למה ביקש בלעם שכר רק על 24,000 שהפיל מישראל ולא על 157,200?

שיתופתא

משתמש חדש
וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב (לא, ח)
איתא בסנהדרין ק"ו ע"א: "בלעם מאי בעי התם אמר רבי יוחנן שהלך ליטול שכר עשרים וארבעה אלף שהפיל מישראל", וכן פירש רש"י כאן, והכוונה שבלעם יעץ לבלק שיביא את בנות מואב להחטיא את בני ישראל, ועי"ז מתו במגפה כ"ד אלף כמ"ש בסוף פרשת בלק, ולכאורה קשה דהא לעיל בפרשת בלק (כה ה) כתוב "ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור", ופירש רש"י שם: "כל אחד ואחד מדייני ישראל היה הורג שנים, ודייני ישראל שמונה רבוא ושמונת אלפים", כלומר שהיו 88000 דיינים וכל אחד הרג שנים, נמצא שנהרגו שם 176000 איש מישראל, ויחד עם מתי המגפה נמצא שמתו 200000 איש, ואם כן תמוה מאוד למה ביקש בלעם שכר רק על 24000 שמתו במגפה, הא סך כל המתים היה יותר מפי שמונה ממספר זה.
(ובאמת עמדו בזה שחשבונו של רש"י צ"ע, כי בסנהדרין י"ח ע"א איתא "נמצאו דייני ישראל שבעת ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות" ולא ח' רבוא וח' אלף, ולפ"ז נהרגו רק 157200, וכן הוא בירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב, עכ"פ גם זה מספר גדול פי כמה וכמה מכ"ד אלף).
והרמב"ן שם תמה על רש"י איך יתכן שנהרגו יותר מרובע ישראל, ורצה לפרש שנהרגו מעט, אך אח"כ הביא שבירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב מפורש כדברי רש"י דאמרו שם "נמצאו שופטי ישראל שבע ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות, אמר לון כל חד מינכון יקטול תריי נמצאו הרוגין חמש עשרה רבוא ושבעת אלפים ומאתים", ונדחק הרמב"ן שכל אלו היו ראויים ליהרג אך ניצלו בזכות פינחס, ולפ"ז ניחא הקושיא הנ"ל, אך לרש"י קשה.
ובצפנת פענח על התורה פ' בלק תירץ דבתחילת פ' בלק כתוב "ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה", וביאר דכוונת בלק היתה שיקלל רק את המיוחסים שבישראל ולא את הערב רב שהיו גרים, ולכן אמר "קהל" למעוטי גרים, כדאיתא בקידושין ע"ג ע"א "קהל גרים לא איקרי קהל", וכן דקדק ממה שאמר בלעם "מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל", הרי שביקש רק לקלל את "יעקב" ו"ישראל" דהיינו המיוחסים ליעקב וישראל, ולא את הגרים.
ולפ"ז כתב דכל אלו שנהרגו ע"י הדיינים היו מהערב רב ולא מישראל, ולכן עליהם לא ביקש בלעם שכר כי הם ביקשו שיקלל רק את ישראל, ובישראל הועילה הקללה רק על כ"ד אלף ולא יותר.
והוסיף עוד הצ"פ דכל הכ"ד אלף שמתו במגפה לא עבדו ע"ז כלל (דא"כ היו נהרגין בידי הדיינים) אלא חטאו רק בבנות מואב, שהוא אביזרייהו דג"ע, נמצא שבלעם הצליח להחטיא את ישראל רק בג"ע ולא בע"ז, כי עיקר כוחו של בלעם היה ביצר הרע דעבירה, וגם הוא עצמו היה בעל עבירה מופלג כמו שאמרו חז"ל שבא על אתונו, ולכן נידון בגיהנם בש"ז רותחת כמ"ש בגיטין נ"ז ע"א.
וביאר הצ"פ דזהו הענין במה שנסתמא בלעם בעין אחת, דהוא כמו דאיתא בסנהדרין ס"ד ע"א דאנשי כנה"ג רצו להרוג את היצר הרע דג"ע אך ראו שהוא נצרך לקיום העולם, ולכן לא הרגוהו אלא "כחלינהו לעיניה ושבקוהו" דהיינו שסימו לו עין אחת ועזבוהו, והועיל שלא יתגרה אדם בקרובותיו, וכמו כן בלעם נסתמא בעין אחת כיון שהיה בבחינת יצרא דעבירה, כנ"ל, (ואמנם רש"י בסנהדרין שם פי' שסימו את עיניו, אך בצ"פ פ' בראשית כתב שסימו לו רק עין אחת ולעתיד יסמאו גם את עינו השניה, וביאר בזה את הלשון שמצינו בסוכה ל"ח ע"א וקידושין ל' ע"א ופ"א ע"א "גירא בעיניה דשיטנא").
ונראה בס"ד דע"פ דבריו יתבאר כמין חומר מה שאמר בלעם (כד ג) "ונאם הגבר שתם העין", דהנה בבעה"ט וברבינו בחיי שם כתבו שגבר הוא תרנגול כמ"ש במשנה "קרא הגבר", כיון שבלעם היה דומה לתרנגול שכמו שהתרנגול נואף יותר מכל העופות (כמ"ש בברכות כ"ב ע"א שטעם טבילת עזרא הוא שלא יהיו מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין) כך בלעם רבע את אתונו, וכן יעץ להכשיל את ישראל בבנות מואב, ולפ"ז מבואר היטב מה שנסמך לזה הכינוי "שתום העין", כי מה שנסתמית עינו הוא משום שהיה נואף כתרנגול ולכן נסמית עינו כמו יצרא דעבירה, (ובפי' התפילה לרוקח בברכת הנותן לשכוי בינה ביאר באופן אחר שגם תרנגול עוצם עין אחת ברגע שהקב"ה כועס, ע"ש).
והוסיף הצ"פ שעינו הרעה של בלעם השפיעה עד ימות המשיח, ולכן יצרא דע"ז לא יתבטל עד ימות המשיח, אך את יצרא דע"ז הצליחו לבטל כבר בתחילת זמן בית שני.
ויש להוסיף עוד שבמאמרי לפרשת בלק ביארתי בארוכה דעיקר מטרת בלק ובלעם היתה לעורר את הכעס שכועס הקב"ה באחד הרגעים של שלש שעות הראשונות של היום, וכעס זה בא מחמת עבודה זרה כמבואר בברכות ז' ע"א וסנהדרין ק"ה ע"ב, (והבאתי שם בשם התו"ח והמלבי"ם שלכן רצו בלק ובלעם ולכן העלה בלק את בלעם לבמות בעל כדי לעורר את עון הע"ז, ולכן הזכיר בלעם את חטא העגל, ע"ש), אך בפועל הצליח בלעם מאוד בענין זה אצל הערב רב, אך אצל ישראל לא הצליח בזה כלום, ורק בג"ע הצליח מעט.

https://shitufta.org.il/Numbers/31.7-9?selectedunittext=1&hidushim
 
חלק עליון תַחתִית