אם זה 67 ניצחת , אם זה 70 הפסדת ! . ליפול - אבל לא להגזים. האזינו

NETANEL

משתמש ותיק
 ​
 ​
  אם זה 67 ניצחת , אם זה 70 הפסדת !​
 ​
מחזיר ומחבר אותנו: לכתר שכבר דובר עליו בעבר -  ולפרשת האזינו  ,איך?​
 ​
וויכוח מר ונוקב ובעל השלכות רבות  התפתח בין החוקרים וגם בין הרבנים האם מה שכתב הרמבם:​
 ​
רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ח' הלכה ד':​
 ​
,,,"וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים - שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו." ,,, 

הוויכוח הוא :  האם הכתר שלפנינו הוא הוא הספר המדובר,או לא!
 ​
אחת ההוכחות הניצחות  שזה לא הספר שהיה לרמבם ,הוא מהשירה  שבפרשת האזינוהרמבם בעצמו כתב  במשנה תורה וז"ל 
    "צורת שירת האזינו כל שיטה ושיטה יש באמצע ריווח אחד כצורת הפרשה הסתומה, ונמצא כל שיטה חלוקה לשתים, וכותבין אותה בשבעים שיטות ואלו הן התיבות שבראש כל שיטה ו ...(" רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח' ד').  , 
     ,ואילו בכתר  שבידינו (שאגב כל החומשים עד ספר דברים – בפרק כ"ח. נעלמו או נשרפו) השירה כתובה  ב  67   שורות בלבד, והרי לך הוכחה ניצחת שאין  להרהר /לערער אחריה. שזה לא הספר של הרמבם.   בטוח ?  לא כ"כ !
 
  ולמה בעצם  לא ,  הנה למה:
 ​
  שכן  אלו שטענו שאכן זה הספר שהיה לרמבם לא התעצלו ,והלכו לתימנים ולכל כתבי היד העתיקים של הרמבם, והופה ,,,שם במשנה תורה כתוב בכתב יד , ששירת האזינו נכתבת ב  67  שורות ?   אלא מה היות שמסכת סופרים יב (מתקופת הגאונים) כתוב שעושים 70 שורות וכך נהגו בארצות רבות , ו, ו, ו,  והלכו ושינו את לשון הרמבם במשנה תורה הנדפס - מה שלא נתפס
 ​
אבל למה,  באמת  למה - רצו לעשות 70 שורות כי אז זה מסתדר בשני טורים שווים ונאים לכל האורך, (כמו בס"ת שלנו), ולא כמו ב  67  שורות שאז אתה שובר את הסימטריות שיש בס"ת דהיום . ראו תמונה בהמשך.
 ​
     זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר                       
 ​
     כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף                            
 ​
     עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר:                                              
    גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה
 ​
               כאן -  המדרגות שבורות ,יש בליטות ונסוגות , אז למה  בכתר ואח"כ הרמבם פסק לעשות כך ?  כך ,   והתשובה כנראה בגלל גמרא זו
      חז"ל אמרו שכל השירות נכתבות אריח ע"ג לבנה חוץ מעשרת בני המן ומלכי כנען (יהושע י"ב) שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה וטעמם הוא כדי שלא תהא תקומה למפלתן (מגילה ט"ז:)    פירשו המאירי ורי לוניל :שכל שהוא בדרך זו –אחד על חבירו, הרי בנפילת התחתון, נופלים כולם, הסבר פשוט יותר שהרב קאפח כתב בשם זקני תימן ::
 ​
"...כיון שהחלל רצוף מראש הדף ועד סופו, כאשר מתגלגלים ומתדרדרים אין להם קרש הצלה, אלא נופלים מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אבל שירת האזינו אף שבעונש ובנקמה היא אמורה ,בכל זאת חס הקב"ה על ישראל והרבה בליטות מפה ומפה שיהיו להם קרשי הצלה לבל יפלו מטה מטה ..."
תריג +
נ,ב סיימנו תריג מצוות בוילך –כך לרמבם ,מהתריג יש   200 בספר דברים ! ! ,  אבל הרמבן מוצא מצווה   גם בהאזינו :  כי שם ה אקרא,,,(לב ,ב מ) , מכאן -  מצוות ברכת התורה לפניה מדאורייתא,ובספק יש לחזור.
 ​
 ​
מצורפות 2 תמונות
 ​
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
האזינו 2.jpg

בתמונה  עליונה השירה ב 67 שורות ,ויש מדרגות.
בצמונה שנייה  ,השירה כתובה ב שבעים שורות   ללא מדרגות.
 

קבצים מצורפים

  • תמינה 1 האזזינו.jpg
    תמינה 1 האזזינו.jpg
    174.1 KB · צפיות: 30
חלק עליון תַחתִית