כתיבה על האבנים

אלעזר קאפח

משתמש רשום
"וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב"
רש"י מבאר בשבעים לשון. 

לכאורה מבואר מדבריו וכן הוא ברמבן שכל התורה כולה נכתבה על האבנים. 
 ולכאורה אם ככה למה מבואר בג' במגילה שהזדעזעה ארץ ישראל כשתירגמו את התורה. ועוד שיש מחלוקת אם הותרה רק לכתובה יונית?
אמנם ראיתי מחלוקת מה נכתבו על האבנים אבל לדעות שתבררו לעיל נכתבה כל התורה כולה. 

אשמח לשמוע מחבר התח דפה
 

במבי

משתמש ותיק
הפני יהושע במגילה כותב:

שם ואמר רבי ירמיה ואיתימא רחב"א כו' תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו כו' ונזדעזעה א"י ת' פרסה כו'. ויש לדקדק מה קול הרעש הזה שנזדעזעה א"י ע"כ ואי משום דמסקינן משום דאיכא מילי דמיסתמי אכתי הא מצינו כה"ג טובא שהתנאים והאמוראים דרשו כמה מדרשות בנביאים מאי דלא הוי ידעינן מפשטא דמקראות. ועוד שהרי יב"ע אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי שהיו נביאים ויותר יש לתמוה במאי דמקשי בסמוך מ"ש אדאורייתא דלא איזדעזעה משמע שהיה שום סברא לומר שהיה לה להזדעזע אפילו אדאורייתא. והנלע"ד בזה דמעיקרא הוי ס"ד דמה שנזדעזעה היינו אעיקר לשון תרגום דלפי שהיו רגילין ישראל בלשון תרגום זו לשון ארמית שמשם באו וא"כ איכא למיחש לתקלה שיכתבו כל הספרים שלהם בספרי תורה ונביאים בלשון ארמי והו"ל מקרא שכתבו תרגום דפסול ומש"ה מקשה שפיר מ"ש אדאורייתא דלא איזדעזעה ואהא משני דלאו משום האי טעמא הוא אלא משום דאיכא מילי דמיסתמי וא"כ מה שפי' בהן יונתן ב"ע בכל ספרי נביאים הו"ל דברים שבע"פ ואי אתה רשאי לאומרן בכתב וכ"ש במה שעירב ביחד דברים שבכתב עם דברים שבע"פ א"כ ממ"נ איכא איסורא בין בכתב ובין בע"פ וע"ז השיב יונתן ב"ע שעשה כן כדי שלא ירבה מחלוקת בישראל ובכה"ג ודאי שרי ליכתב דברים שבע"פ משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך כדאמר בפ' הניזקין כן נ"ל נכון ומתוך מ"ש א"ש מה שהקשה הרשב"א ז"ל בחידושיו בהא דאמרינן בסמוך בקש לגלות תרגום של כתובים ומיחו בידו וא"כ אנן אמאי אית לן תרגום של כתובים וכן היה בימי התנאים ופרק כל כתבי נמי אמרינן דר"ג הזקן היה ס' איוב תרגום לפניו כו' ע"ש ולמאי דפרישית לק"מ דהא השתא לדידן הותר הדבר ליכתוב דברים שבע"פ בכתב מה"ט גופא דעת לעשות לה' כדאיתא בפרק הנזיקין וכ"ש דאר"ג הזקן לק"מ במה שהיה ס' איוב תרגום בידו דמאן יימר דאותו תרגום היה בענין מחודש בדרשות המקראות דאיוב דאפשר שלא היה באותו תרגום שינוי אלא שינוי לשון מלשון מקרא ללשון תרגום כן נ"ל נכון וק"ל: (מגילה ג.)


וא"כ החשש הוא מפני תקלה דישראל וזה לא היה שייך בכתיבה על האבנים
 

חושב טוב

משתמש רשום
בשבת קודש נשאלתי שאלה זו מפי בני הבית שיחיו וחשבתי שלתרגם את עצם המילים של התורה זה לא הבעיה, אך להעביר את התורה בצורה של תירגום לא שייך במציאות.
דוגמא: ''כי יקח איש אשה '' וכו' בכל לשון אפשר להסביר ''כשאדם מתחתן''... אך אין אפשרות לתרגם ללשון אחרת וגם שיהיה אפשר לדרוש מה שדורשים מאותם המילים שבלשון הקודש - ''קיחה - קיחה'' שהוא הלוקח ולא היא וכן רבות בכל התורה.
והיה מי שניסה לומר שהוא בהוראת שעה אך קצת הודחק לי, ועכ''פ חזי לאיצטרופי עם התי' הנ''ל.
וסיוע לתירוצי - מה שהוצרכו לכתוב שם כל התורה הוא כדי שכל האומות יוכלו לראות ציווי ה' וזה אפשר בכל לשון ולא באו לכותבה בספר למען 'ילמדו' בו.
 

חושב טוב

משתמש רשום
באותו ענין -
נשאלתי איך היה מקום באבנים לכתוב את כל התורה ועוד בשבעים לשון? איזה גודל הם היו?
ומצאתי בס' הנפלא 'פלאות התורה' שהביא דיעות שכתבו רק עשרת הדיברות או מנין המצוות ועוד עיי''ש
ודעת הרמב''ן שכתבו כל התורה כפשוטו ואיך היה מקום - כ' דהוא מעשה נסים.
 
חלק עליון תַחתִית