קורח שפיקח היה. מה המקור לדברי המדרש שהיה קורח פיקח?

פרי באר

משתמש רשום
אולי י"ל משום שנתגלה לו המטמון שהטמין יוסף. [אם מצד הפשט הפשוט שזה מראה שיכול היה "להיכנס" לראשו של יוסף, ולהבין היכן הטמין; אם מעבר לכך שעצם זה שנתגלה לו המטמון מורה על ראייה למרחוק וכדו'] 
 

פרי באר

משתמש רשום
פותח הנושא
ערבך ערבא צריך...
אלא שעל מאתיים חמישים ראשי סנהדראות כתב רש"י ולא טפשים היו אלא שחטאו בנפשותם וכו' ורק על קורח באה השאלה וקורח שפיקח היה מה ראה לשטות זו [אגב השאלה היא על הסכמתו להקריב את המחתות ולא על עצם המחלוקת כמו שהרבה רגילים להביא..] הרי שהיה קורח פיקח באופן מיוחד.
 

יוסי 2

משתמש ותיק
פרי באר אמר:
אולי י"ל משום שנתגלה לו המטמון שהטמין יוסף. [אם מצד הפשט הפשוט שזה מראה שיכול היה "להיכנס" לראשו של יוסף, ולהבין היכן הטמין; אם מעבר לכך שעצם זה שנתגלה לו המטמון מורה על ראייה למרחוק וכדו'] 

מנין לחז"ל שקורח מצא את המטמון שהטמין יוסף???
אולי י"ל שמאותו מקום שהם ידעו שהוא מצא הם גם ידעו שהוא היה פיקח....
 

אברהם משה

משתמש ותיק
פרי באר אמר:
אולי י"ל משום שנתגלה לו המטמון שהטמין יוסף. [אם מצד הפשט הפשוט שזה מראה שיכול היה "להיכנס" לראשו של יוסף, ולהבין היכן הטמין; אם מעבר לכך שעצם זה שנתגלה לו המטמון מורה על ראייה למרחוק וכדו'] 
מדרש זה מופיע בבמדבר רבה פרשה יח סי' ח, ולעיל מיניה סי' ג אי' 'אמרו חכמים חכם גדול היה קרח', וקאי על מה דאי' שם איך שמשך את ר"נ ראשי סנהדראות ודן על התכלת שבציצית והמזוזה שבבית - עיי"ש אריכות בזה.
ומ"מ מבוא שזה גופא שהצליח לשכנע ולמשוך כאלו אנשים גדולים וחשובים, משמע שהוא היה חכם גדול.
ואולי אפ"ל באופן אחר... שבגדר 'חכם' שנינו באבות (פ"ב מ"ט) 'איזהו חכם - הרואה את הנולד', והרי גם כאן אי' בחז"ל שראה שעתיד לצאת ממנו שלשלת גדולה - שמואל הנביא ששקול כמשה ואהרן. אשר יוכרח שקרח חכם גדול היה... 
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
ב'משאת המלך' להגרש"מ דיסקין זצ"ל בי' עפי"ד הגמ' בסנהדרין שקורח נתן להם שוחד ובזה פיתה אותם, ולמדו זאת מ'בנפשותם' על עסקי אכילה ושתיה שהאכילם שהם בנפש, וזוהי תשובת רש"י לגבי הר"נ מקריבי הקטורת, 'אלא שהם חטאו בנפשותם', וע"ז הק' רש"י קורח עצמו שפיקח היה וכו' שלא קיבל שוחד, כי השוחד יעוור 'פקחים'.
 

פרי באר

משתמש רשום
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
שאלה של בעל בית שמתעורר באמצע שיעור דף היומי: המדרש לא יכול להיות המקור בפני עצמו? לא תמיד מדרש הוא מקור מפסוק.

לא באתי לשאול על רש"י או על המדרש מנין לו. ודאי שהמדרש יכול להיות מקור בפני עצמו. עניין אותי לדעת אם יש לכך הוכחה מוכרחת מגוף ההתנהלות של קורח, או שכך קבלה היא בפי המדרש.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
בילקוט יש הוספה קרח שפיקח היה ומטועני הארון שהיה מבני קהת שעבודתן קודש הקדשים
ופשוט שאין הכונה פיקח שהיה מלומד בתעלולים
אלא פיקחות דקדושה וכמוש"כ האר"י שצדי'ק כתמ'ר יפר'ח ס"ת קרח
 

