חוטב עציך - מלקט אעין או מקטוע קיסיכון

[נבשר]

"מחוטב עציך עד שואב מימיך", אונקלוס תרגם "מלקט אעך". אפי' שליקוט בד"כ זה בלי שהוא מוציא דבר משורשו עכ"פ מצאנו גם מלקט ברהיטני וכדו' שזה פעולה של דבר ממה שהוא מחובר אליו. ותרגום יונתן תרגם "מקטוע קיסיכון" היינו קיטוע וחיתוך.
ובפרשת שופטים "ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים", אונקלוס תרגם "למקציה אעא". היינו שפירש לחטוב לקוץ, וזה לא כמו שפירש בנצבים. וצ"ב. ובתרגום יונתן פירש כמו בנצבים.
וביהושע ט' כא' ויהיו "חטבי עצים ושאבי מים" פירש תרגום יונתן "וַהֲווֹ מְלַקְטֵי אָעִין" וזה לא כמו שפירש בדברים. וצ"ב.

[במבי]

"מחוטב עציך עד שואב מימיך", אונקלוס תרגם "מלקט אעך". אפי' שליקוט בד"כ זה בלי שהוא מוציא דבר משורשו עכ"פ כמו מלקט ברהיטני וכדו' שזה פעולה של דבר ממה שהוא מחובר אליו.

אגב הרהיטני משחית ועוקר משורשו ואין חייבים עליו מדאין דרך לגלח בו ולשון התוס' בנזיר מ:

אי לא תשחית יכול אפי' במלקט ורהיטני יהא חייב - שאף הם משחיתים השער מעיקרו ת"ל ופאת זקנם לא יגלחו והם אינם קרויים גילוח שאינם רגילים לגלח בהם:

[לענין]

וביהושע ט' כא' ויהיו "חטבי עצים ושאבי מים" פירש תרגום יונתן "וַהֲווֹ מְלַקְטֵי אָעִין" וזה לא כמו שפירש בדברים. וצ"ב.

יונתן בן עוזיאל תרגם רק את הנביאים ולא את התורה!
התרגום על התורה נקרא 'מיוחס ליב"ע', אך כמובן אין שייך להקשות ממנו על תרגום יונתן שעל הנביאים.

[לענין]

לעצם הענין בספר לב יצחק, על תרגום יונתן, האריך (ביהושע שם) בביאור הענין.

[אברהם לוי]

אונקלוס תרגם כל מקום לפי ענינו, שבהיות ישראל במדבר [לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון] לא מסתבר שקצצו עצים, אבל ליקוט יש גם בהם, כדמצינו במקושש.
אמנם בשופטים מפורש שחוטב עם גרזן, ובכלי זה כורתים עצים, ולא מקוששים.
וע"ע ספר תרגום מנחם, [שיצא לאור לאחרונה] בשם מרפא לשון ושערי אהרן.

[לענין]

אם לא גדלו שם עצים, ולכן לא היה מה לחטוב, אז מהיכן היה עצים ללקט?

[אברהם לוי]

אם לא גדלו שם עצים, ולכן לא היה מה לחטוב, אז מהיכן היה עצים ללקט?

תמיהתך על הכתוב [במדבר טו, לב] ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת.
וי"ל בכמה אנפי, א' שהוציאו עמם ממצרים, כנודע שהעלו עצי שיטים משם.
ב' מתגרי האומות [עיין יומא עה:].
ג' מדבר סיני [שם היו, ראב"ע] מגדל שיחי סנה [רמב"ן דברים א, ו], מ"מ לא בקרדומות יבואו לו, אלא אורים אותו ביד כשיח השדה.