איזו מצווה  מהתריג  נתחדשה בעשרת הדברות של ואתחנן ? ולמה (תמונה) ביכנ הרמבן ככ שונה ומענין ?

NETANEL

משתמש ותיק
למה  (תמונה) ביכנ הרמבן שונה ומענין ?

....אז איזה עשרת הדברות נכתוב  על הלוח מעל ארון הקודשאת הראשונות או האחרונות  ?

     בקרוב למאה אחוז מבתי הכנסת יש את הנוסח של הדיברות הראשונות מחומש שמות, "זכור את יום השבת"
אבל  בבית הכנסת במעמעלסדורף,  שבדרום גרמניה, נחשפו "לוחות הברית", שנכתבה, ככל הנראה, אחרי המאה ה-16, היה כתוב "שמור את". וכך גם  בית הכנסת בווירצבורג,ועוד באיזור ההוא.

בעצם, לכאורה נכון היה  לכתוב את  "שמור את", שהרי הלוחות הראשונים נשברו  ועל הלוחות השניים,  נכתב "שמור את והלוחות השניים לכאורה "קובעים" לנו יותר מהראשונים.

ויש אולי ראייה מתפילת שמונה עשרה בשחרית של שבת, בה אנו מתפללים "ושני לוחות אבנים הוריד בידו, וכתוב בהם שמירת שבת"- ולא "זכירת שבת".
  והנה הגענו לסיפור בבית הכנסת ברמבן שברובע היהודי ישנם לוחות ועליהם אכן כתוב "שמור" ולא זכור !
אז למה הרב נזעק ?
     כי בלוחות השניות יש אותיות וו,  "ולא תנאף", "ולא תגנוב" וכו', כפי שמופיע בדברות בפרשת "ואתחנן" ! וכך אכן נעשה: בלוחות הברית שבביכ"נ הרמב"ן, ברובע היהודי בירושלים, חרטו על הלוחות "שמור" וגם הוסיפו את הו"ו במקום הראוי, וזאת לפי עצת הגאון הרב אביגדור נבנצל.
רצוף תמונת הלוחות בביהכנ רמבן - למטה.

הנל הוא קטע ממאמר כאן,   וראה שם תגובות חשובות בנידון.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=144&t=17242&hilit=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA
--------------------------------------------------------------------------
אז כמה דברות \ מצוות  יש בעשרת הדברות ? 
ואיזו מצווה  מהתריג  נתחדשה בעשרת הדברות של ואתחנן ?

לעניין עשרת הדברות ( ביתרו) – הנושא רחב ביותר , ואתמקד רק בשאלות הבאות :
 
א, כמה פסוקים יש בהם ?
וקשור לקודם , כמה פרשיות יש בהם ?
ב ,  כמה מצוות יש בהם ?
ג, ובעיקר מה כלול  ומה לא !  ועל איזה סילוף ונגד מי לחמו הראשונים  ?
 
תשובות
א, ברגיל = טעם תחתון , פסוקים ב-יד, דהיינו 13  פסוקים, בעשר פרשיות,
אולם לפי הטעם העליון הם  עשרה פסוקים  ב  10  פרשיות  , לכל דיבר פסוק נפרד,
וכך פסוק יג הופך לארבעה פסוקים,
 ואילו ח, ט, י, יא  הופכים לפסוק אחד ארוך,
וחלוקה זאת משפיע כמובן גם על הניקוד , כך על פני: במקום קמץ קמץ  ל  קמץ פתח,, וכן –בארץ מתחת  במקום קמץ פתח ל  פתח פתח,  וכן - כל - בלי דגש בכף ל כף דגושה,  וכן תרצח תנאף תגנב התיו רפה, ובעליון היא דגושה, 
הנל מתחייב כתוצאה  ממצבה של התיבה ,מחוברת \או נפרדת, אתנח \או סוף פסוק,
 
ב , מספר המצוות שיש בהם  לרמבם ולחינוך  ועוד יש בהם  14 מצוות :
בדיבר השני  יש 4, ובשבת  יש 2, ועוד 8  אחד לכל אחד  מהדיברים הנותרים, סהכ 14.
        אבל- הרמבם  מוסיף עוד מצווה בעשרת הדברות, לא כאן אלא בדברות שבואתחנן : לא תחאווה -  שם שונה ונפרד מלא תחמוד ביתרו,  בואתחנן נאסרה בלאו מחשבת החמדה לבד, ואלו ביתרו  - אינו עובר עד שיקח החפץ  שחמד, האזהרה על המעשה ולא על המחשבה, (ואז יש בסהכ 15 מצוות בדיברות),(אולי זה כמו שמור וזכור).

        מעניין שלרמבם יש עוד שתי מצוות הקשורות למצוות שמוזכרות  בעשרת הדיברת,  אך הם כתובים בכלל בויקרא :  כך "איש אימו ואביו תיראו" מורא אימו ואביו,   וגם "לא תגנובו" על ממון,
   ואילו הרמבן חולק ומפחית מהמצוות כאן, שכן לדבריו בדיבר לא יהיה – יש רק לאו אחד ,והשאר בדיבר זה כלולים בו, דהיינו יש רק  (11 )12 מצוות.   {בשרשים הוא מוריד 3 , ובמנין רק 2}
 
ג, ומה כלול בהם  , והיכן ניסו לסלף , ראשית יש לדעת , שאותן הדיברות המוכרות לנו  , הם ידועים ומקובלים מדורות ,
       ומסתבר, שחלוקה זאת, היתה כל כך מפורסמת, שחז"ל לא מצאו צורך להזכירה במפורש, בהתאם להסבר הרמב"ם בפירושו 'למשניות מנחות: ודיני הציצית והתפלין והמזוזה ...לא דברה ) ...לפי שהיו הדברים מפורסמים בזמן חיבור ענינים ידועים ונהוגים ביד כל העם" , אולם היו במשך הדורות היה צורך להכחיש את אלו ששינו וסילפו, ואותן ואת נימוקיהם נציג,
בנוסף : ברור שיש דיברים שיש בהן יותר ממצווה אחת, אך האם אפשרי שיש דיבר  ללא מצווה ,כך למשל לבה"ג ולאב"ע שאנוכי היא המבוא ההקדמה והתנאי לכל המצוות ,אך הוא אינו בתריג,
נקדים  - בשבעה אלו שלגביהם כלל לא היה נסיון לסלף, והם:  לא תשא, שבת, כבד, לא- תרצח,תנאף, תגנוב,תענה,

נסיון לסלף
     ובמה כן  היה נסיון לעוות ולשנות, ב  : אנוכי, לא יהיה, לא תעשה, לא תחמוד,  ןהפירוט להלן:
         היו שחיברו אנוכי ולא יהיה לאחד, וכדי להשלים לעשר פיצלו את לא תחמוד לשניים: בית רעיך,ואשת רעיך,  ויש שפיצלו את לא יהיה ,ואת לא תעשה לך פסל  לשני דיברים  נפרדים   .
      אנוכי- לבהג אינו בין המצוות, אך אולי הוא דיבר  ללא מצווה, ,ונסתפק בכך  -בשו"ת תשב"ץ הרשב"ץ בענין זה  ואומר : "ושמא יש לומר שדיבור אנוכי ו"לא יהיה לך" דיבור אחד הוא ..ואם כן יהיה הדיבור השני "לא תעשה לך" ...ולא תשתחווה להם ולא תעבדם הם פרטי הלאו  דלא יהיה לך שאין למנות צה....,אך למסקנה הוא מקבל את הידוע" ורז"ל העידו, ששתי מצוות הן, 'אנכי' 'ו'לא יהיה לך'.ו... והדבר בא לביטוי בחזל פעמים רבות ,כגון"כל הדברות הוא משה אומרן להם, חוץ משניים שהקב"ה אמרן לישראל : 'אנכי ו"לא יהיה לך'".
     הדעה שאנוכי היא רק כותרת כללית ,כעין דברי פתיחה , או "שאנוכי ולא יהיה " הם דיבור אחד, אינה מובאת בדברי המפרשים הדנים בה בשם אומרם . כך - הראב"ע  בפרשת יתרו  מזכיר את הדעה הזאת : "יש אומרים 'לא יהיה לך' הוא הדיבור הראשון". גם  בעל "מנחת שי"  אומר : "אחרים  שאומרים  ש'אנכי' אינו מעשרת הדברים ורק פתיחה להם", "ש'אנכי' ו'לא יהיה לך', דיבור אחד הוא".
     המאירי -  גם הוא יוצא נגד הדעה שאנוכי אינו מהדברות ,וזל  "לא שהדיבר – לא יהיה – הוא הראשון, כמו שדימו רבים,   אלא אף דיבור אנוכי  הוא אזהרה...,
      גם המהר"ל כותב ברוח זו: "הרבה בני אדם אשר לא ראו אור חכמה והיו  הולכים אחרי סברת לבם, נשענים על דעתם מה שהיה נראה להם ולא חיפשו החכמה במטמוניות חכמים והיו אומרים כי התחלת עשרת הדברים הוא מן 'לא יהיה לך אלהים אחרים' . ויש שהיו אומרים, ,כי 'לא תחמוד בית רעך 'ו'לא תחמוד אשת רעך' הוא לשניים ...
      דבר נוסף: בטעם העליון: אנוכי ולא יהיה  אכן מחולקים לשני פסוקים, פסוק נפרד לכל דיבר.והפסוק "לא יהיה "כולל עימו את :לא תעשה ..לא תשתחווה ..ןלא תעבדם. מתאים לחלוקה המקובלת,
     והעובדה שעפ הטעם התחתון ,יש שני דיברים : אנוכי ולא יהיה בפסוק אחד, והפסוק הבא מתחיל ב "לא תעשה לך פסל," אפשר שמרמז על מעלתם של שני דיברים אלה  ששמעו ישירות מהשם, וגם ששניהם באים על צד האמונה שהיא היסוד, מצד העשה וגם מצד הלא תעשה,  ולא עכ שהדיבר השני הוא לא תעשה  לך פסל ..וכו,  שהרי לטעם התחתון אין הקפדה עכ ,והראייה  שיש גם ארבע דיברות בפסוק אחד –כנל.

מי הם האחרים
      נראה גם שהסיבה שאין המפרשים מזכירים את מקורה של דעה זו, היא משום שהיו נוכרים בתחילה ,  ונוצרים מאוחר יותר שהחזיקו בשיבוש, והואיל והמפרשים נלחמו בביטויים חריפים נגדה, נמנעו לכנותם ,בשם.
      ואף עלפי שהראב"ע עצמו סבר  בתחילה את הדעה הזאת, ובפרשת ואתחנן על הפסוק "כבד ... למען ייטב לך'  הוא כותב : "רק הישר בעיני, שמילת 'אנכי' איננה מהעשרה כי 'אנכי' הוא המצוה ועיקר המצוות ... והנה, לא תחמוד בית רעך' הדיבור התשיעי, ו'לא תחמוד אשת רעך' הדיבור העשירי".
        אולם הוא חזר בו מדעה זאת .ובפירושו הארוך בפרשת יתרו  הוא  כותב : "והאומרים כי דיבור 'אנכי' אינו מעשרת הדברות ... ויש אומרים 'לא יהיה לך' הוא הדיבור הראשון והשני 'לא תעשה לך פסל' וזה אינו נכון, כי מעניין  אחד הוא זה ...ואחרים אמר כי 'לא תחמוד בית רעך' דיבור תשיעי והדיבור עשירי 'לא תחמוד אשת רעך' ...גם זה הבל ... והנה נשחת טעמם. ו  האמת, כי דיבור 'אנכי', הוא הראשון".
        וכל אלו ".הנל  דבריהם מכוונים כנגד החלוקה הנוצרית, כמו גם נגד תרגומים זרים:  יווניים ואחרים , שמהם העתיקו פילון וגם יוספוס פלאוויוס ששינו מהסדר המקובל,
      ולסיכום  אלה שדנו בשאלה זו, באו לידי מסקנה דלא תליא חדא באידך ואם גם שיש מי הסובר שלמנין תרי"ג אינו נמנה, מ"מ   לכוע " אנוכי " הוא הדיבור ראשון  בעשרת הדברות. ולא תחמוד – הינו רק דיבר אחד.

הנל פורסם בפ'  יתרו כאן

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=20326&hilit=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
מָרְדֳּכַי אמר:
NETANEL אמר:
ציטוט מלעיל , והנה התמונה

בדברות השניות, כתוב. ולא תתאווה...
-----------------------------------
גם וגם -
יז וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ; {ס} וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {ס}
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
גם הראב"ד חלק על הרמב"ם בענין לא תתאוה, ויש על זה אריכות במנחת חינוך ששורש המחלוקת האם לא תחמוד הוא כעין לא תגזול, וכמה נפק"מ למעשה.
 
חלק עליון תַחתִית