כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה ו/או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
משה נפתלי
הודעות: 1980
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 167 פעמים
קיבל תודה: 753 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא

שליחה על ידי משה נפתלי » 12 אפריל 2021, 21:39

תניא: 'דְּוֹתָהּ תִּטְמָא' – לְרַבּוֹת אֶת בּוֹעֲלָהּ.
נשאלתי: הבועל יולדת נקבה – טמא שבעה או שבועים?


rk1234
הודעות: 221
הצטרף: 18 נובמבר 2020, 11:33
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 78 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא

שליחה על ידי rk1234 » 12 אפריל 2021, 23:17

הבועל את היולדת, טמא (ספרא תזריע א; נדה לה ב; רמב"ם משכב ומושב ג ג) שבעת ימים, בין שבא על יולדת זכר, ובין שבא על יולדת נקבה (שו"ת עצי ברושים לט), והוא אב מאבות הטומאה של תורה, שדין אחד לבועל יולדת ולבועל נדה (רמב"ם שם א,ג; הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות), שנאמר: וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא (ויקרא יב ב) לרבות בועלה, ש"דותה תטמא", מקרא מיותר הוא, שהיה יכול לומר "וטמאה שבעת ימים כימי נדה" (ספרא שם; נדה שם, ורש"י ד"ה דותה). והראשונים מנו בין אבות הטומאות את הבועל טמאה, ובכלל זה בועל נדה, או זבה, או יולדת (הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות).


כמעיין המתגבר
הודעות: 2156
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 1966 פעמים
קיבל תודה: 633 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 13 אפריל 2021, 00:54

משה נפתלי כתב:
12 אפריל 2021, 21:39
תניא: 'דְּוֹתָהּ תִּטְמָא' – לְרַבּוֹת אֶת בּוֹעֲלָהּ.
נשאלתי: הבועל יולדת נקבה – טמא שבעה או שבועים?
 
rk1234 כתב:
12 אפריל 2021, 23:17
הבועל את היולדת, טמא (ספרא תזריע א; נדה לה ב; רמב"ם משכב ומושב ג ג) שבעת ימים, בין שבא על יולדת זכר, ובין שבא על יולדת נקבה (שו"ת עצי ברושים לט), והוא אב מאבות הטומאה של תורה, שדין אחד לבועל יולדת ולבועל נדה (רמב"ם שם א,ג; הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות), שנאמר: וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא (ויקרא יב ב) לרבות בועלה, ש"דותה תטמא", מקרא מיותר הוא, שהיה יכול לומר "וטמאה שבעת ימים כימי נדה" (ספרא שם; נדה שם, ורש"י ד"ה דותה). והראשונים מנו בין אבות הטומאות את הבועל טמאה, ובכלל זה בועל נדה, או זבה, או יולדת (הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות).
הטעם ברור כי יש דין טומאת נדה ויש טומאת יולדת והפסוק איירי בטומאת נדה או זבה בלבד שמטמא את בועלה ולא בטומאת יולדת.
 


אין חכמה
הודעות: 2420
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 237 פעמים
קיבל תודה: 408 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא

שליחה על ידי אין חכמה » 13 אפריל 2021, 01:21

כמעיין המתגבר כתב:
13 אפריל 2021, 00:54
משה נפתלי כתב:
12 אפריל 2021, 21:39
תניא: 'דְּוֹתָהּ תִּטְמָא' – לְרַבּוֹת אֶת בּוֹעֲלָהּ.
נשאלתי: הבועל יולדת נקבה – טמא שבעה או שבועים?
 
rk1234 כתב:
12 אפריל 2021, 23:17
הבועל את היולדת, טמא (ספרא תזריע א; נדה לה ב; רמב"ם משכב ומושב ג ג) שבעת ימים, בין שבא על יולדת זכר, ובין שבא על יולדת נקבה (שו"ת עצי ברושים לט), והוא אב מאבות הטומאה של תורה, שדין אחד לבועל יולדת ולבועל נדה (רמב"ם שם א,ג; הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות), שנאמר: וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא (ויקרא יב ב) לרבות בועלה, ש"דותה תטמא", מקרא מיותר הוא, שהיה יכול לומר "וטמאה שבעת ימים כימי נדה" (ספרא שם; נדה שם, ורש"י ד"ה דותה). והראשונים מנו בין אבות הטומאות את הבועל טמאה, ובכלל זה בועל נדה, או זבה, או יולדת (הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות).
הטעם ברור כי יש דין טומאת נדה ויש טומאת יולדת והפסוק איירי בטומאת נדה או זבה בלבד שמטמא את בועלה ולא בטומאת יולדת.
לא כ"כ פשוט
כי השווה הכתוב טומאת יולדת לדין נדה
והיה מקום לטעון שנידת יולדת היא שבועיים 
וא"כ בועלה נדתה עליו כמותה שבועים
מנין לך פשיטות זאת?
 


אבי חי
הודעות: 2506
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 331 פעמים
קיבל תודה: 972 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא

שליחה על ידי אבי חי » 13 אפריל 2021, 01:58

rk1234 כתב:
12 אפריל 2021, 23:17
בין שבא על יולדת זכר, ובין שבא על יולדת נקבה (שו"ת עצי ברושים לט)
מהג"ר שלמה הכהן מו"צ דווילנא (בעל חשק שלמה)
אוצר החכמה_10628.jpg

עוד עסק בזה חתן נכדתו הג"ר ראובן פיין בבין המשפתיים כלים סוס"ג.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


כמעיין המתגבר
הודעות: 2156
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 1966 פעמים
קיבל תודה: 633 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 13 אפריל 2021, 18:22

אין חכמה כתב:
13 אפריל 2021, 01:21
כמעיין המתגבר כתב:
13 אפריל 2021, 00:54
משה נפתלי כתב:
12 אפריל 2021, 21:39

נשאלתי: הבועל יולדת נקבה – טמא שבעה או שבועים?
 
rk1234 כתב:
12 אפריל 2021, 23:17
הבועל את היולדת, טמא (ספרא תזריע א; נדה לה ב; רמב"ם משכב ומושב ג ג) שבעת ימים, בין שבא על יולדת זכר, ובין שבא על יולדת נקבה (שו"ת עצי ברושים לט), והוא אב מאבות הטומאה של תורה, שדין אחד לבועל יולדת ולבועל נדה (רמב"ם שם א,ג; הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות), שנאמר: וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא (ויקרא יב ב) לרבות בועלה, ש"דותה תטמא", מקרא מיותר הוא, שהיה יכול לומר "וטמאה שבעת ימים כימי נדה" (ספרא שם; נדה שם, ורש"י ד"ה דותה). והראשונים מנו בין אבות הטומאות את הבועל טמאה, ובכלל זה בועל נדה, או זבה, או יולדת (הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות).
הטעם ברור כי יש דין טומאת נדה ויש טומאת יולדת והפסוק איירי בטומאת נדה או זבה בלבד שמטמא את בועלה ולא בטומאת יולדת.
לא כ"כ פשוט
כי השווה הכתוב טומאת יולדת לדין נדה
והיה מקום לטעון שנידת יולדת היא שבועיים 
וא"כ בועלה נדתה עליו כמותה שבועים
מנין לך פשיטות זאת?

כעת נתעוררתי דהלא בלידה יבישתא אינה נדה אלא רק יולדת, ומשמע דאפ''ה טמא ז'.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

חזור אל “תזריע”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח