איתא בספר 'סערת אליהו' "מעשה שהיה בימי הגר"א כי איש אחד לקח אשה וישנאה ויגרשה וכו' ויקח תיכף אשה אחרת והנה עוד לא כלו שבעה ירחים ותלד האשה השניה לו בן ואח"ז נודע כי בעוד ימים לא כבירים ילדה גם האשה הראשונה הגרושה ג"כ בן זכר כי נמלאו לה שתעה ירחים ואחר זמן רב נפלה מחלוקת בין משפחת הגרושה ובין האיש המגרש מי יהיה היורש נחלתו לקחת פי שנים" וכו'
ופסק הגר"א ז"ל שהדין עם הגרושה, ודייק מלשון הפסוק 'וילדו לו בנים האהובה והשנואה' משמע בתחילה ילדה האהובה ואח"ז אמר 'והיה הבן הבכר לשניאה'. אלא ודאי שהנולד ראשון היה לאהובה ואפ"ה ציותה התורה שלא יוכל לבכר את בן האהובה ולכן פי' תורה דהטעם הוא 'כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה' כי אחרי זמן ה'הריון' אזלינן ולא אחרי ה'לידה'.
וכבר הק' על סיפור המעשה (ויש שפקפקו באמיתותו) ממה שהוצ' יעקב לקנות מעשיו את הבכורה שהרי הוא נוצר הראשון וכדאיתא במדרש (הובא רש"י בראשית פרק כה פסוק כו) "יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה, צא ולמד משפופרת שפיה קצרה, תן לה שתי אבנים זו תחת זו, הנכנסת ראשונה תצא אחרונה, והנכנסת אחרונה תצא ראשונה, נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון, ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון, ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה, ויפטור את רחמה, ויטול את הבכורה מן הדין".
ולפי דברי הגאון הנ"ל הרי בלאו הכי הוא נוטל הבכורה מן הדין.
והנה ב'הדר זקנים' (פרשת תולדות) כ' להק' "וא"ת היאך רימה יעקב עשו הלא הצדיקים גנותם לעשות מרמה. וי"ל דמן הדין היה יעקב בכור משל אם נותן אדם שני אבנים בצלוחית אחת מי יצא ראשון מי שהושם ראשון או אחרון. מה שהושם אחרון יצא תחלה כך יעקב היה טיפה ראשונה ולכך יצא אחרונה." ולהדיא כדברי הגאון הנ"ל.
אכן בפי' הטור (הארוך) על התורה הק' "שהרי בכור בפטר רחם תלה רחמנא ועשיו פטר הרחם תחילה"
וראיתי בספר 'פתח עיניים' שכ' בזה חילוק נפלא. שהביא קו' ה'הדר זקנים' כיצד 'רימה' יעקב את עשיו, ותי' ע"פ דברי הגאון הנ"ל דשאני דין חלק בכורה דתלי ב'ראשית אונו' ולכן לא הוצ' יעקב כלל לקנותו מעשיו וכל מעשה מכירה הבכורה לא היה אלא על חלק העבודה דהוא תלוי בפטירת הרחם וכדברי הטור הנ"ל. (ויעו' שם בארוכה מש"כ ליישב בזה קו' הריב"ש היאך קנה ממנו הירושה שאינה ברשותו)
אלא דמעתה יש לנו לדון בכל תאומים הנולדים שנאמר על פי דברי הגאון הנ"ל ומשל השפופרת שניתן דין פי שנים ליוצא שני ולא לנולד ראשונה. או לכל הפחות יעמוד הדבר בספק שמא היוצא שני נוצר ראשון ולו משפט הבכורה
אכן ראיתי בספר 'בית יעקב' שכ' "ובאמת היה צריך להיות הדין כן גם לענין בכורה ובבכור אזלינה בתר לידה ולא בתר יצירה היינו משום שאפילו לענין נחלה שתלוי באב מףמ הדין מי שיצא ראשון הוא הבכור רק הענין בזה שבכל לידות באמת מי שנוצר מטפה ראשונה הוא יוצא ראשון כי הוא גובר ודוחק עצמו לצאת ראשון וכו' ורק בכאן אף שעיקב היה צריך לצאת ראשון יען שנוצר מטפה ראשונה רק שהי"ת רצה שממשלתו של עשו יהי' מקודם לשל יעקב כדכתיב (וישלח לג) יעבר נא אדוני לפני עבדו כו' אבל בכל מקום מי שנוצר מטפה ראשונה יוצא ראשון והמשל של המרגלית הוא בדומם אבל בעל חי יכול להגביר עצמו לצאת ראשון" עכ"ל.
אכן הדברים קשים שאם גזירה היא נקבל, ומה לו למדרש להביא משל שאינו מתאים למציאות. וצ"ע.
ופסק הגר"א ז"ל שהדין עם הגרושה, ודייק מלשון הפסוק 'וילדו לו בנים האהובה והשנואה' משמע בתחילה ילדה האהובה ואח"ז אמר 'והיה הבן הבכר לשניאה'. אלא ודאי שהנולד ראשון היה לאהובה ואפ"ה ציותה התורה שלא יוכל לבכר את בן האהובה ולכן פי' תורה דהטעם הוא 'כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה' כי אחרי זמן ה'הריון' אזלינן ולא אחרי ה'לידה'.
וכבר הק' על סיפור המעשה (ויש שפקפקו באמיתותו) ממה שהוצ' יעקב לקנות מעשיו את הבכורה שהרי הוא נוצר הראשון וכדאיתא במדרש (הובא רש"י בראשית פרק כה פסוק כו) "יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה, צא ולמד משפופרת שפיה קצרה, תן לה שתי אבנים זו תחת זו, הנכנסת ראשונה תצא אחרונה, והנכנסת אחרונה תצא ראשונה, נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון, ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון, ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה, ויפטור את רחמה, ויטול את הבכורה מן הדין".
ולפי דברי הגאון הנ"ל הרי בלאו הכי הוא נוטל הבכורה מן הדין.
והנה ב'הדר זקנים' (פרשת תולדות) כ' להק' "וא"ת היאך רימה יעקב עשו הלא הצדיקים גנותם לעשות מרמה. וי"ל דמן הדין היה יעקב בכור משל אם נותן אדם שני אבנים בצלוחית אחת מי יצא ראשון מי שהושם ראשון או אחרון. מה שהושם אחרון יצא תחלה כך יעקב היה טיפה ראשונה ולכך יצא אחרונה." ולהדיא כדברי הגאון הנ"ל.
אכן בפי' הטור (הארוך) על התורה הק' "שהרי בכור בפטר רחם תלה רחמנא ועשיו פטר הרחם תחילה"
וראיתי בספר 'פתח עיניים' שכ' בזה חילוק נפלא. שהביא קו' ה'הדר זקנים' כיצד 'רימה' יעקב את עשיו, ותי' ע"פ דברי הגאון הנ"ל דשאני דין חלק בכורה דתלי ב'ראשית אונו' ולכן לא הוצ' יעקב כלל לקנותו מעשיו וכל מעשה מכירה הבכורה לא היה אלא על חלק העבודה דהוא תלוי בפטירת הרחם וכדברי הטור הנ"ל. (ויעו' שם בארוכה מש"כ ליישב בזה קו' הריב"ש היאך קנה ממנו הירושה שאינה ברשותו)
אלא דמעתה יש לנו לדון בכל תאומים הנולדים שנאמר על פי דברי הגאון הנ"ל ומשל השפופרת שניתן דין פי שנים ליוצא שני ולא לנולד ראשונה. או לכל הפחות יעמוד הדבר בספק שמא היוצא שני נוצר ראשון ולו משפט הבכורה
אכן ראיתי בספר 'בית יעקב' שכ' "ובאמת היה צריך להיות הדין כן גם לענין בכורה ובבכור אזלינה בתר לידה ולא בתר יצירה היינו משום שאפילו לענין נחלה שתלוי באב מףמ הדין מי שיצא ראשון הוא הבכור רק הענין בזה שבכל לידות באמת מי שנוצר מטפה ראשונה הוא יוצא ראשון כי הוא גובר ודוחק עצמו לצאת ראשון וכו' ורק בכאן אף שעיקב היה צריך לצאת ראשון יען שנוצר מטפה ראשונה רק שהי"ת רצה שממשלתו של עשו יהי' מקודם לשל יעקב כדכתיב (וישלח לג) יעבר נא אדוני לפני עבדו כו' אבל בכל מקום מי שנוצר מטפה ראשונה יוצא ראשון והמשל של המרגלית הוא בדומם אבל בעל חי יכול להגביר עצמו לצאת ראשון" עכ"ל.
אכן הדברים קשים שאם גזירה היא נקבל, ומה לו למדרש להביא משל שאינו מתאים למציאות. וצ"ע.