גלעד הגלעדי

מנצפך

משתמש רגיל
במדבר פרק לב
(לט) וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־ הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ:
(מ) וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ:

במדבר פרק כו 
(כט) בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה לְמָכִיר֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמָּכִירִ֔י וּמָכִ֖יר הוֹלִ֣יד אֶת־גִּלְעָ֑ד לְגִלְעָ֕ד מִשְׁפַּ֖חַת הַגִּלְעָדִֽי:

התעוררתי על הדבר האם היה קשר בין שם גלעד בן מכיר גלעד אשר בעבר הירדן, חיפשתי, ומצאתי:
שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן רסב 
"וכן גלעד בן מכיר שנולד בארץ הגלעד"

איך יתכן הדבר, בפשטות הוא נולד במצרים:
בראשית פרק נ 
גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף:
 
 

מנצפך

משתמש רגיל
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
למה נקרא שם המקום גלעד אם לא על שם גלעד בן מכיר?


שאלה מאוד מעניינת, אבל:

במדבר פרק לב
וּמִקְנֶ֣ה׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־ אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה
במדבר פרק לב 
(כה) וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה:
(כו) טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל־בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד:

נאמרו עוד לפני שבני מכיר הלכו לשם וכבשו את זה ונראה שגם שבט גד וראובן דיברו על זה, כך שלא נראה שזה נקרא על שמו,

וגם לא כתוב כך בתורה כמו לגבי 'חוות יאיר' ו'נבח':
(מא) וְיָאִ֤יר בֶּן־מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־חַוֹּתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֹּ֥ת יָאִֽיר:
(מב) וְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת־קְנָ֖ת וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח בִּשְׁמֽוֹ:

וגם החת"ס לא נראה שאומר ככה כי אם הפוך, שנקרא שמו כ"ש המקום.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בפשוטו קרא מכיר לבנו גלעד ע"ש העתיד, והיה ברוח הקודש.
שהרי בני מנשה אפי' לא בקשו חלק בעבר הירדן ומשה ביקשם לרשת שם.

ומעניין שמחד עיקר שם גלעד למנשה כדכתי' 'ויתן משה את הגלעד למכיר בן משנה וישב בה',
ומאידך בפר' דברים כתי' 'וחצי הגלעד ועריו נתתי לראובני לגדי. ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה' - כלומר חצי לשון חתיכה הראיה להתכבד, ניתנה לגד. ויתר הגלעד לשון שיריים, נתנה לבני מנשה.
ויתכן כי בהר הגלעד היתה עיר ששמה 'גלעד' ועל שמה היה נקרא כל הר הגלעד, היא היתה בחצי גלעד הצפוני שאותו קבלו מנשה, ומאי דכתי' (במד' לב לט) 'וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה', הכוונה לעיר גלעד.
 

מנצפך

משתמש רגיל
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
בפשוטו קרא מכיר לבנו גלעד ע"ש העתיד, והיה ברוח הקודש.
שהרי בני מנשה אפי' לא בקשו חלק בעבר הירדן ומשה ביקשם לרשת שם.

ומעניין שמחד עיקר שם גלעד למנשה כדכתי' 'ויתן משה את הגלעד למכיר בן משנה וישב בה',
ומאידך בפר' דברים כתי' 'וחצי הגלעד ועריו נתתי לראובני לגדי. ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה' - כלומר חצי לשון חתיכה הראיה להתכבד, ניתנה לגד. ויתר הגלעד לשון שיריים, נתנה לבני מנשה. ויש לעיין.
ופסוק אח"כ - 'ולמכיר נתתי את הגלעד', כולו?
אולי היו שני גלעד?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לדבריך מנשה קיבל 1.5 וגד 0.5 ... מתוך השניים..
הר הגלעד מכונה פעמים רבות הר הגלעד. אין עוד אחד. זה לא כיפת הר בודדת, אלא שרשרת גוש הררי שנתחם בין נחל יבוק למה שנקרא כיום הירמוך.
ונקרא כך ע"ש גלעד של לבן.

