"הגאונים" האם סוברים כר"ת לגבי צאת הכוכבים או "כשיטת הגאונים המקובלת"

ינון בר כוכבא

משתמש רגיל
במוסף התורני "קולמוס" האחרון (טבת תש"פ שיו"ל ע"י עיתון משפחה) במדור תורתך שעשועי עמו' 27 הביא הרב הכותב את מחלוקת מהר"ם אלשקר (סי' צו) ומהר"י פראג'י (בקונט' בין השמשות עמו' לא והלאה (נדפס בשנת תשע"ג ע"י מכון טוב מצרים) ובקצרה בשו"ת מהרי"ף סי' מז) שנחלקו האם יש ראיה מהגאונים שהעתיק מהר"ם אלשקר דלא כר"ת או שמא אין מהם ראיה והגאונים מסכימים עם ר"ת.

וע"ז כתב הרב הכותב וז"ל: בימינו זכינו שתשובת הגאונים שהביא מהר"ם אלשקר נדפסה כמעט במלואה ב'גנזי קדם' (ספר ה' סי' ו עמו' 38) ושם כתבו הגאונים שבתחילת בין השמשות "נשתנה האור בארץ ובקרוב לה והכסיף, ועדיין האור בשמים לא נשתנה ולא הכסיף", ובסוף בין השמשות "אף כלפי הרקיע נשתנה האור והכסיף לחשוך". מובן מאליו, שדברים אלו נתנים להיאמר רק על 'בין השמשות' של שיטת הגאונים המקובלת, שהוא זמן קצר אחרי השקיעה, ועדיין יש בעולם הרבה אור, רק שהאור קצת 'השתנה' ו'הכסיף לחשוך', אך ב'בין השמשות' של ר"ת כבר שורר חושך גמור בכל הארץ וברוב כיפת השמים, עכ"ל הכותב.

ובתחילה כשקראתי דבריו, אמרתי מיד שאין מכאן שום ראיה, שבוודאי אפשר לומר שכוונת הגאון אינה על האור יום הלבן, אלא על האדמומית שיש במערב שעליה אמרו בגמ' שבת לד: שבבין השמשות פני מזרח (היינו מערב) מאדימין ואחר כך מכסיף התחתון ולא מכסיף העליון ושוב מכסיף העליון ושווה לתחתון, והכוונה לאדמומית בלבד. וזו כוונת הגאון האומרו "האור בשמים" היינו האדמומית שגם היא קרויה אור. ומה שהוסיף הרב הכותב אח"כ בהטעמה שיש "הרבה" אור, ושהאור "קצת" השתנה. דברים אלו הרי לא כתובים בגאון רק כתוב "האור" לא הרבה ולא קצת, כי זה חוזר על האדמימות.

אך מה שהדהים אותי יותר, הוא כאשר פתחתי את תשובת הגאון עצמה שציין שם (גנזי קדם חלק ה' סימן ו עמו' 38) וראיתי שהרב הכותב העדיף להשמיט כמה תיבות מהתשובה "המלאה", כי באמת שם מפורש הדבר באר היטב שמדובר רק על האדמימות שבמערב ולא על האור יום שבשמים. ואדרבא נהפוך הוא, שהיום שזכינו לתשובת הגאון במלואה, לכאו' רואים שצדק מהר"י פראג'י שהגאונים סוברים כמו ר"ת.

וז"ל תשובת הגאון שם "במלואה" ואי זה הוא בין השמשות שאמרו בו כאן שלש חלוקות. אחת מהן דברי ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות. הכסיף העליון והשווה לתחתון זה הוא לילה. תלת מילי קאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מערב מאדימין. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון ופירושו שנשתנה האור בארץ ובקרוב לה והכסיף, ועדאין האור בשמים לא נשתנה לא הכסיף, ואף על פי שאין המערב אדמדם. ושלישי הכסיף העליון והשווה לתחתון שאף כלפי הרקיע נישתנה האור והכסיף לחשוך וכשנשתנו התחתון והעליון שניהם הרי ביאר ר' יהודה כי הוא לילה. ומשתשקע החמה כל זמן שהמערב מאדים קאמר ביה איזה הוא בין השמשות, הא כשתסתלק אדמומית לילה. וקאמר אם הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות ואותו העת נסתלקה אדמומית וכו', עכ"ל. וכן שם בכל המשך התשובה, כל הדיבור הוא על האדמומית שבמערב ונלאתי להעתיקו, עיי"ש.

