האם יש מצוה לדור בירושלים משום ולשכנו תדרשו ובאת שמה?

שראלטשיק

משתמש ותיק
כתוב  (דברים יב ה-ז) "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלוקֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשֹוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְֹרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם. וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי יי' אֱלֹקֵיכֶם וּשְֹמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יי' אֱלֹקיךָ... לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַֹר דְּגָנְךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ: כִּי אִם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְשָֹמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלקֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ"

ואמרו כאן בספרי (דברים יב יח) "כי אם לפני ה' א-להיך תאכלנו זו שילה, במקום אשר יבחר ה' זו ירושלים" ועי' בחידושי מרן הגרי"ז שם שהאריך בדברי חז"ל הללו. ודברי חז"ל הם לכאו' המקור לדברי הרמב"ם (מעשר שני פ"ב). 

ולכאו' מפורש בפסוקים הללו שדין "לשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה" מתקיים באכילת פירות בירושלים כי מקום אשר בחר בו ה', ולכאו' לאו דוקא באכילת פירות הלא שזהו חיוב, אבל כל התקרבות לירושלים יהיה מה שיהיה כל שהוא לדרישת השכינה מתקיים בזה מצות עשה, ולא רק למקום המקדש עצמו.

 
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
שראלטשיק אמר:
ולכאו' מפורש בפסוקים הללו שדין "לשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה" מתקיים באכילת פירות בירושלים כי מקום אשר בחר בו ה', ולכאו' לאו דוקא באכילת פירות הלא שזהו חיוב, אבל כל התקרבות לירושלים יהיה מה שיהיה כל שהוא לדרישת השכינה מתקיים בזה מצות עשה, ולא רק למקום המקדש עצמו.

יישר כח על הדברים
הפסוק מדבר הרי בפירות מעשר שני וממילא אי אפשר ללמוד לדברים נוספים
גם אפשר לפרש את הפסוק ובאת שמה בזמן שצויתי לכם שלש רגלים תחגו לי בשנה
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
שפיל לסיפא:​
אֵת כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת;​
לֹא־תֹסֵף עָלָיו.​
לאמר, זוך דיך נישט קיין מצוות.

ידעתי בני ידעתי
אבל אני מאוהבי וחובבי מצות, ואינני משונא המצות.
אם אתה עסוק בשלך ואין לך זמן לחזק בעוד מצות, יהיה לך אשר לך, אך אל תהיה מסית ומדיח.
 
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
שראלטשיק אמר:
ולכאו' מפורש בפסוקים הללו שדין "לשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה" מתקיים באכילת פירות בירושלים כי מקום אשר בחר בו ה', ולכאו' לאו דוקא באכילת פירות הלא שזהו חיוב, אבל כל התקרבות לירושלים יהיה מה שיהיה כל שהוא לדרישת השכינה מתקיים בזה מצות עשה, ולא רק למקום המקדש עצמו.

יישר כח על הדברים
הפסוק מדבר הרי בפירות מעשר שני וממילא אי אפשר ללמוד לדברים נוספים
גם אפשר לפרש את הפסוק ובאת שמה בזמן שצויתי לכם שלש רגלים תחגו לי בשנה
אני שומע

אבל לדעתי אם מתקיים דברי הכתוב באכילת פירות בירושלים כמו שמוכח שזהו ההקדמה לההמשך היינו מצות אכילת מעשר, אז מתבאר מהכתוב יסוד ומציאות זה, שהביאה לירושלים זהו דרישה לשכינת עזו. וממילא לא תהיה נ"מ לאיזה ענין שבאת שם, כל שהוא למען השכינה הרי זה למדנו מהקרא ששייך להתקרב להשכינה בירושלים עצמו.