בכלל לומר 'תרי הוו', עושים כשכלו כל הקיצין.. זה לא פיתרון שנשלף מהכיס.
הפתרון שאני מציע הוא שתוקף הר הגלעד - חציו הדרומי ששייך לגד הוא גבוה מאוד, והצפוני הוא נמוך יותר (ואולי פחות פורה). ולכן הוא 'יתר'.
ומאי דכתי' 'ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה' היינו את העיר שכבש
 

מנצפך

משתמש רגיל
פותח הנושא
בכלל מעניין סדר המקראות:
בתחילה:
(א) וּמִקְנֶ֣ה׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־ אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה:

בהמשך:
(ב) וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶל־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר:
(ג) עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן: (אין גלעד, יעזר - יש)

אחרי המשא ומתן:
(כו) טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל־בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד:
(כט) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־יַעַבְר֣וּ בְנֵי־גָ֣ד וּבְנֵי־רְאוּבֵ֣ן׀ אִ֠תְּכֶם אֶֽת־הַיַּרְדֵּ֞ן כָּל־חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַאֲחֻזָּֽה:

בסוף אחרי החלוקה:
(לט) וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־ הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ:
(מ) וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ:


אז אולי באמת היו שתי גלעד:
דברים פרק ג 
(יב) וְאֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִֽי:
(יג) וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכָל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכָל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים:
(טו) וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד:
 
 

מנצפך

משתמש רגיל
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
לדבריך מנשה קיבל 1.5 וגד 0.5 ... מתוך השניים..
הר הגלעד מכונה פעמים רבות הר הגלד. אין עוד אחד. זה לא כיפת הר בודדת, אלא שרשרת גוש הררי שנתחם בין נחל יבוק למה שנקרא כיום הירמוך.
ונקרא כך ע"ש גלעד של לבן.

בכלל לומר 'תרי הוו', עושים כשכלו כל הקיצין.. זה לא פיתרון שנשלף מהכיס.
הפתרון שאני מציע הוא שתוקף הר הגלעד - חציו הדרומי ששייך לגד הוא גבוה מאוד, והצפוני הוא נמוך יותר (ואולי פחות פורה). ולכן הוא 'יתר'.


מעולה, אבל מה זה הגלעד של מכיר? גם במטות וגם בדברים זה מוזכר בנפרד, למה?
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הצפוני. הרי גד קיבל המשך אחד מחשבון ועד חצי הגלעד (וגם את עמון שטהרה בסיחון שמזרח לגלעד מג'רש ומזרחה עד נהר פרת).
וגלעד של מנשה בחצי הצפוני.
הוספה: או הכוונה לעיר גלעד עצמה.

ועל דרך אפשר כי עיקר שם גלעד ע"ש ה'גלעד' יגר סהדותא. ויתכן שהוא היה בחצי הצפוני. והכי מסתבר, ממרחק הליכת יעקב מנהר פרת עד גלעד בשבוע ימים.
 

מנצפך

משתמש רגיל
פותח הנושא
טוב,
לי עכ"פ עוד לא ברור מה זה 'ולמכיר נתתי את הגלעד' אחרי 'וחצי הגלעד ועריו נתתי לראובני לגדי. ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה',
מה גם שבמטות זה גם נראה שבתחילה דנו בגלעד ובהמשך בני מכיר כבשו את הגלעד ומש"ר נתן לו את זה,
אשמח להפניות ולמובאות בעניין, אם ישנם.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אין מוקדם ומאוחר בתורה. תמקד את השאלות. למה אתה רואה סתירה בגלל הפסוקים.
אין לי להיכן להפנות (על עוד לא הדפסתי אני..).
הבנת חלוקת הארץ לפי צורתה, ולפי הגר"א שהוא המחוייב בהבנת נחלות שבטי עה"י, הם המחייבים להבין את הפסוקים.
 

