"אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה ו/או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1245
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 425 פעמים
קיבל תודה: 389 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

"אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי יצחק » 29 יוני 2020, 23:27

ברצוני להעלות כאן הערה יפה בדברי הגר"א שמצאתי היום

כידוע שהר"מ בסוף פ"ו מהלכות ערכין כותב שאפילו שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, בכ"ז אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. והר"מ מוכיח זאת ממה שאמר יעקב אבינו ע"ה וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, 
והוקשה לי למה הר"מ לא הביא ראיה מהפסוק בפרשת חוקת שכתוב אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם, שהוא אחרי מתן תורה. 
ועלה בדעתי לומר שכאשר עמ"י אמרו "והחרמתי את עריהם" אין הכוונה שאחרי שיכבשו את הערים או אז יחרימו אותם, אלא הכוונה שגוף הכיבוש הם עושים כשליחי ה' ובתורת חרם, וזה דומה לפועל שנשכר ללקט מציאות, לכן זה לא נחשב דבר שלא בא לעולם כמובן (ואמרתי שלפ"ז ניחא למה דווקא במלחמה זו החרימו, משום שעמלק בא להלחם על ה' לכן עמ"י אמרו לה' הנה אנחנו נלחמים את המלחמה שלך, א"כ מוטל עליך להצילנו כי הצרה באה לנו כביכול מחמתך, ולהוכיח את רצינות כוונתם הם הבטיחו שגם את גוף המלחמה הם עושים לשם שמים, וממילא הערים הכבושות יהיו חרם לה' ודו"ק היטב).
 
אולם מצאתי בביאור הגר"א חו"מ סימן רי"ב סק"כ שהעתיק את הר"מ שאדם מקדיש דשלב"ל, והוסיף עליו עוד הוכחה מהפסוק הזה. 
א"כ מוכח מהגר"א שלא סבר כמו הפירוש שכתבתי. 

אח"כ מצאתי בביאור הגר"א על ספר יהושע בפרק יב בשירת מלכי כנען שמוזכר שם "מלך ערד", ומבאר הגר"א שהכוונה למלך ערד זה שישראל נלחמו איתו בימי משה אחרי מיתת אהרן וכו'. 
ולכאורה זה תמוה מאד, כי בפסוקים שם מפורש שאת כל המלכים הללו לכד יהושע (למשל, סיחון ועוג לא נזכרו שם). 
וכנראה שהגר"א מפרש שעמ"י התחייבו לה' שבעתיד כאשר יכבשו את הערים או אז יחרימו אותם לה', אבל לא עכשיו בזמן המלחמה. 
ולפ"ז ניחא שהגר"א מביא ראיה שאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם, ואי אפשר לדחות כפי שכתבתי לעיל שאת גוף המלחמה עשו לשם שמים, כי הרי במלחמה זו נלחמו רק נגד צבאו של מלך ערד אבל לא לכדו את הערים עצמם. 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 2012
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 466 פעמים
קיבל תודה: 550 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי איש ווילנא » 29 יוני 2020, 23:35

יצחק כתב:
29 יוני 2020, 23:27
אח"כ מצאתי בביאור הגר"א על ספר יהושע בפרק יב בשירת מלכי כנען שמוזכר שם "מלך ערד", ומבאר הגר"א שהכוונה למלך ערד זה שישראל נלחמו איתו בימי משה אחרי מיתת אהרן וכו'. 
ולכאורה זה תמוה מאד, כי בפסוקים שם מפורש שאת כל המלכים הללו לכד יהושע (למשל, סיחון ועוג לא נזכרו שם). 
וכנראה שהגר"א מפרש שעמ"י התחייבו לה' שבעתיד כאשר יכבשו את הערים או אז יחרימו אותם לה', אבל לא עכשיו בזמן המלחמה.

לכאורה תמוה לומר כן שהרי בפסוק בפרשת חוקת כתוב. ויחרם אתהם ואת ערייהם. הרי שבאותו הזמן קיימו את חרמם
אבל באמת ברמב"ן שם בפרק כא פסוק א
יש חידוש גדול מאוד [והוא בא ליישב את קושייתך בענין ערד] 
שהפסוק הזה נאמר דרך נבואה ובאמת הכוונה לעתיד כשהגיעו לא"י 
ומביא לזה מקומות נוספים שכן הוא.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 2012
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 466 פעמים
קיבל תודה: 550 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי איש ווילנא » 29 יוני 2020, 23:59

יצחק כתב:
29 יוני 2020, 23:27
ועלה בדעתי לומר שכאשר עמ"י אמרו "והחרמתי את עריהם" אין הכוונה שאחרי שיכבשו את הערים או אז יחרימו אותם, אלא הכוונה שגוף הכיבוש הם עושים כשליחי ה' ובתורת חרם, וזה דומה לפועל שנשכר ללקט מציאות, לכן זה לא נחשב דבר שלא בא לעולם כמובן

אני לא מבין כוונתך
כתוב בפסוק וידור ישראל נדר וכו' וישמע ד'
דהיינו שזה היה דרך תפילה לפני המלחמה ונדרו נדרים
וד' שמע לתפילתם. הרי שחל הנדר קודם המלחמה


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 3383
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 1013 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי שאר לעמו » 30 יוני 2020, 00:05

ברור שאת עריהם החריבו רק כשנכנסו לא"י.


פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1245
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 425 פעמים
קיבל תודה: 389 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי יצחק » 30 יוני 2020, 09:24

איש ווילנא כתב:
29 יוני 2020, 23:59
יצחק כתב:
29 יוני 2020, 23:27
ועלה בדעתי לומר שכאשר עמ"י אמרו "והחרמתי את עריהם" אין הכוונה שאחרי שיכבשו את הערים או אז יחרימו אותם, אלא הכוונה שגוף הכיבוש הם עושים כשליחי ה' ובתורת חרם, וזה דומה לפועל שנשכר ללקט מציאות, לכן זה לא נחשב דבר שלא בא לעולם כמובן

אני לא מבין כוונתך
כתוב בפסוק וידור ישראל נדר וכו' וישמע ד'
דהיינו שזה היה דרך תפילה לפני המלחמה ונדרו נדרים
וד' שמע לתפילתם. הרי שחל הנדר קודם המלחמה
ודאי שחל הנדר לפני המלחמה, אולם מהו הנדר? לפי פשוטו הנדר הוא שאחרי שיכבשו את הערים יעשו אותם חרם לה', ויש כאן דבר שלא בא לעולם (זה ודאי שגם לפי הרמב"ם שאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם, אין הכוונה שכבר מעכשיו זה הקדש, אלא לכשיבא לעולם יהיה הקדש מכח דיבורו של עכשיו). 
אבל לפי דברינו הנדר הוא שאת עצם המלחמה הם עושים בתורת שליחים של הקדש, אם ינצחו ינצחו להקדש ואם חלילה יפסידו - יפסיד ההקדש, כאשר הם מנצחים אינם צריכים לעשות חרם בשביל לקיים את ההבטחה שלהם, אלא ההבטחה מקוימת מאיליה.
 


פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1245
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 425 פעמים
קיבל תודה: 389 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי יצחק » 30 יוני 2020, 09:28

שאר לעמו כתב:
30 יוני 2020, 00:05
ברור שאת עריהם החריבו רק כשנכנסו לא"י.
למה זה ברור? לכאורה מיד אחרי שמנצחים את הצבא משתלטים על השטח ועל הערים, ובפרט כאן שצריכים לקיים את הנדר לכאורה צריכים ללכת מיד לכבוש את הערים (וצריך לתרץ שכל עיקר הנדר היה שכאשר יכבשו את הערים יחרימו אותם אבל אין להם חובה לכבוש מיד). 
עכ"פ בשבילי זה היה חידוש גדול שאכן מתבאר מדברי הגר"א ביהושע.
 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 2012
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 466 פעמים
קיבל תודה: 550 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי איש ווילנא » 30 יוני 2020, 10:48

יצחק כתב:
30 יוני 2020, 09:28
שאר לעמו כתב:
30 יוני 2020, 00:05
ברור שאת עריהם החריבו רק כשנכנסו לא"י.
למה זה ברור? לכאורה מיד אחרי שמנצחים את הצבא משתלטים על השטח ועל הערים, ובפרט כאן שצריכים לקיים את הנדר לכאורה צריכים ללכת מיד לכבוש את הערים (וצריך לתרץ שכל עיקר הנדר היה שכאשר יכבשו את הערים יחרימו אותם אבל אין להם חובה לכבוש מיד). 
עכ"פ בשבילי זה היה חידוש גדול שאכן מתבאר מדברי הגר"א ביהושע.

אני יסביר כוונתך 
אתה מבין שהרמב"ם בא להוכיח שהקדש חל על דבר שלא בא לעולם 
דהיינו שלא רק שאפשר להתחייב להקדיש דבר שלא בא לעולם 
אלא גם שיחול ההקדש על החפץ מכוח נדרו של עכשיו 
ואף שהרמב"ם שם כותב בפירוש שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם רק יכול לקבל על עצמו להקדיש דבר שלא בא לעולם 
מכל מקום כשמקבל על עצמו להקדיש דבר שלא בא לעולם זה גם גורם שהדבר עצמו יהיה קדוש 
ואכן ככל החזון הזה נראה לפו"ר מדברי הגר"א בסימן ריב שם 

ועל זה כתבת שכאן בפרשתינו אין הכרח שהנדר יצר את ההקדש. 
משום שאפשר שההקדש נעשה בכיבושם. 
ולכאורה בלאו הכי אפשר לתרץ שרק יתחייבו על החרם 
אבל אחר כך היו צריכים להחרים פעם נוספת 
ואם כן אין מכאן כל תחילת ראיה א שם וראיתי שבאמת מסיק שדעת הרמב"ם שמועיל רק להתחייב ולא לקנין 

ואמנם לגוף ההבנה הזו בדברי הרמב"ם 
לשון הרמב"ם אינו נראה כן שמועיל הנדר להחיל הקדש ורק להתחייב וכן מורה לשונו להדיא בפכ"ב הט"ו ממכירה 
ושוב נתבוננתי בדברי הגר"א וראיתי שגם הוא מסיק שכוונת הרמב"ם הוא שמועיל הנדר רק להתחייב ולא להחיל הקדש עי' שם הייטב. 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 2012
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 466 פעמים
קיבל תודה: 550 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי איש ווילנא » 30 יוני 2020, 10:53

יצחק כתב:
30 יוני 2020, 09:28
עכ"פ בשבילי זה היה חידוש גדול שאכן מתבאר מדברי הגר"א ביהושע.

