הערות על פרשת ראה.
א. פרק טז פי"ג. "חג הסוכות תעשה לך... ושמחת בחגך". דין זה של שמחה נוהג בכל המועדים כידוע, ומטעם זה מצוה לאכול ביו"ט בשר ויין.
וצ"ב, א"כ מאי טעמא נאמרה מצוה זו של שמחה דוקא בחג הסוכות?
וכאשר התבוננתי, ראיתי שגם בשבועות נאמר [בפרשתינו] "ושמחת לפני ה' אלהיך" [אמנם את חיוב שמחה ילפי' מסוכות], אך בפסח לא נאמר כלל ענין זה, וצ"ב בטעמו של דבר.
ב. בפרק טז, מצווה התורה כי עלינו לשמח את כל הנטפלים אלינו בחג. בשבועות נאמר כך: "ושמחת לפני ה' אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך", ואילו בסוכות נאמר כך "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך". מפני מה בשבועות יש חלוקה, והגר והיתום והאלמנה הם לא "בשעריך" אלא בקרבך", ואילו בסוכות כולם "בשעריך"?
חשבתי שאולי יש לקשר את שתי השאלות, וליישב שבחג הסוכות ישנו חיוב מיוחד של שמחה יותר משאר החגים [שהרי לא מצאנו מושג של שמחת בית השואבה וכדומה בשאר החגים, ועיין ברמב"ם סוף הל' לולב] ולכן דווקא בו נאמר הציווי של "ושמחת בחגך". ומטעם זה גופא שיש חיוב שמחה יתירה בחג הסוכות לכן יש בו ג"כ חיוב מיוחד לדאוג אף לגר יתום ואלמנה שאינם בקרבך, אלא מרוחקים יותר - בשעריך. כי כגודל השמחה שיש לו לאדם כך עליו להרבות יותר בשמחת אחיו.
אשמח מאד למקרא תגובותיכם
א. פרק טז פי"ג. "חג הסוכות תעשה לך... ושמחת בחגך". דין זה של שמחה נוהג בכל המועדים כידוע, ומטעם זה מצוה לאכול ביו"ט בשר ויין.
וצ"ב, א"כ מאי טעמא נאמרה מצוה זו של שמחה דוקא בחג הסוכות?
וכאשר התבוננתי, ראיתי שגם בשבועות נאמר [בפרשתינו] "ושמחת לפני ה' אלהיך" [אמנם את חיוב שמחה ילפי' מסוכות], אך בפסח לא נאמר כלל ענין זה, וצ"ב בטעמו של דבר.
ב. בפרק טז, מצווה התורה כי עלינו לשמח את כל הנטפלים אלינו בחג. בשבועות נאמר כך: "ושמחת לפני ה' אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך", ואילו בסוכות נאמר כך "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך". מפני מה בשבועות יש חלוקה, והגר והיתום והאלמנה הם לא "בשעריך" אלא בקרבך", ואילו בסוכות כולם "בשעריך"?
חשבתי שאולי יש לקשר את שתי השאלות, וליישב שבחג הסוכות ישנו חיוב מיוחד של שמחה יותר משאר החגים [שהרי לא מצאנו מושג של שמחת בית השואבה וכדומה בשאר החגים, ועיין ברמב"ם סוף הל' לולב] ולכן דווקא בו נאמר הציווי של "ושמחת בחגך". ומטעם זה גופא שיש חיוב שמחה יתירה בחג הסוכות לכן יש בו ג"כ חיוב מיוחד לדאוג אף לגר יתום ואלמנה שאינם בקרבך, אלא מרוחקים יותר - בשעריך. כי כגודל השמחה שיש לו לאדם כך עליו להרבות יותר בשמחת אחיו.
אשמח מאד למקרא תגובותיכם