שמיני פ"ט פס' ח' – ט': וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁחַט אֶת עֵגֶל הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ: וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּטְבֹּל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.
ואילו לקמן פס' י"ב – י"ג גבי עולה משתנית הלשון מהקרבה להמצאה:
וַיִּשְׁחַט אֶת הָעֹלָה וַיַּמְצִאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֵלָיו אֶת הַדָּם וַיִּזְרְקֵהוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: וְאֶת הָעֹלָה הִמְצִיאוּ אֵלָיו לִנְתָחֶיהָ וְאֶת הָרֹאשׁ וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ:
וכן לק' פס' י"ח בשלמים: וַיִּשְׁחַט אֶת הַשּׁוֹר וְאֶת הָאַיִל זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לָעָם וַיַּמְצִאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּזְרְקֵהוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
וצ"ב!
ב. ובעיקר לשון 'המצאה' דכאן פרש"י בפס' י"ב: וימצאו. לשון הושטה והזמנה.
ויש להעיר שלכא' הוא ההיפך מהמובן הרגיל בלשון מציאה שמגיעה בהיסח הדעת ללא הזמנה.
[ובדרך דרוש: מכאן נלמד שכל מציאה היא מזומנת ומושטת בהשגחה פרטית למוצאה].