מנצפך

משתמש רגיל
פותח הנושא
אני מבין שברור לך ש'ארץ הגלעד' שראו בני גד שהיא מקום מקנה ו'ערי הגלעד' בו הם הציעו שישבו טפם וצאנם, הם חצי הגלעד הדרומי, ולאחמ"כ כשהלכו בני מכיר 'הגלעדה' וכבשו אותה ומש"ר נתן לו אותה - מדובר על החלק הצפוני,
נהדר, זה יתכן אם זה מתאים בשטח, למרות שחסר כאן קצת בפסוקים, כי 'גלעדה' ו'הגלעד' נשמע משהו שלם.
אבל איך נסביר שאחרי 'וחצי הגלעד ועריו נתתי לראובני לגדי. ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה' שמשמע שהוא כבר סיים לחלק את כל הגלעד, חציו והנותר - דרומו וצפונו, הוא אומר ולמכיר נתתי את הגלעד' שמשמע משהו שלם - 'הגלעד'?
כאן כבר יותר קשה לי לשמוע שהכוונה לעוד חלק מתוך ה'גלעד' הכולל (כמובן, כל עוד לא הדפסת כך אתה בחיבורך..)
 

מנצפך

משתמש רגיל
פותח הנושא
וחוץ מזה, בחזרה לתחילת האשכול, אם מישהו יכול להפנות אותי למקור המתייחס לשם נחלת גלעד בשם גלעד, אשמח.
אגב, זכור לי גם דיון שמזכיר את זה, בעניין קריאת שם בן קהת 'חברון', אם יש קשר לחברון - מקום מערת המכפלה. 
 

שמעיה

משתמש ותיק
לא הבנתי, אך גם לא עיינתי די.
לא יכול להיות שגלעד נקרא בתורה 'גלעד' על שם העתיד? (וכדברי הגמ' אודות הנהרות הסובבים את ארץ אשור וכדו')
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
'ויקרא לו לבן יגר סהגדותא, ויעקב קרא לו גלעד'. 'עד הגל הזה ועדה המצבה' וגו'
זה מקור השם גלעד לכאורה. אף שזה בניקוד שונה. ובכל מקרה זה אותו מקום בדיוק, כך שיותר קרוב לומר כך.
 

מנצפך

משתמש רגיל
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
'ויקרא לו לבן יגר סהגדותא, ויעקב קרא לו גלעד'. 'עד הגל הזה ועדה המצבה' וגו'
זה מקור השם גלעד לכאורה. אף שזה בניקוד שונה. ובכל מקרה זה אותו מקום בדיוק, כך שיותר קרוב לומר כך.
אכן, ולכאורה זה גם הגלעד הזה:
בראשית פרק לז 
(כה) וַיֵּשְׁבוּ֘ לֶֽאֱכָל־לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה:
הם הלכו ככה"נ בכיוון דרום מערב: באו מגלעד, עברו את הירדן מערבה, והלכו דרומה ואז מערבה אל מצרים.
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
מנצפך אמר:
שאר לעמו אמר:
'ויקרא לו לבן יגר סהגדותא, ויעקב קרא לו גלעד'. 'עד הגל הזה ועדה המצבה' וגו'
זה מקור השם גלעד לכאורה. אף שזה בניקוד שונה. ובכל מקרה זה אותו מקום בדיוק, כך שיותר קרוב לומר כך.
אכן, ולכאורה זה גם הגלעד הזה:
בראשית פרק לז 
(כה) וַיֵּשְׁבוּ֘ לֶֽאֱכָל־לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה:
הם הלכו ככה"נ בכיוון דרום מערב: באו מגלעד, עברו את הירדן מערבה, והלכו דרומה ואז מערבה אל מצרים.
רעיון יפה ואפשרי, אך נראה לי מוזר לקבוע על בסיסו שגלעד הבן נקרא כך ברוח הקודש.
יתכן וקראו למקום דווקא על שם גלעד, כי זה משתלב במשחק לשון עם האירוע ההיסטורי.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
'ויקרא לו לבן יגר סהדותא, ויעקב קרא לו גלעד'. זה מקור השם גלעד לכאורה.
אין כל סימוכין לכך, אדרבה, בתורה נזכר 'הר הגלעד' לפני כן:
וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד.
וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד.
 

מנצפך

משתמש רגיל
פותח הנושא
@שאר לעמו יכול להיות שזה מיישב את התמיהה שלי?
רש"ר הירש בראשית פרק לא

(כה) הרכס כולו נקרא אחר כך גלעד; אך בייחוד נקרא כן ההר, שעליו הוקמה המצבה. יעקב תקע את אהלו באחד ההרים שברכס, ולבן תקע את אחיו באותו הר, שנקרא בייחוד "גלעד".
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מנצפך אמר:
אני מבין שברור לך ש'ארץ הגלעד' שראו בני גד שהיא מקום מקנה ו'ערי הגלעד' בו הם הציעו שישבו טפם וצאנם, הם חצי הגלעד הדרומי, ולאחמ"כ כשהלכו בני מכיר 'הגלעדה' וכבשו אותה ומש"ר נתן לו אותה - מדובר על החלק הצפוני,
נהדר, זה יתכן אם זה מתאים בשטח, למרות שחסר כאן קצת בפסוקים, כי 'גלעדה' ו'הגלעד' נשמע משהו שלם.
אבל איך נסביר שאחרי 'וחצי הגלעד ועריו נתתי לראובני לגדי. ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה' שמשמע שהוא כבר סיים לחלק את כל הגלעד, חציו והנותר - דרומו וצפונו, הוא אומר ולמכיר נתתי את הגלעד' שמשמע משהו שלם - 'הגלעד'?
כאן כבר יותר קשה לי לשמוע שהכוונה לעוד חלק מתוך ה'גלעד' הכולל (כמובן, כל עוד לא הדפסת כך אתה בחיבורך..)

אני אדפיס ב"ה ש.. גלעד שאצל כיבוש מכיר הכוונה לעיר גלעד שע"ש היה נקרא כל הר הגלעד. ובגללה נתן להם משה אותה וסביבותיה, חצי הר הגלעד הצפוני.
ומכיר קרא לבנו 'גלעד' ברוח הקודש, ע"ש העתיד.
כך נראה לי אחרי העיון לרגל דבריך. 
 

הכהן

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
ומכיר קרא לבנו 'גלעד' ברוח הקודש, ע"ש העתיד.
לא בהכרח
יתכן שהוא קרא לבנו על שם מקום בארץ ישראל, כפי שקהת קרא לבנו חברון, ומסובב הסיבות הביא שגלעד יגיע לגלעד.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ביחס לקובץ שהועלה לעיל: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=6393&p=81858#p81854

בפירוש דברי הימים (המיוחס לתלמיד רס"ג, מהדור' פרנקפורט תרל"ד) מפרש, שמכיר בן מנשה כבש הגלעד בחיי יוסף [ויאיר בן משנה את חוותיהם ונבח בן מנשה את קנת ובנותיה], וע"ש הגלעד ששלט בו קרא לבנו 'גלעד'. ואח"כ בהיותם במצרים שבו אליהם הגוים ועתה כבשו והחזירו להם תפושתם, וזהו הטעם שהלכו לכבוש עוג מלך הבשן שלא עמד בדרכם. ובזה ייושב הדחק איך יתכן שמכיר היה בכבשו את הגלעד בן 230 שנה ויותר. ובזה יובן מדוע משה נתן להם הארץ ללא בקשתם שלא כבני גד וראובן, משום שהחזירו תפושתם.
אמת שבשם הגרח"ס הלוי אומרים שעדיף ליישב עשר קושיות בתירוץ אחד ולא עשרה תירוצים נפרדים לעשר קושיות, והפירוש הזה מיישב לכאורה הכל בב"א, אלא שלדברים 'נפלאים' אלו כמדומה אין להם חבר בחז"ל ואין הד להשערה הזו שהם נלחמו בחיי יוסף בעוג מלך הבשן וברפאים ושלטו בעריהם. ומסופקני אם אפשר לסמוך ידיים על מחבר פירוש זה (שזהותו וערכו אינם ידועים לנו).
הרמב"ן הבין שמשה החליט בדעתו מסיבה ידועה לתת במקום נחלה נוספת כי עבר הירדן ארץ רחבת ידיים.
 

הכהן

משתמש ותיק
ניתן להכניס את זה בלשון "ויאיר בן מנשה הלך" ולא כתוב "וילך מכיר בן מנשה" כמו בפסוק הקודם.
עי' רש"י על הפסוק "והאדם ידע" ועל הפסוק "וה' פקד" ועוד, שזה אומר שזה מוקדם יותר ממאי דסליק מיניה.
 
חלק עליון תַחתִית