שנו חכמים: תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות. לאמר: עולת העוף באה אף נקבה, וחטאת העוף באה אף זכר.
אולם חידוש גדול מצאנו לרבנו חיים ויטל בספרו 'עץ הדעת טוב', דלעיכובא הוא דלא מעכבן, אבל מצוה מן המובחר להביא את החטאת נקבה ואת העולה זכר.
בפרשת מצורע שם (בד"ה 'וצריך להעיר') מבאר הרב את שני המקראות האמורים במצורע דל:
והמקרא השני מדבר במי שהשיגה ידו בכל הפרטים, אחד זכר ואחד נקבה, וז"ש 'את אשר תשיג ידו' לגמרי, אז מצוה מן המובחר שהאחד המיוחד לחטאת, היא הנקבה, יוקרב לחטאת, והאחד המיוחד אל עולה, הוא הזכר, יוקרב עולה, אבל לעיכובא אינו פוסל.
אולם חידוש גדול מצאנו לרבנו חיים ויטל בספרו 'עץ הדעת טוב', דלעיכובא הוא דלא מעכבן, אבל מצוה מן המובחר להביא את החטאת נקבה ואת העולה זכר.
בפרשת מצורע שם (בד"ה 'וצריך להעיר') מבאר הרב את שני המקראות האמורים במצורע דל:
דהול"ל 'ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עולה'.וְעָשָׂה אֶת הָאֶחָד מִן־הַתֹּרִים אוֹ מִן־בְּנֵי הַיּוֹנָה מֵאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ.
אֵת אֲשֶׁר־תַּשִּׂיג יָדוֹ אֶת־הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת־הָאֶחָד עֹלָה.
אלא המקרא הראשון מדבר במי שלא השיגה ידו אלא או שני זכרים או שתי נקבות, כפי הדין שאין לחוש שיהיה בדוקא תור אחד זכר לעולה ותור שני נקבה לחטאת, וז"ש 'מאשר תשיג ידו' – ולא כל אשר תשיג. והמקרא חסר הוא, וכאלו אמר: ועשה אחד מהם חטאת ואחד עולה.
והמקרא השני מדבר במי שהשיגה ידו בכל הפרטים, אחד זכר ואחד נקבה, וז"ש 'את אשר תשיג ידו' לגמרי, אז מצוה מן המובחר שהאחד המיוחד לחטאת, היא הנקבה, יוקרב לחטאת, והאחד המיוחד אל עולה, הוא הזכר, יוקרב עולה, אבל לעיכובא אינו פוסל.