומנחת שי וכתר אר"ץ,נותן טעם לשבח אמר:אתה כותב ברצינות?רימון אמר:אני כמעט בטוח שלקחו הכתר בחשבון, למשל בכל הספיקות הכריעו ע"פ רוב הספרים הישנים, וא' מהנתונים הי' הכתר.כי הם חיינו אמר:אמת שאצל הרב אלישיב לא עשו לפי ברדיטושב ובכל מקום מסופק הכריעו לגופו, אבל לא לקחו את הכתר כמכריע בכל מקום המסופק,
למה גם אני איני יודע,
אם לדוגמא יש חילוקי נוסחאות בין הכתר לבין ברדיטשוב, אתה מסתמא מתכוין לומר שהם בדקו בתנ"ך הוצאת לוין-אפשטיין, ו'למעלה בקודש' בתנכי"ם שנדפסו בורשה, ובוילנא, ואולי אפילו היה מי שטרח לבדוק בצילום תנ"ך אמשטרדם, ולקינוח העיזו לבדוק גם מה כתבו בתנ"ך 'קורן', ואח"כ "הכריעו" ע"פ "הרוב"...
ומי היה "הרב המכריע" בכל זה, מעניין מאד לדעת...
אין שום רב בר סמכא (בענין), וכ"ש לא אדם גדול שכתב או סבר לא לסמוך על הכתר.כי הם חיינו אמר:מי שמקבל את כתר אר"צ כדבר מוסכם אז באמת הכל כנגד הכתר יחשב לאינו מוגהה,
והויכוח עד כמה לסמוך על הכתר הוא ויכוח ישן, שנשתברו עליו קולמסים הרבה, [אני אישית בור בנושא ואין לי ידיעה בזה,]
אבל ידוע כי אמנם הרבה מהגדולים הורו לסמוך עליו, אבל היו מהגדולים שלא רצו שיסמכו עליו,
ולאותם אלו שלא רצו לסמוך על הכתר, יתכן שאין ברירה אלא להסתמך על מה שיש, דהיינו הכ"י והדפוסים הקודמים שהגיעו לידנו, ולילך בהם אחר הרוב,
אמנם הדבר ברור שאילו היינו באים להכריע עכשיו ע"פ מה שידוע לנו, שיש הכרעה ברורה להעדיף את פצוע דכא, ויהיו כל ימי נח, ואתה בוודאי גם מסכים לזה.שאר לעמו אמר:רימון שאלת שאלה יפה.
ראשית מי שלא מאמין שבן אשר זה 100% אינו בן דעת ולא ראוי להכנס עמו לשום ויכוח הלכתי בשם נושא שבעולם.
התשובה לשאלתך היא כי אין לנו כח לשנות ס"ת, כי שמא באחת מהגלויות נניח אשכנז של הגאונים, סמכו בזה על מסורת בן נפתלי או אחרת (ואולי סתם טעות, אבל אנחנו מסופקים). כמו למשל ששירת האזינו איננו עושים כמו שכתב הרמב"ם על פי בן אשר, אלא ע' שיטין ולא ס"ז. וגם ויהיו כל ימי נח, ולא ויהי כל ימי נח. ואפילו אם באמת בן אשר בר סמכא יותר מכל מסורת הגאונים באשכנז (אילו הם היו ברורות) אין לנו כח לשנות מסורת מוחזקת שבידינו בס"ת.
אבל נביאים אין לנו שום מסורת ברורה (כולל ויהי בשלם סכו), ולכן אנו משתמשים בבן אשר שמסורתו ודאי ברורה.
(אגב, כולם מסכימים שהרמב"ם אמנם העתיק רק חסרות ויתירות, אבל לא יעלה על דעת שהוא סבר שמסורתו ברורה רק בחסרות ויתירות ולא במסורה קרי וכתיב וניקוד וטעמים).
אגב לא חידשתי פה כלום. דברים ברוח דומה כבר לפני שנים רבות הגאון רבי יעקב פויזן שליט"א.
הנביאים לא נכתבו ע"פ הוראות מהגרי"ש! [מידיעה].כי הם חיינו אמר:הנביאים שנכתבו עבור הרב אלישיב בשנתיו האחרונות לא נכתבו ע"פ הכתר,
הסיפור ששמעתי לפני כמה שנים היה משהו כזה.כי הם חיינו אמר:א. מה זה נקרא שהגרי"ש לא הכריע, [לפי מה שכתבו כאן באשכול זה הכרעה פשוטה כביעתא בכותחא,]
ב. מה הפירוש שהנביאים לא נעשו ע"פ הוראות הגרי"ש האם בבית מדרשו לא שאלו את הרב לדעתו מה ראוי לעשות,
ואולי י"ל שהגרי"ש לא נכנס ללמוד את הנושא, ולכן לא הכריע, והניח לגבאים לעשות כפי דעתם,
נ.ב. שלא ישמע כאילו יש לי דעה אישית בענין, אני שואל נטו כדי להבין, לא ביררתי את הנושא ואין לי אישית עמדה בנושא כלל,
לא ידוע לי על רב שהכריע לנהוג דלא כהכתר, אמנם צריך גם הכרעה של בר סמכא לנהוג כהכתר (יש כאן מסורה אחרת שהרמ"ה סמך עליה, וצריך הכרעה).רימון אמר:שאלת תם: למי שמאמין שהכתר הוא 100% הבן אשר, למה לא לשנות פצוע דכא לא' בספרי תורה?