מלך שבא

משתמש ותיק
מי אמר שפקח הכוונה לאדם מיוחד בפקחותו, אולי הכוונה רק שאינו שוטה?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
המדרש לא יכול להיות המקור בפני עצמו?
לטעמי, השאלה במקומה. שכן לשון המדרש ('שפקח היה') מורה, שהשאלה מבוססת על הנחה קדומה שקרח היה פקח, ונשאלת השאלה: על מה אדני הנחה זו הטבעו?
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
בילקוט יש הוספה קרח שפיקח היה ומטועני הארון שהיה מבני קהת שעבודתן קודש הקדשים
ופשוט שאין הכונה פיקח שהיה מלומד בתעלולים
אלא פיקחות דקדושה וכמוש"כ האר"י שצדי'ק כתמ'ר יפר'ח ס"ת קרח
זה מופיע גם במדרש רבה על אתר.
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
מלך שבא אמר:
מי אמר שפקח הכוונה לאדם מיוחד בפקחותו, אולי הכוונה רק שאינו שוטה?
כלומר שכל הר"נ ראשי סנהדראות שסחב עמו מאחר שלא כתוב שהיו פקחים, היו שוטים, ורק קרח לא היה שוטה???
המדרש מצין את קרח כבעל פקחות, ועל זה שואל מה ראה שנכנסה בו רוח שטות - על משקל דברי חז"ל אין אדם עובר עברה אא"כ נכנסה בו רוח שטות.

 
 

בן ראם

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
הוא היה מגדולי הדור!


"לא מצא בת ת"ח ישא בת גדולי הדור". המושג גדולי דור בחז"ל שונה מהמושג היום בבירור. וידועים דברי הגרי"ז שהיה תקיף בתגובתו לאומרים שקרח גדול היה וכו' ואמר שהיה רשע ואפיקורוס וכו'
 
 
בן ראם אמר:
ששמואל אמר:
הוא היה מגדולי הדור!


"לא מצא בת ת"ח ישא בת גדולי הדור". המושג גדולי דור בחז"ל שונה מהמושג היום בבירור. וידועים דברי הגרי"ז שהיה תקיף בתגובתו לאומרים שקרח גדול היה וכו' ואמר שהיה רשע ואפיקורוס וכו'
אבימלך גם היה גדול הדור כמבואר ברש''י פרשת וירא עה''פ ויעש אברהם משתה גדול וכו'
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
מלך שבא אמר:
מי אמר שפקח הכוונה לאדם מיוחד בפקחותו, אולי הכוונה רק שאינו שוטה?
כלומר שכל הר"נ ראשי סנהדראות שסחב עמו מאחר שלא כתוב שהיו פקחים, היו שוטים, ורק קרח לא היה שוטה???
המדרש מצין את קרח כבעל פקחות, ועל זה שואל מה ראה שנכנסה בו רוח שטות - על משקל דברי חז"ל אין אדם עובר עברה אא"כ נכנסה בו רוח שטות.

 
גם ברש"י משמע שהיה יותר בפקחות מהם, שהרי רש"י לא מסתפק בתשובה שהשיב לגביהם על השאלה 'ולא טפשים היו'? אלא שהם חטאו בנפשותם, ועל קורח עדיין הוא שואל כיון שפיקח היה. (ועי' בתגובתי לעיל בשם משאת המלך).
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אברהם משה אמר:
שנינו באבות (פ"ב מ"ט) 'איזהו חכם - הרואה את הנולד',
אין כזו משנה
נכון. זו תשובת זקני הנגב לאלכסנדרוס מוקדון (תמיד ל"ב).
במשנה אבות (ב,ט) נאמר רק ע"י רבי שמעון בן נתנאל שזו דרך ישרה שידבק בה האדם.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
הכהן אמר:
אברהם משה אמר:
שנינו באבות (פ"ב מ"ט) 'איזהו חכם - הרואה את הנולד',
אין כזו משנה
נכון. זו תשובת זקני הנגב לאלכסנדרוס מוקדון (תמיד ל"ב).
במשנה אבות (ב,ט) נאמר רק ע"י רבי שמעון בן נתנאל שזו דרך ישרה שידבק בה באדם.
אמנם צודקים אתם!
אולם הפסיקתא זוטרתא (קהלת ב יד) כתב: 'החכם עיניו בראשו, שרואה הדבר ויודע מה יהיה בסופו, כדתנן איזהו חכם הרואה את הנולד'.
והרי אין כזו משנה!
בהכרח שהוא למד כן בכוונת המשנה הנ"ל.
ועי' עוד בתלמוד ירושלמי (סוטה פ"ח ה"י) 'אמר ר' מאיר כתיב (קהלת שם) "החכם עיניו בראשו", הכסיל במה, ברגליו. אמר רבי אבא מרי החכם עד שהוא בראשו של דבר הוא יודע מה בסופו'. ופירש הפני משה, 'הכסיל במה ברגליו, בתמיה, אלא כדאמר ר' אבא בר מרי החכם עד שהוא בראשו של דבר רואה את הנולד ומשים אל לבו לידע מה בסופו, וזהו עיניו בראשו, אלמא דקרי לסופו ראשו'. ובביאור הגר"א על המשנה הנ"ל באבות כתב: 'הרואה את הנולד, שנאמר החכם עיניו בראשו'.
וגם אם אין הפשט כן במשנה, הרי גמרא ערוכה היא בתמיד, וכמו שכתבתם.
ישר כחכם!  

