מהי דבקות?

מבקש אמת

משתמש ותיק
בפרשת ראה על הפסוק "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן" מפרש רש"י: "וּבוֹ תִדְבָּקוּן - הדבק בדרכיו גמול חסדים קבור מתים בקר חולים כמו שעשה הקב"ה".

ונתקשיתי בזה בתרתי: חדא, לכאורה יש כאן סתירה לפירושו בפרשת עקב "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ" ופירש"י "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו - הוא רחום ואתה תהא רחום הוא גומל חסדים ואתה גמול חסדים. וּלְדָבְקָה בוֹ - אפשר לומר כן והלא אש אוכלה הוא אלא הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאלו נדבקת בו". אם כן מבואר, שהליכה בכל דרכיו הוא הנהגת המידות הטובות, ודבקות הוא הידבקות דרך התורה, ע"י הידבקות בתלמידי חכמים. ולפי זה היה צריך לפרש גם בפרשת ראה ש"אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" - הוא הליכה בדרכי ה' כגון גמילות חסדים וכו', ו"וּבוֹ תִדְבָּקוּן" הוא הידבקות בתלמידי חכמים. וצ"ע למה פירש שכאן דבקות הוא ענין הנהגת המידות.

ועוד צ"ע, שמקורו של רש"י הוא הגמ' בסוטה (יד,א), ושם מפורש "מאי דכתיב אחרי ה' אלהיכם תלכו, וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה, והלא כבר נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא? אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הוא מלביש ערומים וכו' אף אתה הלבש ערומים, הקב"ה ביקר חולים וכו' אף אתה בקר חולים, הקב"ה ניחם אבלים וכו' אף אתה נחם אבלים, הקב"ה קבר מתים וכו' אף אתה קבור מתים". הרי מבואר בגמ' להדיא שהליכה בדרכי ה' הוא הנהגת המידות, ואילו דבקות מפורש בכתובות קיא,ב שהוא הידבקות בתלמידי חכמים, וכפירושו בפרשת עקב. וא"כ צ"ע למה שינה רש"י בפרשת ראה ופירש דבקות כהנהגת המידות?
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
ונתקשיתי בזה בתרתי: חדא,
שמעתי על זה דרשה בפ' עקב אצלנו בבית המדרש מאחד מראשי הישיבות
וציין שכן הקשה החפץ חיים בהקדמתו לספר אהבת חסד

וכעת פתחתי החפץ חיים וראיתי שם רק שמציין שהתורה חזרה כמה פעמים על ענין הליכה בדרכיו
אך אולי עיינתי מהר ולא ראיתי הכל

על כל פנים זכור לי שאמר בדרשתו
כך [אני חשבתי שאומר כן בשם הח''ח וכעת לא מצאתי וכנ''ל]

יש מידת יראה ואהבה
וכדי לזכות לכל מידה יש ללכת אחר מידותיו וכל פעם במדריגה יותר גבוהה

וצא ובדוק בפסוקים שפעם התורה כתבה הליכה בדרכיו סתמא זה בפסוק שהבאתם אחרי ה' שזה ההתחלה מה הוא רחום וכו' וכו'
ואז אדם זוכה להגיע למידת היראה


ופעם נוספת כתבה התורה הליכה בדרכיו בין מידת היראה לאהבה
דברים פרשת עקב פרק י פסוק יב
(יב) ועתה ישראל מה יקוק אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יקוק אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יקוק אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך:

ופעם נוספת לאחר מידת האהבה

דברים פרשת עקב פרק יא פסוק כב
(כב) כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את יקוק אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו:

נמצא שיש כמה דרגות בהליכה בדרכיו וכל מקום לפי מדריגתו ומיושב שפיר לכאורה שאלתכם
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
פותח הנושא
מצפה למשיח אמר:
מבקש אמת אמר:
ונתקשיתי בזה בתרתי: חדא,
שמעתי על זה דרשה בפ' עקב אצלנו בבית המדרש מאחד מראשי הישיבות
וציין שכן הקשה החפץ חיים בהקדמתו לספר אהבת חסד

וכעת פתחתי החפץ חיים וראיתי שם רק שמציין שהתורה חזרה כמה פעמים על ענין הליכה בדרכיו
אך אולי עיינתי מהר ולא ראיתי הכל

על כל פנים זכור לי שאמר בדרשתו
כך [אני חשבתי שאומר כן בשם הח''ח וכעת לא מצאתי וכנ''ל]

יש מידת יראה ואהבה
וכדי לזכות לכל מידה יש ללכת אחר מידותיו וכל פעם במדריגה יותר גבוהה

וצא ובדוק בפסוקים שפעם התורה כתבה הליכה בדרכיו סתמא זה בפסוק שהבאתם אחרי ה' שזה ההתחלה מה הוא רחום וכו' וכו'
ואז אדם זוכה להגיע למידת היראה


ופעם נוספת כתבה התורה הליכה בדרכיו בין מידת היראה לאהבה
דברים פרשת עקב פרק י פסוק יב
(יב) ועתה ישראל מה יקוק אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יקוק אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יקוק אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך:

ופעם נוספת לאחר מידת האהבה

דברים פרשת עקב פרק יא פסוק כב
(כב) כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את יקוק אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו:

נמצא שיש כמה דרגות בהליכה בדרכיו וכל מקום לפי מדריגתו ומיושב שפיר לכאורה שאלתכם

לא זכיתי להבין איך זה מיישב את ב' השאלות.
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
לא זכיתי להבין איך זה מיישב את ב' השאלות.

בפ' ראה מדבר לפני מידת היראה שהרי לא הוזכרה שם לכן מפרש הגמ' בסוטה מה הוא רחום שזו גם ההליכה בדרכיו וגם הדביקות המספיקה

אבל בפ' עקב שכתוב הליכה בדרכיו אחרי מידת האהבה שם הדביקות הוא בת''ח [וההליכה בדרכיו היא תמיד מה הוא רחום וכו'
שעל ידי הליכה בדרכיו הולכים ועולים ממדריגה למדריגה]
אלא שהדביקות משתנה שבתחילה היא מה הוא רחום
ואחרי כן כשיש לאדם מידת היראה והאהבה כמדויק בפסוק אז הדביקות הוא בתלמידי חכמים.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
על פי פשט יש הבדל בין "ללכת בכל דרכיו" שפירושו כמו שכתב התרגום: "למהך בכל אורחן דתקנן קדמוהי", לבין "אחרי ה' אלוקיכם תלכו" שאין כאן משמעות של הליכה בדרכיו, אלא כמו שכתב התרגום: "בתר פולחנא דיי אלהכון תהכון". לכן מובן שאחרי שכתוב "ללכת בכל דרכיו" שפירושו ללכת בהנהגת מדותיו, על כרחך ההמשך: "ולדבקה בו" מדובר בדביקות של ממש. אבל בפסוק בפרשת עקב, על פי הפשט לא נזכר קודם הליכה בדרכיו, כמבואר בתרגום, על כן פירש שדביקות פירושה הליכה במידותיו.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
עי' בדברי דוד להט"ז פרשת עקב (י"א כ"ב) שעמד בזה ומה שביאר.
ועי' גם בפני דוד להחיד"א פרשת ראה עה"פ ובו תדבקון, שעמד בזה, ומה שכתב שם.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
על פי פשט יש הבדל בין "ללכת בכל דרכיו" שפירושו כמו שכתב התרגום: "למהך בכל אורחן דתקנן קדמוהי", לבין "אחרי ה' אלוקיכם תלכו" שאין כאן משמעות של הליכה בדרכיו, אלא כמו שכתב התרגום: "בתר פולחנא דיי אלהכון תהכון". לכן מובן שאחרי שכתוב "ללכת בכל דרכיו" שפירושו ללכת בהנהגת מדותיו, על כרחך ההמשך: "ולדבקה בו" מדובר בדביקות של ממש. אבל בפסוק בפרשת עקב, על פי הפשט לא נזכר קודם הליכה בדרכיו, כמבואר בתרגום, על כן פירש שדביקות פירושה הליכה במידותיו.
למה אם לא נזכר הליכה בדרכיו בהכרח שדבקות פירושה הליכה במידותיו?
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
אור זרוע אמר:
על פי פשט יש הבדל בין "ללכת בכל דרכיו" שפירושו כמו שכתב התרגום: "למהך בכל אורחן דתקנן קדמוהי", לבין "אחרי ה' אלוקיכם תלכו" שאין כאן משמעות של הליכה בדרכיו, אלא כמו שכתב התרגום: "בתר פולחנא דיי אלהכון תהכון". לכן מובן שאחרי שכתוב "ללכת בכל דרכיו" שפירושו ללכת בהנהגת מדותיו, על כרחך ההמשך: "ולדבקה בו" מדובר בדביקות של ממש. אבל בפסוק בפרשת עקב, על פי הפשט לא נזכר קודם הליכה בדרכיו, כמבואר בתרגום, על כן פירש שדביקות פירושה הליכה במידותיו.
למה אם לא נזכר הליכה בדרכיו בהכרח שדבקות פירושה הליכה במידותיו?

לכאורה הפירוש ללכת בדרכיו קרוב יותר לפשוטו מאשר להידבק בתלמידי חכמים.
 

לענין

משתמש ותיק
ראיתי שטיקל מאד חשוב ויפה על מצות הדביקות, ניסיתי להעלות אבל הוא גדול מדי.
ראו נא בספר כוס ישועות (הרב יהושע בורודיאנסקי) סי' א'.
 
חלק עליון תַחתִית