פרשת בלק - מפני מה נשתנה עונשו של הבועל ארמית שקנאין פוגעין בו משאר עוברי עבירה שמיתתן בידי בי"ד?

[ים סוף]

שמעתי בשם הגר"א פילץ להק' מפני מה נשתנה עונשו של הבועל ארמית שקנאין פוגעין בו בשונה משאר עוברי עבירה שמיתתן בידי בי"ד?

ותי ע"ד מה שכ' ה'אור שמח' (הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ב') בדין גואל הדם שאינו מדין חיוב מיתה אלא ד"כיון דאמרה תורה דטבע האדם גלוי להיוצר כל, אשר בהיותו אינו כלוא במקלטו אז יחם לבבו והכהו, ולכן אין משפט מות להגואל הדם המכהו" עכ"ל. וכלומר דאין משפט מות להורג נפש בשגגה אלא רק פטור על הגואל הדם משום שגלוי וידוע להיוצר כל שאין זה בכלל כח בחירתו להתגבר על יצרו מלהורגו.

וכעין מה שמצי' באשת יפת תואר "שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה ישאנה באיסור" (רש"י).

וה"נ הבועל ארמית אין לו משפט מוות ע"י בי"ד אלא שטבע הקנאי גלוי לפניו ית' שבראותו חילול ה' נורא שכזה אין יכולת בידו להימנע מלהורגו. ולכן אינו נענש ביד בי"ד אך הקנאין שפוגעים בו פטורים. 
ולזה אילו נהפך זמרי כו' שהרי אינו חייב מיתה אלא רק הקנאי שהרגו פטור, אך הוא עצמו מותר לו להציל את עצמו.

[ייעוץ תורני]

עוד אפשר שיש כאן טקטיקה פסיכולוגית עמוקה.
הרבה דברים אין בכח החכמים לעצור בעד העם, ואדרבה הבעיה תחריף כי זה ייצור נוגדנים ומשקעים והתמרדות.
ולכן בזה רק המחאה מהשטח מועילה, שכשהחוטא רואה שחבריו נגדו הוא נבהל.

והדבר הכי מקומם את ההמון המגושם ורודף התאוה - זה שב"ד יהרגו במשפט ראווה את כל מי שסו"ס מצא אשה כלבבו ונפשו קשורה בנפשה וכו'.
ורק חסרון קטן אחד יש לה שאמא שלה לא יהודיה...
(ובפרט שהורגים לא רק את 'הנושא ארמית'
אלא אפילו הבועל - דהיינו גם אם נופל בחטא זה רק באופן חד פעמי).

וכמו שכ' הרמב"ם: אין לך דבר קשה לרוב העם לפרוש יותר מהעריות והביאות האסורות... בוכה למשפחותיו... תרעומת.

[מתחזק]

שמעתי בשם הגר"א פילץ להק' מפני מה נשתנה עונשו של הבועל ארמית שקנאין פוגעין בו בשונה משאר עוברי עבירה שמיתתן בידי בי"ד?

ותי ע"ד מה שכ' ה'אור שמח' (הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ב') בדין גואל הדם שאינו מדין חיוב מיתה אלא ד"כיון דאמרה תורה דטבע האדם גלוי להיוצר כל, אשר בהיותו אינו כלוא במקלטו אז יחם לבבו והכהו, ולכן אין משפט מות להגואל הדם המכהו" עכ"ל. וכלומר דאין משפט מות להורג נפש בשגגה אלא רק פטור על הגואל הדם משום שגלוי וידוע להיוצר כל שאין זה בכלל כח בחירתו להתגבר על יצרו מלהורגו.

וכעין מה שמצי' באשת יפת תואר "שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה ישאנה באיסור" (רש"י).

וה"נ הבועל ארמית אין לו משפט מוות ע"י בי"ד אלא שטבע הקנאי גלוי לפניו ית' שבראותו חילול ה' נורא שכזה אין יכולת בידו להימנע מלהורגו. ולכן אינו נענש ביד בי"ד אך הקנאין שפוגעים בו פטורים. 
ולזה אילו נהפך זמרי כו' שהרי אינו חייב מיתה אלא רק הקנאי שהרגו פטור, אך הוא עצמו מותר לו להציל את עצמו.

לא זכיתי להבין את פשר השאלה.
זה אכן לא מעונשי מיתת בי"ד. יש בגמרא בסנהדרין עוד כאלו עבירות שהדין הוא קנאין פוגעין בו.
השאלה צריכה להיות למה דווקא כאן קנאין פוגעין בו? אבל לא למה אין בזה מיתת בי"ד?