פרשת מטות - פירוש המילה 'טירה' לאונקלוס

יחי

משתמש ותיק
בפרשתינו (לשעבר...) לא/י 'ואת כל טירותם' תרגם אונקלוס בית סיגדתהון. והוא מתרגם תמיד השתחוואה - סגידה.
אבל בבראשית כה/טז 'בחצריהם ובטירותם' תרגם בפצחיהון ובכרכיהון. ר"ל מוקפות חומה (יג/יט הבמחנים אם במבצרים - הבפצחין אם בכרכין).
ויש לומר.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בפשטות נראה שהתרגום של אונקלוס אינו מילולי, אלא הוא בא לפרש שהטירות הן בית עבודה זרה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יחי אמר:
בפרשתינו (לשעבר...) לא/י 'ואת כל טירותם' תרגם אונקלוס בית סיגדתהון. והוא מתרגם תמיד השתחוואה - סגידה.
אבל בבראשית כה/טז 'בחצריהם ובטירותם' תרגם בפצחיהון ובכרכיהון. ר"ל מוקפות חומה (יג/יט הבמחנים אם במבצרים - הבפצחין אם בכרכין).
ויש לומר.
כאן התרגום מפרש בשונה מחומש בראשית. וכעין זה שמתי לב להבדל שבין התרגום בספר בראשית לשאר הספרים
הנה תרגום אונקלוס (כח, כ) על הפסוק, וידר יעקב נדר לאמר" כתב התרגום, וקיים יעקב קים למימר וגו'
ואילו התרגום בספר ויקרא (טז, ז) תרגם נדרא. וכך גם בספר במדבר ודברים כמה פעמים.
אמנם בזה אפשר לחלק בין נדר קודם מ"ת ועוד חילוקים שכתבנו ראה כאו-
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=7&t=2244#p24370
בעצם הערתך, ראיתי שכבר כתב בזה האור זרוע תירוץ נאה ומתקבל כך גם אני הייתי מיישב.
 

דרומאי

משתמש ותיק
התירוץ לכאורה שבבראשית המשמעות של 'טירותם' הוא בניגוד ל'חצריהם', ולכן מפרש עיר מוקפת חומה. אבל כאן כתוב ואת כל עריהם שזה כולל כל הערים בין פרזים בין מוקפין, ולכן מוכרח לתרגם דקאי על בתי ע''ז שלהם.
ואולי לזה כיון @אור זרוע

ובענין הערת @הפקדתי שומרים נראה ד'קים' היינו שבועה, דלא שייך נדר בדבר שלא בא לעולם, והתם כתיב וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, וע''כ מפרש לשון שבועה ודוק
 

יחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואני יש לי לומר כ @דרומאי
ואם כן אתינו לחידוש מהי 'טירה' בלשון התורה (לאונקלוס). ואף אחת מהמשמעויות אינה ממש ה'טירה' בלשוננו.
ועוד אתינו לחידוש (אצלי) שבמלחמת מדין עשו שפטים באלוהיהם (כיאות. שהרי אחריהם זנו בני ישראל).

ובענין הערת הרב @הפקדתי שומרים. דרך אונ' לתרגם בתחילה מילולית במילה אחרת, ולבסוף לקחת המילה עצמה ולעשותה ארמית (כפי שכנראה באמת נאמרה בארמית).
דוגמא: המילה כהן בשמות פרק כח (שם תחילת ענייני הכהונה) תרגומה משמש. ומפרק כט ואילך (פסוק ט לדוגמא) תרגומה כהנא.
(וע"ע פרק מ פס' טו. שם שתי המשמעויות באותו הפסוק! וע"ע בראשית יד/יח מלכיצדק משמש לפני ה'. ושם מא/מה פוטיפרע רבא דאון. תן לחכם).
וכל זה איננו ענין לכאן. אלא כהדרומאי. וכמדומה ששם היא שבועה לא רק הואיל שלא בא לעולם, אלא שהוא בגברא ולא בחפצא.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יחי אמר:
וכמדומה ששם היא שבועה לא רק הואיל שלא בא לעולם, אלא שהוא בגברא ולא בחפצא.
כל נדר דקרבנות הוא על הגברא, הרי עלי עולה הרי עלי כו''כ לצדקה, ומ''מ נקרא נדר- אלא הטעם משום דשלב''ל
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ובענין הערת @הפקדתי שומרים נראה ד'קים' היינו שבועה, דלא שייך נדר בדבר שלא בא לעולם, והתם כתיב וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, וע''כ מפרש לשון שבועה ודוק
אכן נכתבו בקישור הנ"ל כמה דרכים, אחת מהם שנדרו של יעקב היה בגדר התחיבות.
 
חלק עליון תַחתִית