''ואת בהמת הלווים תחת כל בכור בבהמת בנ''י'' פר' במדבר

תורה לשמה

משתמש רגיל
ברש''י שה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים, לא הובן לי למה שה של בן לוי יפטור פטר חמור, הרי הישראל לא נתן שום דבר ללוי, השה של הלוי עצמו,? 
לוי תחת כל בכור בבני ישראל מובן שהרי פדו את הבכור בחמשה סלעים ובכך נפדה ע''י חמשה סלעים שנותן לכהן אבל שה של בן לוי שהוא שלו למה יפטור בכור חמור, ואולי כוונת רש''י ששה אחד של בן לוי לאחר שישראל נתן את השה ללוי בשכר פדיון פטר חמור שאז פטר כמה פטרי חמורים אולם לא משמע כך, וכן הכתוב אומר בהמת הלוים, משמע שהיה שלהם...?
תודה לעונים
 

אבי חי

משתמש ותיק
תורה לשמה אמר:
לוי תחת כל בכור בבני ישראל מובן שהרי פדו את הבכור בחמשה שקלים ובכך נפדה ע''י חמשה שקלים שנותן לכהן

ה' סלעים נתנו רק הרע"ג העודפים שלא נפדו ע"י לוי.

ושאלת כת"ר קשה מצד עצמה, דבדר"כ פדיון הוא ע"י החלפה, כמו פדיון הבן, פדיון הבכורות דהכא, פדיון מע"ש, וכדו',
וכן בפדיון פטר חמור הישראל נותן לכהן שה ועי"ז נפטר חמורו,
וגם כאן לישנא דקרא "ואת בהמת הלויים תחת בהמתם" מבואר דיש כאן איזה החלפה,
וצ"ב מה היא, כיון שלכאורה לא השתנה בבהמת הלויים כלום, [דוודאי בהמת הלויים היינו שהיתה שלהם קודם הציווי].
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
לישנא דקרא "ואת בהמת הלויים תחת בהמתם" מבואר דיש כאן איזה החלפה,
וצ"ב מה היא, כיון שלכאורה לא השתנה בבהמת הלויים כלום, [דוודאי בהמת הלויים היינו שהיתה שלהם קודם הציווי].
כתב בספר 'שערי ישר':
קצרה דעתנו להבין עיקר הכתוב בפרשת במדבר שבהמת הלוים יהיו תחת בהמת ישראל, וכפי פשטות המקרא נראה שלא נתחדש שום דין על בהמת הלוים ויהיו חולין כדמעיקרא, ויהיו להם כאשר היו ולא נעשה מזה שום זכות לכהנים.
ולפי קוצר דעתי, ענין פדיון בהמת ישראל בבהמות הלוים כך הוא:
א. כל הבכורות, הן בכור אדם והן בכור בהמה, קדשו במצרים ביום מכת בכורות, כאמור: 'כִּי לִי כָל־בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי'.

ב. במדבר סיני נצטוה משה להפריש את הלוים ואת בהמתם לַשֵּׁם, הלוים – תחת בכור האדם, ובהמתם – תחת בכור הבהמה, כאמור: 'וְלָקַחְתָּ אֶת־הַלְוִיִּם לִי אֲנִי יְיָ תַּחַת כָּל־בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם (תקח לי) תַּחַת כָּל־בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ג. הלוים ניתנו מתנה מאת השם לאהרן ולבניו, כאמור: 'וָאֶתְּנָה אֶת־הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד'.

ד. והבהמה ניתנה, כנראה, מתנה מאת השם ללוים, כעין האמור במעשר: 'כִּי אֶת־מַעְשַׂר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַייָ תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם' (ואפשר כי לדעת ר"מ היו הבהמות אסורות לזרים כמעשר ראשון).
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
כתב בספר 'שערי ישר':

ייש"כ, (ש"ה פ"ז).
משה נפתלי אמר:
ד. והבהמה ניתנה, כנראה, מתנה מאת השם ללוים, כעין האמור במעשר: 'כִּי אֶת־מַעְשַׂר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַייָ תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם' (ואפשר כי לדעת ר"מ היו הבהמות אסורות לזרים כמעשר ראשון).

מהיכ"ת שבהמות הלויים היו קדושות טפי מכל שה שפדו בו פט"ח שאין בו שום קדושה?

