פאה נכרית - למתירים

בפורום זה הודעות מאושרות על ידי מנהל

פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 22 מרץ 2020, 23:06

מעל הסטנדרט כתב:
22 מרץ 2020, 22:38
בגגל שיש חולקים על המגן אברהם שסבר שיש בפנויה איסור פריעת ראש, לכן הבאתי את מנהג הסמינרים שמוכיח כי חוששים מאוד לשיטת המגן אברהם בזה.
אינני יודע אם מקפידים על זה בגלל המגן אברהם, או שזה סוג של גדר של הסמינרים כמו גדרים אחרים שהם לסמינרים בלבד ואינם מעיקר הדין.
מה גם, שרוב ככל בנות הסמינרים הולכות אם שיער פתוח (אולי לא לגמרי) לאירועים ולפגישות וכדומה, ורק בסמינר אוספות לגמרי.
 


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 23 מרץ 2020, 16:28

לישועתך קויתי השם כתב:
22 מרץ 2020, 09:32

לשון השלטי גיבורים (דף כט עמוד ב מדפי הרי"ף): "תמצא דאין איסור בשיער אשה משום ערוה אלא במחובר לבשרה וגם שהבשר נראה עם השיער כדאוקימנא".
א. מה הטעם בזה?

נעלם ממך סוף דבריו "ולכשתעיין סוף פרק קמא דערכין (שם), ופרק מי שמתו (ברכות כד.) בדברי רש"י שם ובדברי הרא"ש (סי' ל"ז), תמצא דאין איסור בשיער אשה משום ערוה אלא במחובר לבשרה וגם שהבשר נראה עם השיער כדאוקימנא".

זאת אומרת, שהסוד נמצא שם, ואם תראה רש"י בברכות כ"ד, "קרא עליה שיער שיער", ביאר רש"י שם: "מה בכך", ע"ש. שמוכח משם שאין בשיער עצמו משום ערוה, אלא כשהוא דבוק לבשר ונראה עם הבשר, וכשהוא תלוש אין בכך כלום.

כי הערוה היא לא השיער עצמו אלא שטח הקרקפת שבו יש שיער עם בשר, ומפני זה לא אסרו הוצאת השיער בצורת צמה (ראה בהקדמת ספר חן וכבוד שהביא ראיות רבות שזה היה מנהגן אז, ולפ"ז יישב כל הקושיות בענין פאה נכרית שהתקשו בהם הפוסקים בהבנת המציאות דאז) וכן לא אסרו את השערות היוצאות חוץ לצמה, כפי שכתבו הראשונים, וכן לא אסרו לבתולה לפזר השיער היוצא מהכיסוי ביום חופתה, כי כל עוד הראש מכוסה, אין בשיער משום ערווה - כך הבין השלטי גיבורים, וממילא התיר שיער המכסה שערה.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 23 מרץ 2020, 16:29

לישועתך קויתי השם כתב:
22 מרץ 2020, 09:32
ב. מה הגדר? שהרי פאה נכרית זה לקישוט, והקישוט הוא מה שנראית בעלת שיער, וא"כ למה אם זה נראה ממש אותו דבר זה אסור (כמו שנקטו כל גדולי הפוסקים)?

כיום לוקחים את סברות האוסרים (דאז) ומלבישים על כל המתירים, או שיש פוסק שחושש לסברות האוסרים ופוסק כמותם, ומשליכים זאת על כל המתירים, וממילא באים להקשות על השלטי גיבורים שמתיר...

אבל לשיטת המתירים, אין שום בעיה בזה ששיער הפאה נראה כמו השיער הטבעי, וכפי שאתה רואה בשלטי גיבורים, וממילא אין שום קושיה. ואדרבה, הפאה נועדה לקישוט.

יתירה מכך, המעיין בספרי הפוסקים האוסרים והמתירים גם יחד, יראה שעל זה גופא היתה המחלוקת דאז, והאוסרים אסרו פאה שנראית ממש כמו שיער, מפני מראית העין, ולא מחמת פריצות, וחלקם אסרו משום דת יהודית או בחוקותיהם, אבל לא מפני ששיער פאה דינו כשיער הטבעי.

ולכן הרבה פוסקים התייחסו בדבריהם רק למראית העין, כמו שיראה המעיין בתשובת הגר"מ פיינשטיין.

וכמדומני שרוב מכריע מהאוסרים סוברים כך (ולכן כיום היו חוזרים בהם ומתירים, כפי שכתבו הפוסקים בימינו) ורק בודדים מביניהם (כישועות יעקב וחסד לאברהם) אסרו משום שהשיער של הפאה דינו כשיער רגיל.

וכיום, מי שמפורסם מבין הבודדים שאוסרים, הוא הגר"ע יוסף, והוא כמובן הסכים שפאה היא כיסוי, ולכן התיר לגרושות ואלמנות, ובכמה מקרים אף התיר לנשואות.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 23 מרץ 2020, 16:29

לישועתך קויתי השם כתב:
22 מרץ 2020, 09:32
ג מה ביאור לשון הש"ג: "דשיער באשה ערוה דקאמר, לא הוי אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש, ונראה גם בשרה עם השיער", מצד אחד כתב: "לא הוי אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש", ומצד שני הוסיף: "ונראה גם בשרה עם השיער", ומה כוונתו? הרי ודאי שאין כוונתו להגביל האיסור רק אם נראה גם בשרה עם השיער, כי ודאי לא מועיל כיסוי ראש במקום חיבור השערות לבשר, ואולי כוונתו לאסור גם פאה נכרית בצורה כזאת שנראה בשרה עם השער? וצריך עיון

כוונתו שצריך שני תנאים כדי לאסור גילוי שיער, א. שנראה בשרה עם השיער, לאפוקי שיער היוצא מחוץ לכיסוי שהראשונים התירו זאת (ונאסר כיום ממנהג ישראל). ב. שהשיער דבוק לבשרה, לאפוקי שיער תלוש שדינו כבגד.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 23 מרץ 2020, 16:30

חיים ליצא כתב:
22 מרץ 2020, 09:43
קשה מאוד לאומר שמצוות כיסוי הראש הוא כחוק בלא טעם דאם כן למה אסור לצאת בכלתא לרה"ר סו"ס ראשה מכוסה

הגמ' אומרת שקלתה היא דת יהודית. היינו מנהג ישראל, כפי שכותב השיטה מקובצת. ממילא אין שום קושיה.

ואדרבה, קשה מאוד לומר שמצוות כיסוי הראש אינה חוק בלי טעם, דא"כ לא מובן כיצד רווקה מותרת לצאת לרה"ר בראש פרוע.

והגם שהמג"א אסר לרווקות ללכת ללכת בשערות סתורות, הנה האחרונים חלקו עליו בענין זה והתירו, והביאם הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג'), שהעתיק את דברי המג"א וכתב ע"ז: "אולם בשיטה מקובצת (כתובות טו:) בד"ה וראשה פרוע, כתב וזה לשונו, פירוש: מגולה, וכך היו נוהגין לבתולה ולא לאלמנה. והא דאמרינן לקמן (ע"ב) ופרע את ראש האשה, מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש, י"ל דבנשואות קא מיירי. מליקוטי הגאונים. ע"כ. ומוכח דבתולה שריא לילך בפירוע ראש אף בשערות סתורות, דבכל גוונא קאמר. ורק החילוק הוא בין בתולה לנשואה. וכ"כ המחצית השקל באו"ח שם, שהמנהג שהבתולות יוצאות לרה"ר בשערות סתורות מקליעתן. וכ"כ המגן גיבורים. וכן ראיתי להישועות יעקב באה"ע (סי' כ"א), שכתב להוכיח במישור מדעת השטמ"ק שאין חילוק בין סתורות לקלועות, ושאף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן ע"מ שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה י"ל שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר".

ואין לחלק בין נשואה לבתולה ולומר שנשואה גורמת יותר הרהורי עבירה, מפני שהיא בבחינת "מים גנובים ימתקו". כי זה אינו, שהרי כל מה שלא שייך לאדם ולא נמצא בחזקתו הרי זה מים גנובים בשבילו (ראה נדרים צא: ובביאור תוס' שם, ומה שפירש בזה הגר"א דסלר זצ"ל בספר מכתב מאליהו ח"א, קונטרס החסד עמ' מ"ב), ואין נפק"מ בין נשואה לבתולה. ובגמ' סנהדרין (דף עה.) מוכח במפורש ששייך "מים גנובים ימתקו" גם בפנויה. ומרן הגר"ש משאש כתב שבתולה גורמת יותר הרהורי עבירה מנשואה, כי הרואה נשואה יודע שאי אפשר להשיגה מחמת שהיא נשואה ולא מהרהר בה, וכמש"כ הראב"ע לגבי לא תחמוד, אבל בתולה אולי תסכים להינשא לו. וכן כתב הגאון רבי יהודה שיינפלד שליט"א בספר אוסרי לגפן (ח"ט דף קע"ה והלאה), וזה לשונו: "הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם". עכ"ל.

ואין לומר שבתולה צריכה להיות נאה ולגלות שערותיה כדי "דלקפצו עלה למינסבה", כי היום תיתכן מציאות שאדם רווק יראה בתולה ותמצא חן בעיניו, אך להתחתן איתה לא יוכל מפני כמה וכמה סיבות (כמו עדות שונות או הפרשי גיל וכדו'), ואדם שהוא נשוי לא יוכל להתחתן איתה כלל, כי לא נהגו היום לשאת שתי נשים, וגם היא בוודאי לא תסכים ע"פ רוב להינשא לו ולחכות שיתגרש מאשתו, ומדוע יתירו לבתולה ללכת בגילוי שיער בשביל מיעוט דמיעוט של גברים הראויים להינשא לה? וגם מבחינת "מים גנובים ימתקו" כנ"ל, הרי היא בשביל רוב הגברים כמים גנובים, כיון שבדרך הטבע אין היא יכולה להינשא להם. ולכן אין מקום לחלק בין נשואה לבתולה, וגם לא מצינו שום חילוק בדברי חז"ל בדיני הצניעות בין נשואה לבתולה.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 23 מרץ 2020, 16:31

HaimL כתב:
22 מרץ 2020, 11:20
קודם כל, היו (או ישנם) כאלה שרצו להחמיר גם לפנויה. אבל בפשטות, האיסור הוא כדי שלא ייכשל בה עצמה, ובפנויה, ובאשתו נידה, לא החמירו כולי האי

ראשית, ביביע אומר דחה סברה זו, בטענה "מה לי כרת מה לי סקילה". וטען שאין הבדל בין פנויה נדה לבין אשת איש.

שנית, לסברא זו אין שום יסוד בחז"ל או בפוסקים, וממה נפשך, אם שיער הוא דבר הגורם הרהורים להמסתכל, ועלול להיכשל בה, כיצד מותר לרווקה להחטיא את כל סובביה, בשביל שידוך כלשהו בתקופה מסויימת בחיים שלה. וכיצד בגמ' כתובות ע"ב (שהוא מקור הדין) אין אפילו רמז קלוש לסברות אלה, אלא בפשטות מדובר גם על פנויה וגם על אשת איש, וכן בגמ' עירובין ק' (ששם הטעם הוא משום קללת חוה).


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 23 מרץ 2020, 16:31

לישועתך קויתי השם כתב:
22 מרץ 2020, 15:54
אם אפשר להעלות את דבריו של האז נדברו, או לפחות לצטט את לשונו הרלוונטי לעניינינו.
תודה

אני לא יודע למה בדיוק התכוון כותב התגובה ההיא, אבל אצטט לך כמה קטעים.

"ומה שיש אומרים שיש לעשות היכר בין אשת איש לבתולה שלא יבוא להיכשל באשת איש, כבר מחו ליה המוחים בהרבה ספרים (ומובא ביביע אומר שם) שאין גוזרים גזירות מעצמנו, וגם אצלנו גם הפנויות בכלל עריות, וגם בארצות המזרח היה המנהג שגם הבתולות מכסות ראשן".

"נראה ממכתבו שהבין כמו רבים דענין פאה נכרית קשור עם מלבושי צניעות וכאילו שזה הדיון. זאת אומרת, דגם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לשיער אחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".