למה רק בנביאים "מותר" לקבל הכל, גם כשהוא נגד מה שידוע לנו (ויהי בשלם סכו), ואילו בס"ת זה לא מספיק להכריע?
אתה מבלבל בין שני כנסים, ובין הרב שפרן לרב נדלרימון אמר:[וע"ע בענין תכלת ודעת הרב שפרן, שכידוע מעכ"ת היה הרב המקדים אז].
אכן, התבלבלתי בין שני הרבנים, והתכוונתי לדברי הרב שפרן שהגדיר את זה כעיקרון שלא עושים שינויים גם אם אוחזים שזה ברור שזה נכון.נותן טעם לשבח אמר:לא ידוע לי על רב שהכריע לנהוג דלא כהכתר, אמנם צריך גם הכרעה של בר סמכא לנהוג כהכתר (יש כאן מסורה אחרת שהרמ"ה סמך עליה, וצריך הכרעה).רימון אמר:שאלת תם: למי שמאמין שהכתר הוא 100% הבן אשר, למה לא לשנות פצוע דכא לא' בספרי תורה?
למה רק בנביאים "מותר" לקבל הכל, גם כשהוא נגד מה שידוע לנו (ויהי בשלם סכו), ואילו בס"ת זה לא מספיק להכריע?
אתה מבלבל בין שני כנסים, ובין הרב שפרן לרב נדלרימון אמר:[וע"ע בענין תכלת ודעת הרב שפרן, שכידוע מעכ"ת היה הרב המקדים אז].
אם מוכרע לך שנוסח הכתר עדיף, אז למה לא לעשות כהכתררימון אמר:אכן, התבלבלתי בין שני הרבנים, והתכוונתי לדברי הרב שפרן שהגדיר את זה כעיקרון שלא עושים שינויים גם אם אוחזים שזה ברור שזה נכון.נותן טעם לשבח אמר:לא ידוע לי על רב שהכריע לנהוג דלא כהכתר, אמנם צריך גם הכרעה של בר סמכא לנהוג כהכתר (יש כאן מסורה אחרת שהרמ"ה סמך עליה, וצריך הכרעה).רימון אמר:שאלת תם: למי שמאמין שהכתר הוא 100% הבן אשר, למה לא לשנות פצוע דכא לא' בספרי תורה?
למה רק בנביאים "מותר" לקבל הכל, גם כשהוא נגד מה שידוע לנו (ויהי בשלם סכו), ואילו בס"ת זה לא מספיק להכריע?
אתה מבלבל בין שני כנסים, ובין הרב שפרן לרב נדלרימון אמר:[וע"ע בענין תכלת ודעת הרב שפרן, שכידוע מעכ"ת היה הרב המקדים אז].
עכ"פ זה בדיוק הטענה, שמחזיקים את הכתר כאמיתי לחלוטין, ואעפ"כ פלגינן הנאמנות שלו להמשיך עם שאר הכרעות החלשות שאין שום סיכוי שהיינו סומכים עליהם מעיקרא במקום הספר המדויק.
אני באופן אישי מאוד רוצה לעשות את זה, אבל עוד לא מצאתי מי שמסכים איתי. [בפרט פצוע דכא, שהמנחת חינוך ועוד כמה אחרונים כתבו שזה ענין של חסרות ויתרות ואינו לעיכובא, אם זה לא מעכב, למה לא לעשותו נכון?]נותן טעם לשבח אמר:אם מוכרע לך שנוסח הכתר עדיף, אז למה לא לעשות כהכתררימון אמר:אכן, התבלבלתי בין שני הרבנים, והתכוונתי לדברי הרב שפרן שהגדיר את זה כעיקרון שלא עושים שינויים גם אם אוחזים שזה ברור שזה נכון.נותן טעם לשבח אמר:לא ידוע לי על רב שהכריע לנהוג דלא כהכתר, אמנם צריך גם הכרעה של בר סמכא לנהוג כהכתר (יש כאן מסורה אחרת שהרמ"ה סמך עליה, וצריך הכרעה).
אתה מבלבל בין שני כנסים, ובין הרב שפרן לרב נדל
עכ"פ זה בדיוק הטענה, שמחזיקים את הכתר כאמיתי לחלוטין, ואעפ"כ פלגינן הנאמנות שלו להמשיך עם שאר הכרעות החלשות שאין שום סיכוי שהיינו סומכים עליהם מעיקרא במקום הספר המדויק.
העולה למעשה שאצל הגריש"א זצ"ל הענין לא היה מוכרע,רימון אמר:הסיפור ששמעתי לפני כמה שנים היה משהו כזה.כי הם חיינו אמר:א. מה זה נקרא שהגרי"ש לא הכריע, [לפי מה שכתבו כאן באשכול זה הכרעה פשוטה כביעתא בכותחא,]
ב. מה הפירוש שהנביאים לא נעשו ע"פ הוראות הגרי"ש האם בבית מדרשו לא שאלו את הרב לדעתו מה ראוי לעשות,
ואולי י"ל שהגרי"ש לא נכנס ללמוד את הנושא, ולכן לא הכריע, והניח לגבאים לעשות כפי דעתם,
נ.ב. שלא ישמע כאילו יש לי דעה אישית בענין, אני שואל נטו כדי להבין, לא ביררתי את הנושא ואין לי אישית עמדה בנושא כלל,
(מסתבר שאני לא מדייק בכל הפרטים)
כל הזמן של הדיון על הבן אשר הגרי"ש לא הכריע ולא רצה להכריע, וסוף כל סוף שאלו אותו מה לעשות בבית מדרשו, ואז נוכחו במקום הגר"נ אייזנשטיין (נגד הכתר) והגרד"א מורגנשטרן (בעד), והם התחילו להתווכח על הנידון לפני הגרי"ש, ובאיזה שהוא שלב הגרי"ש אמר להם להמשיך להתווכח, ובסוף הוא מינה הגר"נ אייזנשטיין שהוא יהיה אחראי על הזמנת הנביאים.
רימון אמר:אני באופן אישי מאוד רוצה לעשות את זה, אבל עוד לא מצאתי מי שמסכים איתי. [בפרט פצוע דכא, שהמנחת חינוך ועוד כמה אחרונים כתבו שזה ענין של חסרות ויתרות ואינו לעיכובא, אם זה לא מעכב, למה לא לעשותו נכון?]נותן טעם לשבח אמר:אם מוכרע לך שנוסח הכתר עדיף, אז למה לא לעשות כהכתררימון אמר:אכן, התבלבלתי בין שני הרבנים, והתכוונתי לדברי הרב שפרן שהגדיר את זה כעיקרון שלא עושים שינויים גם אם אוחזים שזה ברור שזה נכון.
עכ"פ זה בדיוק הטענה, שמחזיקים את הכתר כאמיתי לחלוטין, ואעפ"כ פלגינן הנאמנות שלו להמשיך עם שאר הכרעות החלשות שאין שום סיכוי שהיינו סומכים עליהם מעיקרא במקום הספר המדויק.
בהחלט יתכן שלפי הזמן המעט שהקדיש לזה זה לא היה מוכרע אצלו (כמו עוד דברים שלא הכריע בהם, כמו למשל הדלקת גז ביו"ט בכירים עם שסתום בטחון)כי הם חיינו אמר:העולה למעשה שאצל הגריש"א זצ"ל הענין לא היה מוכרע,רימון אמר:הסיפור ששמעתי לפני כמה שנים היה משהו כזה.כי הם חיינו אמר:א. מה זה נקרא שהגרי"ש לא הכריע, [לפי מה שכתבו כאן באשכול זה הכרעה פשוטה כביעתא בכותחא,]
ב. מה הפירוש שהנביאים לא נעשו ע"פ הוראות הגרי"ש האם בבית מדרשו לא שאלו את הרב לדעתו מה ראוי לעשות,
ואולי י"ל שהגרי"ש לא נכנס ללמוד את הנושא, ולכן לא הכריע, והניח לגבאים לעשות כפי דעתם,
נ.ב. שלא ישמע כאילו יש לי דעה אישית בענין, אני שואל נטו כדי להבין, לא ביררתי את הנושא ואין לי אישית עמדה בנושא כלל,
(מסתבר שאני לא מדייק בכל הפרטים)
כל הזמן של הדיון על הבן אשר הגרי"ש לא הכריע ולא רצה להכריע, וסוף כל סוף שאלו אותו מה לעשות בבית מדרשו, ואז נוכחו במקום הגר"נ אייזנשטיין (נגד הכתר) והגרד"א מורגנשטרן (בעד), והם התחילו להתווכח על הנידון לפני הגרי"ש, ובאיזה שהוא שלב הגרי"ש אמר להם להמשיך להתווכח, ובסוף הוא מינה הגר"נ אייזנשטיין שהוא יהיה אחראי על הזמנת הנביאים.
ולא כמו חלק מהכותבים כאן שהיה נשמע מדבריהם שהענין ברור ופשוט שיש לסמוך אך ורק על הכתר בנ"ך, ואין בכלל צד אחר, וכל מי שעושה אחרת אינו אלא טועה,