 
 

אור זורח

משתמש ותיק
שראלטשיק אמר:
אבל לדעתי אם מתקיים דברי הכתוב באכילת פירות בירושלים כמו שמוכח שזהו ההקדמה לההמשך היינו מצות אכילת מעשר, אז מתבאר מהכתוב יסוד ומציאות זה, שהביאה לירושלים זהו דרישה לשכינת עזו. וממילא לא תהיה נ"מ לאיזה ענין שבאת שם, כל שהוא למען השכינה הרי זה למדנו מהקרא ששייך להתקרב להשכינה בירושלים עצמו.

גם תפילין הם קדושות ולילה לאו זמן תפילין לחד מאן דאמר
אמור מעתה גם דברים קדושים פועלים בזמן הראוי להם
גם לקודש הקודשים אין רשות להכנס ביום רגיל וברור שאם יכנס יעבור עבירה חמורה מאוד
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
שראלטשיק אמר:
אור זורח אמר:
שראלטשיק אמר:
ולכאו' מפורש בפסוקים הללו שדין "לשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה" מתקיים באכילת פירות בירושלים כי מקום אשר בחר בו ה', ולכאו' לאו דוקא באכילת פירות הלא שזהו חיוב, אבל כל התקרבות לירושלים יהיה מה שיהיה כל שהוא לדרישת השכינה מתקיים בזה מצות עשה, ולא רק למקום המקדש עצמו.

יישר כח על הדברים
הפסוק מדבר הרי בפירות מעשר שני וממילא אי אפשר ללמוד לדברים נוספים
גם אפשר לפרש את הפסוק ובאת שמה בזמן שצויתי לכם שלש רגלים תחגו לי בשנה
אני שומע

אבל לדעתי אם מתקיים דברי הכתוב באכילת פירות בירושלים כמו שמוכח שזהו ההקדמה לההמשך היינו מצות אכילת מעשר, אז מתבאר מהכתוב יסוד ומציאות זה, שהביאה לירושלים זהו דרישה לשכינת עזו. וממילא לא תהיה נ"מ לאיזה ענין שבאת שם, כל שהוא למען השכינה הרי זה למדנו מהקרא ששייך להתקרב להשכינה בירושלים עצמו.


לדעתי לא שייך לאמר שקאי על שלש רגלים במיוחד היות שזהו ההקדמה למצות אכילת מעשר.

ויש להוסיף להדיון כאן עוד
וז"ל הרמב"ם (מעשר שני פ"ב) "מעשר שני נאכל לבעליו לפנים מחומת ירושלים שנאמר ואכלת לפני ה' אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם" והפסוק שהביא הרמב"ם הוא דברים (י"ד יב כג-כד) "עַשֵֹר תְּעַשֵֹר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָֹדֶה שָׁנָה שָׁנָה. וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַֹר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל הַיָּמִים".

ומפורש יוצא מזה שהאכילה הוא במקום אשר שוכן שם השם שם

 

 
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
שראלטשיק אמר:
אבל לדעתי אם מתקיים דברי הכתוב באכילת פירות בירושלים כמו שמוכח שזהו ההקדמה לההמשך היינו מצות אכילת מעשר, אז מתבאר מהכתוב יסוד ומציאות זה, שהביאה לירושלים זהו דרישה לשכינת עזו. וממילא לא תהיה נ"מ לאיזה ענין שבאת שם, כל שהוא למען השכינה הרי זה למדנו מהקרא ששייך להתקרב להשכינה בירושלים עצמו.

גם תפילין הם קדושות ולילה לאו זמן תפילין לחד מאן דאמר
אמור מעתה גם דברים קדושים פועלים בזמן הראוי להם
גם לקודש הקודשים אין רשות להכנס ביום רגיל וברור שאם יכנס יעבור עבירה חמורה מאוד



אינני רואה קשר בין הענינים.

אני הייתי רגיל להבין שענין דרישת השכינה זהו בבית המקדש, וזה פשוט לי שכל דרישה לבית המקדש להתקרב אל השכינה זהו קיום של ולשכנו תדרשו, ואין בזה חידוש כלל. 
והיינו שהנידון בעצם הוא אם מה שכתב התורה שיש שכינה באיזה מקום שיכולין לדרוש אותו באיזה מקום המדובר. וכפי שראיתי בכתובים בפרשת ראה יוצא, שפשטות הקרא קאי על ירושלים. וממילא לכאו' כל דרישה יהיה בכלל מצוה זו.

