פרי באר אמר:אולי י"ל משום שנתגלה לו המטמון שהטמין יוסף. [אם מצד הפשט הפשוט שזה מראה שיכול היה "להיכנס" לראשו של יוסף, ולהבין היכן הטמין; אם מעבר לכך שעצם זה שנתגלה לו המטמון מורה על ראייה למרחוק וכדו']
מדרש זה מופיע בבמדבר רבה פרשה יח סי' ח, ולעיל מיניה סי' ג אי' 'אמרו חכמים חכם גדול היה קרח', וקאי על מה דאי' שם איך שמשך את ר"נ ראשי סנהדראות ודן על התכלת שבציצית והמזוזה שבבית - עיי"ש אריכות בזה.פרי באר אמר:אולי י"ל משום שנתגלה לו המטמון שהטמין יוסף. [אם מצד הפשט הפשוט שזה מראה שיכול היה "להיכנס" לראשו של יוסף, ולהבין היכן הטמין; אם מעבר לכך שעצם זה שנתגלה לו המטמון מורה על ראייה למרחוק וכדו']
למה זה תשאל לשמי אמר:שאלה של בעל בית שמתעורר באמצע שיעור דף היומי: המדרש לא יכול להיות המקור בפני עצמו? לא תמיד מדרש הוא מקור מפסוק.
לטעמי, השאלה במקומה. שכן לשון המדרש ('שפקח היה') מורה, שהשאלה מבוססת על הנחה קדומה שקרח היה פקח, ונשאלת השאלה: על מה אדני הנחה זו הטבעו?למה זה תשאל לשמי אמר:המדרש לא יכול להיות המקור בפני עצמו?
זה מופיע גם במדרש רבה על אתר.משבט הכהונא אמר:בילקוט יש הוספה קרח שפיקח היה ומטועני הארון שהיה מבני קהת שעבודתן קודש הקדשים
ופשוט שאין הכונה פיקח שהיה מלומד בתעלולים
אלא פיקחות דקדושה וכמוש"כ האר"י שצדי'ק כתמ'ר יפר'ח ס"ת קרח
כלומר שכל הר"נ ראשי סנהדראות שסחב עמו מאחר שלא כתוב שהיו פקחים, היו שוטים, ורק קרח לא היה שוטה???מלך שבא אמר:מי אמר שפקח הכוונה לאדם מיוחד בפקחותו, אולי הכוונה רק שאינו שוטה?
ששמואל אמר:הוא היה מגדולי הדור!
אבימלך גם היה גדול הדור כמבואר ברש''י פרשת וירא עה''פ ויעש אברהם משתה גדול וכו'בן ראם אמר:ששמואל אמר:הוא היה מגדולי הדור!
"לא מצא בת ת"ח ישא בת גדולי הדור". המושג גדולי דור בחז"ל שונה מהמושג היום בבירור. וידועים דברי הגרי"ז שהיה תקיף בתגובתו לאומרים שקרח גדול היה וכו' ואמר שהיה רשע ואפיקורוס וכו'
גם ברש"י משמע שהיה יותר בפקחות מהם, שהרי רש"י לא מסתפק בתשובה שהשיב לגביהם על השאלה 'ולא טפשים היו'? אלא שהם חטאו בנפשותם, ועל קורח עדיין הוא שואל כיון שפיקח היה. (ועי' בתגובתי לעיל בשם משאת המלך).אברהם משה אמר:כלומר שכל הר"נ ראשי סנהדראות שסחב עמו מאחר שלא כתוב שהיו פקחים, היו שוטים, ורק קרח לא היה שוטה???מלך שבא אמר:מי אמר שפקח הכוונה לאדם מיוחד בפקחותו, אולי הכוונה רק שאינו שוטה?
המדרש מצין את קרח כבעל פקחות, ועל זה שואל מה ראה שנכנסה בו רוח שטות - על משקל דברי חז"ל אין אדם עובר עברה אא"כ נכנסה בו רוח שטות.
