קדמא ואזלא
משתמש ותיק
באיסור גרושה דכהן הדיוט נאמר הלשון 'ואשה גרושה מאישה לא יקחו', ובכהן גדול נאמר 'אלמנה וגרושה וחללה זונה'. וצ"ב ההבדל.
יתכן בדרך אפשר לבאר לפי פשוטו, דכשאומר 'גרושה' גרידא הכונה לשם 'גרושה', וכשאומר גרושה מאישה אין מתייחס לשם הגרושה שעליה אלא לעצם מעשה הגירושין מבעלה.
וביאור החילוק, דכה"ג שאסור אף באלמנה הרי נראה דענין איסורו באלו [גרושה ואלמנה] והחסרון בהן הוא מצד נישואיהן בתחילה,
משא"כ כהן הדיוט שמותר באלמנה, נמצא דענין איסורו בגרושה אינו מצד הנישואין, דהא באלמנה לא נאסר, אלא עיקר החסרון שבה הוא מצד סופה דהיינו מעשה גירושיה,
ולכן בכהן הדיוט נאמר הלשון 'גרושה מאישה' היינו דמוזכר כאן אירוע הגירושין מבעלה כנ"ל שהרי זוהי הסיבה האוסרת, משא"כ בכה"ג שהחסרון לגביו הוא כבר מצד נישואיה לא הוזכר אלא שם גרושה בדומה לשם אלמנה דהיינו ב' האפשרויות שהותרה מצד א"א ואסורה לכהנים, [ועי' קידושין ע"ח].
וביאור החילוק, דכה"ג שאסור אף באלמנה הרי נראה דענין איסורו באלו [גרושה ואלמנה] והחסרון בהן הוא מצד נישואיהן בתחילה,
משא"כ כהן הדיוט שמותר באלמנה, נמצא דענין איסורו בגרושה אינו מצד הנישואין, דהא באלמנה לא נאסר, אלא עיקר החסרון שבה הוא מצד סופה דהיינו מעשה גירושיה,
ולכן בכהן הדיוט נאמר הלשון 'גרושה מאישה' היינו דמוזכר כאן אירוע הגירושין מבעלה כנ"ל שהרי זוהי הסיבה האוסרת, משא"כ בכה"ג שהחסרון לגביו הוא כבר מצד נישואיה לא הוזכר אלא שם גרושה בדומה לשם אלמנה דהיינו ב' האפשרויות שהותרה מצד א"א ואסורה לכהנים, [ועי' קידושין ע"ח].
ואפשר קצת דזהו גם בי' הלשון ביחזקאל (מד,כב): 'ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל, והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו', ופרש"י דרישא דקרא בכה"ג וסיפא בכהן הדיוט ור"ל דמותר באלמנה, וצ"ב עדיין הלשון 'והאלמנה אשר תהיה אלמנה', ע"ש במפרשים. ולהנ"ל אפשר דכיון דעיקר האיסור בכהן הדיוט הוא מצד סופה היינו מעשה גירושיה לכן הדגיש דזהו רק גירושין משא"כ התאלמנותה אין בה חסרון וזהו 'אשר תהיה אלמנה' היינו אשר תתאלמן ולא תתגרש. וזהו עומק כונת רש"י שם 'פרט לגרושה', [אשר לכאו' קשה, דסיפא דקרא הא בא לחדש היתר אלמנה דכהן הדיוט בשונה מהאיסור בכה"ג ברישא, וגרושה אסורה כמו ברישא דכה"ג כיון שלא הזכיר בה שינוי בסיפא, והבן].