ומה ענין זה למצות תפלין שהתורה נתן גדרים ע"י דרשות מה בכלל המצוי ומה אינו בכלל הצוי   
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
שפיל לסיפא:​
אֵת כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת;​
לֹא־תֹסֵף עָלָיו.​
לאמר, זוך דיך נישט קיין מצוות.

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קי עמוד ב
הכל מעלין לירושלים 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
משה נפתלי אמר:
שפיל לסיפא:​
אֵת כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת;​
לֹא־תֹסֵף עָלָיו.​
לאמר, זוך דיך נישט קיין מצוות.

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קי עמוד ב
הכל מעלין לירושלים 
והיינו שגם בימינו ממש - האיש כופה את אשתו לעלות בניגוד לרצונה וצרכיה ומשפחתה ועבודתה וכו'.
ומה יקרה אם היא לא תבוא אחריו?
תצא בלא כתובה!

יתר על כן, אם המצב הפוך שהיא רוצה לעלות והוא לא - היא כופה אותו.
ואם לא יבוא אחריה?
יוציא ויתן כתובה!

מי אמר? השו"ע באה"ע סימן עה סעיף ד.
(וע"ש דבמקום סכנה יש מי שאומר שלא כופין לעלות)
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
משה נפתלי אמר:
שפיל לסיפא:​

לאמר, זוך דיך נישט קיין מצוות.

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קי עמוד ב
הכל מעלין לירושלים 
והיינו שגם בימינו ממש - האיש כופה את אשתו לעלות בניגוד לרצונה וצרכיה ומשפחתה ועבודתה וכו'.
ומה יקרה אם היא לא תבוא אחריו?
תצא בלא כתובה!

יתר על כן, אם המצב הפוך שהיא רוצה לעלות והוא לא - היא כופה אותו.
ואם לא יבוא אחריה?
יוציא ויתן כתובה!

מי אמר? השו"ע באה"ע סימן עה סעיף ד.
(וע"ש דבמקום סכנה יש מי שאומר שלא כופין לעלות)

זה דווקא לירושלים העתיקה ?
מה נקרא ירושלים ?
(אין דין סמוך ונראה בהכל מעלין.....)
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
(תלמוד בבלי) [משנה שלהי] מסכת כתובות: הכל מעלין לירושלים.
.
אמת ויציב! משנה פשוטה שמצוה יש בישיבה בירושלים. וז"ל הרב 'חתם סופר' בתשובה (יו"ד רלד):​
כתבתי שפשוט בעיני שישיבת ירושלים יש בה מצוה יותר מישיבת שארי ערי א"י, והבאתי בפשיטות ממתני' שלהי כתובות ד'הכל מעלין לירושלים', וזה אפילו בזמן הזה לכל הפוסקים, וא"כ היושב בה עוסק במצוה טפי.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
מה נקרא ירושלים?
ב'אוצר הפוסקים' מובא שישנם חילוקי דעות אצל פוסקי זמננו, אם מצות ישוב ירושלים היא בתחום ירושלים המקודשת בלבד, או גם בישובים הסמוכים לה.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מה שהביא פותח האשכול, לא שייכא לדירה בירושלים.
וכל כי מי שרוצה לבא לירושים יש בידו? (הכוונה לירושלים המקודשת בלבד, ומדבנן גם לבצעים שלה), והרי הכתוב אומר כי ירחיב וגו' ופירש"י שלא תוכל לבוא בכל עת לירושלים להקריב שלמים.

