פרשת בהר בחוקותי - כל עניין הקללות הוא על שבת הארץ

יעקוב

משתמש רגיל
נראה כי כל עניין הברית הוא על קיום שמיטה ויובל, בהם מתבטא כי לה' הארץ. ובעוד פרט שהובא בסוף לא תעשו לכם אלילים שמובן עניינו שה' אלהי הארץ ויש מקום מיוחד לעובדו ואינך יכול לעובדו בכ"מ וזה עניין ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה, אפילו לשמים
וכלל את עניין שמיטה ויובל באומרו את שבתותי תשמורו, וכלל עניין לא תעשו לכם אלילים וגו' באומרו ומקדשי תיראו. ולא פירט בהרחבה כאן ענייני המקדש אבל חזר אליהם לאחר הקללות שכל הפרשה שם בענייני הקדשות
ועל עניין זה הולכות כל הברכות והקללות. שההפך מהחשבון של השנים כפי רצון ה' הוא הנקרא "קרי" דהיינו על דרך מקרה ולא בצורה מנויה כפי ציווי ה'. ולכן העונש הוא שיכה אותנו "שבע" וזה ממש כחטאותיכם שאנו חוטאים בשבע האלו ועיקר עניין הברכה  על התבואה תלוי בשמירת השמיטה והחלק של והתהלכתי בתוככם תלוי בעניין המקדש וכן להפך בקללות.
ומסיים את הקללות – והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם במעלם אשר מעלו בי – זה המעילה במקדש, ואף אשר הלכו עימי בקרי זה על שמירת השמיטה
(וכמובן שכתוב מפורש שהקללות הם בעוון ביטול שמיטה כאמור אז תרצה הארץ את שבתותיה וגו')
 ​
 

מקוה לטוב

משתמש רגיל
זה לא לגמרי נכון.
אתה מביא מהערות שוליים של הקללות כאילו זה הדבר המרכזי, הברכות והקללות תלויות במפורש בהליכה בחוקים, שמירת המצוות ועשייתם, או להפך במאיסת החוקים וגעילת המשפטים לבלתי עשותם להפר את הברית, וזה הכל פה באופן כללי.
אתה צודק שמשמע שיש קשר מיוחד בין הקללות לשמיטה, וצריך להבין באמת מה המשקל של זה.
 

יעקוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
מקוה לטוב אמר:
זה לא לגמרי נכון.
אתה מביא מהערות שוליים של הקללות כאילו זה הדבר המרכזי, הברכות והקללות תלויות במפורש בהליכה בחוקים, שמירת המצוות ועשייתם, או להפך במאיסת החוקים וגעילת המשפטים לבלתי עשותם להפר את הברית, וזה הכל פה באופן כללי.
אתה צודק שמשמע שיש קשר מיוחד בין הקללות לשמיטה, וצריך להבין באמת מה המשקל של זה.

אני טוען שהמצוות והחוקים והמשפטים עניינם הוא שמיטה ויובל וההלכות התלויות בהם כמו שמפורש  - אלה המצוות וגו'.
 

מקוה לטוב

משתמש רגיל
התורה מדברת באופן כללי על מצוות, חוקים, ברית.
לפרש את זה על משהו ספציפי לענ"ד זו סטיה מהפשט הפשוט והישר.
 

אשר ברא

משתמש ותיק
יש כאן פשט, שראוי להתמקד בו.
בפרשת משפטים מוזכרת הברית שנעשתה בהר סיני, ברית זו חוזרת על עצמה גם בפרשיות בה"ב.
חזקוני על שמות פרק כד פסוק ז
(ז) ויקח ספר הברית - אין מוקדם ומאוחר בתורה, הם התוכחות כדאיתא במכילתא.
ר' ישמאל אומר, בתחלת הענין מהו אומר ושבתה הארץ וגו' שמטין ויובלות ברכות וקללות ובסוף הענין מהו אומר אלה החוקים והמשפטים והתורות. אמרו מקבלין אנו עלינו כיון שראה שקבלו עליהם נטל את הדם וזרק על העם, שנאמר ויקח משה את הדם ויזרוק על העם. אמר להם הרי אתם תפושים קשורים וענובים מחר בואו וקבלו עליכם כל המצות.
רשב"ם על ויקרא פרק כו פסוק מו
(מו) בהר סיני ביד משה - שכן התחילה פרשת שמיטה וידבר ה' אל משה בהר סיני. וגם גמר התוכחות האלה בשביל השמיטה הם כדכתיב כל ימי השמה תשבות כי כל מצות של פרשת בהר סיני בשמיטות ויובלות מדבר ושליחות עבדים וחזרת קרקעות לכך נאמר כאן התוכחות של עבירות השמיטות בהר סיני הכל בפעם אחת:
אם נרצה לבאר על פי פשוטו, מדובר בברית שנעשתה כאמור בסביבות מעמד הר סיני לקראת הכניסה לארץ ישראל, והנושא המרכזי לעם שאמור להיכנס לארץ, הוא מצוות הארץ, שמיטין ויובלות, וזהירות מיוחדת מלימוד אורחות יושבי הארץ, וכפי שמיטיב לכתוב הרב יעקוב בפתיחת האשכול.
ושמעתי היום פשט נפלא בדרשת חז"ל שתהיו עמלים בתורה, והלא מהכתובים נראה שעיקר הקללות הם על קיום מצוות שמיטה ואז תרצה הארץ את שבתותיה. אמנם רצה לטעון שהמדובר הוא על עמל התורה של שנת השמיטה, כי לדור באי הארץ נאמרה - תורה מה תהא עליה, נתתי לכם שבת הארץ...
 
חלק עליון תַחתִית