"לא יטמא בעל בעמיו להחלו" עוד הערה

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה ו/או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1956
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 442 פעמים
קיבל תודה: 484 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

"לא יטמא בעל בעמיו להחלו" עוד הערה

שליחה על ידי נבשר » 07 מאי 2020, 21:52

ועוד הערה בפסוק זה.
רש"י פירש "בעל בעמיו" שאינו נטמא כשהיא אינה מת מצוה, אבל במת מצוה נטמא.
וצ"ב שהרי כבר כתיב לעיל מיניה "לנפש לא יטמא בעל בעמיו" וכתב שם רש"י היינו באינו מת מצוה שבמת מצוה נטמא, א"כ למאי צריך באשתו פסולה שאינו נטמא באשתו סתם אבל במת מצוה נטמא, וצ"ע.
ואולי איכא צריכותא לכל אחד שדוקא לאשתו שמחללת אותו נטמא שעכ"פ בכלל שאר היא, אבל שאר כל אדם לא יטמא, לכך איצטריך קרא לשאר כל אדם. ודוקא שאר כל אדם שאינו בפסול עליו ואינו מתחלל עליו נטמא במת מצוה, אבל אשתו שהיא בציווי להוציאה שמחללת אותו לא יטמא קמ"ל "בעל בעמיו להחלו". ולפי"ז מפסוק קמא לא ידעינן אשה דעלמא שפסולה לו שיטמא לה במת מצוה שא"כ מצי למילף לאשתו שיטמא לה כשהיא מת מצוה. ואולי אשתו פסולה יותר גרוע. וצ"ב.


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 660
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 203 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "לא יטמא בעל בעמיו להחלו" עוד הערה

שליחה על ידי משה נפתלי » 07 מאי 2020, 22:59

נבשר כתב:
07 מאי 2020, 21:52
למאי צריך באשתו פסולה שנטמא במת מצוה?
דאי לא כתיב, הוה אמינא דכיון שהוא נתחלל בה לא יהיה חייב לקוברה אפילו היא מת מצוה, קמ"ל. ואי כתב רחמנא הכא, לא אתי כל מתי דעלמא מינה, דאיכא למימר אדרבה, זו הואיל וסוף סוף אשתו היא חייב ליטמא לה כשאין לה קוברין, אבל מתים דעלמא לא, משום הכי צריכי תרווייהו. (משכיל לדוד)


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1956
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 442 פעמים
קיבל תודה: 484 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: "לא יטמא בעל בעמיו להחלו" עוד הערה

שליחה על ידי נבשר » 08 מאי 2020, 11:44

משה נפתלי כתב:
07 מאי 2020, 22:59
נבשר כתב:
07 מאי 2020, 21:52
למאי צריך באשתו פסולה שנטמא במת מצוה?
דאי לא כתיב, הוה אמינא דכיון שהוא נתחלל בה לא יהיה חייב לקוברה אפילו היא מת מצוה, קמ"ל. ואי כתב רחמנא הכא, לא אתי כל מתי דעלמא מינה, דאיכא למימר אדרבה, זו הואיל וסוף סוף אשתו היא חייב ליטמא לה כשאין לה קוברין, אבל מתים דעלמא לא, משום הכי צריכי תרווייהו. (משכיל לדוד)
תודה ואף על התיקון אף שלא שדרתיך,
אבל לפי מש"כ באשכול אחר שלר"ע שאין קידושין תופסין בחייבי לאוין א"כ איירי הקרא בזינתה תחתיו אחר שנתקדשה שבעי להוציאה כמבואר בגמ' יבמות צ' ע"ב א"כ לא נתחלל בה אלא שבעי להוציאה שהוא מחולל שהיא תחתיו אבל לכאו' לא מיקרי "שנתחלל בה", א"כ למה לא נילף מאשתו פסולה כשיהא מת מצוה שמיטמא לאשה דעלמא שהיא מת מצוה שמיטמא? ואלי מיקרי שנתחלל "להחלו".
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אמור”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח