הערה בקריאת הפרשה וזהירות מטעות

לענ''ד

משתמש ותיק
'' ...אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך''
הנה במילה וכגבורתך הנאמרת בלשון רבים ניתן בקלות לטעות ולאומרה בלשון יחיד,
לא מיבעי לאשכנזים שהחילוק בין קמץ לחולם הוא הדגשת היו'ד (וכגבורוייתך) 
אלא אף לספרדים הטעות בין רבים ליחיד קלה.

איני יודע אם מעכב בקריאה (שהרי לכאורה יש שינוי משמעות)
והאם בשני וחמישי הוא מעכב לכהן מברכותיו שהרי יש רק ג' פסוקים.

עכ"פ היום בבית הכנסת בו התפללתי העיר ע"ז אחד הת"ח.
 
לכאורה גבורתך לשון יחיד הוא מלרע והטעם על ה'ך' והת"ו בשוא נע, ובלשון רבים התי"ו בסגול והטעם עליו, וזה פשוט נשמע אחרת לגמרי.
 

דרומאי

משתמש ותיק
לענ''ד אמר:
'' ...אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך''
הנה במילה וכגבורתך הנאמרת בלשון רבים ניתן בקלות לטעות ולאומרה בלשון יחיד,
לא מיבעי לאשכנזים שהחילוק בין קמץ לחולם הוא הדגשת היו'ד (וכגבורוייתך) 
אלא אף לספרדים הטעות בין רבים ליחיד קלה.

איני יודע אם מעכב בקריאה (שהרי לכאורה יש שינוי משמעות)
והאם בשני וחמישי הוא מעכב לכהן מברכותיו שהרי יש רק ג' פסוקים.

עכ"פ היום בבית הכנסת בו התפללתי העיר ע"ז אחד הת"ח.
פשוט שמעכב, והרי בקריאת הכהן לואתחנן יש רק ג' פסוקים ונמצא שהוא לעיכובא ממש.
 
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
לענ''ד אמר:
אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך''
הנה במילה וכגבורתך הנאמרת בלשון רבים ניתן בקלות לטעות ולאומרה בלשון יחיד,
לא מיבעי לאשכנזים שהחילוק בין קמץ לחולם הוא הדגשת היו'ד (וכגבורוייתך) 
אלא אף לספרדים הטעות בין רבים ליחיד קלה.

איני יודע אם מעכב בקריאה (שהרי לכאורה יש שינוי משמעות)
והאם בשני וחמישי הוא מעכב לכהן מברכותיו שהרי יש רק ג' פסוקים.

עכ"פ היום בבית הכנסת בו התפללתי העיר ע"ז אחד הת"ח.
לא הבנתי זה לשון יחיד גבורתך לא כתוב בויו גבורותיך אלא לשון יחיד?
 

דרומאי

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
לענ''ד אמר:
אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך''
הנה במילה וכגבורתך הנאמרת בלשון רבים ניתן בקלות לטעות ולאומרה בלשון יחיד,
לא מיבעי לאשכנזים שהחילוק בין קמץ לחולם הוא הדגשת היו'ד (וכגבורוייתך) 
אלא אף לספרדים הטעות בין רבים ליחיד קלה.

איני יודע אם מעכב בקריאה (שהרי לכאורה יש שינוי משמעות)
והאם בשני וחמישי הוא מעכב לכהן מברכותיו שהרי יש רק ג' פסוקים.

עכ"פ היום בבית הכנסת בו התפללתי העיר ע"ז אחד הת"ח.
לא הבנתי זה לשון יחיד גבורתך לא כתוב בויו גבורותיך אלא לשון יחיד?
הקרי הוא בחולם.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
לענ''ד אמר:
איני יודע אם מעכב בקריאה (שהרי לכאורה יש שינוי משמעות).
שאלה נכבדה מאד.​
ההבדל בין 'גבורה' ל'גבורות' – הבדל של צורה בלבד הוא, ולא הבדל של תוכן. כלומר, השם 'גבורה' בין בלשון יחיד ובין בלשון רבים משמע אחד לו, וההבדל ביניהם אינו כי אם הבדל צורני.
לדוגמה: כתוב אחד אומר 'וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ', וכתוב אחד אומר 'וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ', ואין שום הבדל משמעות ביניהם.
מעתה יש לדון: לדעת רמ"א, כי דוקא בשינוי שמשתנה על ידי זה הענין מחזירין אותו, האם שינוי כזה – שינוי מילולי אך לא משמעי – 'שנוי ענין' יחשב או לא?
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
לענ''ד אמר:
איני יודע אם מעכב בקריאה (שהרי לכאורה יש שינוי משמעות).
שאלה נכבדה מאד.​
ההבדל בין 'גבורה' ל'גבורות' – הבדל של צורה בלבד הוא, ולא הבדל של תוכן. כלומר, השם 'גבורה' בין בלשון יחיד ובין בלשון רבים משמע אחד לו, וההבדל ביניהם אינו כי אם הבדל צורני.
לדוגמה: כתוב אחד אומר 'וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ', וכתוב אחד אומר 'וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ', ואין שום הבדל משמעות ביניהם.
מעתה יש לדון: לדעת רמ"א, כי דוקא בשינוי שמשתנה על ידי זה הענין מחזירין אותו, האם שינוי כזה – שינוי מילולי אך לא משמעי – 'שנוי ענין' יחשב או לא?
לא נכון. ודאי הבדל תוכן יש, אם מתייחסים למידת הגבורה, או לגבורות שעושה הי"ת. ולכן יש כאן שינוי ענין.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלֹא בֶּן מַזֶּה יֹאמַר לְמַזֶּה בֶּן מַזֶּה מֵימֶיךָ מֵי מְעָרָה וְאֶפְרְךָ אֵפֶר מִקְלֶה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
דרומאי אמר:
שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלֹא בֶּן מַזֶּה יֹאמַר לְמַזֶּה בֶּן מַזֶּה מֵימֶיךָ מֵי מְעָרָה וְאֶפְרְךָ אֵפֶר מִקְלֶה.
קבל האמת ממי שאמרה, ואם לדעתך אינו האמת- אל תקבל.
אך אל תשלול זכות אחרים להביע דעתם.

זכר לדבר, שלא מצינו לשון גבורה ביחיד בהתייחס למעשה השם, וכן לא גבורות ביחס למידת הגבורה.
 
 
חלק עליון תַחתִית