הרי להדיא בתשובת הגאון שלא מדובר על האור יום הלבן שבשמים, כי הוא באמת איננו נמצא בבין השמשות, אלא מדובר רק על האדמימות שבמערב בלבד, וא"כ אדרבא לכאו' זה מתאים רק עם ר"ת, כי האדמימות שבמערב, והכסיף התחתון וכו', בוודאי אינה נעשית לאחר שלשת רבעי מיל (13.5 דקות) כפי שרואים במציאות, אלא נמשכת הרבה יותר מזה (וברור שמה שאין אנו רואים במציאות אדמימות זאת במשך 72 דקות, הוא מפני זיהום האויר המפריע לראיה, וכן בעיקר מפני שכל כדור הארץ מואר באור החשמל המצוי אצלנו בלילה, ולכן איננו מבחינים באור החלש שבמערב. וכשם שבעלות השחר, שהוא ניצנוץ האדמומית הראשונה שבמזרח, אף אחד לא מפקפק היום לומר שאינו 72 דקות קודם הנץ, שהרי איננו רואים שום נצנוץ אור במזרח 72 דקות לפני הנץ, כן אין להקשות על אדמומית האור במערב 72 דקות לאחר השקיעה, וז"פ.)
 

וחי בהם

משתמש ותיק
אודה לך אם תוכל להעלות את המוסף התורת "קולמוס" כדי שנוכל לראות דברים במקורם.
עכ"פ לגבי עצם הדברים, אני מצ"ב קונטרס מקיף על שיטת הגאונים (שכבר צורף ע"י דוד ריזל באשכול אחר), עיין שם בעמוד ל"ב בהערה 19, ותראה שאדרבה בתשובת הגאונים שהזכרת מוכח להדיא שהם חולקים על ר"ת.
 

יהושע

משתמש ותיק
ינון בר כוכבא אמר:
במוסף התורני "קולמוס" האחרון (טבת תש"פ שיו"ל ע"י עיתון משפחה) במדור תורתך שעשועי עמו' 27 הביא הרב הכותב את מחלוקת מהר"ם אלשקר (סי' צו) ומהר"י פראג'י (בקונט' בין השמשות עמו' לא והלאה (נדפס בשנת תשע"ג ע"י מכון טוב מצרים) ובקצרה בשו"ת מהרי"ף סי' מז) שנחלקו האם יש ראיה מהגאונים שהעתיק מהר"ם אלשקר דלא כר"ת או שמא אין מהם ראיה והגאונים מסכימים עם ר"ת.

וע"ז כתב הרב הכותב וז"ל: בימינו זכינו שתשובת הגאונים שהביא מהר"ם אלשקר נדפסה כמעט במלואה ב'גנזי קדם' (ספר ה' סי' ו עמו' 38) ושם כתבו הגאונים שבתחילת בין השמשות "נשתנה האור בארץ ובקרוב לה והכסיף, ועדיין האור בשמים לא נשתנה ולא הכסיף", ובסוף בין השמשות "אף כלפי הרקיע נשתנה האור והכסיף לחשוך". מובן מאליו, שדברים אלו נתנים להיאמר רק על 'בין השמשות' של שיטת הגאונים המקובלת, שהוא זמן קצר אחרי השקיעה, ועדיין יש בעולם הרבה אור, רק שהאור קצת 'השתנה' ו'הכסיף לחשוך', אך ב'בין השמשות' של ר"ת כבר שורר חושך גמור בכל הארץ וברוב כיפת השמים, עכ"ל הכותב.

