"אל תפן אל מנחתם" למה משה התערב בדין של מעלה

עמנואל

משתמש ותיק
לכל המעוניין, מחשבות על קושיית מה"ר חיים פלאג'י על דברי אור החיים הקדוש בפרשתנו.  

האור החיים מסביר שישנו כח ביד הצדיקים להפקיע זכותם של הרשעים המוחלטים ברע, ומשה רבנו ביקש להפקיע מדתן ואבירם כל זכות שהייתה בידם, שאין לך רשע שאין בידיו זכויות, ונביא את לשונו על בקשת משה "אל תפן אל מנחתם":
ואם תאמר איך יבטל מדתו יתברך לאנשים ההם לעוות משפטם?
 דע כי הצדיקים יש כח בהם להפקיע זכות הנמצאת לרשעים כשיראו שהם מוחלטים ברע, והוא סוד (ש"ב כג) צדיק מושל יראת אלהים, פירוש מושל ביראת ה' שיעשה האדם, אם יראה בעיניהם להפקיע זכותו ממנו יש כח בידם מה שאין הקדוש ברוך הוא כביכול עושה, ותמצא בדין שלמטה כיוצא בדבר שיכולין בית דין להפקיר נכסי אדם רשע כאומרם (גיטין לו ב) הפקר בית דין הפקר...
...מעתה אין סיבה לשנאתם וחשדם בשום אופן ואין זה אלא לצד היותם חלק רע גמור וטבע הרע לשנוא הטוב שנאה עזה טבעית בלא סיבה, מעתה כל כיוצא בזה מצוה לעקרו ולהפקיע זכותו לבל יפן ה' למנחתם כי באבוד רשעים רנה, וסובר אני כי האנשים הרשעים האלה (כלומר: דתן ואבירם) אינם בכלל עדת קרח שנאמר עליהם (סנהדרין קח א) מוריד שאול ויעל שאלו אבדה תקותם שכולן ענף הקליפה כן יאבדו כל אויבי ה'
 ושואל הרב חיים פלאג'י (בספרו נפש החיים) על דברי אור החיים מהגמרא בסנהדרין קד, ב, בה מבואר שבת הקול טענה שאין לאנשי כנסת הגדולה "להתערב" בדין חלקו של שלמה לעולם הבא,

ואביא את קטע התלמוד הרלבנטי עם פרש"י:
"אמר רב יהודה אמר רב בקשו עוד למנות אחד (והוא שלמה, בין אלו שאין להם חלק לעולם הבא) באה דמות דיוקנו של (דוד) אביו ונשטחה לפניהם ולא השגיחו עליה, באה אש מן השמים ולחכה אש בספסליהם ולא השגיחו עליה, יצאה בת קול ואמרה להם (משלי כב, כט) חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשוכים, מי שהקדים ביתי (את בנית בית המקדש) לביתו ולא עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה לפני מלכים יתיצב [בל יתיצב] לפני חשוכים ולא השגיח עליה יצאה בת קול ואמרה (איוב לד, לג) המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני וגו'...

רש"י:
עוד אחד - שלמה:
דיוקנו - של דוד אביו נשתטח לפניהם שלא למנותו עמהם:
בל יתיצב לפני חשוכים - בגיהנם:
לפני מלכים יתיצב - בגן עדן ולא לפני חשוכים:
המעמך ישלמנה - וכי עליכם לשלם תשלומי עונשו לאדם שאתם נמאסים בו בשלמה לומר שאין לו חלק לעולם הבא:
כי אתה תבחר ולא אני - וכי הבחירה בכם תלויה ולא בי לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו חלק הלא בי הדבר תלוי:

כיצד אפוא התערב משה בדינם של דתן ואבירם וביקש להפקיע מדתן ואבירם כל זכות, עד שככל הנראה הדבר הוביל לכך שאין להם חלק לעולם הבא?


וחשבתי בס"ד ליישב בכמה אופנים:
1. דתן ואבירם התעסקו עם משה ולכן יש לו איתם דין ודברים - ייתכן שמשה ביקש "להתערב" בדינם ולהפקיע את זכויותיהם על ידי שפגעו בכבודו שלו, בכך הוא נחשב "בעל דברים" איתם.  ואולם כמובן מניחים אנו שאין כוונתו לכבודו שלו, אלא משום שהיו מוחלטים ברע. ומה שאין כן לאנשי כנסת הגדולה לא היה דין ודברים על שלמה, אלא הם הכניסו עצמם לענייננו מבלי שהדבר נגע אליהם באופן אישי, ואף כי אולי קבעו כן כדי למען דעת דרכיו יתברך וגומלו לאיש כפרי מעלליו, אך יצאה בת קול שאין הדבר מסור אלא לשמים. 

2. אנשי כנסת הגדולה התערבו לאחר שנגמר דינו של שלמה - אולי יש לחלק ולומר שמשה רבנו ביקש על העתיד - לפני הדין דל דתן ואבירם על עולמם הבא וכאן יש כוח לצדיק ולגזרתו או לתפילתו, אבל אנשי כנסת הגדולה ביקשו על דבר שנפסק דינו של שלמה לטובה.

3. עבור זכויותיו הגדולות של שלמה לא מספיקה גזרת הצדיקים - אפשר שלולי גודל הזכויות של שלמה היה בכוח אנשי כנסת הגדולה לפי בדרגתם להפקיע זכויותיו של שלמה, ומה שאין כן דתן ואבירם שלא נמצאו בידם זכויות מספקות כדי שלא יתערבו הצדיקים ויחרצו את דינם, אם בכוח גזרתם או על ידי תפילתם.

4. אצל שלמה הסיבה לא הייתה מספקת - שאני התם שאמרה להם בת הקול "שאתם נמאסים בו בשלמה" (כלשון רש"י) ואולי משום שלא השיבו על טענות בת הקול.

5. אין משגיחין בבת קול - שאף שבכוח הצדיקים לגזור אומר ולהפקיע את זכויותיהם ואף לא מחויבים להשגיח בבת הקול האומרת להיפך, שאין משגיחים בבת הקול, אנשי כנסת הגדולה קיבלו את עמדת בת הקול ולא צרפו את שלמה לאלו שאין להם חלק לעוה"ב. ואולי משום שחששו גם לנגיעה מסוימת בפסקם, וכאמור, שנראה שלא השגיחו לשאת ולתת בטענות בת הקול. 

6. התערבות שאינה נכונה היינו דווקא בדין חלקו לעולם הבא - אפשר שדווקא להתערב בדין של העולם הבא אין לצדיקים להתערב, אלא שהבין האור החיים שמאחר והיו מוחלטים ברע לא תעמוד להם שום זכות כמו אלו של שלמה.

 
 
חלק עליון תַחתִית