"וברור שאשה שאין שערותיה יפות ומתביישת לצאת בלא מטפחת, דמכל מקום כנגד שערה הטבעי אסור לומר דבר שבקדושה, ובכלל איסור פריעה הוי, וכשמכסה ראשה במטפחת או בפאה (במקומות שנהגו להתיר), אף שמתייפה בזה מכל מקום מותר".


שמח בחור
הודעות: 155
הצטרף: 27 ינואר 2020, 10:39
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 19 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי שמח בחור » 23 מרץ 2020, 20:21

משיב כהלכה כתב:
23 מרץ 2020, 16:30
חיים ליצא כתב:
22 מרץ 2020, 09:43
קשה מאוד לאומר שמצוות כיסוי הראש הוא כחוק בלא טעם דאם כן למה אסור לצאת בכלתא לרה"ר סו"ס ראשה מכוסה

הגמ' אומרת שקלתה היא דת יהודית. היינו מנהג ישראל, כפי שכותב השיטה מקובצת. ממילא אין שום קושיה.

ואדרבה, קשה מאוד לומר שמצוות כיסוי הראש אינה חוק בלי טעם, דא"כ לא מובן כיצד רווקה מותרת לצאת לרה"ר בראש פרוע.

אתה לא מסביר למה שיהיה גזירת הכתוב בהלכות צניעות, שרובם אינם גזירת הכתוב.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 847
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 322 פעמים
קיבל תודה: 373 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי בנציון » 23 מרץ 2020, 20:35

משיב כהלכה כתב:
23 מרץ 2020, 16:30

ואדרבה, קשה מאוד לומר שמצוות כיסוי הראש אינה חוק בלי טעם, דא"כ לא מובן כיצד רווקה מותרת לצאת לרה"ר בראש פרוע.
זאת לא שאלה, כי ברור שיש להחמיר באשת איש יותר מפנויה.
ומצאנו להרבה ראשונים ואחרונים שמפיהם אנו חיים, שכתבו בבירור שטעם כיסוי הראש הוא משום פריצות והרהור:

פסקי הרי"ד שבת נז. שכ' "שאין דרכה של אשה לגלות שערה, משום פריצות.
וכ"כ הריטב"א: "מכלל דפריעת הראש פריצות הוא לאשה",
וכ"כ הרא"ש (שם, פרק ז, ט) דפריעת הראש אסור משום חציפותא וחשד זנות, עיי"ש.
וכ"כ בתרומת הדשן סי' י': "דודאי איסור גילוי הראש דהתם איננו אלא משום פריצות דגברי",
וכ"כ בספר מעלות המדות פ"ט: "ופרע את ראש האשה, ואמרו חז"ל מכאן לבנות ישראל שלא תצאנה בפריעת הראש, שכן שערות האשה דבר פריצות וערוה ומרגילים את האדם לידי הרהור ותאוה".
וכ"כ בשו"ת שנות חיים (למהר"ש קלוגר) סי' שטז: "דהרי עיקר האיסור שלא תצא אשה בשערה מכח שיבוא לידי הרהור דברים בה ולידי פריצות".
וכ"כ הצמח צדק בשער המילואים (שו"ת סי' מה:) "וצריכה להזהר ולכסות כל שערה, שהרי זהו ערוה ותאוה ואיך תעורר תאוה לבני אדם".
וכן בשו"ת מהר"י הלוי (אחי הט"ז) סי' ט' מבואר דהוא משום הרהור.
הגרי"ש נתנזון (בעל השו"מ והמגן גבורים) בספרו דברי שאול עה"ת פ' נשא: "דבאמת השיער הוא ערוה, וכבר נזכר בשיר השירים ענין שיער בתוך שאר עניני נויי האשה... ועל כן לא הותר רק לבתולות הפנויות, אבל לאשת איש נאסר זאת למען ישמרו מתבערת היצר ולא יתגרו עליהם יצר הרע".
החיד"א בספרו 'כסא רחמים' (על אבות דר' נתן פ"א:) "דמאחר דחוה גרמה שיהיה יצר הרע צריכה להיות עטופה שלא יתגרה יצר הרע באדם הרואה אותה.
וכן מבואר מהרמב"ם והטור והשו"ע שהביאו איסור פריעת הראש בהלכות הרחקה מעריות (רמב"ם שם הי"ז, וטוש"ע אה"ע סי' כא ס"ב).
וכן אמר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשיעורו, כמובא בס' 'הערות במסכת כתובות' שם "דכיסוי הראש של נשים הוא ענין שזה ערוה שמביא לידי הרהור".
וכ''כ מרן הגר''ש וואזנר זצ"ל והגר''נ קרליץ זצ"ל במכתבם (אייר תשנ''ו, הובא בחוברת 'דעת רבותינו'): "הדבר ברור שמצות כיסוי הראש ניתנה לאשה הנשואה כדי להוסיף בצניעותה יותר מן הפנויה".


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 23 מרץ 2020, 22:38

משיב כהלכה כתב:
23 מרץ 2020, 16:29
לישועתך קויתי השם כתב:
22 מרץ 2020, 09:32
ג מה ביאור לשון הש"ג: "דשיער באשה ערוה דקאמר, לא הוי אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש, ונראה גם בשרה עם השיער", מצד אחד כתב: "לא הוי אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש", ומצד שני הוסיף: "ונראה גם בשרה עם השיער", ומה כוונתו? הרי ודאי שאין כוונתו להגביל האיסור רק אם נראה גם בשרה עם השיער, כי ודאי לא מועיל כיסוי ראש במקום חיבור השערות לבשר, ואולי כוונתו לאסור גם פאה נכרית בצורה כזאת שנראה בשרה עם השער? וצריך עיון

כוונתו שצריך שני תנאים כדי לאסור גילוי שיער, א. שנראה בשרה עם השיער, לאפוקי שיער היוצא מחוץ לכיסוי שהראשונים התירו זאת (ונאסר כיום ממנהג ישראל). ב. שהשיער דבוק לבשרה, לאפוקי שיער תלוש שדינו כבגד.
דברי טעם!
אם אפשר לציין מראה מקום לראשונים האלו. יישר כח.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 24 מרץ 2020, 16:09

בנציון כתב:
23 מרץ 2020, 20:35
זאת לא שאלה, כי ברור שיש להחמיר באשת איש יותר מפנויה.
זה כלל לא ברור שיש להחמיר בא"א יותר מפנויה, כי לא מצאנו בשום מקום שהחמירו על א"א יותר מפנויה באיזה דין של צניעות.

והשאלה היא יותר גדולה: אם נקטינן ששיער הוא דבר הגורם הרהור בעצמותו, והוא פריצות איומה ונוראה (כמו שיש הכותבים על פאה), הכיצד לפנויה מותר לצאת בפריצות איומה ונוראה?

ואם בשביל למצוא שידוך, כבר דחיתי זאת לעיל, אבל השאלה היותר גדולה, האם בשביל למצוא שידוך מותר ללכת בפריצות?


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 24 מרץ 2020, 16:43

לישועתך קויתי השם כתב:
23 מרץ 2020, 22:38
דברי טעם!
אם אפשר לציין מראה מקום לראשונים האלו. יישר כח.

חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כד עמוד א: "פניה ידיה ורגליה וקול דבורה שאינו זמר ושערה מחוץ לצמתה שאינו מתכסה אין חוששין להם מפני שהוא רגיל בהן ולא טריד".

שיטה מקובצת מסכת ברכות דף כד עמוד א: "קול באשה ערוה. פירוש לקריאת שמע. ויש אומרים דדוקא קול של זמר ושער המכוסה. אבל קול שאינו של זמר ושערה מחוץ לצמתה אין חוששין להם".

בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף כד עמוד א: "אבל פניה וידיה ורגליה וקול דבורה שאינו לזמר ושער היוצא חוץ לצמתה אין חושש להם וכן באיש יצא שער ערותו דרך בגדו אינו חושש וכן כתבו אחרוני הרבנים ששער הבתולות אף על פי שכלו מגולה מותר".

תוספות הרא"ש מסכת ברכות דף כד עמוד א: "שער באשה ערוה. בנשים נשואות שדרכן לכסות שערן אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות ק"ש כנגדן".

ובשו"ת יביע אומר (חלק ו' אורח חיים סימן יג) כתב שכן דעת הראבי"ה והגהות מיימוניות והמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ), "שלא נאסר לקרות ק"ש כנגד שער באשה, אלא בנשים נשואות שדרכן לכסות ראשן, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות כנגדן, דליכא למיחש להרהור".

ובשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' ל"ה) הביא כן בשם בעל ארחות חיים ובעל המכתם.

הרי לך תשעה (!) ראשונים שסוברים שאין הרהור בשיער הרגיל להיות מגולה.

בנוסף לכך, הביא בשו"ת יבי"א הנ"ל עוד ראשונים רבים הסוברים שאין איסור ק"ש מול שיער אשה, אפילו הרגיל להיות מכוסה, מפני שאינו מביא הרהור כלל. ויש רק איסור להסתכל בו, כמו שיש איסור להסתכל בנשים (גם בדברים הגלויים, כמו פניה וידיה).

והם:

הרמב"ם, והרי"ף, והאור זרוע (סי' קלג) בשם רבו ה"ר יהודה בר יצחק, ותוס' ר"י החסיד (ברכות כד), והמהר"ם ריקאנטי (סי' כו), בשם רבינו תם, ואהל מועד ח"א (דף מט ע"ב), והר"א מלונדריש בפי' לברכות (עמוד ס), ורבינו ישעיה מטראני בפסקיו לברכות שם, ורבינו חיים בר שמואל תלמיד הרשב"א, בס' צרור החיים (עמוד יב), והאגודה ברכות שם בשם ר"י.

הרי לך עוד שנים עשר (!) ראשונים הסוברים שאין הרהור בשיער כלל, אפילו אם רגיל להיות מכוסה.


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 24 מרץ 2020, 17:31

משיב כהלכה כתב:
23 מרץ 2020, 16:29
כוונתו שצריך שני תנאים כדי לאסור גילוי שיער, א. שנראה בשרה עם השיער, לאפוקי שיער היוצא מחוץ לכיסוי שהראשונים התירו זאת (ונאסר כיום ממנהג ישראל). ב. שהשיער דבוק לבשרה, לאפוקי שיער תלוש שדינו כבגד.
לשם הבהרה: האם אתה מתכוון שכאשר הוא מכסה את השער במקום חיבור השער והבשר מותר, למרות שהשאר מגולה, וכל מה שזה אסור, הוא רק משום מנהג ישראל?


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 24 מרץ 2020, 17:48

משיב כהלכה כתב:
24 מרץ 2020, 16:43
לישועתך קויתי השם כתב:
23 מרץ 2020, 22:38
דברי טעם!
אם אפשר לציין מראה מקום לראשונים האלו. יישר כח.

חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כד עמוד א: "פניה ידיה ורגליה וקול דבורה שאינו זמר ושערה מחוץ לצמתה שאינו מתכסה אין חוששין להם מפני שהוא רגיל בהן ולא טריד".

שיטה מקובצת מסכת ברכות דף כד עמוד א: "קול באשה ערוה. פירוש לקריאת שמע. ויש אומרים דדוקא קול של זמר ושער המכוסה. אבל קול שאינו של זמר ושערה מחוץ לצמתה אין חוששין להם".

בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף כד עמוד א: "אבל פניה וידיה ורגליה וקול דבורה שאינו לזמר ושער היוצא חוץ לצמתה אין חושש להם וכן באיש יצא שער ערותו דרך בגדו אינו חושש וכן כתבו אחרוני הרבנים ששער הבתולות אף על פי שכלו מגולה מותר".

תוספות הרא"ש מסכת ברכות דף כד עמוד א: "שער באשה ערוה. בנשים נשואות שדרכן לכסות שערן אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות ק"ש כנגדן".

ובשו"ת יביע אומר (חלק ו' אורח חיים סימן יג) כתב שכן דעת הראבי"ה והגהות מיימוניות והמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ), "שלא נאסר לקרות ק"ש כנגד שער באשה, אלא בנשים נשואות שדרכן לכסות ראשן, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות כנגדן, דליכא למיחש להרהור".

ובשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' ל"ה) הביא כן בשם בעל ארחות חיים ובעל המכתם.

