מצוה דאורייתא בקונה בית חדש

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
וז"ל הרמב"ם במנין המצוות בפתיחה למלכים ומלחמות (יח) להיות מארס, ובונה בנין, ונוטע כרם, שמחים בקנינם שנה תמימה, ומחזירין אותן מן המלחמה".
וצ"ב היכן מצינו שמצוה היא לשמוח בכך שנה, הרי החיוב לשמוח שנה הוא אך באירס אשה וכפי שמפורש שם בקרא להדיא, ומהיכן הוציא הרמב"ם דאף בבנה בית חדש או בנוטע כרם חייבים לשמוח שנה תמימה, הרי לגביהם נאמר שרק חוזרים מעורכי המלחמה, ומהיכי תיתי שמחוייבים מדאורייתא להיות בשמחה. 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יודוך אחיך. אמר:
וז"ל הרמב"ם במנין המצוות בפתיחה למלכים ומלחמות (יח) להיות מארס, ובונה בנין, ונוטע כרם, שמחים בקנינם שנה תמימה, ומחזירין אותן מן המלחמה".
וצ"ב היכן מצינו שמצוה היא לשמוח בכך שנה, הרי החיוב לשמוח שנה הוא אך באירס אשה וכפי שמפורש שם בקרא להדיא, ומהיכן הוציא הרמב"ם דאף בבנה בית חדש או בנוטע כרם חייבים לשמוח שנה תמימה, הרי לגביהם נאמר שרק חוזרים מעורכי המלחמה, ומהיכי תיתי שמחוייבים מדאורייתא להיות בשמחה. 
ודאי שכוונתו שהמצוה להחזיר אותם מן המלחמה כי הדרך לשמוח בזה, והיינו שהמצוה על הכהן להחזירם כדי שישמחו כדרך העולם ולא שהמצוה על הבונה לשמוח.
ותדע שהרי לפי הבנתך היה לרמב''ם לכתוב מצוה זו במקום אחר ולא במלכים, אלא בקנין.
 
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
יודוך אחיך. אמר:
וז"ל הרמב"ם במנין המצוות בפתיחה למלכים ומלחמות (יח) להיות מארס, ובונה בנין, ונוטע כרם, שמחים בקנינם שנה תמימה, ומחזירין אותן מן המלחמה".
וצ"ב היכן מצינו שמצוה היא לשמוח בכך שנה, הרי החיוב לשמוח שנה הוא אך באירס אשה וכפי שמפורש שם בקרא להדיא, ומהיכן הוציא הרמב"ם דאף בבנה בית חדש או בנוטע כרם חייבים לשמוח שנה תמימה, הרי לגביהם נאמר שרק חוזרים מעורכי המלחמה, ומהיכי תיתי שמחוייבים מדאורייתא להיות בשמחה. 
ודאי שכוונתו שהמצוה להחזיר אותם מן המלחמה כי הדרך לשמוח בזה, והיינו שהמצוה על הכהן להחזירם כדי שישמחו כדרך העולם ולא שהמצוה על הבונה לשמוח.
ותדע שהרי לפי הבנתך היה לרמב''ם לכתוב מצוה זו במקום אחר ולא במלכים, אלא בקנין.

והא גופא תיקשי, היכן מצינו שמצווים הם לשמוח, והניחא חתן שכתוב מפורש בקרא, אך היכן מצינו שאף בנה בית ונטע כרם מחויב לשמוח, הא לא מצינו אלא שמחויבים להחזירם, ומי יימא לן שהטעם הוא משום שצריכים להיות שמחים אחר שקונים בית, אולי הוא משום סיבה אחרת?  
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יודוך אחיך. אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
יודוך אחיך. אמר:
וז"ל הרמב"ם במנין המצוות בפתיחה למלכים ומלחמות (יח) להיות מארס, ובונה בנין, ונוטע כרם, שמחים בקנינם שנה תמימה, ומחזירין אותן מן המלחמה".
וצ"ב היכן מצינו שמצוה היא לשמוח בכך שנה, הרי החיוב לשמוח שנה הוא אך באירס אשה וכפי שמפורש שם בקרא להדיא, ומהיכן הוציא הרמב"ם דאף בבנה בית חדש או בנוטע כרם חייבים לשמוח שנה תמימה, הרי לגביהם נאמר שרק חוזרים מעורכי המלחמה, ומהיכי תיתי שמחוייבים מדאורייתא להיות בשמחה. 
ודאי שכוונתו שהמצוה להחזיר אותם מן המלחמה כי הדרך לשמוח בזה, והיינו שהמצוה על הכהן להחזירם כדי שישמחו כדרך העולם ולא שהמצוה על הבונה לשמוח.
ותדע שהרי לפי הבנתך היה לרמב''ם לכתוב מצוה זו במקום אחר ולא במלכים, אלא בקנין.

והא גופא תיקשי, היכן מצינו שמצווים הם לשמוח, והניחא חתן שכתוב מפורש בקרא, אך היכן מצינו שאף בנה בית ונטע כרם מחויב לשמוח, הא לא מצינו אלא שמחויבים להחזירם, ומי יימא לן שהטעם הוא משום שצריכים להיות שמחים אחר שקונים בית, אולי הוא משום סיבה אחרת?  
כפי שכתבתי אינם מצווים אלא התורה מרחמת עליהם כדי שישמחו ככל העולם.
מה ששאלת מנין שזה טעם המצוה, זה כמעט מפורש להדיא בתורה, פן לא ישוב לביתו ואיש אחר יחנכנו, ופירש''י דזה עגמת נפש, דהיינו שהתורה רוצה שאותו אדם ישמח (לא מצווה עליו אלא מונעת עגמת נפש מהעולם, בלשונינו טרגדיות), וזה כוונת הרמב''ם ולא מצוה ממש.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
ויש לומר עוד, לפי לשון הרמב"ם ז"ל, שלימדה תורה דרך ארץ, שיהיה אדם שמח בבניין ובנטיעת ארץ ישראל (שהרי המצווה הזאת היא רק באר"י, שאין מלך ומלחמה נוהגים בחוצה לארץ)
 

HaimL

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
ויש לומר עוד, לפי לשון הרמב"ם ז"ל, שלימדה תורה דרך ארץ, שיהיה אדם שמח בבניין ובנטיעת ארץ ישראל (שהרי המצווה הזאת היא רק באר"י, שאין מלך ומלחמה נוהגים בחוצה לארץ)
מנא לך שאם בנה בית חדש בחוץ לארץ שאין חוזר עליו מעורכי המלחמה? בפשוטו אין חילוק בזה.
קודם כל, לא דיברתי בציור כזה, אלא כתבתי שהמצווה של מלחמה, על כל כללותיה ופרטותיה, נוהגת רק באר"י (ואם בחו"ל צריך להילחם בשביל להושיע את ישראל אז בפשטות זה משום לא תעמוד על דם רעך, ולא בגדר של מלחמה - אבל אם מישהו יודע אחרת אשמח להבהרות)

לגבי הציור עצמו, ובכלל, גדר של בן חו"ל לעניין מלחמת מצווה ורשות באר"י, ייתכן שאתה צודק וייתכן שלא, אבל מאחר ורוב היוצאים למלחמה באר"י הם בני אר"י, הדרך ארץ במקומו עומד.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
ויש לומר עוד, לפי לשון הרמב"ם ז"ל, שלימדה תורה דרך ארץ, שיהיה אדם שמח בבניין ובנטיעת ארץ ישראל (שהרי המצווה הזאת היא רק באר"י, שאין מלך ומלחמה נוהגים בחוצה לארץ)
מנא לך שאם בנה בית חדש בחוץ לארץ שאין חוזר עליו מעורכי המלחמה? בפשוטו אין חילוק בזה.
עיין רמב"ם פ"ז ממלכים י"ד
 
 
חלק עליון תַחתִית