ובעיקר דברי מר, כיון שעיקר הנדון הוא בטעמא דקרא,
יש לשאול למה נשתנו פט"ח של ישראל במדבר מכל פט"ח דדורות,
כמו שפדיון בכור אדם לא נשתנה כ"כ, שהישראל נותן ה' סלעים לכהן, אלא שאותם שהיו כנגדם לויים שכעת נתקדשו נתחדש דנפדים עי"ז,
כך פדיון פט"ח הי' ראוי שיהי' ע"י שה של הישראל שניתן לכהן,
ולמה נשתנה בתרתי, שיהי' ע"י בהמת הלויים, ושילכו הבהמות ללויים ולא לכהנים?
(ובבכורות ד ב יליף מהכא דשה אחד פוטר כמה פט"ח ומשמע דעכ"פ עיקר הענין שוה).

ומ"ש לדמות הפרשת הלויים להפרשת בהמתם צ"ב,
דלהפרשת הלויים הי' ענין עצמי שהם נבחרו לעבוד את עבודת בנ"י באהל מועד,
משא"כ הפרשת הבהמות לא היתה אלא לצורך פדיון הפט"ח דישראל.

באמת לישנא דקראי משמע כדברי מר, ועדיין איני מבין.
 

תורה לשמה

משתמש רגיל
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
אבי חי אמר:
לישנא דקרא "ואת בהמת הלויים תחת בהמתם" מבואר דיש כאן איזה החלפה,
וצ"ב מה היא, כיון שלכאורה לא השתנה בבהמת הלויים כלום, [דוודאי בהמת הלויים היינו שהיתה שלהם קודם הציווי].
כתב בספר 'שערי ישר':
קצרה דעתנו להבין עיקר הכתוב בפרשת במדבר שבהמת הלוים יהיו תחת בהמת ישראל, וכפי פשטות המקרא נראה שלא נתחדש שום דין על בהמת הלוים ויהיו חולין כדמעיקרא, ויהיו להם כאשר היו ולא נעשה מזה שום זכות לכהנים.
ולפי קוצר דעתי, ענין פדיון בהמת ישראל בבהמות הלוים כך הוא:
א. כל הבכורות, הן בכור אדם והן בכור בהמה, קדשו במצרים ביום מכת בכורות, כאמור: 'כִּי לִי כָל־בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי'.

ב. במדבר סיני נצטוה משה להפריש את הלוים ואת בהמתם לַשֵּׁם, הלוים – תחת בכור האדם, ובהמתם – תחת בכור הבהמה, כאמור: 'וְלָקַחְתָּ אֶת־הַלְוִיִּם לִי אֲנִי יְיָ תַּחַת כָּל־בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם (תקח לי) תַּחַת כָּל־בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ג. הלוים ניתנו מתנה מאת השם לאהרן ולבניו, כאמור: 'וָאֶתְּנָה אֶת־הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד'.

ד. והבהמה ניתנה, כנראה, מתנה מאת השם ללוים, כעין האמור במעשר: 'כִּי אֶת־מַעְשַׂר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַייָ תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם' (ואפשר כי לדעת ר"מ היו הבהמות אסורות לזרים כמעשר ראשון).
הרי בעיקרון נותנים את שה הפדיון לכהן ולא ללוי?
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לענ"ד פשטות הפסוקים, שהבהמות היו פדיון פטרי חמוריהם, וניתנו לכהנים ככל פדיון פטר חמור. ואינני יודע מנין לכם שלא ניתנו לכהנים.
 

אבי חי

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
לענ"ד פשטות הפסוקים, שהבהמות היו פדיון פטרי חמוריהם
חמוריהם של מי? של ישראל, וכבר כאן שינוי מהרגיל שבעל החמור הוא נותן את השה,
ולדברי כת"ר שהבהמות נתנו לכהנים הקושיא מתעצמת שנלקחו מהלויים בהמות כדי לפטור הפט"ח של ישראל.
יראתי בפצותי אמר:
וניתנו לכהנים ככל פדיון פטר חמור
לענ"ד מסתימות הפסוקים מאד למ"כ.
וצריך לעיין גם בסוגי' בכורות ד', ולא עיינתי כעת.
 

