מדוע שמיני עצרת ושבועות נקראים עצרת ושביעי של פסח לא נקרא עצרת

אור זורח

משתמש ותיק
חזקוני במדבר פרשת פינחס פרק כט פסוק לה
עצרת תהיה לכם לכך נקרא שמיני חג עצרת ומטעם זה כמו כן נקרא שבועות עצרת דכתיב ביה בשבעותיכם ומתרגמינן בעצרותיכון אבל שביעי של פסח שלא נאמר בו עצרת לכם אלא לה' אלקיך לא נקרא עצרת. עכ''ל

וצריך ביאור מאי נפקא מינה איך כתוב לה' או לכם
ועוד קשה שהרי גם בשביעי של פסח יש דין של לכם
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אולי הביאור עצרת זה עצירה של בני אדם אבל שבת כל העולם עוצר כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות ושביעי של פסח קרוב יותר למדריגת שבת כי הוא שביעי מה שאין כן כל המועדים וכמו שכתב כן האור החיים פ' פנחס פ' וביום השבת
 

דיבוק חברים

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
עצרת תהיה לכם לכך נקרא שמיני חג עצרת ומטעם זה כמו כן נקרא שבועות עצרת דכתיב ביה בשבעותיכם ומתרגמינן בעצרותיכון אבל שביעי של פסח שלא נאמר בו עצרת לכם אלא לה' אלקיך לא נקרא עצרת. עכ''ל
לכאו' כוונתו דגבי שמיני עצרת ושבועות התורה קראה לשם החג עצרת, אבל שביעי של פסח התורה לא קראה לשם החג עצרת, אלא רק נאמר מה צריך לעשות ביום זה "תיאור פעולה", והיינו שצריכים לעצור וכו'.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
דיבוק חברים אמר:
לכאו' כוונתו דגבי שמיני עצרת ושבועות התורה קראה לשם החג עצרת, אבל שביעי של פסח התורה לא קראה לשם החג עצרת, אלא רק נאמר מה צריך לעשות ביום זה "תיאור פעולה", והיינו שצריכים לעצור וכו'.
בשביעי של פסח עצרת לה' אלוקיך בשמיני עצרת ביום השמיני עצרת תהיה לכם ומאי שנא
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
גם בשביעי של פסח יש דין של לכם
כי נאמר בו 'מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣' לָכֶ֑ם', אך אינו שייך לענין עצרת.
הגדרת החג כלפינו - תלוי' במה שנאמר אלינו, ובשש"פ הוא רק לה"א.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
כי נאמר בו 'מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣' לָכֶ֑ם', אך אינו שייך לענין עצרת.
הגדרת החג כלפינו - תלוי' במה שנאמר אלינו, ובשש"פ הוא רק לה"א.
פשטות הגמ' לא נראה כן במה שאמרו כתוב אחד אומר עצרת לה' וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם וממנו לומדים לכל המועדות
אך לא בדקתי את הדברים ויתכן בהחלט שהצדק אתכם יישר כח מאוד מאוד
 

מ אלישע

משתמש ותיק
ידידי העילוי מסביר שעצרת בעברית זה "עצרת התעוררות"
כלל ישראל נוהג היום בשמחת תורה להתעורר בשמחת התורה.
ובשבועות להתעורר בהתמדת התורה.
ובזה מתקיים ענין "עצרת".
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
פשטות הגמ' לא נראה כן במה שאמרו כתוב אחד אומר עצרת לה' וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם וממנו לומדים לכל המועדות
אין הראי' דומה לנדון, כי שם דברו בדין 'עצרת' - וכאן עוסקים בשם 'עצרת'.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
אור זורח אמר:
פשטות הגמ' לא נראה כן במה שאמרו כתוב אחד אומר עצרת לה' וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם וממנו לומדים לכל המועדות
אין הראי' דומה לנדון, כי שם דברו בדין 'עצרת' - וכאן עוסקים בשם 'עצרת'.
וזאת שאלתי מה הכריח את החזקוני ליסד ב' דינים
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
חזקוני במדבר פרשת פינחס פרק כט פסוק לה
עצרת תהיה לכם לכך נקרא שמיני חג עצרת ומטעם זה כמו כן נקרא שבועות עצרת דכתיב ביה בשבעותיכם ומתרגמינן בעצרותיכון אבל שביעי של פסח שלא נאמר בו עצרת לכם אלא לה' אלקיך לא נקרא עצרת. עכ''ל

וצריך ביאור מאי נפקא מינה איך כתוב לה' או לכם
ועוד קשה שהרי גם בשביעי של פסח יש דין של לכם
לא הבנתי מה הכוונה נקרא עצרת, הכוונה נקרא בפי ההמון?, א''כ על דרך הפשט הייתי אומר שהטעם כי שביעי של פסח אינו חג בפני עצמו אלא נטפל לפסח לכן אין לו שם בפני עצמו, ומ''מ לגוף דברי החזקוני אולי כוונתו שאמנם העצרת היא לעם ישראל, מ''מ הלשון ששינתה התורה לומר עצרת לה' רומזת שלכל הפחות לגבי שמו לא הוי לישראל עצרת אלא רק לה' נקרא עצרת אבל אנו לא נקרא לו כך, לא שהוא לא עצרת אלא שלא קרוי עצרת זה כוונת הפסוק לפי החזקוני.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
לא הבנתי מה הכוונה נראה עצרת,
לא ברור לי לאיזה דברים אתם מגיבים כאן כי אני לא זכור לי שכבתבי מילים אלו וגם לא מצאתי כעת
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אני הבנתי שאומרים בתפילה חג העצרת
וכי בשבועות מזכירים 'עצרת' בתפלה?!
 
אור זורח אמר:
וזאת שאלתי מה הכריח את החזקוני ליסד ב' דינים
לא שיסד ב' דינים, אלא שביאר - ע"פ מה ששינה הכתוב בלשונו - טעם לכינוי שמח"ת וחה"ש בשם 'עצרת', משא"כ שש"פ.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
וכי בשבועות מזכירים 'עצרת' בתפלה?!
לאו דוקא בתפילה אלא גם בגמרא הכל מודים בעצרת בעינן לכם וגם שבועות פירושו עצירה כמו שכתב התרגום
 

קשישא

משתמש רגיל
עיין בספורנו בדברים טז דברים נפלאים בעניין העצרת של שביעי של פסח 
ומשמע שם שכל מה ששביעי של פסח הוא יו"ט לא בגלל נס של קריעת י"ס אלא בגלל שירת הים ובזה הסביר עניין עצרת
 
חלק עליון תַחתִית