והכל מעלין לירושלים זה כשיש להם היכן לדור ולהתפרנס, שאל"ה אין יכולים לכוף זא"ז.
ראיתי מי שכתב שירושלים כוללת גם הישוב הסמוך לה (כגון העיר החדשה). וזה מילתא דתמיהה ופליאה, וודאי שאינו כן.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
ולכאו' מפורש בפסוקים הללו שדין "לשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה" מתקיים באכילת פירות בירושלים כי מקום אשר בחר בו ה', ולכאו' לאו דוקא באכילת פירות הלא שזהו חיוב, אבל כל התקרבות לירושלים יהיה מה שיהיה כל שהוא לדרישת השכינה מתקיים בזה מצות עשה, ולא רק למקום המקדש עצמו.
כמדומני שמפורש בחז"ל שמצוות "ובאת שמה" שייכת רק אם היא לצורך "והבאתם שמה", כך שאולי ייתכן שמי שעולה לגור בירושלים בשביל שכשייבנה בית המקדש ותחזור הטהרה הוא יוכל למהר להביא את קרבנותיו - מקיים מצוה זאת, אבל הבא לירושלים שלא מטעם זה אלא רק מחמת חיבת המקום אשר בחר ה' - אף שיש בזה משום "דרישת ציון" ואולי גם מצוות אחרות אבל לכאורה אין בזה קיום מצוות "ובאת שמה".
 

איציק ברגר

משתמש ותיק
מה שהביא פותח האשכול, לא שייכא לדירה בירושלים.
וכל כי מי שרוצה לבא לירושים יש בידו? (הכוונה לירושלים המקודשת בלבד, ומדבנן גם לבצעים שלה), והרי הכתוב אומר כי ירחיב וגו' ופירש"י שלא תוכל לבוא בכל עת לירושלים להקריב שלמים.
השאלה היא האם בזמננו יש קרבת ה' בירושלים יותר משאר מקומות?
 

דבש לפי

משתמש ותיק
למה? החומה השניה והשלישית זה הבצעים. שהרי עד לשם הם הגיעו.
הבצעה התחתונה שנוספה כבר בבית ראשון (כמוכרח מכך שהיא "התקדשה בכל אלו") היתה כלולה בתוך החומה הראשונה (היינו הראשונה של בית שני, שנבנתה לפי החיצונית של בית ראשון), והבצעה העליונה היא בין החומה הראשונה לשניה.
אבל החומה השלישית נבנתה מאוחר יותר (והושלמה שנים מעטות לפני החורבן) ותחילת בנייתה היתה להגנת הגרים מחוץ לעיר [ולא בשביל הכנסתם לעיר] ורק השלמתה היתה בשביל לחזק את ההגנה על ירושלים, וכמדומני שאין סיבה לחשוב שהתייחסו אל השטח שלפנים הימנה כחלק מירושלים.

מצורפת תמונה שבה החומה השלישית מסומנת על גבי פסיפס המתאר את ירושלים בתקופת בית שני. (הפסיפס מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל.)
לענ"ד העיר המקורית (לפני תוספת הבצעה התחתונה) היא החלק הימני, ושני הבצעין הם שני החלקים האמצעיים (הימני הוא הבצעה התחתונה שהתקדשה והיא לפנים מהחומה הראשונה, והשמאלי הוא הבצעה העליונה שלא התקדשה והיא בין החומה הראשונה לשניה), ולא השטח הענק שבין החומה השניה לשלישית.
חומות ירושלם.jpg
 
נערך לאחרונה:

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
השאלה היא האם בזמננו יש קרבת ה' בירושלים יותר משאר מקומות?
הנהגות ופסקים (הגרי"ח זוננפלד) הנהגות כלליות
כב. מיום שעלה לארץ ישראל הקפיד שלא לשהות מחוץ לחומות ירושלים במשך שלושים יום ברציפות. 19

הנהגות ופסקים (הגרי"ח זוננפלד) מקורות וציונים הנהגות כלליות
19. בספר זכרון יעקב חלק ב' סי' ל"א מביא הגר"י ליברמן שליט"א מש"כ בשו"ת פרי הארץ שכשם שאסור לצאת מא"י לחו"ל כך אסור לצאת מירושלים לשאר מקומות שבארץ, וכתב שם שגם המהרי"ל דיסקין זצ"ל נהג כן, ועי"ש שהאריך בזה. ועכ"פ נראה דאפילו לדעת הפרי הארץ האיסור לצאת רק בירושלים המקודשת, אבל מירושלים החדשה אין שום איסור יציאה לשאר ארץ ישראל. [ועי' עוד בשו"ת משנת יוסף ח"א סי' ז' ובשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ג סי' כ"ב].
 