ובתחילה כשקראתי דבריו, אמרתי מיד שאין מכאן שום ראיה, שבוודאי אפשר לומר שכוונת הגאון אינה על האור יום הלבן, אלא על האדמומית שיש במערב שעליה אמרו בגמ' שבת לד: שבבין השמשות פני מזרח (היינו מערב) מאדימין ואחר כך מכסיף התחתון ולא מכסיף העליון ושוב מכסיף העליון ושווה לתחתון, והכוונה לאדמומית בלבד. וזו כוונת הגאון האומרו "האור בשמים" היינו האדמומית שגם היא קרויה אור. ומה שהוסיף הרב הכותב אח"כ בהטעמה שיש "הרבה" אור, ושהאור "קצת" השתנה. דברים אלו הרי לא כתובים בגאון רק כתוב "האור" לא הרבה ולא קצת, כי זה חוזר על האדמימות.

אך מה שהדהים אותי יותר, הוא כאשר פתחתי את תשובת הגאון עצמה שציין שם (גנזי קדם חלק ה' סימן ו עמו' 38) וראיתי שהרב הכותב העדיף להשמיט כמה תיבות מהתשובה "המלאה", כי באמת שם מפורש הדבר באר היטב שמדובר רק על האדמימות שבמערב ולא על האור יום שבשמים. ואדרבא נהפוך הוא, שהיום שזכינו לתשובת הגאון במלואה, לכאו' רואים שצדק מהר"י פראג'י שהגאונים סוברים כמו ר"ת.

וז"ל תשובת הגאון שם "במלואה" ואי זה הוא בין השמשות שאמרו בו כאן שלש חלוקות. אחת מהן דברי ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות. הכסיף העליון והשווה לתחתון זה הוא לילה. תלת מילי קאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מערב מאדימין. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון ופירושו שנשתנה האור בארץ ובקרוב לה והכסיף, ועדאין האור בשמים לא נשתנה לא הכסיף, ואף על פי שאין המערב אדמדם. ושלישי הכסיף העליון והשווה לתחתון שאף כלפי הרקיע נישתנה האור והכסיף לחשוך וכשנשתנו התחתון והעליון שניהם הרי ביאר ר' יהודה כי הוא לילה. ומשתשקע החמה כל זמן שהמערב מאדים קאמר ביה איזה הוא בין השמשות, הא כשתסתלק אדמומית לילה. וקאמר אם הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות ואותו העת נסתלקה אדמומית וכו', עכ"ל. וכן שם בכל המשך התשובה, כל הדיבור הוא על האדמומית שבמערב ונלאתי להעתיקו, עיי"ש.

הרי להדיא בתשובת הגאון שלא מדובר על האור יום הלבן שבשמים, כי הוא באמת איננו נמצא בבין השמשות, אלא מדובר רק על האדמימות שבמערב בלבד, וא"כ אדרבא לכאו' זה מתאים רק עם ר"ת, כי האדמימות שבמערב, והכסיף התחתון וכו', בוודאי אינה נעשית לאחר שלשת רבעי מיל (13.5 דקות) כפי שרואים במציאות, אלא נמשכת הרבה יותר מזה (וברור שמה שאין אנו רואים במציאות אדמימות זאת במשך 72 דקות, הוא מפני זיהום האויר המפריע לראיה, וכן בעיקר מפני שכל כדור הארץ מואר באור החשמל המצוי אצלנו בלילה, ולכן איננו מבחינים באור החלש שבמערב. וכשם שבעלות השחר, שהוא ניצנוץ האדמומית הראשונה שבמזרח, אף אחד לא מפקפק היום לומר שאינו 72 דקות קודם הנץ, שהרי איננו רואים שום נצנוץ אור במזרח 72 דקות לפני הנץ, כן אין להקשות על אדמומית האור במערב 72 דקות לאחר השקיעה, וז"פ.)
האדמימות לא נמשך עד 72 רק עד 60 דקות שזהו זמן בין השמשות לרבי יוסף. 
 
 
חלק עליון תַחתִית