 
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
ב'משאת המלך' להגרש"מ דיסקין זצ"ל בי' עפי"ד הגמ' בסנהדרין שקורח נתן להם שוחד ובזה פיתה אותם, ולמדו זאת מ'בנפשותם' על עסקי אכילה ושתיה שהאכילם שהם בנפש, וזוהי תשובת רש"י לגבי הר"נ מקריבי הקטורת, 'אלא שהם חטאו בנפשותם', וע"ז הק' רש"י קורח עצמו שפיקח היה וכו' שלא קיבל שוחד, כי השוחד יעוור 'פקחים'.
לבי' זה מובן היטב התשובה ש'הם חטאו בנפשתם'. ובאמת צריך להבין מה הפשט הפשוט במילים אלו ברש''י, ואיך זה מיישב את השאלה ''ולא טפשים היו'', הרי אכתי טפשות היא להקריב עצמם למיתה.
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
פרי באר אמר:
אולי י"ל משום שנתגלה לו המטמון שהטמין יוסף. [אם מצד הפשט הפשוט שזה מראה שיכול היה "להיכנס" לראשו של יוסף, ולהבין היכן הטמין; אם מעבר לכך שעצם זה שנתגלה לו המטמון מורה על ראייה למרחוק וכדו'] 
הוא הצליח לשכנע 11 סנהדרות כנגד משה חוץ משבט לוי . 
 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
אולי מקרא אחרינא 'ואוולת בידה תהרסנה', משמע שהוא לא היה כזה, אלא ההיפך.

ולגופן של דברים, פשיטא שהמדרש הוא מקור בפני עצמו.
 

חימקו

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
שאלה של בעל בית שמתעורר באמצע שיעור דף היומי: המדרש לא יכול להיות המקור בפני עצמו? לא תמיד מדרש הוא מקור מפסוק.
כל פרשני רש"י שואלים על רש"י מניין לו, אפילו שפירושו ברובו המוחלט מבוסס על מדרשי חז"ל. 
 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
חימקו אמר:
כל פרשני רש"י שואלים על רש"י מניין לו, אפילו שפירושו ברובו המוחלט מבוסס על מדרשי חז"ל
הרבה מדרשים הידועים לנו והיו ידועים גם לרש"י, נעלמו ברבות הדורות, ומפרשי הרש"י לא ידעו את כל המדרשים הללו, ושכחום וחזרו וייסדום.
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
חימקו אמר:
כל פרשני רש"י שואלים על רש"י מניין לו, אפילו שפירושו ברובו המוחלט מבוסס על מדרשי חז"ל
הרבה מדרשים הידועים לנו והיו ידועים גם לרש"י, נעלמו ברבות הדורות, ומפרשי הרש"י לא ידעו את כל המדרשים הללו, ושכחום וחזרו וייסדום.
מה רע בזה ? 
הוא הצליח לשכנע 11 סנהדרות כנגד משה חוץ משבט לוי . 
צריך להיות פיקח גדול לעשות את זה . 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
חימקו אמר:
כל פרשני רש"י שואלים על רש"י מניין לו, אפילו שפירושו ברובו המוחלט מבוסס על מדרשי חז"ל
הרבה מדרשים הידועים לנו והיו ידועים גם לרש"י, נעלמו ברבות הדורות, ומפרשי הרש"י לא ידעו את כל המדרשים הללו, ושכחום וחזרו וייסדום.

יש הרבה מדרשים שלא נעלמו ובכו"א מפרשי רש"י שואלים מניין לו.
 

פונצע'ר בנשמה

משתמש רגיל
מכל מעשיו רואים כמה "פיקחות" הייתה לו כמו השאלה עם "טלית שכולה תכלת" וכו'...וזו בדרך הלצה לה"מבין".
אבל באמת נראה שהרי מבואר בחז"ל שהיה נביא, ומבואר ברמב"ם שנביא צריך שיהיה חכם עשיר ונאה וכו'. ומש"ה קים להו שהיה פיקח
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
פונצע'ר בנשמה אמר:
מכל מעשיו רואים כמה "פיקחות" הייתה לו כמו השאלה עם "טלית שכולה תכלת" וכו'...וזו בדרך הלצה לה"מבין".
אבל באמת נראה שהרי מבואר בחז"ל שהיה נביא, ומבואר ברמב"ם שנביא צריך שיהיה חכם עשיר ונאה וכו'. ומש"ה קים להו שהיה פיקח
בתור אחד שלמד הרבה קל וחומר איזה לצנות יש בקל וחומר של קרח ? 
ההבנה שלי שהיות ומשה כנגד כולם קל וחומר לא יכול להיות כנגדו כמו אחרי רבים להטות . הטיעונים שלו אם היו מגיעים לאחר מותו של משה היו לשם שמים כי השמיים נהיו חסרים ( מחיקת 3000  הלכות כנגד 3000 אלו שנמחקו בחטא העגל ) 
לעתיד לבא כתוב במדרש הלווים יהיו כהנים 
 
 

דיין

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
המדרש לא יכול להיות המקור בפני עצמו? לא תמיד מדרש הוא מקור מפסוק.
כמדומה שהשם "מדרש" ניתן לו משום שהם דורשים את המקרא, בדרך כלל המדרשים באים לפתור איזו קושיא בלשון הפסוק או ייתור לשון וכדומה.
 
חלק עליון תַחתִית