הרי לך תשעה (!) ראשונים שסוברים שאין הרהור בשיער הרגיל להיות מגולה.

בנוסף לכך, הביא בשו"ת יבי"א הנ"ל עוד ראשונים רבים הסוברים שאין איסור ק"ש מול שיער אשה, אפילו הרגיל להיות מכוסה, מפני שאינו מביא הרהור כלל. ויש רק איסור להסתכל בו, כמו שיש איסור להסתכל בנשים (גם בדברים הגלויים, כמו פניה וידיה).

והם:

הרמב"ם, והרי"ף, והאור זרוע (סי' קלג) בשם רבו ה"ר יהודה בר יצחק, ותוס' ר"י החסיד (ברכות כד), והמהר"ם ריקאנטי (סי' כו), בשם רבינו תם, ואהל מועד ח"א (דף מט ע"ב), והר"א מלונדריש בפי' לברכות (עמוד ס), ורבינו ישעיה מטראני בפסקיו לברכות שם, ורבינו חיים בר שמואל תלמיד הרשב"א, בס' צרור החיים (עמוד יב), והאגודה ברכות שם בשם ר"י.

הרי לך עוד שנים עשר (!) ראשונים הסוברים שאין הרהור בשיער כלל, אפילו אם רגיל להיות מכוסה.
בחלק מהמקורות מבואר שאין דין הרהור, אבל לא מבואר העקרון שמותר שער מכוס לצמתה?


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 24 מרץ 2020, 18:46

בנציון כתב:
23 מרץ 2020, 20:35
ומצאנו להרבה ראשונים ואחרונים שמפיהם אנו חיים, שכתבו בבירור שטעם כיסוי הראש הוא משום פריצות והרהור:
פסקי הרי"ד שבת נז. שכ' "שאין דרכה של אשה לגלות שערה, משום פריצות.
וכ"כ הריטב"א: "מכלל דפריעת הראש פריצות הוא לאשה",
וכ"כ הרא"ש (שם, פרק ז, ט) דפריעת הראש אסור משום חציפותא וחשד זנות, עיי"ש.
וכ"כ בתרומת הדשן סי' י': "דודאי איסור גילוי הראש דהתם איננו אלא משום פריצות דגברי",
וכ"כ בספר מעלות המדות פ"ט: "ופרע את ראש האשה, ואמרו חז"ל מכאן לבנות ישראל שלא תצאנה בפריעת הראש, שכן שערות האשה דבר פריצות וערוה ומרגילים את האדם לידי הרהור ותאוה".
וכ"כ בשו"ת שנות חיים (למהר"ש קלוגר) סי' שטז: "דהרי עיקר האיסור שלא תצא אשה בשערה מכח שיבוא לידי הרהור דברים בה ולידי פריצות".
וכ"כ הצמח צדק בשער המילואים (שו"ת סי' מה:) "וצריכה להזהר ולכסות כל שערה, שהרי זהו ערוה ותאוה ואיך תעורר תאוה לבני אדם".
וכן בשו"ת מהר"י הלוי (אחי הט"ז) סי' ט' מבואר דהוא משום הרהור.
הגרי"ש נתנזון (בעל השו"מ והמגן גבורים) בספרו דברי שאול עה"ת פ' נשא: "דבאמת השיער הוא ערוה, וכבר נזכר בשיר השירים ענין שיער בתוך שאר עניני נויי האשה... ועל כן לא הותר רק לבתולות הפנויות, אבל לאשת איש נאסר זאת למען ישמרו מתבערת היצר ולא יתגרו עליהם יצר הרע".
החיד"א בספרו 'כסא רחמים' (על אבות דר' נתן פ"א:) "דמאחר דחוה גרמה שיהיה יצר הרע צריכה להיות עטופה שלא יתגרה יצר הרע באדם הרואה אותה.
וכן מבואר מהרמב"ם והטור והשו"ע שהביאו איסור פריעת הראש בהלכות הרחקה מעריות (רמב"ם שם הי"ז, וטוש"ע אה"ע סי' כא ס"ב).
וכן אמר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשיעורו, כמובא בס' 'הערות במסכת כתובות' שם "דכיסוי הראש של נשים הוא ענין שזה ערוה שמביא לידי הרהור".
וכ''כ מרן הגר''ש וואזנר זצ"ל והגר''נ קרליץ זצ"ל במכתבם (אייר תשנ''ו, הובא בחוברת 'דעת רבותינו'): "הדבר ברור שמצות כיסוי הראש ניתנה לאשה הנשואה כדי להוסיף בצניעותה יותר מן הפנויה"

עיקר הדיון הוא מה כתבו הראשונים, שמהם אפשר להוציא הלכות לדידן, ולא מה כתבו מיעוט מתוך האחרונים שאסרו פאה, שעשרות ומאות אחרונים אחרים חולקים עליהם (וקל וחומר פשקווילים של ימינו).

ולכן, נדון קודם כל בדברי הראשונים, ונוכיח כיצד בכל מה שכתבת אין שמץ של ראיה, ונעבור על ראשון ראשון (תרתי משמע).

א. פסקי הרי"ד - כוונתו שלאחר שקיים מנהג אצל כל הנשים (אף הנכריות) מדורי דורות לכסות את הראש, ממילא אשה המגלה את שערה, יש בזה פריצות. כי כל דבר הרגיל להיות מכוסה ועתה הוא מגולה, יש בזה פריצות, ומשיכת עין ולב הרואה.

אבל לא העלה על דעתו כלל לומר ש"טעם איסור התורה" הוא משום ששיער בעצמותו הוא פריצות.

ובעצם פסקי הרי"ד לא חידש מאומה, כי הגמ' בברכות כ"ד מסבירה ששיער הוא ערוה ותאווה, רק שכל הראשונים מבארים שכל זה הוא בשיער הרגיל להיות מכוסה, ופשוט. והגמ' מביאה ראיה מ"שערך כעדר העיזים". האם צריך לחפש ראשונים, כיהודה ועוד לקרא?

כותב הטקסט פשוט חיפש את המילה "פריצות" ואסף כל מי שהזכיר מילה זו, אבל "שכח" שגם (ובעיקר) לגבי דת יהודית מצינו בראשונים לשונות של פריצות, והרא"ש (כתובות פ"ז סי' ט') כתב: ו"דת יהודית" משום "חציפותא" ומשום חשד זנות הוא דמפסדא, עכ"ל, והמאירי (כתובות עב.) כתב: "ואח"כ פירש פרטים שבדת יהודית וכולם ענינים של צניעות, ומתוך שהם דברים של פריצות ויוצאים מהם דרכים ושבילים לזנות", ובכל זאת כל זה אינו אלא דרבנן (מנהג בנות ישראל שנהגו לצניעות).

ב. הריטב"א - ביאורו כנ"ל, שפריעת הראש היא פריצות לאשה ששערה רגיל להיות מכוסה.

ג. הרא"ש בכלל דיבר על דת יהודית (וכנ"ל), ואין משפט כזה ברא"ש, אלא כפי שהעתקתי לעיל באות א'. ואיך אפשר להגיע למסקנה כל כך מופרכת, שהרא"ש התכוון לומר שזה טעם התורה, כאשר הוא מדבר על דת יהודית דרבנן. ומה שכתב בתחילת דבריו "איזו היא דת יהודית, יוצאה וראשה פרוע" כבר ביארו בגמ' שהכוונה שיוצאת בכיסוי שהוא טוב מדאורייתא אבל מדין דת יהודית אינו מספיק (קלתה).

וחבל שהכותב העתיק כרוכלא מהחוברת "ותרגז הארץ" (שנכתבה בעילום שם בדומה לפשקוויל וכל כוונת הכותב היא רק להשמיץ את מח"ס "ותשקט הארץ"), ובכלל זה העתיק גם דברים שלא היו ולא נבראו.

ד. תרומת הדשן - כוונתו שלאחר שנהגו בנות ישראל בכיסוי, הרי המגלה ראשה יש בזה פריצות דגברי, וכנ"ל.

ועוד י"ל בפשטות שתרומת הדשן הולך לשיטתו בדעת הרמב"ם שהביא בסי' רמ"ב, שאיסור גילוי הראש עיקרו מדרבנן, ולא גזירת הכתוב, ורבנן אסרו זאת מטעם של פריצות, כי כבר נהגו נשות ישראל לכסות את השיער מזמן מתן תורה, וכיון שנהגו לכסותו, אשה המגלה שערותיה יש בזה פריצות ("דגברי"), ולכן איסור דרבנן הוא רק ברשות הרבים, ששם נהגו ישראל לכסות, ושם שייך טעם זה, ולא בחצר ובבית, שלא נהגו לכסות השיער שם, ולא שייך שם טעם האיסור.

וכמה מגוחך להעמיס בתה"ד שבא לבאר את "טעם התורה" כאשר הוא עצמו כתב בדעת הרמב"ם שעיקר האיסור מדרבנן...

ה. הרמב"ם והטור שהביאו פריעת הראש בהלכות הרחקה מעריות - לא ברור איזו מין ראיה היא זו, האם יש ספק למאן דהו לגבי מיקומה של פריעת הראש באשה? ואם נאמר שטעם התורה הוא גזירת הכתוב או מנהג בנות ישראל, אזי מיקום הלכה זו הוא בהלכות שעטנז?

ו. מעלות המדות - לא כתב ש"טעם התורה" הוא משום ששערות האשה וכו', אלא דיבר על חז"ל, שכאמור דיברו על המנהג הקיים מזמן מתן תורה, שלפי המנהג לכסות - הפועל היוצא הוא ששערות האשה הן פריצות.

ומסתבר שהכותב סמך על כך ש99 אחוזים מתוך הקוראים לא ילכו לבדוק את הדברים בפנים, אבל הקורא בספר "מעלות המדות" רואה ששורה אחר כך הוא כתב "וכן האשה שטווה בשוק, הוא דבר פריצות... שמא יתאוו לה ותבוא לידי עבירה". ופשיטא שאין כוונתו שם לטעם התורה כי "טווה בשוק" הוא אחד מן הדברים שנאסרו מדין דת יהודית.

עד כאן ראינו שמדברי הראשונים אין שמץ של ראיה.

עתה נעבור לאחרונים:

א. שנות חיים - הוא מהאחרונים הבודדים (מתוך עשרות האוסרים) שאסר משום פריצות. וכנ"ל.

ב. צמח צדק - הביאור בדבריו כדברי כל הראשונים הנ"ל, שלאחר שנהגו לכסות הרי זה דבר ערווה ותאווה (וזה מוכח כבר בדברי הגמ' במסכת סוטה דף ז, "אם היה שערה נאה לא היה סותר", שמא יתאוו לה, והפשט הוא שגילוי דבר מכוסה הוא מעורר תאווה).

ג. מהר"י הלוי - גם כאן לא מיניה ולא מקצתיה, וחבל שמעתיקים כרוכלא דברים שאינם נכונים (בלשון המעטה). ואדרבה, כתב שם (בשו"ת מהר"י הלוי סימן ט') ששיער בעצמותו אינו מביא הרהור, אלא אם רגיל להיות מכוסה: "הא דאמר רב ששת [ברכות כד ע"א] שער באשה ערוה, י"ל דהיינו בנשואה שדרכה לילך בכיסוי שערה, אבל בתולה הרגילה ללכת בגילוי ראש ליכא למיחש להרהור וכמ"ש הרא"ש [סימן לז] והמרדכי בשם ראבי"ה בפ"ג דברכות".

ועוד: "והא דכתב הרא"ש וכן המרדכי בשם הראבי"ה בפ' מי שמתו אהא דאמר רב ששת שער באשה ערוה דהיינו דוקא בנשים שדרכן לכסות שערן אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות ק"ש כנגדן עכ"ל, וסתם ק"ש הוא בבית או בחצר, ואפ"ה כתבו שדרך נשים לכסות שערן. צ"ל דה"פ כיון שדרך הנשים לכסות שערן ביציאתן בפני רבים וגם בביתם מכסות ראשן ע"פ הרוב, משום הכי איכא טרדות והרהור בעת שקורא ק"ש כנגדן אף בביתן אם הם פרועות ראשן, משא"כ בבתולות דדרכן לצאת אף בפני רבים בגלוי ראש מותר לקרות כנגדן ק"ש בבית".