ד.מ.

משתמש ותיק
תורה לשמה אמר:
ברש''י שה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים, לא הובן לי למה שה של בן לוי יפטור פטר חמור, הרי הישראל לא נתן שום דבר ללוי, השה של הלוי עצמו,? 
לוי תחת כל בכור בבני ישראל מובן שהרי פדו את הבכור בחמשה שקלים ובכך נפדה ע''י חמשה שקלים שנותן לכהן אבל שה של בן לוי שהוא שלו למה יפטור בכור חמור, ואולי כוונת רש''י ששה אחד של בן לוי לאחר שישראל נתן את השה ללוי בשכר פדיון פטר חמור שאז פטר כמה פטרי חמורים אולם לא משמע כך, וכן הכתוב אומר בהמת הלוים, משמע שהיה שלהם...?
תודה לעונים
לוי תחת בכור בבני ישראל אינו משום שפדו בה' סלעים דהפדיון בה' סלעים לא היה אלא לרע"ג הנותרים - אלא קח את הלויים תחת כל בכור בבני ישראל, והיינו שעצם היות הלויים לה' הרי"ז עומד תחת היות הבכורות לה'
ואמנם כבר נודע להקשות דקדושת הלויים קדמה בחודש ניסן ואילו פ' הפקודים הייתה באייר, וא"כ כבר קדשו הלוויים קודם לכן, וע"כ נראה דעצם היות הלוים לה' הרי"ז מייתר את היות הבכורות לה' וכלשון הגמ' דהלוים 'הפקיעו' קדושת בכורות ישראל, ואולי אפ"ל דכיון דעד עתה היו בהמתן גרידא ועתה כיון שחלה עליהם קדושת לויה הרי בהמתן הם בהמות הלווים ועצם זה שיש בהמות ללוויים הרי"ז מייתר את היות בהמות ישראל [הטמאות] לה', שהרי היות הבהמות לה' מתקיים בהיותן לכהנים, וע"כ ד"ז מתקיים בהעלאת בהמתן של לויים שנעשו "בהמות לוי" ע"כ שנתקדשו הלוים.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
ד.מ. אמר:
כבר נודע להקשות דקדושת הלויים קדמה בחודש ניסן ואילו פ' הפקודים הייתה באייר, וא"כ כבר קדשו הלוויים קודם לכן.
שאלה גדולה! מי דן בה?
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
ד.מ. אמר:
אולי אפ"ל דכיון דעד עתה היו בהמתן גרידא ועתה כיון שחלה עליהם קדושת לויה הרי בהמתן הם בהמות הלווים ועצם זה שיש בהמות ללוויים הרי"ז מייתר את היות בהמות ישראל [הטמאות] לה', שהרי היות הבהמות לה' מתקיים בהיותן לכהנים, וע"כ ד"ז מתקיים בהעלאת בהמתן של לויים שנעשו "בהמות לוי" ע"כ שנתקדשו הלוים.

לא הבנתי דבריך,
יש קדושה מיוחדת בבהמות של לויים?
וכנראה כוונתך למ"ש @משה נפתלי דבהמות הלויים הפכו להיות "מתנות לוייה", וג"ז צ"ב.

נ"ב למה בהמות ישראל הם טמאות?
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
לענ"ד פשטות הפסוקים, שהבהמות היו פדיון פטרי חמוריהם, וניתנו לכהנים ככל פדיון פטר חמור. ואינני יודע מנין לכם שלא ניתנו לכהנים.

המקום הראשון בו נזכר שפדיון פטר חמור ניתן לכהן הוא בפרשת מתנת כהונה שבפרשת קרח
 

ד.מ.

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
ד.מ. אמר:
אולי אפ"ל דכיון דעד עתה היו בהמתן גרידא ועתה כיון שחלה עליהם קדושת לויה הרי בהמתן הם בהמות הלווים ועצם זה שיש בהמות ללוויים הרי"ז מייתר את היות בהמות ישראל [הטמאות] לה', שהרי היות הבהמות לה' מתקיים בהיותן לכהנים, וע"כ ד"ז מתקיים בהעלאת בהמתן של לויים שנעשו "בהמות לוי" ע"כ שנתקדשו הלוים.

לא הבנתי דבריך,
יש קדושה מיוחדת בבהמות של לויים?.
וכנראה כוונתך למ"ש @משה נפתלי דבהמות הלויים הפכו להיות "מתנות לוייה", וג"ז צ"ב.

נ"ב למה בהמות ישראל הם טמאות?

כוונתי היא דעצם היות הבהמות ללוים אשר הם עובדי ה' זהו הקיום של היות בכור בהמה טמאה לה', ורק בבכור בהמה טמאה נאמר שפטרו בהמתן אבל לא בבכור בהמה טהורה כמבואר בריש בכורות, ובזה באו דברי דאף שכבר היו ללוים הלא עתה שנעשו הלוים לעובדי ה' תחת הבכורות בהמתן היא בהמת עובדי ה', ובאופן זה מתקיימת קדושתן כשם שלעולם היות בכור בהמה טמאה לה' הוא ע"י שה לכהן ולא ע"י הקרבה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
ד.מ. אמר:
אבי חי אמר:
ד.מ. אמר:
אולי אפ"ל דכיון דעד עתה היו בהמתן גרידא ועתה כיון שחלה עליהם קדושת לויה הרי בהמתן הם בהמות הלווים ועצם זה שיש בהמות ללוויים הרי"ז מייתר את היות בהמות ישראל [הטמאות] לה', שהרי היות הבהמות לה' מתקיים בהיותן לכהנים, וע"כ ד"ז מתקיים בהעלאת בהמתן של לויים שנעשו "בהמות לוי" ע"כ שנתקדשו הלוים.

לא הבנתי דבריך,
יש קדושה מיוחדת בבהמות של לויים?.
וכנראה כוונתך למ"ש @משה נפתלי דבהמות הלויים הפכו להיות "מתנות לוייה", וג"ז צ"ב.

נ"ב למה בהמות ישראל הם טמאות?

כוונתי היא דעצם היות הבהמות ללוים אשר הם עובדי ה' זהו הקיום של היות בכור בהמה טמאה לה', ורק בבכור בהמה טמאה נאמר שפטרו בהמתן אבל לא בבכור בהמה טהורה כמבואר בריש בכורות, ובזה באו דברי דאף שכבר היו ללוים הלא עתה שנעשו הלוים לעובדי ה' תחת הבכורות בהמתן היא בהמת עובדי ה', ובאופן זה מתקיימת קדושתן כשם שלעולם היות בכור בהמה טמאה לה' הוא ע"י שה לכהן ולא ע"י הקרבה.
ייש"כ.

ויש להעיר דלא דמי לכל פדיון פט"ח ע"י שה לכהן, דהא הכא סגי בבהמת לוי
אלא דמי לפט"ח של לוי דפטור מפדיון, וטעמא יל"פ כמ"ש מר דגם לוי הוא עובד ה' [וכעין מ"ש משה נפתלי ממעשר ראשון],
וכמו שלויים פטורים מפדה"ב אע"ג דהה' סלעים אזלי לכהן.

אבל יל"ע דבבכורות ד ב משמע דהא דבהמת הלויים תחת בהמתם הוא כפדיון פט"ח הרגיל,
שרק השה של הלויים פטר ולא שאר בהמות, וכן ילפינן מהכא דפודה בו פעמים הרבה,

ונראה דכל שמזדקקים לפדות ע"י נתינת דבר אחר, ניתן לכהנים שהם הרמה הגבוהה של עובדי ה',
משא"כ הכא שעצם הפיכת בהמת הלויים לכזו פוטר בהמת ישראל,
וכן יל"פ בבכור אדם, דאע"ג דכשפודים ע"י ה' סלעים הם ניתנים לכהן, וכן במדבר רע"ג העודפים נתנו ה' סלעים לכהנים דוקא,
מ"מ עצם הפיכת הלויים לעובדי ד' מספיקה כדי לפטור את הבכורות שכנגדם.
ואכתי צ"ב.

 
 

אבי חי

משתמש ותיק
ד.מ. אמר:
רק בבכור בהמה טמאה נאמר שפטרו בהמתן אבל לא בבכור בהמה טהורה כמבואר בריש בכורות
אמת שכך כתב רש"י עה"ת,
אבל בריש בכורות מבואר לכאורה להיפוך, דפטרו גם בכור בהמה טהורה, וכן כ' שם התוס',
ובדברי רש"י שם יל"ע.
אי"ה אעלה בהמשך קצת דברים שכתבתי בזה.
 