אחיטוב הלוי

משתמש ותיק
זה דווקא לירושלים העתיקה ?
מה נקרא ירושלים ?
(אין דין סמוך ונראה בהכל מעלין.....)
מהגרשז"א הביאו, דהכל מעלין הוא מכל ערי ישראל אף לירושלים החדשה, ומעלין גם מירושלים החדשה לירושלם העתיקה, וגם על זה אם האשה אינה מסכימה לעבור מרמות לרובע תצא בלא כתובה.
 
השאלה היא האם בזמננו יש קרבת ה' בירושלים יותר משאר מקומות?
על ארץ ישראל נאמר "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה", ועל ירושלים "הן על כפיים חקותיך חומותייך לנגדי תמיד". ויש במשמעות חיבוב גדול וקרבה גדולה יותר לירושלים.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הבצעה התחתונה שנוספה כבר בבית ראשון (כמוכרח מכך שהיא "התקדשה בכל אלו") היתה כלולה בתוך החומה הראשונה (היינו הראשונה של בית שני, שנבנתה לפי החיצונית של בית ראשון), והבצעה העליונה היא בין החומה הראשונה לשניה.
אבל החומה השלישית נבנתה מאוחר יותר (והושלמה שנים מעטות לפני החורבן) ותחילת בנייתה היתה להגנת הגרים מחוץ לעיר [ולא בשביל הכנסתם לעיר] ורק השלמתה היתה בשביל לחזק את ההגנה על ירושלים, וכמדומני שאין סיבה לחשוב שהתייחסו אל השטח שלפנים הימנה כחלק מירושלים.
היתה ירושלם של בית ראשון. היא לא התקדשה בית שני שוב, כי נקטינן להלכה ש'בכל אלו תנן', וקדושה ראשונה של ירושלים לא בטלה לעולם. אבל לא היה אפשר להוסיף ולקדש מדאורייתא בבית שני.
לאחר מכן הוסיפו בצעים להגנה על העיר. לא כתוב מתי הוסיפו אותם. אם החומה הראשונה היא של ירושלים המקודשת שאיננה כוללת את הרובע הנוצרי. אזי בהחלט יתכן לומר שהבצע הראשון הוא עד החומה השניה (שער שכם), והבצע השני הוא עד החומה השלישית. זה שזה היה כמה שנים לפני החורבן זה לא אומר שלא עשו אותה אז בכוונה זו. אף אחד לא העלה בדעתו שבית המקדש יחרב אפילו לא שנים בודדות קודם החורבן, עד פרוץ המרד הגדול שבא בבת אחת, שבעקבותיו נחרב הבית.
ומהו המקור המוסמך שכוונת בניית החומה השלישת היתה להגנת הגרים בעיר ולא הרחבת וחיזוק מעמדה של העיר עצמה?
 

דבש לפי

משתמש ותיק
היתה ירושלם של בית ראשון. היא לא התקדשה בית שני שוב, כי נקטינן להלכה ש'בכל אלו תנן', וקדושה ראשונה של ירושלים לא בטלה לעולם. אבל לא היה אפשר להוסיף ולקדש מדאורייתא בבית שני.
לאחר מכן הוסיפו בצעים להגנה על העיר. לא כתוב מתי הוסיפו אותם.
כתוב שהתחתונה התקדשה בכל אלו, וממילא מוכרח שהיא נוספה כבר בזמן בית ראשון, וממילא היא אמורה להיות כלולה בחומה הראשונה של בית שני.
השניה נוספה בזמן בית שני ולכן היא לא נתקדשה בכל אלו.
 
חלק עליון תַחתִית