אין כזו משנהאברהם משה אמר:שנינו באבות (פ"ב מ"ט) 'איזהו חכם - הרואה את הנולד',
נכון. זו תשובת זקני הנגב לאלכסנדרוס מוקדון (תמיד ל"ב).הכהן אמר:אין כזו משנהאברהם משה אמר:שנינו באבות (פ"ב מ"ט) 'איזהו חכם - הרואה את הנולד',
אמנם צודקים אתם!בלדד השוחי אמר:נכון. זו תשובת זקני הנגב לאלכסנדרוס מוקדון (תמיד ל"ב).הכהן אמר:אין כזו משנהאברהם משה אמר:שנינו באבות (פ"ב מ"ט) 'איזהו חכם - הרואה את הנולד',
במשנה אבות (ב,ט) נאמר רק ע"י רבי שמעון בן נתנאל שזו דרך ישרה שידבק בה באדם.
לבי' זה מובן היטב התשובה ש'הם חטאו בנפשתם'. ובאמת צריך להבין מה הפשט הפשוט במילים אלו ברש''י, ואיך זה מיישב את השאלה ''ולא טפשים היו'', הרי אכתי טפשות היא להקריב עצמם למיתה.בלדד השוחי אמר:ב'משאת המלך' להגרש"מ דיסקין זצ"ל בי' עפי"ד הגמ' בסנהדרין שקורח נתן להם שוחד ובזה פיתה אותם, ולמדו זאת מ'בנפשותם' על עסקי אכילה ושתיה שהאכילם שהם בנפש, וזוהי תשובת רש"י לגבי הר"נ מקריבי הקטורת, 'אלא שהם חטאו בנפשותם', וע"ז הק' רש"י קורח עצמו שפיקח היה וכו' שלא קיבל שוחד, כי השוחד יעוור 'פקחים'.
הוא הצליח לשכנע 11 סנהדרות כנגד משה חוץ משבט לוי .פרי באר אמר:אולי י"ל משום שנתגלה לו המטמון שהטמין יוסף. [אם מצד הפשט הפשוט שזה מראה שיכול היה "להיכנס" לראשו של יוסף, ולהבין היכן הטמין; אם מעבר לכך שעצם זה שנתגלה לו המטמון מורה על ראייה למרחוק וכדו']
כל פרשני רש"י שואלים על רש"י מניין לו, אפילו שפירושו ברובו המוחלט מבוסס על מדרשי חז"ל.למה זה תשאל לשמי אמר:שאלה של בעל בית שמתעורר באמצע שיעור דף היומי: המדרש לא יכול להיות המקור בפני עצמו? לא תמיד מדרש הוא מקור מפסוק.
הרבה מדרשים הידועים לנו והיו ידועים גם לרש"י, נעלמו ברבות הדורות, ומפרשי הרש"י לא ידעו את כל המדרשים הללו, ושכחום וחזרו וייסדום.חימקו אמר:כל פרשני רש"י שואלים על רש"י מניין לו, אפילו שפירושו ברובו המוחלט מבוסס על מדרשי חז"ל
מה רע בזה ?רואים שקוף אמר:הרבה מדרשים הידועים לנו והיו ידועים גם לרש"י, נעלמו ברבות הדורות, ומפרשי הרש"י לא ידעו את כל המדרשים הללו, ושכחום וחזרו וייסדום.חימקו אמר:כל פרשני רש"י שואלים על רש"י מניין לו, אפילו שפירושו ברובו המוחלט מבוסס על מדרשי חז"ל
רואים שקוף אמר:הרבה מדרשים הידועים לנו והיו ידועים גם לרש"י, נעלמו ברבות הדורות, ומפרשי הרש"י לא ידעו את כל המדרשים הללו, ושכחום וחזרו וייסדום.חימקו אמר:כל פרשני רש"י שואלים על רש"י מניין לו, אפילו שפירושו ברובו המוחלט מבוסס על מדרשי חז"ל
בתור אחד שלמד הרבה קל וחומר איזה לצנות יש בקל וחומר של קרח ?פונצע'ר בנשמה אמר:מכל מעשיו רואים כמה "פיקחות" הייתה לו כמו השאלה עם "טלית שכולה תכלת" וכו'...וזו בדרך הלצה לה"מבין".
אבל באמת נראה שהרי מבואר בחז"ל שהיה נביא, ומבואר ברמב"ם שנביא צריך שיהיה חכם עשיר ונאה וכו'. ומש"ה קים להו שהיה פיקח
כמדומה שהשם "מדרש" ניתן לו משום שהם דורשים את המקרא, בדרך כלל המדרשים באים לפתור איזו קושיא בלשון הפסוק או ייתור לשון וכדומה.למה זה תשאל לשמי אמר:המדרש לא יכול להיות המקור בפני עצמו? לא תמיד מדרש הוא מקור מפסוק.