תורה לשמה

משתמש רגיל
פותח הנושא
האם יתכן לומר שמצוות פדיון חמור היא מן המצוות התלויות בארץ, ולכן בדור המדבר סגי בבהמת לווים שיפטור חמור ישראל וגזירת הכתוב היא בשה של לווים דוקא בדור המדבר, והא ראיה ששה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמוריהם של ישראל, משא''כ פדיון חמור של דורות שלא מצינו שה אחד פוטר כמה פטרי חמורים משא''כ בכור ישראל בדור המדבר ולדורות שווה בחמשה שקלים לעודפים
 

אבי חי

משתמש ותיק
תורה לשמה אמר:
האם יתכן לומר שמצוות פדיון חמור היא מן המצוות התלויות בארץ, ולכן בדור המדבר סגי בבהמת לווים שיפטור חמור ישראל וגזירת הכתוב היא בשה של לווים דוקא בדור המדבר, והא ראיה ששה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמוריהם של ישראל, משא''כ פדיון חמור של דורות שלא מצינו שה אחד פוטר כמה פטרי חמורים משא''כ בכור ישראל בדור המדבר ולדורות שווה בחמשה שקלים לעודפים

אדרבה, מכאן ילפינן לדורות ששה אחד פוטר כמה פט"ח, כדתנן ופודה בו פעמים הרבה.
ובאמת בפדיון פט"ח של דורות א"א לפדות יחד כמה פט"ח על שה א', שכן צריך להנתן לכהן,
אבל בספק פט"ח, שנשאר אצל הישראל, יכול לחזור ולפדות בו פט"ח אחר,
והכא כספק דמי כיון דליכא מצות נתינה,
ובאמת יש כאן חידוש שאפשר אף ממש בב"א, משא"כ לדורות דאף בספק אין נראה שמועיל בב"א.
(ועי' תו' בכורות ד ב ד"ה ופודה, ושער"י המצויין למעלה).
 

אבי חי

משתמש ותיק
ובעיקר הדבר לא נ"ל דיש מקום לומר שפט"ח ממצוות התלויות בארץ,
הנידון רק בבכור בהמה טהורה אם בא מחו"ל.
 

תורה לשמה

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
ובעיקר הדבר לא נ"ל דיש מקום לומר שפט"ח ממצוות התלויות בארץ,
הנידון רק בבכור בהמה טהורה אם בא מחו"ל.
שמות יג' יא' ''והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני....ובפסו' יב' והעברת כל פטר רחם לה' וכל פטר שגר בבהמה.. ברש''י יש מרבותינו שלמדו מכאן שלא קדשו בכורות הנולדים במדבר, ויתכן שלאותם רבותינו דין פטר חמור במדבר היה שונה מפטר חמור של דורות  וכן בכור ישראל היה שונה במדבר שנפדו ע''י הלווים עצמם משא''כ העודפים ולדורות נותנים חמשה שקלים לכהן
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
ייש"כ,
[זה פלוגתא בבכורות ד ב כמה שורות אחרי היכן שאני אוחז...].

אף למ"ד דקדשו בכורות במדבר ודאי פדי' זו שע"י בהמת הלויים שונה לגמרי מפדיון פט"ח הרגיל, וכמ"ש מר,
השאלה היא מאי טעמא [ואיך שייך תחת כשלכ' לא השתנה כלום, ולמה בהמת הלויים ולא הכהנים],
ועוד שאלה שבגמ' מבואר שגם האי פדי' דמדבר שייכת לפדיון פט"ח הרגיל, כנ"ל.
 

תורה לשמה

משתמש רגיל
פותח הנושא
מחוסר ידע בעניין פטר חמור
צריך לומר בזהירות אבל יתכן שלויים לאו דוקא אלא לכהנים שהם משבט לוי וזהו בהמת הלוים, ותחת יתכן גזירת הכתוב לדור המדבר שאפי' הם שלהם הם באים תחת פדיון חמור
למרות שלא השתנה כלום הרי זה בא תחתם
 

אבי חי

משתמש ותיק
תורה לשמה אמר:
יתכן שלויים לאו דוקא אלא לכהנים שהם משבט לוי
לויים כאן היינו לויים דוקא כמשמעות קרא "קח את הלויים... ואת בהמת הלויים...",
וכמו שהכ"ב אלף אינם כהנים כך בהמתם,
וכן מוכח בסוגי' שם דלאביי זה המקור לפטור לויים מפט"ח.

 
תורה לשמה אמר:
למרות שלא השתנה כלום הרי זה בא תחתם
לא הבנתי, במה בא תחתם.
 

תורה לשמה

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
תורה לשמה אמר:
יתכן שלויים לאו דוקא אלא לכהנים שהם משבט לוי
לויים כאן היינו לויים דוקא כמשמעות קרא "קח את הלויים... ואת בהמת הלויים...",
וכמו שהכ"ב אלף אינם כהנים כך בהמתם,
וכן מוכח בסוגי' שם דלאביי זה המקור לפטור לויים מפט"ח.

 
תורה לשמה אמר:
למרות שלא השתנה כלום הרי זה בא תחתם
לא הבנתי, במה בא תחתם.
תחת השה שהיו אמורים להביא להם, שהשה שלהם עצמם פודה, גזירת הכתוב לדור המדבר וצריך לברר..
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
המקום הראשון בו נזכר שפדיון פטר חמור ניתן לכהן הוא בפרשת מתנת כהונה שבפרשת קרח
לא נראה לי שזה מחייב שלא היה קודם, רק שם התורה ריכזה את מתנות הכהונה.
 

ד.מ.

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
ד.מ. אמר:
ייש"כ.

ויש להעיר דלא דמי לכל פדיון פט"ח ע"י שה לכהן, דהא הכא סגי בבהמת לוי
אלא דמי לפט"ח של לוי דפטור מפדיון, וטעמא יל"פ כמ"ש מר דגם לוי הוא עובד ה' [וכעין מ"ש משה נפתלי ממעשר ראשון],
וכמו שלויים פטורים מפדה"ב אע"ג דהה' סלעים אזלי לכהן.

אבל יל"ע דבבכורות ד ב משמע דהא דבהמת הלויים תחת בהמתם הוא כפדיון פט"ח הרגיל,
שרק השה של הלויים פטר ולא שאר בהמות, וכן ילפינן מהכא דפודה בו פעמים הרבה,

ונראה דכל שמזדקקים לפדות ע"י נתינת דבר אחר, ניתן לכהנים שהם הרמה הגבוהה של עובדי ה',
משא"כ הכא שעצם הפיכת בהמת הלויים לכזו פוטר בהמת ישראל,
וכן יל"פ בבכור אדם, דאע"ג דכשפודים ע"י ה' סלעים הם ניתנים לכהן, וכן במדבר רע"ג העודפים נתנו ה' סלעים לכהנים דוקא,
מ"מ עצם הפיכת הלויים לעובדי ד' מספיקה כדי לפטור את הבכורות שכנגדם.
ואכתי צ"ב.
דברים נפלאים
הא דרק שה של לויים פטר היינו דהתקיימות קדושת פט"ח הוא בהיות שה לעובדי ה', ואינו מוכרח שהוא בגדר פדיון, ואדרבה מהא דפטר כמה פט"ח נראה שאינו בדגר פדיון, והא דילפי' מינה דפודה בו פעמים הרבה בלא"ה צ"ב, אשמח אם תשתף אותי במסקנותיך
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
ד.מ. אמר:
רק בכור בהמה טמאה פטרו בהמתן אבל לא בכור בהמה טהורה.
א. כך כתב רש"י עה"ת.
ב. אבל בריש בכורות מבואר דפטרו גם בכור בהמה טהורה, וכן כ' שם התוס'.
ג. אי"ה אעלה בהמשך קצת דברים שכתבתי בזה.
א. והוא חידוש גדול, שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב: 'בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל־בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'.
ב. בשם רש"י.
ג. משׂברים.
 

אבי חי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
יש"כ על התזכורת. דבר בעתו מה טוב.
לצערי לא השלמתי אז את הלימוד וסידור הדברים.
מן הסתם לא תהיה תועלת בכתיבתי יותר על המבואר בגפ"ת וחזו"א שם, ובגור אריה למהר"ל בפרשתנו.

 
 
חלק עליון תַחתִית