שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה. ממתי?!

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
האם בשנים כאלו,
אפשר לקרוא,
מאחרי חצות היום, של שבת פרשת האזינו?
או אחרי חצות היום, של שבת חול המועד סוכות?
 

לביא

משתמש ותיק
החל מהושענה רבה.
ואם לא היה לו זמן, כותב החיד״א שיקרא אחרי סעודה ראשונה של שמיני עצרת.
 

קושטא

משתמש ותיק
מָרְדֳּכַי אמר:
האם בשנים כאלו,
אפשר לקרוא,
מאחרי חצות היום, של שבת פרשת האזינו?
או אחרי חצות היום, של שבת חול המועד סוכות?

המשנ''ב כותב שהזמן הוא בליל שמח''ת,
וצ''ע שהרי ברגע שקוראים את זה בשבת במנחה הוי כמשלים עם הציבור, כמו כל פרשה שלכו''ע אפשר לקרוא מאחרי שבת במנחה?
 

לביא

משתמש ותיק
קושטא אמר:
המשנ''ב כותב שהזמן הוא בליל שמח''ת,
יש בעיה של קריאת תרגום בלילה, אבל מי שמיקל אה״נ.
קושטא אמר:
וצ''ע שהרי ברגע שקוראים את זה בשבת במנחה הוי כמשלים עם הציבור, כמו כל פרשה שלכו''ע אפשר לקרוא מאחרי שבת במנחה?
וכן כתב בפשטות הבא״ח והחיד״א.
 

לביא

משתמש ותיק
קושטא אמר:
אתה שמעת על מי שמקפיד גם בליל שבת ויו''ט?
אכן כך כותבים הפוסקים המקובלים. (הבא״ח והחיד״א)
הבעיה שאין בליל שבת ויו״ט זה מבחינת קריאת מקרא, אבל קריאת תרגום עדיין יש.
 

משה יעקב

משתמש ותיק
לביא אמר:
קושטא אמר:
המשנ''ב כותב שהזמן הוא בליל שמח''ת,
יש בעיה של קריאת תרגום בלילה, אבל מי שמיקל אה״נ.
קושטא אמר:
וצ''ע שהרי ברגע שקוראים את זה בשבת במנחה הוי כמשלים עם הציבור, כמו כל פרשה שלכו''ע אפשר לקרוא מאחרי שבת במנחה?
וכן כתב בפשטות הבא״ח והחיד״א.
המשנ"ב (רפה ס"ק יח) כתב שיש לקרוא וזאת הברכה שמו"ת בהו"ר. אומנם בסי' תרס"ט ס"ק ד כתב בשם הכל בו שבליל שמחת תורה יקרא שמו"ת וצ"ע.
אך מרן הגרי"ש פסק שאפשר לקרוא ממנחה דשבת. 
 
 

לביא

משתמש ותיק
משה יעקב אמר:
המשנ"ב (רפה ס"ק יח) כתב שיש לקרוא וזאת הברכה שמו"ת בהו"ר. אומנם בסי' תרס"ט ס"ק ד כתב בשם הכל בו שבליל שמחת תורה יקרא שמו"ת וצ"ע.
אך מרן הגרי"ש פסק שאפשר לקרוא ממנחה דשבת.
אה״נ, לא באתי לחלוק, אלא לומר שיש עוד דעות.
ולנפנף במשנ״ב לא אומר שכולם סוברים כך.
 

