רבי שמחה בונים מפשיסחה שאל: מה גדולה שלא שינה?' הרי גם יהודי פשוט לא היה מעז פנים לשנות ממצווה שציווה ה'? אלא, שבחו של אהרן שלא שינה את עצמו, ונשאר איש העם ואוהב את הבריות כמקודם, רודף שלום ומשכין שלום, בין איש לאשתו ובין אדם לחברו "שלא שינה"- הגדולה לא הביאה אותו לשנות את הליכותיו, מידותיו הטובות וענוותנותו.
והמגיד מדובנא תירץ במשל על פי דרכו שלשה אנשים שחלו במחלה קשה. פנו שלשתם לרופא מפורסם ובקשו את עזרתו. נתן הרופא לשלושתם תרופות והוראות מתאימות. החולה הראשון, מילא אחר הוראות הרופא במדויק ולאחר זמן קצר החלים כליל. השני, הבין קצת בחכמת הרופא, ומשום כך התחכם בטיב התרופות, ונטל רק את אלו שנשאו חן בעיניו, ולא הבריא. השלישי, גם הוא חקר את טיב התרופות, אולם למרות זאת, נטל את כולם והבריא.
כן הוא הנמשל: התורה - סיים המגיד - היא התרופה שנתן לנו הקב"ה כנגד היצר הרע! ישנם בני אדם המקיימים את מצוות התורה בלא להרהר אחריהם כלל. לעומתם, ישנם כאלה המנסים להבין את טעמי המצוות ,ומקיימים רק את הנראה להם. אולם חכמי ישראל מקיימים את כל המצוות ומנסים עם זאת להבין את טעמיהם. אהרון הכהן לא שינה, בין מתוך אי הבנה, ובין מתוך הבנה, אלא לא שינה רק משום שכך ציווה ה! על כך נאמר שבחו!