אִ֨יתָמָ֥ר

יעקב לב

משתמש ותיק
בפרשתנו 'שמיני' י יב, באה תיבת אִ֨יתָמָ֥ר, בשני טעמים:
וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן וְאֶ֣ל אֶ֠לְעָזָ֠ר וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮ הַנּֽוֹתָרִים֒ קְח֣וּ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה הַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מֵאִשֵּׁ֣י ה' וְאִכְל֥וּהָ מַצּ֖וֹת אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃
האם מישהו היודע יכול בטובו בבקשה להסביר פשרם וטעמם?
יש"כ
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
נזכרתי בעוד מקום דומה..
עקב, פרק ח׳, פסוק ט״ז:
{טז} הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃
הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃
אונקלוס: דְאוֹכָלָךְ מַנָא בְּמַדְבְּרָא דִי לָא יָדְעוּן אֲבָהָתָךְ בְּדִיל לְעַנָיוּתָךְ וּבְדִיל לְנַסָיוּתָךְ לְאוֹטָבָא לָךְ בְּסוֹפָךְ:
 

ראובן קרפ

משתמש רשום
כתב הגר"א בדקדוק אליהו שכל שליש מלבד רביעי הנמצא במלה הסמוכה למשנה משתנה למשרת, (אא"כ המשנה מוטעם בהברה רביעית), וכן כאן היה ראוי להיות קדמא ואזלא במלה אחת, ויפסיק כדין שליש, ומפני הסמיכות הפכה האזלא למשרת והקדמא נשאר.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מָרְדֳּכַי אמר:
נזכרתי בעוד מקום דומה..
בהר כה, מו:
וְהִתְנַחַלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מָרְדֳּכַי אמר:
נזכרתי בעוד מקום דומה..
בהר כה, מו:
וְהִתְנַחַלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃

הטעם השני שונה פה!
 
חלק עליון תַחתִית