המעיין יראה שזה מחלוקת בין המפרשים כאן
דעת הרמב"ן כאשר נתבאר שהחרמת הערים נעשת לעתיד וכן דעת ר"י בכור שור
ואילו דעת הא"ע שמדובר על שני מקומות ואינו אותו החרם שמוזכר ביהושע וכ"ד החזקוני.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 3383
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 1013 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי שאר לעמו » 30 יוני 2020, 10:59

יצחק כתב:
30 יוני 2020, 09:28
שאר לעמו כתב:
30 יוני 2020, 00:05
ברור שאת עריהם החריבו רק כשנכנסו לא"י.
למה זה ברור? לכאורה מיד אחרי שמנצחים את הצבא משתלטים על השטח ועל הערים, ובפרט כאן שצריכים לקיים את הנדר לכאורה צריכים ללכת מיד לכבוש את הערים (וצריך לתרץ שכל עיקר הנדר היה שכאשר יכבשו את הערים יחרימו אותם אבל אין להם חובה לכבוש מיד). 
עכ"פ בשבילי זה היה חידוש גדול שאכן מתבאר מדברי הגר"א ביהושע.
מלחמת הכנעני מלך ערד עם ישראל, היתה בדרום מדבר צין, ליד קדש מי מריבה והר ההר. והרי שם אדום שלט ולא נתן לישראל להיכנס לארץ.
ולשם הגיע הכנעני מלך ערד להלחם עמם, וה' נתנו בידם. אבל את עריו לא יכלו להחרים עד שכבשם יהושע. וזה פשוט.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 3383
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 1013 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי שאר לעמו » 30 יוני 2020, 11:14

איש ווילנא כתב:
30 יוני 2020, 10:53
יצחק כתב:
30 יוני 2020, 09:28
עכ"פ בשבילי זה היה חידוש גדול שאכן מתבאר מדברי הגר"א ביהושע.

המעיין יראה שזה מחלוקת בין המפרשים כאן
דעת הרמב"ן כאשר נתבאר שהחרמת הערים נעשית לעתיד וכן דעת ר"י בכור שור
ואילו דעת הא"ע שמדובר על שני מקומות ואינו אותו החרם שמוזכר ביהושע וכ"ד החזקוני.

גם לפי הרמב"ן שקראו שם מקום הניצחון חרמה (במדבר צין), אינו אותו החרם שהחרים יהושע לקיום הנדר, אלא לזכר שהחרימום כולם, נקרא גם מקום הניצחון חרמה


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 2012
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 466 פעמים
קיבל תודה: 550 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי איש ווילנא » 30 יוני 2020, 11:17

שאר לעמו כתב:
30 יוני 2020, 11:14
גם לפי הרמב"ן שקראו שם מקום הניצחון חרמה (במדבר צין), אינו אותו החרם שהחרים יהושע לקיום הנדר, אלא לזכר שהחרימום כולם, נקרא גם מקום הניצחון חרמה

זה פירושו השני של הרמב"ן כמובן
לפי הפירוש הראשון מדובר על אותו המקום ממש ומדבר על העתיד
ומכל מקום יש לנו שלוש פירושים

א. לפי הרמב"ן בפירושו הראשון החרם נעשה כשנכנסו לא"י
ב. הרמב"ן בפי' השני שמדובר על אותו מקום רק שכאן מדובר על מקום המלחמה וביהושע שופטים מדובר על מקום מושבם
ג. פי' הא"ע והחזקוני שמדובר על שני מקומות חלוקים


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 3383
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 1013 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "אם נתן תתן..והחרמתי את עריהם" מתי עמ"י קיימו את ההבטחה

שליחה על ידי שאר לעמו » 30 יוני 2020, 11:22

פי' ראשון של הרמב"ן קשה, כי חרמה היא ליד צפת, וצפת היא ליד העמק הגדול שליד מרישה שבו אסא נלחם עם הכושים, וזה רחוק מאוד מערד ואינו שייך לה כלום. וצע"ג.
פי' השני מובן של רמב"ן מובן, אבל לא שקראו המקום חרמה, אלא שהחרימו את עיר מלך ערד לגבוה. (לא עיינתי כעת בשאר מפרשים).
ומלך ערד ומלך חרמה, אלו שתי ערים ביהושע יב יז, ואת שניהם כבש יהושע.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “חוקת”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח