חילך לאורייתא אמר:
במבי אמר:
רש"י בפרשת שמיני כותב על ה"צב"
[פרויט] שדומה לצפרדע עכ"ל
ונשאלת השאלה מאימתי צב דומה לצפרדע???
והאם הוא התכוון לצב שלנו ?! המתרגם במקום מתרגם את המילה פרויט כ"טשערעפכא" וזכורני מחבר בישיבה קטנה שאמר לי שכך אומרים באידיש צב (ואכן גוגל אומר שגם ברוסית אומרים cherepakha)
אך רש"י גם רש"י בנידה נו. על המילה "זבוגי" רושם "פרויט" ושם המתרגם רושם "קרפדה" וא"כ הרבה יותר מתאים פירוש המתרגם בנידה מאשר המתרגם שלנו בחומש, שאכן הקרפדה הינה הדומה לצפרדע ולא הצב.
וא"כ האם פירוש המילה צב הינו "קרפדה" ולא הצב של ימינו ?!
וכן בבדיקה בגוגל במילה FROYT הוא מביא שתרגומה הוא צפרדע !
מהרילניק אמר:
נדיב לב אמר:
קראתי פעם שמבחינה גנטית הצב והקרפדה דומים במבנה הדי אן אן משהו כזה.
ורש"י התכוון לזה?
רש"י התכוון שהם דומים במראם.
וע"ע רש"י בע"ז מ. ד"ה ביצת השרץ שכ' שהוא הכוכורי"ל
ולכאו' כוונתו לקורקודי"ל דידן שהוא האליגטור ובעצם ה"תנין" שאנו מכירים ובכל זאת כתב שהוא דומה לצפרדע. וצע"ג וידוע גם במפרשים דיון ארוך לענין מכת צפרדעים האם זה היה הצפרדעים שאנו מכירים או התנינים ואולי הצב דומה קצת לתנין וזה כוונת רש"י
יישר כח רב, מכיוון שאתה מביא מקור נוסף, בגמרא שלי מהדורת וגשל ישנו מתרגם על העמוד ואכן במקור שהבאת בע"ז מ. על המילה כוכוריל הוא כותב "קרפדה קטנה" !
וא"כ אין כוונת רש"י שצב הינו תנין !
ולעניין מה שהבאת לגבי מכת צפרדעים, אפשר אולי להוסיף כאן,
דבר מעניין שמצאתי שבוע שעבר שאחד מאלילי מצרים היה בצורת צפרדע והוא לדעתם היה אחראי על הילודה, וזה א"ל טעם נוסף למכת צפרדע שאלילם זה היכה אותם.
ולענייננו המילה שרש"י הביא היא "פרויט" וכידוע "פרוי" זה אשה בשפות אשכנז, וא"כ אותה שורש מילה מבטא אשה וצפרדע\קרפדה ואולי הינו קשור איכשהו לזה שהמצרים קישור את הצפרדע לילודה.
ועל הדרך אפשר להוסיף עוד רעיון לגבי המושג "עגלות צב" שרש"י כותב אין צב אלא מחופים וכן ובצבים ובפרדים כלות מכוסות קרויות צבים ויש שדורשין צב לשון הצבי ישראל שהם יפות (במדבר ז-ג)
והאבן עזרא שם מפרשו שהם מלאות יותר מידי כמו "ואת בטנך צבה" והרשב"ם מפרשו לשון "צבא" שעשויות להלוך בצבא ובדרכים רחוקים
אך ע"פ האמור לעיל ייתכן ופירושו כפסוק "וְהֵבִ֣יאוּ אֶת־כׇּל־אֲחֵיכֶ֣ם מִכׇּל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ מִנְחָ֣ה ׀ לַה' בַּסּוּסִ֡ים וּ֠בָרֶ֠כֶב וּבַצַּבִּ֨ים וּבַפְּרָדִ֜ים וּבַכִּרְכָּר֗וֹת עַ֣ל הַ֥ר קׇדְשִׁ֛י יְרוּשָׁלִַ֖ם אָמַ֣ר ה'כַּאֲשֶׁ֣ר יָבִ֩יאוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־הַמִּנְחָ֛ה בִּכְלִ֥י טָה֖וֹר בֵּ֥ית ה'" (ישעיה סו-כ) ופירשו שם המפרשים את המילה "כרכרות" בתור ריקוד וקפיצה כנאמר על דוד "ודוד מכרכר" (ש"ב ו) ולכן בזמנו קראו ל"כרכרה" כך כי הנוסעים שבה היו מקפצים בנסיעתה, וא"כ אולי "עגלות צב" הינו עגלות המקפצות בדרכם כצפרדע (וכקרפדה) ואולי הדבר משתלב עם פירוש רש"י, כי חיפוי העגלה הינו תוצאה של קפיצתה כדי למנוע את נפילת המשא הנתון עליה תוך כדי נסיעתה במהירות.
וכן בהחלפת בומ"פ צב-צפ הינו כתחילת המילה "צפרדע"