ד. בעל המגן גיבורים בספרו דברי שאול - את דבריו הוא פתח בשיער לאשה ערוה, שהוא ענין דרבנן, ודבריו נאמרו בדרך דרשה ולא לענין הלכה למעשה שזהו טעם התורה, אבל גם אם כן - הרי שהתיר פאה ולא חשש כלל לטעם התורה.

ה. גם הגרי"ש אלישיב כנ"ל. וצריך לראות את שיעורו בפנים כדי להבין בכלל את ההקשר.

ו. להמובא בחוברת האנונימית "דעת רבותינו" אין כלל טעם להתייחס. רק אכתוב שזה סותר לכל הנאמר בחז"ל, "מכאן לבנות ישראל", שזהו לשון המופנה כלפי נשואה ובתולה גם יחד (וכך דייקו גם הגר"א והב"ח), והנאמר ברמב"ם ושו"ע "אחת פנויה ואחת אשת איש", ואין אפילו שמץ של רמז בחז"ל או בראשונים שהתורה באה להבדיל בין נשואה לפנויה או לומר שהנשואה צריכה להוסיף בצניעותה.

נ.ב. בנוסף להנ"ל, יש להעיר כמה הערות מתוך מאמרו הנפלא של הגר"א פולק, ראש כולל תפארת אריה בירושלים (למרות שלו יש דרך אחרת בהבנת כל הענין, ואפשר לקרוא באריכות שם, פרק י"ג בספר חו"כ).

א. ברא"ש ובטור (אה"ע סי' ס"ה) פסקו שאע"פ שקיימא לן שאסור להסתכל בפני הכלה, מ"מ בפריעת שערה מותר, וכן פסק הרמ"א שם. וא"כ פני האשה נחשב גורם טפי להרהורים, ואע"פ כן לא הצריכה התורה ללכת בפנים מכוסות (ולהשאיר העיניים מגולות כמו הערביות), וחזינן שאין טעם הכיסוי משום הכשלה בהרהורים. אמנם כמובן שעל האנשים להיזהר ב"לא תתורו", וגם במקומות שאין צריך כיסוי אמרו חז"ל "המסתכל באצבע קטנה" וכו'. אבל זה לא גורם חיוב לאשה לכסות ה"אצבע קטנה".

ב. כמו כן מבואר בכתובות (דף עב.) שבמבוי שאין רבים בוקעים אין חיוב כיסוי שיער מדאורייתא, ואם האיסור משום הרהורים, לא מובן, וכי מותר להכשיל מעטים? ומאידך היוצאת לשוק פרועת ראש ולא היה שם שום אדם, ג"כ עוברת על חיוב התורה, אע"פ שלא הכשילה אף אחד.

ג. גם יש היתר גמור להלכה ולמעשה לאשה להיות בגילוי שיער בבית ובחצר (דלא בקעי בה רבים) אליבא דרוב ככל הראשונים, ומכאן רואים ששיער זה סיפור אחר לגמרי מכל ענייני הצניעות האחרים - שבוודאי לא יעלה על הדעת להתיר לאשה לצאת כך לחצר, או בבית מול בני הבית.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 847
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 322 פעמים
קיבל תודה: 373 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי בנציון » 24 מרץ 2020, 21:11

משיב כהלכה כתב:
24 מרץ 2020, 16:09
בנציון כתב:
23 מרץ 2020, 20:35
זאת לא שאלה, כי ברור שיש להחמיר באשת איש יותר מפנויה.
זה כלל לא ברור שיש להחמיר בא"א יותר מפנויה, כי לא מצאנו בשום מקום שהחמירו על א"א יותר מפנויה באיזה דין של צניעות.

והשאלה היא יותר גדולה: אם נקטינן ששיער הוא דבר הגורם הרהור בעצמותו, והוא פריצות איומה ונוראה (כמו שיש הכותבים על פאה), הכיצד לפנויה מותר לצאת בפריצות איומה ונוראה?

ואם בשביל למצוא שידוך, כבר דחיתי זאת לעיל, אבל השאלה היותר גדולה, האם בשביל למצוא שידוך מותר ללכת בפריצות?

אל תשאל אותי על דברים שאני לא אמרתי.
התורה אוסרות שיער בנשואה ולא בפנויה, מכיון שבנשואה יש יותר סיבה להחמיר. זאת סברא מאד פשוטה.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 24 מרץ 2020, 22:07

לישועתך קויתי השם כתב:
24 מרץ 2020, 17:31
לשם הבהרה: האם אתה מתכוון שכאשר הוא מכסה את השער במקום חיבור השער והבשר מותר, למרות שהשאר מגולה, וכל מה שזה אסור, הוא רק משום מנהג ישראל?

איני מבין כ"כ מה כוונתך, אבל שיער היוצא מחוץ לכיסוי, לפי הראשונים, מותר, וכן הסיק במהר"ם אלשקר שהוא מגדולי האחרונים, ואחרוני דורינו פירשו שההיתר הוא גם ביותר מטפח.

ראה להגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, בשו"ת "אור לציון" (חלק א' סימן י"א), וזה לשונו: "הרשב"א בחידושיו לברכות (דף כ"ד) הביאו הבית יוסף (ריש סימן ע"ה, ד"ה טפח), כתב דמותר לקרות נגד שיער של אשה שמחוץ לצמתה שאינו מתכסה, ואין חוששין להם, מפני שהוא רגיל בהם ולא טריד, והובא להלכה ברמ"א (סי' ע"ה סעיף ב'), ופשטות דבריו מורין שאין האשה חייבת לכסות כל שערותיה, ומותרת לגלות צמותיה והיינו שערותיה הקלועות לה מאחוריה".

וראה להגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת "אגרות משה" (אורח חיים סי' קי"ב), שאין הגבלה לאורך הצמה שמותר להוציא מהכיסוי לדעת הרשב"א, ויש להתיר אף בטפח ויותר, כי אין זה ערוה כלל. ורק ראוי להחמיר כדברי החת"ס, לא לגלות אף שערה אחת: "וכוונת הרשב"א ברכות דף כ"ד שכנגד השערות שמחוץ לצמתה שאינה מתכסה אין חוששין להם מפני שהוא רגיל בהן ולא טריד, אפשר הוא אף ביוצאות טפח... והשערות שמחוץ לצמתן שאינן ערוה הוא אף ביותר מטפח".

אמנם הנ"ל איסור משום מנהג ישראל, ובמקומות שנהגו בכך יש להתיר (שמעתי מכמה אנשים על הסבתא שלהם שנהגה להוציא צמה בחו"ל, עד לא מכבר, בעירק ובפרס ובעוד מקומות).


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 24 מרץ 2020, 22:07

לישועתך קויתי השם כתב:
24 מרץ 2020, 17:48

בחלק מהמקורות מבואר שאין דין הרהור, אבל לא מבואר העקרון שמותר שער מחוץ לצמתה?

חלק מדברים על שיער שחוץ לצמתה וחלק מדברים על שיער הבתולות, כך או כך, העיקרון של כולם הוא ששיער מגולה אין בו הרהור.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 24 מרץ 2020, 22:18

בנציון כתב:
24 מרץ 2020, 21:11
התורה אוסרות שיער בנשואה ולא בפנויה, מכיון שבנשואה יש יותר סיבה להחמיר. זאת סברא מאד פשוטה

בשו"ת יביע אומר דחה סברא זו, וכתב שאין נפק"מ בין פנויה נדה לנשואה.

ואפשר לזרוק סברות רבות לחלל האוויר, השאלה מה המקור לכך. ולסברתך אין שום מקור.

בעירובין איתא שהאשה התקללה ולכן צריכה לכסות, אין שום רמז לכך שנשואה צריכה להחמיר בצניעותה.

בכתובות איתא "מכאן לבנות ישראל" ולא כתוב מכאן לאשה נשואה, ודיוק זה מובא גם בב"ח וגם בגר"א.

לשיטתך, היה צ"ל "מכאן לאשה נשואה שצריכה להוסיף בצניעותה".

אבל לא, הגמ' רק כותבת שמוכח מהפסוק שכך הוא מנהג בנות ישראל (ראה רש"י שם).

גם ברמב"ם וגם בשו"ע הנוסח הוא "אחת פנויה ואחת אשת איש", ואין שום רמז לכך שהמצווה היא דוקא על אשה נשואה, כי צריכה להוסיף בצניעותה.

ויש עוד ראיות רבות כחול הים, גם מהכתובים (לדוגמא כאשר יצחק אמר "אחותי היא", לא היה מוכח מסגנון לבושה אם נשואה היא או רווקה) וגם מהגמ' (לדוגמא בנדרים איתא שהנשים אינן בכלל שחורי הראש, ואין שום רמז לחלק בין נשואה לבתולה) וגם ממנהג ישראל (בתימן שמקפידים ללכת כפשט הרמב"ם, הנשואות והרווקות היו נראות אותו דבר, עד שעלו לארץ.

אז לבוא ולהמציא טעם שאין לו שום יסוד, כי נדמה לנו שנשואה צריכה להחמיר, למרות שאין שום פרט כלשהו שמחמירים על נשואה ולא על בתולה, זה מופרך, ואתה קורא לזה 'סברא פשוטה'.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 847
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 322 פעמים
קיבל תודה: 373 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי בנציון » 24 מרץ 2020, 23:12

משיב כהלכה כתב:
24 מרץ 2020, 18:46
בנציון כתב:
23 מרץ 2020, 20:35
ומצאנו להרבה ראשונים ואחרונים שמפיהם אנו חיים, שכתבו בבירור שטעם כיסוי הראש הוא משום פריצות והרהור:
פסקי הרי"ד שבת נז. שכ' "שאין דרכה של אשה לגלות שערה, משום פריצות.
וכ"כ הריטב"א: "מכלל דפריעת הראש פריצות הוא לאשה",
וכ"כ הרא"ש (שם, פרק ז, ט) דפריעת הראש אסור משום חציפותא וחשד זנות, עיי"ש.
וכ"כ בתרומת הדשן סי' י': "דודאי איסור גילוי הראש דהתם איננו אלא משום פריצות דגברי",
וכ"כ בספר מעלות המדות פ"ט: "ופרע את ראש האשה, ואמרו חז"ל מכאן לבנות ישראל שלא תצאנה בפריעת הראש, שכן שערות האשה דבר פריצות וערוה ומרגילים את האדם לידי הרהור ותאוה".
וכ"כ בשו"ת שנות חיים (למהר"ש קלוגר) סי' שטז: "דהרי עיקר האיסור שלא תצא אשה בשערה מכח שיבוא לידי הרהור דברים בה ולידי פריצות".
וכ"כ הצמח צדק בשער המילואים (שו"ת סי' מה:) "וצריכה להזהר ולכסות כל שערה, שהרי זהו ערוה ותאוה ואיך תעורר תאוה לבני אדם".
וכן בשו"ת מהר"י הלוי (אחי הט"ז) סי' ט' מבואר דהוא משום הרהור.
הגרי"ש נתנזון (בעל השו"מ והמגן גבורים) בספרו דברי שאול עה"ת פ' נשא: "דבאמת השיער הוא ערוה, וכבר נזכר בשיר השירים ענין שיער בתוך שאר עניני נויי האשה... ועל כן לא הותר רק לבתולות הפנויות, אבל לאשת איש נאסר זאת למען ישמרו מתבערת היצר ולא יתגרו עליהם יצר הרע".
החיד"א בספרו 'כסא רחמים' (על אבות דר' נתן פ"א:) "דמאחר דחוה גרמה שיהיה יצר הרע צריכה להיות עטופה שלא יתגרה יצר הרע באדם הרואה אותה.
וכן מבואר מהרמב"ם והטור והשו"ע שהביאו איסור פריעת הראש בהלכות הרחקה מעריות (רמב"ם שם הי"ז, וטוש"ע אה"ע סי' כא ס"ב).
וכן אמר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשיעורו, כמובא בס' 'הערות במסכת כתובות' שם "דכיסוי הראש של נשים הוא ענין שזה ערוה שמביא לידי הרהור".
וכ''כ מרן הגר''ש וואזנר זצ"ל והגר''נ קרליץ זצ"ל במכתבם (אייר תשנ''ו, הובא בחוברת 'דעת רבותינו'): "הדבר ברור שמצות כיסוי הראש ניתנה לאשה הנשואה כדי להוסיף בצניעותה יותר מן הפנויה"

עיקר הדיון הוא מה כתבו הראשונים, שמהם אפשר להוציא הלכות לדידן, ולא מה כתבו מיעוט מתוך האחרונים שאסרו פאה, שעשרות ומאות אחרונים אחרים חולקים עליהם (וקל וחומר פשקווילים של ימינו).

ולכן, נדון קודם כל בדברי הראשונים, ונוכיח כיצד בכל מה שכתבת אין שמץ של ראיה, ונעבור על ראשון ראשון (תרתי משמע).

א. פסקי הרי"ד - כוונתו שלאחר שקיים מנהג אצל כל הנשים (אף הנכריות) מדורי דורות לכסות את הראש, ממילא אשה המגלה את שערה, יש בזה פריצות. כי כל דבר הרגיל להיות מכוסה ועתה הוא מגולה, יש בזה פריצות, ומשיכת עין ולב הרואה.

אבל לא העלה על דעתו כלל לומר ש"טעם איסור התורה" הוא משום ששיער בעצמותו הוא פריצות.

ובעצם פסקי הרי"ד לא חידש מאומה, כי הגמ' בברכות כ"ד מסבירה ששיער הוא ערוה ותאווה, רק שכל הראשונים מבארים שכל זה הוא בשיער הרגיל להיות מכוסה, ופשוט. והגמ' מביאה ראיה מ"שערך כעדר העיזים". האם צריך לחפש ראשונים, כיהודה ועוד לקרא?

כותב הטקסט פשוט חיפש את המילה "פריצות" ואסף כל מי שהזכיר מילה זו, אבל "שכח" שגם (ובעיקר) לגבי דת יהודית מצינו בראשונים לשונות של פריצות, והרא"ש (כתובות פ"ז סי' ט') כתב: ו"דת יהודית" משום "חציפותא" ומשום חשד זנות הוא דמפסדא, עכ"ל, והמאירי (כתובות עב.) כתב: "ואח"כ פירש פרטים שבדת יהודית וכולם ענינים של צניעות, ומתוך שהם דברים של פריצות ויוצאים מהם דרכים ושבילים לזנות", ובכל זאת כל זה אינו אלא דרבנן (מנהג בנות ישראל שנהגו לצניעות).

ב. הריטב"א - ביאורו כנ"ל, שפריעת הראש היא פריצות לאשה ששערה רגיל להיות מכוסה.

ג. הרא"ש בכלל דיבר על דת יהודית (וכנ"ל), ואין משפט כזה ברא"ש, אלא כפי שהעתקתי לעיל באות א'. ואיך אפשר להגיע למסקנה כל כך מופרכת, שהרא"ש התכוון לומר שזה טעם התורה, כאשר הוא מדבר על דת יהודית דרבנן. ומה שכתב בתחילת דבריו "איזו היא דת יהודית, יוצאה וראשה פרוע" כבר ביארו בגמ' שהכוונה שיוצאת בכיסוי שהוא טוב מדאורייתא אבל מדין דת יהודית אינו מספיק (קלתה).

וחבל שהכותב העתיק כרוכלא מהחוברת "ותרגז הארץ" (שנכתבה בעילום שם בדומה לפשקוויל וכל כוונת הכותב היא רק להשמיץ את מח"ס "ותשקט הארץ"), ובכלל זה העתיק גם דברים שלא היו ולא נבראו.

ד. תרומת הדשן - כוונתו שלאחר שנהגו בנות ישראל בכיסוי, הרי המגלה ראשה יש בזה פריצות דגברי, וכנ"ל.

ועוד י"ל בפשטות שתרומת הדשן הולך לשיטתו בדעת הרמב"ם שהביא בסי' רמ"ב, שאיסור גילוי הראש עיקרו מדרבנן, ולא גזירת הכתוב, ורבנן אסרו זאת מטעם של פריצות, כי כבר נהגו נשות ישראל לכסות את השיער מזמן מתן תורה, וכיון שנהגו לכסותו, אשה המגלה שערותיה יש בזה פריצות ("דגברי"), ולכן איסור דרבנן הוא רק ברשות הרבים, ששם נהגו ישראל לכסות, ושם שייך טעם זה, ולא בחצר ובבית, שלא נהגו לכסות השיער שם, ולא שייך שם טעם האיסור.

וכמה מגוחך להעמיס בתה"ד שבא לבאר את "טעם התורה" כאשר הוא עצמו כתב בדעת הרמב"ם שעיקר האיסור מדרבנן...

ה. הרמב"ם והטור שהביאו פריעת הראש בהלכות הרחקה מעריות - לא ברור איזו מין ראיה היא זו, האם יש ספק למאן דהו לגבי מיקומה של פריעת הראש באשה? ואם נאמר שטעם התורה הוא גזירת הכתוב או מנהג בנות ישראל, אזי מיקום הלכה זו הוא בהלכות שעטנז?

ו. מעלות המדות - לא כתב ש"טעם התורה" הוא משום ששערות האשה וכו', אלא דיבר על חז"ל, שכאמור דיברו על המנהג הקיים מזמן מתן תורה, שלפי המנהג לכסות - הפועל היוצא הוא ששערות האשה הן פריצות.

ומסתבר שהכותב סמך על כך ש99 אחוזים מתוך הקוראים לא ילכו לבדוק את הדברים בפנים, אבל הקורא בספר "מעלות המדות" רואה ששורה אחר כך הוא כתב "וכן האשה שטווה בשוק, הוא דבר פריצות... שמא יתאוו לה ותבוא לידי עבירה". ופשיטא שאין כוונתו שם לטעם התורה כי "טווה בשוק" הוא אחד מן הדברים שנאסרו מדין דת יהודית.

עד כאן ראינו שמדברי הראשונים אין שמץ של ראיה.

עתה נעבור לאחרונים:

א. שנות חיים - הוא מהאחרונים הבודדים (מתוך עשרות האוסרים) שאסר משום פריצות. וכנ"ל.

ב. צמח צדק - הביאור בדבריו כדברי כל הראשונים הנ"ל, שלאחר שנהגו לכסות הרי זה דבר ערווה ותאווה (וזה מוכח כבר בדברי הגמ' במסכת סוטה דף ז, "אם היה שערה נאה לא היה סותר", שמא יתאוו לה, והפשט הוא שגילוי דבר מכוסה הוא מעורר תאווה).

ג. מהר"י הלוי - גם כאן לא מיניה ולא מקצתיה, וחבל שמעתיקים כרוכלא דברים שאינם נכונים (בלשון המעטה). ואדרבה, כתב שם (בשו"ת מהר"י הלוי סימן ט') ששיער בעצמותו אינו מביא הרהור, אלא אם רגיל להיות מכוסה: "הא דאמר רב ששת [ברכות כד ע"א] שער באשה ערוה, י"ל דהיינו בנשואה שדרכה לילך בכיסוי שערה, אבל בתולה הרגילה ללכת בגילוי ראש ליכא למיחש להרהור וכמ"ש הרא"ש [סימן לז] והמרדכי בשם ראבי"ה בפ"ג דברכות".

ועוד: "והא דכתב הרא"ש וכן המרדכי בשם הראבי"ה בפ' מי שמתו אהא דאמר רב ששת שער באשה ערוה דהיינו דוקא בנשים שדרכן לכסות שערן אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות ק"ש כנגדן עכ"ל, וסתם ק"ש הוא בבית או בחצר, ואפ"ה כתבו שדרך נשים לכסות שערן. צ"ל דה"פ כיון שדרך הנשים לכסות שערן ביציאתן בפני רבים וגם בביתם מכסות ראשן ע"פ הרוב, משום הכי איכא טרדות והרהור בעת שקורא ק"ש כנגדן אף בביתן אם הם פרועות ראשן, משא"כ בבתולות דדרכן לצאת אף בפני רבים בגלוי ראש מותר לקרות כנגדן ק"ש בבית".

ד. בעל המגן גיבורים בספרו דברי שאול - את דבריו הוא פתח בשיער לאשה ערוה, שהוא ענין דרבנן, ודבריו נאמרו בדרך דרשה ולא לענין הלכה למעשה שזהו טעם התורה, אבל גם אם כן - הרי שהתיר פאה ולא חשש כלל לטעם התורה.

ה. גם הגרי"ש אלישיב כנ"ל. וצריך לראות את שיעורו בפנים כדי להבין בכלל את ההקשר.

ו. להמובא בחוברת האנונימית "דעת רבותינו" אין כלל טעם להתייחס. רק אכתוב שזה סותר לכל הנאמר בחז"ל, "מכאן לבנות ישראל", שזהו לשון המופנה כלפי נשואה ובתולה גם יחד (וכך דייקו גם הגר"א והב"ח), והנאמר ברמב"ם ושו"ע "אחת פנויה ואחת אשת איש", ואין אפילו שמץ של רמז בחז"ל או בראשונים שהתורה באה להבדיל בין נשואה לפנויה או לומר שהנשואה צריכה להוסיף בצניעותה.

נ.ב. בנוסף להנ"ל, יש להעיר כמה הערות מתוך מאמרו הנפלא של הגר"א פולק, ראש כולל תפארת אריה בירושלים (למרות שלו יש דרך אחרת בהבנת כל הענין, ואפשר לקרוא באריכות שם, פרק י"ג בספר חו"כ).

א. ברא"ש ובטור (אה"ע סי' ס"ה) פסקו שאע"פ שקיימא לן שאסור להסתכל בפני הכלה, מ"מ בפריעת שערה מותר, וכן פסק הרמ"א שם. וא"כ פני האשה נחשב גורם טפי להרהורים, ואע"פ כן לא הצריכה התורה ללכת בפנים מכוסות (ולהשאיר העיניים מגולות כמו הערביות), וחזינן שאין טעם הכיסוי משום הכשלה בהרהורים. אמנם כמובן שעל האנשים להיזהר ב"לא תתורו", וגם במקומות שאין צריך כיסוי אמרו חז"ל "המסתכל באצבע קטנה" וכו'. אבל זה לא גורם חיוב לאשה לכסות ה"אצבע קטנה".

ב. כמו כן מבואר בכתובות (דף עב.) שבמבוי שאין רבים בוקעים אין חיוב כיסוי שיער מדאורייתא, ואם האיסור משום הרהורים, לא מובן, וכי מותר להכשיל מעטים? ומאידך היוצאת לשוק פרועת ראש ולא היה שם שום אדם, ג"כ עוברת על חיוב התורה, אע"פ שלא הכשילה אף אחד.

ג. גם יש היתר גמור להלכה ולמעשה לאשה להיות בגילוי שיער בבית ובחצר (דלא בקעי בה רבים) אליבא דרוב ככל הראשונים, ומכאן רואים ששיער זה סיפור אחר לגמרי מכל ענייני הצניעות האחרים - שבוודאי לא יעלה על הדעת להתיר לאשה לצאת כך לחצר, או בבית מול בני הבית.
מכיוון שב"ה אני עסוק ואין זמני בידי לעבור על כל הודעותיך הנכבדות והארוכות, לכן אתייחס כעת להודעה זו, וללמד על הכלל כולו, שכל המסתכל בדברים בפנים, רואה כיצד אפשר לדחות את דבריך בקל.
אכן העתקתי מהקונטרס הנ"ל, וכשראיתי את הדברים בפנים, ראיתי שאכן הוא מדייק, ואביא כאן שוב את דברי הראשונים ביתר ביאור:
א. פסקי הרי"ד (שבת נז, א) מדבר על אשה נשואה שהולכת עם כיסוי ראש, ועל זה הוא אומר שהיא לא מגלה את שערה כי זה פריצות. האם כשאשה יהודיה לא מגלה את ראשה, זה בגלל שבתורה כתוב שחייבים לכסות את הראש, או בגלל שמקום שדרכו להיות מכוסה אסור לגלותו? ברור שעכ"פ הסיבה העיקרית היא הראשונה, ועליה הוא אומר שזה משום פריצות.
וכן על עיקר ההנחה (שחוזרת ונשנית שוב ושוב במשך ההודעה שלך) שבאמת אין שום פריצות בגילוי הראש, ורק לאחר שנהגו לכסות את הראש, זה נהפך למקום מוסתר, ואני עומד ותמה, למה נהגו לכסות את השערות, אם אין בזה שום פריצות? האם בגלל שהיה קר להם???
לגבי מה שכתבת בענין דת יהודית ראה בהמשך.
ב. לשון הריטב"א (כתובות עב, א): דכיון דאמרה תורה לפרוע האשה כדי לנוולה מכלל דפריעת הראש פריצות הוא לאשה.
כלומר הטעם שהתורה אמרה שאסור ללכת בפריעת הראש, היא משום פריצות.
ג. הרא"ש כותב שכל הדברים שאסורים משום דת יהודית, שביניהם יוצאה וראשה פרוע, וכמו שמבארת הגמרא שהכוונה עם קלתה, כולם אסורים משום חציפותא וחשד זנות, ואם אפילו פריעת ראש גמורה אינה אלא גזירת הכתוב ללא טעם, ואין כאן חציפות וזנות, כ"ש דת יהודית.
ד. תרומת הדשן מדבר על דין כיסוי הראש, ועל זה הוא אומר שהטעם שצריך כיסוי הראש, הוא משום פריצותא. [מה שהתרומת הדשן סובר שזה דרבנן, זה כמובן לא קושיה, כי הוא מסביר מה הטעם שרבנן אסרו].
ה. כמובן שהרמב"ם והטור לא היו צריכים להביא את זה בהלכות שעטנז, אבל הם היו צריכים להביא את זה בהלכות כתובות או כיוצ"ב. מה שברור שאם זה גזירת הכתוב, זה לא שייך להלכות הרחקה מעריות, ואכן באותה מידה אפשר להביא את זה בהלכות שעטנז.
ו. מעלות המדות כותב שהאיסור של דת יהודית הוא משום פריצות.
ו. שנות חיים. אני לא מבין מאין העוז ככה לחלוק על הגר"ש קלוגר שהינו מגדולי האחרונים, ולבטל את דבריו במחי יד שהוא דעת יחיד, ובפרט לפי מה שראינו, גדולי הראשונים כתבו כמותו, וכפי שנראה גם האחרונים.
ז. הצמח צדק מדבר על עיקר הדין של שער באשה ערוה, ועל זה הוא כותב שזהו ערוה ותאוה.
ח. מהר"י הלוי שהעתקת הוא בהווא אמינה, אבל אחר כך כותב שאין הדברים כך.
ט. לגבי המגן גיבורים, האם מה שנאמר באגדה זה דברים לא נכונים? האם הוא התכוין שבאמת שיער אינו ערוה, רק בדרך אגדה הוא ערוה?
י. הגרי"ש אלישיב מבאר הטעם שמותר לנשים לברך בשעת טבילה בגילוי ראש, ומבאר שכל טעם האיסור של גילוי הראש, הוא רק משום הרהור, ולכן כלפי עצמה שאין שייך טעם זה, אין איסור בגילוי הראש. ודבריו ברורים ומפורשים שהאיסור הוא אך ורק משום פריצות, ולא משום טעם אחר.
יא. לא הבנתי למה אין טעם להתייחס, ואביא כאן צילום מהמכתב 
הגרש ואזנר והגרנ קרליץ.png
הגרש ואזנר והגרנ קרליץ.png
כמובן תמיד אפשר להתעלם.
שאר הראיות שהבאת, אפשר לדחות בקל, אבל מספיק כל הרשימה הנ"ל להבין שהדברים אינם נכונים.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 847
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 322 פעמים
קיבל תודה: 373 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי בנציון » 24 מרץ 2020, 23:13

משיב כהלכה כתב:
24 מרץ 2020, 22:18


בעירובין איתא שהאשה התקללה ולכן צריכה לכסות, אין שום רמז לכך שנשואה צריכה להחמיר בצניעותה.

בכתובות איתא "מכאן לבנות ישראל" ולא כתוב מכאן לאשה נשואה, ודיוק זה מובא גם בב"ח וגם בגר"א.

לשיטתך, היה צ"ל "מכאן לאשה נשואה שצריכה להוסיף בצניעותה".

אבל לא, הגמ' רק כותבת שמוכח מהפסוק שכך הוא מנהג בנות ישראל (ראה רש"י שם).

גם ברמב"ם וגם בשו"ע הנוסח הוא "אחת פנויה ואחת אשת איש", ואין שום רמז לכך שהמצווה היא דוקא על אשה נשואה, כי צריכה להוסיף בצניעותה.

ויש עוד ראיות רבות כחול הים, גם מהכתובים (לדוגמא כאשר יצחק אמר "אחותי היא", לא היה מוכח מסגנון לבושה אם נשואה היא או רווקה) וגם מהגמ' (לדוגמא בנדרים איתא שהנשים אינן בכלל שחורי הראש, ואין שום רמז לחלק בין נשואה לבתולה) וגם ממנהג ישראל (בתימן שמקפידים ללכת כפשט הרמב"ם, הנשואות והרווקות היו נראות אותו דבר, עד שעלו לארץ.

אז לבוא ולהמציא טעם שאין לו שום יסוד, כי נדמה לנו שנשואה צריכה להחמיר, למרות שאין שום פרט כלשהו שמחמירים על נשואה ולא על בתולה, זה מופרך, ואתה קורא לזה 'סברא פשוטה'.
זה נקרא יש להקשות בדוחק.
 


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 26 מרץ 2020, 22:41

בנציון כתב:
24 מרץ 2020, 23:12
אכן העתקתי מהקונטרס הנ"ל, וכשראיתי את הדברים בפנים, ראיתי שאכן הוא מדייק, ואביא כאן שוב את דברי הראשונים ביתר ביאור:
א. פסקי הרי"ד (שבת נז, א) מדבר על אשה נשואה שהולכת עם כיסוי ראש, ועל זה הוא אומר שהיא לא מגלה את שערה כי זה פריצות. האם כשאשה יהודיה לא מגלה את ראשה, זה בגלל שבתורה כתוב שחייבים לכסות את הראש, או בגלל שמקום שדרכו להיות מכוסה אסור לגלותו? ברור שעכ"פ הסיבה העיקרית היא הראשונה, ועליה הוא אומר שזה משום פריצות.
וכן על עיקר ההנחה (שחוזרת ונשנית שוב ושוב במשך ההודעה שלך) שבאמת אין שום פריצות בגילוי הראש, ורק לאחר שנהגו לכסות את הראש, זה נהפך למקום מוסתר, ואני עומד ותמה, למה נהגו לכסות את השערות, אם אין בזה שום פריצות? האם בגלל שהיה קר להם???
לגבי מה שכתבת בענין דת יהודית ראה בהמשך.
ב. לשון הריטב"א (כתובות עב, א): דכיון דאמרה תורה לפרוע האשה כדי לנוולה מכלל דפריעת הראש פריצות הוא לאשה.
כלומר הטעם שהתורה אמרה שאסור ללכת בפריעת הראש, היא משום פריצות.
ג. הרא"ש כותב שכל הדברים שאסורים משום דת יהודית, שביניהם יוצאה וראשה פרוע, וכמו שמבארת הגמרא שהכוונה עם קלתה, כולם אסורים משום חציפותא וחשד זנות, ואם אפילו פריעת ראש גמורה אינה אלא גזירת הכתוב ללא טעם, ואין כאן חציפות וזנות, כ"ש דת יהודית.
ד. תרומת הדשן מדבר על דין כיסוי הראש, ועל זה הוא אומר שהטעם שצריך כיסוי הראש, הוא משום פריצותא. [מה שהתרומת הדשן סובר שזה דרבנן, זה כמובן לא קושיה, כי הוא מסביר מה הטעם שרבנן אסרו].
ה. כמובן שהרמב"ם והטור לא היו צריכים להביא את זה בהלכות שעטנז, אבל הם היו צריכים להביא את זה בהלכות כתובות או כיוצ"ב. מה שברור שאם זה גזירת הכתוב, זה לא שייך להלכות הרחקה מעריות, ואכן באותה מידה אפשר להביא את זה בהלכות שעטנז.
ו. מעלות המדות כותב שהאיסור של דת יהודית הוא משום פריצות.
ו. שנות חיים. אני לא מבין מאין העוז ככה לחלוק על הגר"ש קלוגר שהינו מגדולי האחרונים, ולבטל את דבריו במחי יד שהוא דעת יחיד, ובפרט לפי מה שראינו, גדולי הראשונים כתבו כמותו, וכפי שנראה גם האחרונים.
ז. הצמח צדק מדבר על עיקר הדין של שער באשה ערוה, ועל זה הוא כותב שזהו ערוה ותאוה.
ח. מהר"י הלוי שהעתקת הוא בהווא אמינה, אבל אחר כך כותב שאין הדברים כך.
ט. לגבי המגן גיבורים, האם מה שנאמר באגדה זה דברים לא נכונים? האם הוא התכוין שבאמת שיער אינו ערוה, רק בדרך אגדה הוא ערוה?
י. הגרי"ש אלישיב מבאר הטעם שמותר לנשים לברך בשעת טבילה בגילוי ראש, ומבאר שכל טעם האיסור של גילוי הראש, הוא רק משום הרהור, ולכן כלפי עצמה שאין שייך טעם זה, אין איסור בגילוי הראש. ודבריו ברורים ומפורשים שהאיסור הוא אך ורק משום פריצות, ולא משום טעם אחר.
יא. לא הבנתי למה אין טעם להתייחס, ואביא כאן צילום מהמכתב

א. לגבי פסקי הרי"ד - לפני שאתייחס לדבריך, אני מרגיש שצריך להזכיר לך מה כתבת לפני כן: "ומצאנו להרבה ראשונים ואחרונים שמפיהם אנו חיים, שכתבו בבירור שטעם כיסוי הראש הוא משום פריצות והרהור"... זה התברר כעורבא פרח, לא מיניה ולא מקצתיה. אף אחד לא התייחס לטעם כיסוי הראש מהתורה (וללמד על הכלל כולו יצא...)

וכאשר פסקי הרי"ד מדבר על אשה נשואה שאינה מגלה את שערה כי זה פריצות, הרי פשוטו כמשמעו, שאם תגלה, יהיה זה פריצות, אבל הוא לא כותב שזו הסיבה שמלכתחילה אסרה זאת התורה.

מדוע כעת זה פריצות - הסברתי, והדברים פשוטים. אשה שתגלה שערותיה במקום שכל הנשים מכסות, הרי זה פריצות ותאווה ויגרום הרהורים לרואה, וככל הלשונות שהובאו בראשונים גם לגבי דת יהודית שהיא מדרבנן.

לאחר מכן אתה שואל שאלה (שאין לה שום קשר לפסקי הרי"ד), מדוע באמת התורה ציוותה לכסות את הראש? יש לכך כמה תירוצים. ראשית, ע"פ סוד, כפי המובא בכמה ספרים (והגאון רבי נחום רוטשטיין כתב בזה). שנית, משום קללת חוה, כפי שאומרת הגמ' בעירובין (ולולא קללת חוה, היו כל הנשים הולכות מגולות שיער, זאת אומרת שאדרבה מכאן ראיה שאין בזה שום פריצות כלשהי).

ב. לגבי הריטב"א - גם הוא לא כותב שזהו טעם התורה, כפי שאתה מעמיס בדבריו, אלא שאנחנו למדים מתוך פרשת סוטה, שאותה אשה היתה מכוסה מעיקרא, ופורעים ראשה כדי לנוולה, ומכאן שמנהג בנות ישראל להיות מכוסות (וכדפירש רש"י בפירושו העיקרי) ואשה הפורעת ראשה יש בזה פריצות. וכנ"ל.

ג. לגבי הרא"ש - צריך להזכיר לך שוב את מהות דת יהודית. פרש"י במתניתין, "דת יהודית. שנהגו בנות ישראל, ואע"ג דלא כתיבא". וכן כתב בשיטה מקובצת (כתובות עב.) וזה לשונו, "דת יהודית. דברים שאינם אסורין מן התורה, אלא מנהג בנות ישראל הם, לצניעותא בעלמא. והיא עוברת על דת המנהג". וכן כתב רבינו יהונתן על הרי"ף מסכת כתובות, והר"ן שם. וכן כתב מהר"ם חאגיז בספרו אלה המצוות סימן רס"ב: "בנות ישראל החמירו על עצמן דוקא במכסה קבוע, ברדיד ולא במטפחת שהוא עראי וכגלוי דמי".

ממילא פרועת ראש שנקט הרא"ש בדת יהודית, כוונתו שכל הנשים הולכות ברדיד, והיא יוצאת בקלתה, דהיינו מטפחת, ובזה יש חציפות וזנות (אולי יהיה הדבר קצת חידוש עבור הקוראים של ימינו...) כי כל שינוי מהמנהג הוא פריצות וחציפות.

ואכן, קל וחומר יהיה באופן שפורעת ראשה לגמרי ויוצאת לחוץ, במקום שכולן נוהגות לכסות, שיש בזה פריצות וחציפות.

אבל אין קשר ל"מהיכן המנהג התחיל, ולמה". אין קשר לכך שזה גזירת הכתוב ללא טעם. המציאות היא כעת, שמנהג בנות ישראל לכסות, והמציאות היא שאותה אשה פרצה גדר וגילתה, וממילא יש כאן חציפות וזנות.

אבל על הכותב יש תימה - כיצד מנסה לרמות את הקורא, ולוקח רא"ש שמדבר על דת יהודית, וכותב שלפי הרא"ש טעם התורה בפריעת ראש הוא משום חציפות וזנות. וסומך על כך שלא יקראו הדברים בפנים.

ותימה עוד יותר על המעתיק שמתעקש לחזור על הדברים ומנסה לפלפל כדי לכסות הרמאות.

ד. לגבי תרומת הדשן - כאן אני רואה חוסר הבנה מוחלט. אתה רוצה לטעון שלפי תה"ד טעם איסור התורה הוא משום פריצות, ואת זה להוכיח מהטעם שהוא כתב על דברי חז"ל שאסרו מדרבנן?

אם זה מדרבנן, איך זה יכול להיות "טעם התורה" כשהתורה לא אסרה כלל?

בכל אופן גם בדבריו יש לבאר כנ"ל, שיש פריצותא דגברי כאשר אשה פורצת גדר ומגלה ראשה, ופשוט. ובדבריו הוא מחלק בין שני עניינים, ומסביר שענין גילוי הראש שייך רק בחצר דשכיחי רבים שאז יש פריצותא דגברי.

ה. הרמב"ם והטור לא יכולים להביא דין בבגדי האשה, ב"הלכות כתובות". אין שום קשר.

וכבר ביארתי שאע"פ שזו גזירת הכתוב, לאחר שמנהג הנשים לכסות, הפך זה לאחד מדיני הצניעות, כי המגלה שערה יש בזה פריצות.

ו. עיין סעיף ד'.

ו(2). לגבי האחרונים, שנות חיים - כנראה לא הבנת. לא באתי לחלוק עליו, ואיני כדאי לחלוק עליו, רק ציינתי את העובדה הפשוטה שרוב ככל אוסרי הפאה אסרו מטעם מראית העין ודת יהודית ובחוקותיהם וכיו"ב, ולא משום פריצות. ובוודאי שרובם ככולם לא דיברו על טעם התורה שמחמתו יש לאסור. אלה הם עובדות פשוטות.

שנית יש להבהיר שוב - הדיון בדברי הראשונים הוא רלוונטי, כי מהם אפשר להוכיח ולדחות את דברי האחרונים, שאינם יכולים לחלוק על הראשונים. אבל אם מצאת כמה אחרונים בודדים שכתבו על טעם התורה לאסור פריעת שיער משום הרהור, אין בכך כלום, כי מאות אחרונים חולקים עליהם, וגם מדברי הראשונים מוכח ההיפך הגמור, כי כתבו במפורש ששיער בעצמותו אין בו הרהור, ורק אם רגיל להיות מכוסה יש בו פריצות.

ז. לגבי הצמח צדק - אני מרגיש שאני מנהל דו שיח של חרשים. כבר ביארתי לעיל שמוכח בדברי הגמ' במסכת סוטה דף ז, "אם היה שערה נאה לא היה סותר", שמא יתאוו לה, ומשם כבר רואים שגילוי דבר מכוסה הוא מעורר תאווה. ומוכח מהגמ' ברכות כ"ד ששיער הוא ערוה ותאווה, כי הגמ' אומרת "שיער באשה ערווה". אבל הראשונים מבארים שכל זה הוא בשיער הרגיל להיות מכוסה (כמו דאיירי בסוטה), ומה הראיה שלך? ששיער באשה ערוה זה ערוה ותאווה?

הדיון כאן הוא על טעם התורה, האם היא אסרה משום ששיער בעצמותו הוא ערווה ופריצות, ובזה אינך מביא שום ראיה.

ח. לגבי מהר"י הלוי - גם בהוה אמינא וגם במסקנא דעתו אותו דבר, שענין הערוה בשיער תלוי ברגילות, ובתולה הרגילה ללכת בשיער פרוע ברה"ר, אין בזה ערוה ומותר לקרות כנגדו. ולא נראה שקראת היטב את כל תשובתו.

והציטוט דלהלן הוא מסוף תשובתו, והדברים ברורים ביותר כפי שכתבתי בכל מהלך דבריי: "כיון שדרך הנשים לכסות שערן ביציאתן בפני רבים וגם בביתם מכסות ראשן ע"פ הרוב, משום הכי איכא טרדות והרהור בעת שקורא ק"ש כנגדן אף בביתן אם הם פרועות ראשן, משא"כ בבתולות דדרכן לצאת אף בפני רבים בגלוי ראש מותר לקרות כנגדן ק"ש בבית".

ט. לגבי מגן גיבורים, כתבתי שדבריו באגדה לא מלמדים האם דעתו להלכה ולמעשה שטעם התורה הוא משום פריצות "למען ישמרו מתבערת היצר", אבל מדבריו בהלכה (בספרו מגן גיבורים) מוכח שלא חשש כלל לטעם התורה, אם יש טעם כזה בכלל.

י. לגבי הגריש"א - לאחר שביארת דבריו, הדברים פשוטים והם כדברי תרומת הדשן לעיל (שסובר שהאיסור מדרבנן). כי גם אם נאמר שגזירת הכתוב שאשה תכסה את ראשה, הרי ענין הכיסוי הוא להוסיף צניעות, ולא לענין כיסוי ראש בשעת ברכה. וזה מוכח (כדברי תה"ד) מכך שמותרת לצאת במבוי שלא בקעי בו רבים.

יא. היות ואתה כ"כ מתעקש, אעשה רצונך ואתייחס לכך.

ובכן, בפשקווילים המתפרסמים (בפרט בעילום שם, שלא יודעים מי כתב ומי ניסח ומי פירסם, ולא יצאו באופן רשמי ע"י בני ביתם) אין שום אמינות, וגם מה שצילמת כתב יד שנוסף לחתימה, מצינו כעין זה ממש שפרסמו בשם הגרנ"ק והגרמ"י לפקוביץ שמטפחת עדיפה מפאה שיש בה מכשול, והגרמ"י כתב לאחר מכן שהכרוז שחתם עליו היה אחר לגמרי, ושינו את המכתב באופן שיתאים לשיטתם, והפכו את דעתו מקצה לקצה, ודעתו שפאה עדיפה (ועוד אחר כך הלכו אליו וניסו לשכנעו... לא יאומן כי יסופר, ולא הצליחו).

והנה גם שם מדובר בפשקוויל שמופיע עם חתימות הרבנים בצירוף כמה שורות מכתב ידם, מה שמשווה לפשקוויל אמינות רבה, ולבסוף מתגלה שהכת"י נוסף על נוסח אחר לגמרי, והנוסח שהתפרסם הוא זיוף גמור...

וגם הגרנ"ק שחתום שם, לאחר מכן גילה דעתו שאם יוצא שיער מהמטפחת (מה שמצוי מאוד), אין לה עדיפות כלל על פאה, ויצא הפסדה בשכרה (מובא בחוברת "בהתאסף ראשי עם", עדות הגאון רבי יהודה אריה דינר שליט"א, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו).

עכ"פ גם אם היה הפשקוויל נכון ואמיתי, והרבנים הנ"ל היו סוברים שטעם התורה הוא משום פריצות, הרי (כפי שכתבתי על מגן גיבורים) חזינן שלא הפריע להם להתיר פאה למרות זאת, ובלאו הכי רוב מכריע של האחרונים חולק עליהם, ואין מקור בראשונים לסברתם.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 847
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 322 פעמים
קיבל תודה: 373 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי בנציון » 26 מרץ 2020, 23:16

משיב כהלכה כתב:
26 מרץ 2020, 22:41
א. לגבי פסקי הרי"ד - לפני שאתייחס לדבריך, אני מרגיש שצריך להזכיר לך מה כתבת לפני כן: "ומצאנו להרבה ראשונים ואחרונים שמפיהם אנו חיים, שכתבו בבירור שטעם כיסוי הראש הוא משום פריצות והרהור"... זה התברר??? כעורבא פרח, לא מיניה ולא מקצתיה. אף אחד לא התייחס לטעם כיסוי הראש מהתורה (וללמד על הכלל כולו יצא...)
הודעה משונה. עוד לפני שאתה מתחיל, אתה כבר כותב שזה התברר כעורבא פרח. אני הארכתי להסביר לך שכולם מבארים שטעם כיסוי הראש הוא משום פריצות.
לגבי שאר השאלות ששאלת, הם נובעות מחוסר הבנה [או יותר נכון מחוסר רצון להבין] ומסילוף הדברים שכתבתי, [וכן מסילוף, או אי הבנה, של דברי הראשונים] ואין לי זמן לחזור שוב ושוב על מה שכתבתי, ראה שם ומשם תקחנו.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 27 מרץ 2020, 11:28

זה התברר כעורבא פרח, כי אף אחד לא כתב "התורה אסרה פריעת ראש משום כך וכך".

ובוודאי שאין אפילו רמז בדברי הראשונים, לקביעה ש"הנשואה צריכה להוסיף בצניעותה".

יש כאן תילי תילים של הנחות חסרות יסוד.

בנוסף לדברים לא נכונים, בלשון המעטה (כי היה ניתן לכנות זאת רמאות, שקר וסילוף) שנכתבו בשם הראשונים, כאשר הם בכלל מדברים על דת יהודית - שיסודה דרבנן, וכותבים בשמם שכוונתם ל"טעם התורה".
 


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 847
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 322 פעמים
קיבל תודה: 373 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי בנציון » 29 מרץ 2020, 14:51

משיב כהלכה כתב:
27 מרץ 2020, 11:28
זה התברר כעורבא פרח, כי אף אחד לא כתב "התורה אסרה פריעת ראש משום כך וכך".

ובוודאי שאין אפילו רמז בדברי הראשונים, לקביעה ש"הנשואה צריכה להוסיף בצניעותה".

יש כאן תילי תילים של הנחות חסרות יסוד.

בנוסף לדברים לא נכונים, בלשון המעטה (כי היה ניתן לכנות זאת רמאות, שקר וסילוף) שנכתבו בשם הראשונים, כאשר הם בכלל מדברים על דת יהודית - שיסודה דרבנן, וכותבים בשמם שכוונתם ל"טעם התורה".

אני רק רוצה לסכם את הויכוח למי שלא עקב:
א. אני הבאתי ראיות מהרבה ראשונים ואחרונים שטעם מצוות כיסוי הראש לנשים הוא מחמת פריצות, אתה ניסית לדחות ודחיתי את הדחיות שלך, בהודעה הבאה ניסית לדחות את הדחיות שלי, אך עוד לפני שהתחלת את ההודעה כבר הכרזת כי מה שכתבתי שמוכח מהראשונים שטעם מצוות כיסוי הראש הוא משום פריצות התברר כעורבא פרח, שאלתי כיצד אתה כותב שזה התברר עוד לפני שאתה מוכיח, וכעת אתה עונה כי אף אחד לא כתב "התורה אסרה פריעת הראש משום כך וכך", אם זה לא דמגוגיה, אז מה כן דמגוגיה?
ב. אתה כותב "שאין אפילו רמז בדברי הראשונים לקביעה שהנשואה צריכה להוסיף בצניעותה", האם אני כתבתי שיש רמז? אני רק כתבתי שאין להוכיח מכך שלבחורה מותר ללכת בגילוי ראש שהטעם אינו משום צניעות, כי הנשואה צריכה להוסיף בצניעותה, זו סברא פשוטה, ולא כתבתי אפילו ברמז שיש רמז לכך בדברי הראשונים.
כעת אתה יכול להמשיך להשיב ולענות תשובות, אבל עיקר המטרה שלי היתה להראות כיצד הדברים שאתה כותב אינם אלא אחיזת עיניים, וכבר הראיתי זאת מספיק, מי שמחפש את האמת יוכל לראות זאת בקלות.
 


