פרשת ואתחנן - ביאור מדוע הצדיקים לא מבקשים בזכות מעשיהם

וז"ל הרש"י (דברים פרק ג פסוק כג):
אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם. לפי שאמר לו (שמות לג יט) וחנותי את אשר אחון, אמר לו בלשון ואתחנן.

צ"ב מדוע אין הצדקים מבקשים בזכות מעשיהם? וכי מי שיש לו מליארד דולר יכנס למכולת או לחסדי נעמי ויבקש שקית חלב בחינם? והרי כל מטרת המצוות היא כדי שהאדם לא יאכל נהמא דכיסופא אלא בזכות מעשיו?!

וי"ל שמשה חשש מהחטא שיש לו, דהיינו חטא מי מריבה, ולכן לא יכל לבקש בזכות עצמו, כי אם יבקש ללכת לפי הדין ולקבל על מעשיו הטובים גם ה' ילך עמו בדין ויתבענו על חטאו, ולכן היה מוכרח לבקש מתנת חינם. כך שאין זה דומה למכולת שבמשל דלעיל, כיון שלמכולת אין הוא חייב כלום אז למה שלא יקנה בכספו? אבל משה יש לו חוב כלומר חטא ולכן אינו יכול לבקש בזכות עצמו, כי ה' יענה לו עד שאתה דורש שכר על מעשיך אני דורש פרעון לחוב.
 

אלימלך

משתמש ותיק
רחמים אמר:
צ"ב מדוע אין הצדקים מבקשים בזכות מעשיהם? וכי מי שיש לו מליארד דולר יכנס למכולת או לחסדי נעמי ויבקש שקית חלב בחינם? והרי כל מטרת המצוות היא כדי שהאדם לא יאכל נהמא דכיסופא אלא בזכות מעשיו?!
1. כאן זה דומה לנושה בבע"ח ועל כגון דא אמר שרו של ים, "יש עבד שתובע את רבו?"
2. י"ל שגם שכר על המצוות יש בו חסד וכפי שנאמר "ולך ה' חסד כי תשלם לאיש כמעשהו" ואין זה ראוי לתבוע שכר (אע"ג שזה לא מוגדר נהמא דכיסופא מ"מ לתבוע שאני)
3. עוד יתכן שדבר זה מעורר קיטרוג וכעין דאיתא בר"ה טז: "ואמר רבי יצחק: שלשה דברים מזכירין עונותיו של אדם, אלו הן: קיר נטוי, ועיון תפלה, ומוסר דין על חבירו."
4. ועוד ששומרים שכרם לעוה"ב וכעובדא דרבי חנינא בן דוסא ורבי אלעזר בן פדת בתענית כה.
5. אפשר שכן דרך אוהבים שסומכים על אהבתם.
 

רחמים

פותח הנושא
אלימלך אמר:
4. ועוד ששומרים שכרם לעוה"ב וכעובדא דרבי חנינא בן דוסא ורבי אלעזר בן פדת בתענית כה.
מה הכוונה שומרים? הרי אפילו יתנו לאדם את כל חיי בעולם הזה לא יספיק כדי לשלם לו על מצווה אחת.
 

אלימלך

משתמש ותיק
אבל כך מפורש בגמ' שציינתי, וכן ה' משלם לרשעים שכרם בעוה"ז.
 

רחמים

פותח הנושא
אלימלך אמר:
אבל כך מפורש בגמ' שציינתי, וכן ה' משלם לרשעים שכרם בעוה"ז.
דבר זה מבואר היטב במכתב מאליהו חלק א', הרשעים שלא מאמינים בעולם הבא מקבלים את שכר המצוות שעשו בעולם הזה
לעומת זאת הצדיקים עליהם נאמר ששכר מצווה בהאי עלמא ליכא, ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.
 

איש

משתמש ותיק
בקשה ותחנון כן. דרישה ותביעה לא כמו שאומר המדרש "מכאן שאין לאדם ובריה בעולמו של הקב"ה כלום אצל בוראו".
 

רחמים

פותח הנושא
איש אמר:
בקשה ותחנון כן. דרישה ותביעה לא כמו שאומר המדרש "מכאן שאין לאדם ובריה בעולמו של הקב"ה כלום אצל בוראו".
הרשי לא הזכיר כלל דרישה ותביעה, אלא 'שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים' לתלות הכוונה לבקשה בזכות, לא דרישה, וכמו שאנחנו מבקשים בזכות אבותינו.
 

אלימלך

משתמש ותיק
רחמים אמר:
וי"ל שמשה חשש מהחטא שיש לו, דהיינו חטא מי מריבה, ולכן לא יכל לבקש בזכות עצמו, כי אם יבקש ללכת לפי הדין ולקבל על מעשיו הטובים גם ה' ילך עמו בדין ויתבענו על חטאו, ולכן היה מוכרח לבקש מתנת חינם. כך שאין זה דומה למכולת שבמשל דלעיל, כיון שלמכולת אין הוא חייב כלום אז למה שלא יקנה בכספו? אבל משה יש לו חוב כלומר חטא ולכן אינו יכול לבקש בזכות עצמו, כי ה' יענה לו עד שאתה דורש שכר על מעשיך אני דורש פרעון לחוב.
אבל במדרש אמרו שכן דרכם של כל הצדיקים, שמא כונתך שתמיד חוששים שיש בידם חטא.
ומ"מ המשמעות במדרש שיש להם יכולת לתלות במעשיהם הטובים ולדבריך אין להם יכולת.
 

בן 40 לבינה

משתמש ותיק
הפשטות היא שהצדיקים אינם יודעים כלל שיש להם מעשים טובים, וגם אם הו עשו משהו הם לא משוכנעים שמגיע להם משהו עבור זה.

וראיתי באיזה ספר שפירש שכוונת רש"י אינה על הטובות שצדיקים מבקשים מהקב"ה להבא, אלא על הטובות שכבר קיבלו, ותולים שהטובות שקיבלו הם במתנת חנם ולא בעבור מעשיהם הטובים שכבר עשו, ודייק משמעות לשון רש"י "לתלות", דבדרך כלל לשון זה משמש על העבר [כמו תליה בכתמים]
 
חלק עליון תַחתִית