אברך

משתמש ותיק
העתקה מאשר כתבתי בזה בעבר

א. כתב הכלבו סי' כ' ובארחות חיים הל' קריאת ס"ת סי' נ"ח שנהגו לקרות בליל תשיעי שהוא שמחת תורה [והיינו בחו"ל שביום שמיני הוא שמיני עצרת וביום תשיעי הוא שמחת תורה], עכ"ד.
וכעי"ז כתב ביוסף אומץ [למהר"י יוזפא] סי' תתרס"ג דבשמחת תורה יקרא שמו"ת דוזאת הברכה.
ולכאו' בא"י לפ"ז יש לקרות בליל שמיני שגם הוא ליל שמחת תורה.
ודעת האריז"ל [פרי עץ חיים שער המצוות פר' ואתחנן דף ל"ד ע"ב סוד"ה ועתה, ובשער הנהגת הלימוד ד"ה מנהגים של מורי] שזמנה הוא ביום הושענא רבה [וכ"כ גם מהר"ם זכותא באגרות הרמ"ז סי' כ"ב], והובא להלכה בברכ"י סי' רפ"ה סק"ד ובמ"ב סקי"ח ובבא"ח שנה א' פר' וזאת הברכה אות ט"ו ובכה"ח סקכ"ט. והוסיף בברכ"י בשם תשו' מהר"ם זכותו כת"י דגם בחו"ל זמנה ביום הו"ר, ומ"מ אם קראה בשמיני עצרת [דהיינו ביום שמיני ולא ביום תשיעי שהוא שמחת תורה] לא הפסיד, עכ"ד, וכן בספרו מחזיק ברכה סי' קנ"ו בקו"א סק"ב כתב דלפ"ד הרמ"ע שאין לקרות תרגום ביו"ט א"כ גם בחו"ל זמן שמו"ת הוא בהו"ר ולא בשמיני עצרת, וכתב דטוב לנהוג כן לצאת ידי הרמ"ע. והובאו דברי הברכ"י בשע"ת ובמ"ב ובבא"ח ובכה"ח.
ובמג"א סי' רפ"ה סק"י כתב בשם הכוונות [וכוונתו לס' הכוונות לר"מ טרינקו דף ו' ע"ב, ולא לס' הכוונות להאריז"ל וכמו שטעו בזה בדפוס מכון י-ם] דזמנה הוא בערב שמחת תורה, וכוונתו לכאו' ליום שמיני עצרת בחו"ל והו"ר בא"י, וכ"כ בא"ר סקי"א ובשו"ע הרב ס"ט, וכן בבכורי יעקב סי' תרס"ח סוסק"י כתב דיקרא ביום שמיני עצרת כבכל ע"ש, וכן מהר"ח פלאג'י בספרו רוח חיים סי' רפ"ה סק"ד הביא דברי החמדת ימים שכתב לקרות בשמיני עצרת, ושנה בזה בספרו מועד לכל חי סי' כ"ה אות י"ג, וכתב שכן מנהגינו, וכ"כ עוד בספרו שו"ת לב חיים ח"ב סו"ס קכ"ד (א').
ובפמ"ג א"א סק"י כתב דכמדומה שהעולם נוהגין לקרות בליל הו"ר, ומ"מ טוב יותר לקרות בערב שמחת תורה [וע"ע בסוסק"ז שכתב בסתם דיקרא בליל הו"ר].
ומ"מ לכאו' בא"י אין פלוג' ולכו"ע הזמן הוא בהו"ר [ורק לדעת הכלבו והיוסף אומץ הזמן הוא בשמחת תורה].
והנה המ"ב בסי' תרס"ט סק"ד כתב דכתבו הפוסקים דבליל שמחת תורה יקרא שמו"ת דעתה הוא זמנה, ולכאו' צ"ב דסותר למ"ש בסי' רפ"ה דהזמן הוא בהו"ר וכנ"ל. ועי' שלמי תודה סוכות סי' צ' מ"ש ליישב בזה.
וע"ע ס' ליקוטי מהרי"ח סדר חג הסוכות [דף ק"ד], ושו"ת קנה בשם ח"א סי' ט"ז.
ב. אבל מ"מ כבר כתב הגר"מ גריינימן שליט"א באמרי יושר ברכות ח' סוע"א דכ"ז לדעת הסוברין דזמן קריאת שמו"ת למצוה מן המובחר הוא בע"ש דוקא, עי' מ"ב סי' רפ"ה סק"ח, אבל לפי מאי דמשמע שם במ"ב דנוקט לעיקר דלקרות כל השבוע הוא ג"כ מצוה מן המובחר והביא מס' מעשה רב שכן נהג הגר"א, לכאו' ה"ה כאן, עכ"ד. 
וכ"כ הגרב"צ פלמן שליט"א בשלמי תודה סוכות סי' צ'. 
וכן נקט בס' בירור הלכה להגרא"י זילבר זצ"ל סי' רפ"ה עמ' ס"ג. ושם כתב דאף אפשר לקרות מיום ראשון שאחר השבת הראשונה שבה קראו במנחה את פר' וזאת הברכה, ולפעמים הוא כבר מד' תשרי.
וכעי"ז כתב בשבט הלוי ח"י ריש סי' ע"ח לגבי פרשת שמיני שחל שבת חוה"מ בין פר' צו לפר' שמיני, דאפשר לקרא שמו"ת כבר מיום ראשון אחרי פר' צו, ולי"א מיד אחרי מנחה דשבת [א"ה כוונתו דהנה השו"ע (סי' רפ"ה ס"ג) כתב דמיום א' ואילך חשיב משלים פרשיותיו עם הציבור. וכ' המ"ב (סק"ז) דהכוונה ממנחה דשבת שמתחילין לקרות פרשת שבוע הבא, ומה שכתב המחבר 'מיום ראשון' לאו דווקא הוא, עכ"ד. אך עי' בפמ"ג (א"א סק"ה) שהביא דיש בזה דעות בראשונים, ולא הכריע, וע"ע בד"מ (סק"א) בשם הכלבו. ובשו"ע הרב (ס"ה) ודה"ח וקשו"ע (סי' ע"ב סי"א) וכן בשל"ה (נר מצוה ד"ה ומקודם) ועוד, סתמו כלשון המחבר 'מיום ראשון'. וע"ע באורך בבירור הלכה (הגרי"א זילבר זצ"ל) קמא ותנינא כאן]. 
וכ"ז דלא כמ"ש בס' מעורר ישנים ס"ק ק"ח דצריך לקרות מיום ראשון של אותה שבוע שבו יקראו פר' זו דוקא.
וכן דלא כמו שצידד בשו"ת קנה בשם להגר"מ ברנסדורפר זצ"ל ח"א סו"ס ט"ז דרק בהו"ר או בשמחת תורה מתחיל זמן שמו"ת דוזאת הברכה.
 
 

אברך

משתמש ותיק
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=30015
אברך אמר:
העולה מדבריי בקיצור, וכן מדברי שאר הרבנים דהפורום דהכא, שדעת הגריש"א והשבט הלוי והגרנ"ק והגרח"ק והגר"ש דבליצקי והגר"מ גריינימן והגר"י זילברשטיין והגרא"י זילבר והגרב"צ פלמן, להקל לקרות שמו"ת מעת שקראו פ"א הפרשה במנחה דשבת. ודלא כס' מעורר ישנים שהחמיר לקרות דוקא באותו שבוע שבשבת שבסופו יקראו הפרשה, ודלא כשו"ת קנה בשם שכתב שאין לקרות שמו"ת של וזאת הברכה אלא בהו"ר או בשמחת תורה.

 
 
חלק עליון תַחתִית