איך שייך נתינת חכמה בלא עמל

נתן הבבלי

משתמש ותיק
רש"י במדבר פרק כז
(כג) ויסמך את ידיו - בעין יפה יותר ויותר ממה שנצטווה. שהקב"ה אמר לו וסמכת את ידך, והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה: 
צ"ע איך שייך נתינת חכמה בלא עמל. ומה שווה זה בלא עמל כידוע מתינוק במעי אימו שלכך שוכח, ואף אם עמל במקום אחר לא יועיל לו לדבר אחר.
ועוד צ"ע איך עשה יותר ויותר ממה שנצטווה הרי זה בל תוסיף.
ועוד צ"ע מהו יותר ויותר הרי יש לו רק ב' ידיים.
 

אורח

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
אף אם עמל במקום אחר לא יועיל לו לדבר אחר
למה לא? הרי אמרו סנהדרין צ"ט הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במקום אחר בסנהדרין אין הכוונה בענין אחר שלא למד, אלא במה שלמד יבין בעומק ובטעמים ובסוד עי' רש"י שם ואולי הכוונה במקום אחר זה אצל הקב"ה.
 

HaimL

משתמש ותיק
הייתי מפרש שאין כאן איזו פעולה ניסיית, אלא דבר של טבע גמור, והפסוקים האלה נאמרו במשל.

כלומר, אני אכתוב את זה בלשון העולם. וסמכת את ידך עליו, משה רבינו נצטווה "להעביר חפיפה" ליהושע בן נון. אבל משה רבינו נצטווה להעביר לו חפיפה כללית, מבלי להעמיק ולהרחיב בה אולי רק ראשי פרקים של ההלכות וכו'. אבל משה רבנו בחר "להשקיע" ביהושע בן נון, וחפף אותו הרבה יותר ממה שנצטווה מפי הגבורה.

ממילא, אם זה נכון מה שאני אומר, היה גם היה פה עמל של שניהם, וממילא, נתקיים בדרך הטבע מה שאמרו ז"ל יגעתי ומצאתי תאמן. 
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
הייתי מפרש שאין כאן איזו פעולה ניסיית, אלא דבר של טבע גמור, והפסוקים האלה נאמרו במשל.

כלומר, אני אכתוב את זה בלשון העולם. וסמכת את ידך עליו, משה רבינו נצטווה "להעביר חפיפה" ליהושע בן נון. אבל משה רבינו נצטווה להעביר לו חפיפה כללית, מבלי להעמיק ולהרחיב בה אולי רק ראשי פרקים של ההלכות וכו'. אבל משה רבנו בחר "להשקיע" ביהושע בן נון, וחפף אותו הרבה יותר ממה שנצטווה מפי הגבורה.

ממילא, אם זה נכון מה שאני אומר, היה גם היה פה עמל של שניהם, וממילא, נתקיים בדרך הטבע מה שאמרו ז"ל יגעתי ומצאתי תאמן. 

נראה אמת ונפלא
 

ASZ

משתמש רגיל
ידוע הוורט בשם הבית הלוי כמדומני על הפסוק "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם",
שישנם ג' סוגים: שבי, לקיחה ומתנה, שבי הוא בע"כ לגמרי, מקח הוא אמנם מתרצה לכך, אבל כמאמר הגמ' מוכר עצב ולוקח שמח,
וישנה מתנה שהיא נתינה מוחלטת ששניהם שמחים בכך,
וא"כ י"ל שאצל משה זה היה גדר של מתנה ולכן מהני בלא עמל,
ומלבד זאת ודאי ששם היה ענין אחר שקיבל את כל התורה כולה ב-40 יום שכתוב ע,ז שזה היה נס בפ"ע..
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ASZ אמר:
ידוע הוורט בשם הבית הלוי כמדומני על הפסוק "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם",
שישנם ג' סוגים: שבי, לקיחה ומתנה, שבי הוא בע"כ לגמרי, מקח הוא אמנם מתרצה לכך, אבל כמאמר הגמ' מוכר עצב ולוקח שמח,
וישנה מתנה שהיא נתינה מוחלטת ששניהם שמחים בכך,
וא"כ י"ל שאצל משה זה היה גדר של מתנה ולכן מהני בלא עמל,
ומלבד זאת ודאי ששם היה ענין אחר שקיבל את כל התורה כולה ב-40 יום שכתוב ע,ז שזה היה נס בפ"ע..

גם מש"כ שלגבי משה היה בלא עמל, נראה לי דלא נכון, ויש לשון במדרש שאמר שנתן חלבו ודמו על ד"ת, אך חוצ"מ כאן משוחחים על יהושוע.
 
חלק עליון תַחתִית