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 29 מרץ 2020, 18:34

לא הבנתי כיצד הוכחת שהדברים שלי הם "אחיזת עיניים", בזה שאתה מתלונן על כך שבראשית דבריי כתבתי שלא הוכחת כלום.

הריי בדבריי מפורטות כל הדחיות לדבריך, על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ולא ברור כיצד אתה פוטר עצמך מלהתייחס לזה, ועוד באמצעות השמצות כאלה. אתמהה.

ולטענתך על "דמגוגיה", אולי תאיר את עיני, היכן כאן הדמגוגיה. הרי שנינו מסכימים שבמקום שרגילות הנשים לכסות את הראש, הסרת הכיסוי היא פריצות, והשיער ערווה. אלה גמרות מפורשות בברכות כ"ד, וכן בסוטה, כפי שציינתי לעיל, שהשיער המכוסה מביא הרהור ותאווה. ממילא מיותר לנסות לדייק כן בדברי הראשונים, וקל וחומר בדברי האחרונים.

השאלה העיקרית היא, האם מי מבין הראשונים כתב שטעם איסור התורה לגילוי הראש לאשה, הוא משום פריצות.

ואם רצונך הוא לסכם את הדברים עבור הקורא הנבוך, הבה נתחיל מהתחלה. אתה העתקת מתוך החוברת "ותרגז הארץ", ושם העיר הכותב על המחבר "ותשקט הארץ". הוא ציטט מדברי המחבר, "אמנם רש"י כתב שהעיקר כפירוש השני שחובת כיסוי השיער נלמדת מכך שהתורה צוותה לפרוע את שערה, ומשמע שעד עכשיו היה מכוסה - כלומר שזו רק גזירת הכתוב, ואין לדרוש את טעם הפסוק לאסור גם פאה". על כך העיר הכותב האנונימי, ש"לא עיין המחבר בסוגיא זו", וציטט מדברי הראשונים, כביכול אין זה גזירת הכתוב, אלא שהתורה אסרה משום פריצות.

על כך הגבתי, שאף אחד מהראשונים לא כתב ש"התורה אסרה משום פריצות", אלא לכל היותר נמצאו ראשונים בודדים שהתבטאו שבמצב הנתון (שהנשים מכסות) יש בגילוי השיער פריצות. שלא לדבר על הרא"ש, שבכלל דיבר על דת יהודית ולא על טעם התורה.

ועל הנחה זו, שהיא חסרת ביסוס, הוספת הנחה נוספת, שהיות וטעם התורה הוא משום פריצות, אזי יש להניח שהתורה אסרה דוקא לנשואות ולא לבתולות, כי הנשואות צריכות להוסיף בצניעותן.

ועל כך הגבתי, שגם לזה אין שום רמז בדברי הראשונים. וכאשר כתבו שאין דרכה של אשה לגלות שערותיה משום פריצות, או שפריעת הראש פריצות היא לאשה, לא משתמע מזה שום חילוק בין נשואות לבתולות.

האם זו דמגוגיה? אתמהה.


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 31 מרץ 2020, 20:58

לכבוד הרב משיב כהלכה,
נהניתי מהדברים והידע הרחב, אודה לך מאד אם תסכם בקצרה (כי מרוב דיונים לא יצא לי ברור) את הסיבה להיתר פאה נכרית, גם הדומה לשער טבעי.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 791
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי משיב כהלכה » 01 אפריל 2020, 22:35

לישועתך קויתי השם כתב:
31 מרץ 2020, 20:58
נהניתי מהדברים והידע הרחב, אודה לך מאד אם תסכם בקצרה (כי מרוב דיונים לא יצא לי ברור) את הסיבה להיתר פאה נכרית, גם הדומה לשער טבעי.

הסיבה להיתר היא בעצם שלילת האיסור. האוסרים כתבו טעמים לאיסור, והמתירים דחו אותם. אם נתבונן, נראה שרוב האוסרים לא היו אוסרים כאשר התפשט המנהג, כי הנימוקים שלהם התבטלו. הדיון מלכתחילה (מלפני 500 שנה) היה בפאה הדומה לשיער טבעי.

ואפרט בקצרה:

א. בחוקותיהם לא תלכו.

אין איסור אלא כשמכוון להידמות אליהם, וכאן המצב הוא הפוך - הנשים החרדיות חובשות פאה אך אצל הגויות אין מציאות כזאת, אלא באשה חולה לא עלינו או לצורך משחק לפי שעה.

ועוד, שאין איסור אלא בדבר שעושה משום אמונתם ועבודתם (לכל הנ"ל יש מקורות בפוסקים, אך אני כותב בקיצור ללא מקורות).

וגם האוסרים יודו כיום שהתפשט המנהג שקלקלתנו תקנתינו, כדכתב החת"ס לגבי גילוח במכונה.

ב. הרהורי עבירה.

אין הרהור בשיער הרגיל להיות גלוי, כפי שכתבו רוב הראשונים בברכות כ"ד, ושיער הפאה הוא כשיער הבתולות שאין בו הרהור, ולרוב האחרונים אף מותר לבתולות ללכת בשיער פרוע ואינן צריכות לאסוף שערן.

ג. מראית העין.

לא גוזרים גזירות כאלה אחר חתימת הש"ס.

ועוד, שכל שהיתרו נפוץ, לא שייך בו מראית העין, כדכתבו הפוסקים לגבי גילוח במכונה ולגבי נקניק בחלב סויה וכדו'.

ד. דת יהודית.

היא מנהג בנות ישראל ומשתנה הענין לפי הזמן והמקום והמנהג באותו מקום, כדכתבו הפוסקים לגבי רדיד שחיובו מפורש ברמב"ם ושו"ע.

ה. מנהג.

המנהג בכל מקום בתחילה היה רדיד, ומנהג המטפחת הוא חדש יחסית.

ועוד, שבזה לא אמרינן מנהג אבות אלא מנהג המקום.

ועוד, שלא שייך מנהג בדבר שלא היה מצוי, ויש ארצות ששם לא היה מנהג כי לא היתה מציאות של פאה.

ו. חרם.

אותו חרם שנעשה על פאה, היה בזמנו ובמקומו כנגד פורצות גדר בודדות, וכלל גם הוצאת שערות מבעד למטפחת, מה שנפוץ כיום אצל חובשות המטפחת.

ועוד, שגם על מטפחת המחליקה מהראש מידי פעם או שמלכתחילה מגלה שערות, יש חרם שנעשה בסלוניקי במילים חריפות מאוד, והמתירים מטפחת בימינו לא חשו לזה.

ז. שאסור לנשואה להיראות כרווקה.

לא מצינו איסור כזה בפוסקים, ואדרבה הלשון בגמ' וברמב"ם ובשו"ע היא שפנויות ונשואות בכלל האיסור, ולא משמע כלל שהכיסוי בא להבדיל ביניהן.

ועוד, שגם פנויות נדות אסורות, ושניהם באיסור חמור, מה לי כרת מה לי סקילה.

ועוד, שיש ארצות כמו תימן שנהגו הרווקות והנשואות לכסות עצמן באותו כיסוי בדיוק, ללא הבדל.

ועוד, שעדיין תסרוקות הפאות מיוחדות לנשואות, ורווקות בימינו נוהגות לילך בשיער אסוף.

ועוד, שניתן לזהות את הפאה לפי גובה השיער ועוד פרמטרים שיש ברוב הפאות בימינו.

ח. מדאוריייתא אסור מראה של שיער, ולפ"ז גם פאה שנראית כערווה.

מוכח מהגמ' שהנשואות היו מוציאות צמתן מחוץ לכיסוי, והבתולות ביום חתונתן אף פרעו צמתן (כמפורש בגמ'), ובראשונים מובא שאין איסור כלל לרווקות, ומוכח שעצם מראה השיער מדאורייתא אין בו איסור, אלא הראש חייב בכיסוי משום גזירת הכתוב.

כמו כן, כתבו הראשונים בברכות כ"ד שאין ערווה בשיער הרגיל להיות גלוי, וממילא אי אפשר לומר שמראה השיער כמראה ערווה.

ועוד, שיש להבדיל בין ערווה בעצם לבין שיער, כי תמונת ערווה אסורה כערווה ומביאה לידי הרהור, ואילו שיער המונח על השולחן, לכ"ע אין בו כלום ואפי' לא דומה לבגדי צבעונין שאסור להסתכל בהם כשמונחים על חבלי הכביסה.

ט. טעמא דקרא הוא משום פריצות, ולפ"ז גם פאה.

לא דורשים טעמא דקרא אלא כשהטעם מפורש בתורה, אבל כאן אפילו בראשונים לא מצאנו שהטעם הוא משום פריצות, ואדרבה מרש"י כתובות ע"ב בפירושו העיקרי משמע שזוהי גזירת הכתוב, שמשמע ממנו שכך הוא מנהג בנות ישראל.

ועוד, שבגמ' עירובין מובא הטעם משום קללה, ולא משום פריצות.

ועוד, דחזינן מהראשונים והאחרונים שלא דרשו טעמא דקרא לאסור על בתולה, ואין לנו אלא המפורש בכתוב, שיער נשואה המחובר לראשה, והוא הדין לפאה.

ועוד, ששיטת הרי"ף והרמב"ם היא להתיר ק"ש מול שיער נשואה שרגיל להיות מכוסה, אע"פ שאסר הרמב"ם לקרות מול טפח באשה, מפני שלשיטתם אין הרהור בשיער כלל. ומוכח שלשיטתם אין פריצות בזה כלל, ורק מגזירת הכתוב יש לאסור.

ועוד, שהגמ' בברכות כ"ד הרחיקה להביא ראיה מהפס' בשיר השירים "שערך כעדר העיזים", ואם טעמא דקרא משום פריצות, היה אפשר להביא ראיה בנקל מ"ופרע את ראש האשה".

י. הערמה על איסור התורה.

טעם התורה המובא בגמ' עירובין (ק) הוא משום קללה, ולא מצינו איסור להסיר הקללה, וכגון אדם שיכול להתפרנס ללא "בזיעת אפך תאכל לחם".

ועוד, דהערמה זו טובה גדולה יש בה, כאשר בימינו רוב הנשים (גם היהודיות) מגלות שערן, ולולא הפתרון של פאה, היו נשים רבות הולכות בגילוי ראש, ודבר זה הוכח גם בארצות אשכנז וגם במרוקו בדור האחרון, שהרבה נשים פרקו עול, והצדקניות חבשו פאות.

ומצינו בחז"ל שאפילו תיקנו הערמות נגד איסור התורה, כגון בהיתר עסקא שעוקף את איסור הריבית.

וכן מצינו גם בענין גילוח שערות הזקן בסם או במכונה, שעל ידי זה "עוקפים" לכאורה את איסור התורה. וממשיכים לעבוד בשביעית ע"י מכירת הקרקעות לגוי, ועוקפים את איסור התורה. וגובים חוב ממוני לאחר השביעית, ע"י פרוזבול, וכך עוקפים את איסור התורה. ולוקחים שכר על עבודה בשבת, ע"י עשיית דבר קטן לפני השבת והבלעת השכר באופן זה, ועוקפים בכך את האיסור. ומחזיקים חמץ בבית בפסח, ע"י מכירה לגוי, ועוקפים את איסור התורה. ובענין זה מביא מרן בבית יוסף (או"ח סי' תמח) את התוספתא מסכת פסחים (פרק ב): "ישראל וגוי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל, הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח, ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה", וכתב ע"ז: "ואין לך הערמה גדולה מזו ואפילו הכי שריא".


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פאה נכרית - למתירים

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 03 אפריל 2020, 10:12

יישר כח גדול!!!

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אקטואליה - פנימי”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח