כהן אמר:האם יש הסבר מניח את הדעת לשאלה המפורסמת הרי משה שואל מעם ישראל ולא מעצמו.
זה דרך דרוש ועמוק מאוד. אני מחפש דבר שאפשר לומר אותו ולהסביר אותו בצורה קולחת גם לבעלי בתים ויתיישב על הלב, מה למעשה כונת משה רבינו, 'לגבינו' אנו הקטנים, במאמרו מה ה' שואל מעמך, כאילו שזה דבר קל.לבי במערב אמר:בתניא שם עיין מר
שאלתך היא שאלה רעיונית. שכן על פי פשוטו של מקרא משה רבינו דיבר כאן לדור המדבר כמובא בתחילת חומש דברים. אך אתה שואל על פי היסוד הרעיוני שהתורה נכתבה לדורות ועל זה ראוי לענות תשובה בהתאם: כשם שאתפשטותא דמשה בכל דרא [והיינו צדיק ות"ח או בחי' דעת שבכל אחד], כך גם היראה הנשפעת על ידו נשפעת היא לקרובים אליו - יותר בקלות [מילתא זוטרתא].כהן אמר:התירוצים שהביא @אור החכמה הם חלק מהתירוצים שלא הניחו דעתי, משום שלתירוצים אלו [של הגר"א, הבעש"ט, העץ יוסף, הכותב, הזית רענן] יוצא שלמעשה בדור שלנו או בכל הדורות לאחר פטירת משה רבינו, אכן היראה היא דבר קשה, והרי התורה נכתבה לדורות, ומשה רבינו לא דיבר רק כלפי בני ישראל שהיו בדורו אלא חיי עולם נטע בתוכנו, אז האם נלמד מזה שאכן בדורותינו אין פסוק זה של מה ה' שואל מעמך רלוונטי ח"ו?
גם תירוצו של הקובץ הערות ק"ק, משום שלמעשה האדם הוא עם תאוות, והיראה היא קשה, ומה איכפת לן שעצם היראה מוכרחת המציאות, בפועל קשה לירא את ה' לכולם חוץ ממשה רבינו.
הרב @אחד הלויים כתב דבר הניתן להאמר ולהתיישב על הלב בקלות:כהן אמר:אני מחפש דבר שאפשר לומר אותו ולהסביר אותו בצורה קולחת גם לבעלי בתים ויתיישב על הלב, מה למעשה כונת משה רבינו, 'לגבינו' אנו הקטנים, במאמרו מה ה' שואל מעמך, כאילו שזה דבר קל.
[ויעוין עוד:משנה תורה להרמב"ם (יסודי התורה פ"ב ה"ב) אמר:והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד 'צמאה נפשי לא'להים לא'ל חי', וכשמחשב בדברים האלו עצמן - מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד, ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד 'כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו'.
ומשה - סוד הדעת].תניא (פ"ג) אמר:והדעת הוא מלשון 'והאדם ידע את חוה', והוא לשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו בחוזק בגדולת אין סוף ב"ה, ואינו מסיח דעתו. כי אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת א"ס ב"ה, הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית, כי אם דמיונות שוא, ועל כן הדעת הוא קיום המדות וחיותן והוא כולל חסד וגבורה, פי' אהבה וענפיה ויראה וענפיה.
לא בטוח שניתן להשתמש ביסוד זה - לפרש כך על פי פשוטו, שכן מילתא דתמיהה הוא לומר שמשה רבינו יתן מחייבים לעבודת ה' - שיהיו תקפים רק לדורו.אור החכמה אמר:...שכן על פי פשוטו של מקרא משה רבינו דיבר כאן לדור המדבר כמובא בתחילת חומש דברים.
עדיין א"א לומר על זה 'מה ה' שואל מעמך כי אם'.ובכן אמר:והתירוץ הוא, שמשה רבינו בא להורות לנו דרכי קנין היראה כפי הנאות. כי אין מוטל על האדם להתעורר ליראה עצמה, אלא להיפוך, עליו להשקיע בהתבוננות בגדולת הבורא ובקביעת הענין בדעתו, והיראה תוולד לו ממילא.
לפי התירוץ הזה, אכן לא בא משה לומר שיראה היא דבר קל, אלא ששייך לומר על זה 'כי אם', והיינו - שהדרך לקנות את היראה באופן מבוסס, צריך שתהא באופן שהיראה באה ממילא, כתולדה של השגת האלקות, בדרך של 'כי אם'.כהן אמר:עדיין א"א לומר על זה 'מה ה' שואל מעמך כי אם'.ובכן אמר:והתירוץ הוא, שמשה רבינו בא להורות לנו דרכי קנין היראה כפי הנאות. כי אין מוטל על האדם להתעורר ליראה עצמה, אלא להיפוך, עליו להשקיע בהתבוננות בגדולת הבורא ובקביעת הענין בדעתו, והיראה תוולד לו ממילא.
זה כמו שתאמר מה הבעיה לעלות לקומה 124, לאחר שעלית לקומה 123 קל מאוד לעלות לקומה 124. אבל זה גופא אם הדרך היא קשה, זה לא 'מה ה' שואל מעמך'.
המחייבים הם אותם מחייבים, גם מאיתנו שואל ה' ליראה אותו וכו' וכו', אך מה שהיראה שבפסוק מתוארת כ"זוטרתא" זהו רק לדור המדבר [על פי פשוטו].ובכן אמר:לא בטוח שניתן להשתמש ביסוד זה - לפרש כך על פי פשוטו, שכן מילתא דתמיהה הוא לומר שמשה רבינו יתן מחייבים לעבודת ה' - שיהיו תקפים רק לדורו.אור החכמה אמר:...שכן על פי פשוטו של מקרא משה רבינו דיבר כאן לדור המדבר כמובא בתחילת חומש דברים.
הדוגמא שנתת - לדעתי אינה טובה, וגם על פי פשט היא שייכת בנו.אור החכמה אמר:ומלבד זאת הרי אנו מחוייבים בכל מצוה הכתובה בתורה - לא משנה אם בזמן חיובה היה טעם שלא שייך עכשיו כפי שנכתב בדיוק במקורו.
לדוגמא: בתורה כתוב (דברים פרק טז ג) לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ, לכאורה טעמים אלו לא שייכים אצלינו (ע"פ פשט) שהרי אנחנו לא יצאנו ממצרים? אלא וודאי שמשמעות הדבר נוגע גם אלינו אף אם לא לפי פשוטם של המילים המדויקות של התורה.
בשעת הכתיבה כבר חששתי שזה מה שישאלו אותי... [למרות שאני חושב שהיא נכונה]ובכן אמר:הדוגמא שנתת - לדעתי אינה טובה, וגם על פי פשט היא שייכת בנו.אור החכמה אמר:ומלבד זאת הרי אנו מחוייבים בכל מצוה הכתובה בתורה - לא משנה אם בזמן חיובה היה טעם שלא שייך עכשיו כפי שנכתב בדיוק במקורו.
לדוגמא: בתורה כתוב (דברים פרק טז ג) לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ, לכאורה טעמים אלו לא שייכים אצלינו (ע"פ פשט) שהרי אנחנו לא יצאנו ממצרים? אלא וודאי שמשמעות הדבר נוגע גם אלינו אף אם לא לפי פשוטם של המילים המדויקות של התורה.
כהן אמר:זה דרך דרוש ועמוק מאוד. אני מחפש דבר שאפשר לומר אותו ולהסביר אותו בצורה קולחת גם לבעלי בתים ויתיישב על הלב, מה למעשה כונת משה רבינו, 'לגבינו' אנו הקטנים, במאמרו מה ה' שואל מעמך, כאילו שזה דבר קל.לבי במערב אמר:בתניא שם עיין מר
להתבונן בגדלות הבורא זו פעולה שכלית גרידא והיא קלה משא"כ פעולת הלבבותכהן אמר:זה כמו שתאמר מה הבעיה לעלות לקומה 124, לאחר שעלית לקומה 123 קל מאוד לעלות לקומה 124. אבל זה גופא אם הדרך היא קשה, זה לא 'מה ה' שואל מעמך'.
יעוין בהודעה הקודמתובכן אמר:לפי התירוץ הזה, אכן לא בא משה לומר שיראה היא דבר קל, אלא ששייך לומר על זה 'כי אם', והיינו - שהדרך לקנות את היראה באופן מבוסס, צריך שתהא באופן שהיראה באה ממילא, כתולדה של השגת האלקות, בדרך של 'כי אם'.
אני מכיר ב' תי' של התניא שהזכירו, ועוד ראיתי שהרב וולבה כתב שזה מלמד צורת המסירה מרב לתלמיד, שעל הרב להראות לתלמיד כמה הכל פשוט וקל, וכך צורת המסירה והקבלה של התלמיד. ומכך התלמיד מתגדל ומתרומם.כהן אמר:האם יש הסבר המניח את הדעת לשאלה המפורסמת הרי משה שואל מעם ישראל ולא מעצמו.
יש הרבה תשובות במפרשים, אבל לא הניחו את דעתי.
אשמח שיעלו כאן תשובות המתיישבות על הלב [אם כי אין דעותיהם שוות, מ"מ יש דברים שכל הרואה או הקורא אומר 'ברקאי'].
וכן עיין בשפת אמת (עקב) וז"ל:מחכים אמר:כהן אמר:זה דרך דרוש ועמוק מאוד. אני מחפש דבר שאפשר לומר אותו ולהסביר אותו בצורה קולחת גם לבעלי בתים ויתיישב על הלב, מה למעשה כונת משה רבינו, 'לגבינו' אנו הקטנים, במאמרו מה ה' שואל מעמך, כאילו שזה דבר קל.לבי במערב אמר:בתניא שם עיין מר
עיקר התירוץ בתניא הוא שלכל א' מישראל יש בחי' משה ולגבי בחינה זו היא מילתא זוטרתא כמבואר שם בתחילת הפרק, ואת הרעיון הזה ניתן למסור גם לבע"ב
נראה לי לחיזוק והבנת העניין כדאי לראות את דברי ר"א ווסרמן שהבאתי כאן.הערשלה אמר:וכן עיין בשפת אמת (עקב) וז"ל:מחכים אמר:כהן אמר:זה דרך דרוש ועמוק מאוד. אני מחפש דבר שאפשר לומר אותו ולהסביר אותו בצורה קולחת גם לבעלי בתים ויתיישב על הלב, מה למעשה כונת משה רבינו, 'לגבינו' אנו הקטנים, במאמרו מה ה' שואל מעמך, כאילו שזה דבר קל.
עיקר התירוץ בתניא הוא שלכל א' מישראל יש בחי' משה ולגבי בחינה זו היא מילתא זוטרתא כמבואר שם בתחילת הפרק, ואת הרעיון הזה ניתן למסור גם לבע"ב
"בפסוק ועתה ישראל כו' כ"א ליראה. ואמרו בגמ' אטו יראה מילתא זוטרתא היא אין לגבי משה מילתא זוטרתא. ומקשים שהרי אמר זאת לבנ"י. אך יש בכל איש ישראל חלק וניצוץ מכחו של משה רבינו ע"ה כמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה. כמו שהתורה מורשה ויש לכל ישראל חלק בה כן משה מורשה. ובשבת מוריש מרע"ה זאת החלק לבנ"י לכן בשבת אפי' ע"ה אימת שבת עליו כי בשבת הוא מילתא זוטרתא. ואיתא כי הכתרים של הקדמת נעשה לנשמע כולן זכה משה ונטלם ועתיד להחזירם לנו כמ"ש שמעולם על ראשם. ואותו מדרגה שהי' לבנ"י בקבלת התורה ודאי הי' יראה מילתא זוטרתא להם שהרי אמר להם משה אל תיראו. שהיו עתידין לעלות במדרגה למעלה מן היראה. ואותן הכתרים מיוחדים הם לכל בנ"י. והם אצל משה. לכן הוא ראה כי יש להם מדרגות גבוהות אשר היראה להם מילתא זוטרתי. ז"ש לגבי משה מלתא ז' הוא שמדרגות שלהם לגבי משה הוא ראה וידע שהיראה מ"ז להם. ועתה ישראל ועתה לשון תשובה שזה עיקר התשובה לחזור למדרגה הראשונה ואז היראה מילתא זוטרתי היא כנ"ל. וכן ע"י עסק התורה באין לבחי' משה ואז היראה מילתא זוטרתא וכדאיתא ומלבשתו ענוה ויראה להעוסק בתורה לשמה".
וממו"ר שמעתי דזהו מפורש בחז"לאיש קטן אמר:לגבי משה מילטא זוטרא
לימדונו בישיבה שהפשט שתהיה ענו יהיה לך קל עם יראת שמים
שהגאוה שורש עיקר החטאים שאדם מחשיב עצמו, וכשעניו מבין ששום דבר לא שיך לו ומשמעותה גם הכנעה נכנע לבורא יתברך ממילא היראת שמים מגיע בקל
ודבר זה שיך בכל דור בודאי
מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתה (בירו' לסולייסה) דכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה'.