בין השאר תוקף הרב פאלי את בית מדרש הגר"א, את אתר אשקיבה, ואת סדנאות שקוף- שבראשם את סדנת מח ולב.
ישנו בית מדרש הנקרא 'בית מדרש הגר"א' שלשם באים הרבה מתלמידי הישיבות הקדושות כדי לשמוע וללמוד מה היא הדרך הנכונה ללמוד את החומש באופן הנקרא 'פשוטו של מקרא', מה הוא היחס הנכון והראוי איך לגשת ולהסתכל מה הוא פרק שנים אוחזים וכדומה, עוד מסבירים שם לבחורים ולאברכים כי דרך עבודת הבורא שבה הם הולכים היא חיצונית ומלאה שקרים, ומעיזים גם לתת להם להבין כי רבותיך עובדים עליך ומשקרים אותך וכאן בבית מדרש תוכל ללמוד איך לעבוד את הבורא בצורה פנימית ואמיתית. ומוסיפים עוד לומר ולשכנע כי האמונה הפשוטה לא מספיקה ולא נותנת את הכח להתמודד עם נסיונות הדור הקשיים ולכך חובה לחפש דרך מעמיקה יותר בהבנה ובהתחברות לי"ג עיקרי האמונה ושיעורים רבים ניתנים שם בענינים אלו.
ראיתי לנכון להמחיש ולהביא בפני הקוראים ציטוטים מקלטות ששמעתי מהשיעורים הנאמרים שם, ותמללים שנכתבו על ידי שומעי השיעורים שכמובן נוסח וסגנון הם באחריות הכותב, אבל בודאי שאפשר להכיר את הנוסח והסגנון הנאמרים בשיעורים אלו.באתי בזה להעיד בפניכם כי התחושה ההתרשמות וההרגשה שהיתה לי בזמן ששמעתי את קלטות השיעורים, היתה כי אני נמצא במפגש פרופסורים המנתחים את הגישה הנכונה לתלמוד בבלי, את אופן וצורת ההסתכלות הנכונה מה היא חובת האדם בעולמו, מי אני ומה רוצים ממני, חוקרים ומנסים להבין בהסברים אנושיים מה הם מועדי ישראל ומצותיהם, ואתן כמה דוגמאות.בשיעור בישיבת המשך הזמן ביד בנימין מוסר השיעור מנסה להבין ולהסביר מה היא הגישה של הספרדים הליטאים והחסידים לנושא קדושה ומבאר כי צריך להיזהר מהמחלה הנקראת אשכנזית שהם גרו בין אומות אשכנז והם מקליפת עשו ולכך אצלהם כל התורה זה קדושה, אפשר לבדוק ספרותית ובסקרים שהחוייה המרכזית מה אומרת התורה זה קדושה, המתח שיש הוא ממה שהתורה רוצה מבן אדם שלא ילך... וזו היא החוייה האשכנזית וממשיך לפרט ולבאר מה היא הגישה של הספרדים והחסידים לנושא הקדושה.בשיחה נוספת הוא מבאר מה היא מלחמת היצר וז"ל "יש שני ראשי עבירות היצר, והציניות. היצר מושך לדברים רעים, והציניות מבטלת את האמת. הציניות שייכת למחלקה של ההגיון, וגם היצר החוויתי הוא ציניות, עצם הדיון מתוך החיים, זה הזלזול הגדול באמת."עוד הוסיף לבאר מה הוא מהות הישיבות וז"ל "אם נגיד למי שלא מכיר ישיבות שכל הישיבע בוחרים ממלאים את מחברותיהם בדברים שהם עצמם אינם מאמינים בהם וגם שיעורי הראשי ישיבות אינם אמת וזה ידוע. גם בשיחות על מידת האמת, אומרים דברים רבים שאינם עומדים במבחן האמת וכן בשיחה בראש השנה עצמה. רק מתכוונים שבאמת יש כאן משהוא אחר וכו' אבל בשטח זה לא עובר בקורת ומבחינה עובדתית אוביקטיבית יבשה זה לא אמת וודאי יש סיבה של לחדד התלמידים, ובאגדה בכלל לא מתכוונים שזה הפירוש אבל בסופו של דבר אדם יכול להגיע לגיל שבעים ולא אמר מילה אחת אמת הכל לחדד התלמידים, ופלפול, ודרוש, והספדים. רק הרעיונות הם נכונים וכו' וכו'. ודאי שאדם מבחוץ לא יאמין שיש כזה דבר אצל אנשים נורמליים."ובביאור תפקיד האדם בעבודתו בעולם הזה כתב וז"ל "מה באמת הנקודה. אנשים מציבים נקודה מרכזית שבה הם מאמינים וסביב זה חייבים לבנות מעטפת לא עובדתית. וזה בגלל טבע העולם שאינו מעבדה. מי שלא מבין את הנקודה הזו, לא יבין בשביל מה כל הסיבובים. ומי שמכיר יודע, שהסיבה שיש כל כך הרבה תירוצים זה בגלל שיש משהו אחד שהוא כן משנה שאתה רוצה לעשות את המצוות ולהתחבר לעומק של הנקודות ולכן מדקדקים בטעות סופר, ולא מקפידים על הדרוש." (אני מתנצל שאני מצטט מילים שאני לא יודע איך לקרוא אותם)בשיעור לבאר את מצות תפילין ומצה הוא כותב וז"ל: בדרך כלל כשבאים להסביר תפילין אומרים שקושרים את התפילין שנדע ונרגיש וכו', ידוע שתפילין זה 'תכשיט לחשובי מצרים' והדבר שהיה קישוט מצרי הוא כמו הבתים אבל הפרשיות הוא ענין אחר וכו'. בשיעור נוסף הוא מסביר את דברי חז"ל שמצה נקראת לחם עוני משום שעונים עליו דברים הרבה, דהכוונה בזה שיש מושג אצל בני אדם שכשרוצים לדבר יושבים על אוכל, ובלי זה, זה מדי רשמי ולא אנושי, וגם חסר בישיבה יחד כשזה בלי אוכל, וכו'.ובשיעור על פסח כתב וז"ל: הסיבה שבדיקת חמץ היא בלילה משום שתהיו ריאלים אין מציאות לעשות מהפכה באמצע היום, ספונג'ה באמצע היום זה משהו שלא נברא. בשיעור על הדלקת נרות חנוכה הוא כותב וז"ל הראוי לחג ניצחון המכבים הוא טבע האדם להדליק נרות בימי החורף שהלילה ארוך וכולם בבתים, ובחוץ יש סער וקור ואין הירח מאיר מפני העננים והוא הזמן הראוי להדליק נרות ולשבת אצלם, עוד האריך לבאר שם מי קבע את חנוכה ואיך קבעו בצורה מזעזעת וחצופה.קבלתי עוד שיעור שכותרת השיעור הוא ביאור בעניין הלכות קניינים שבגמרא לדורנו, וז"ל אנשים אומרים שכל הקניינים לא מסתדרים עם המציאות של דורנו, צריך לדעת דבר פשוט המציאות של הקניינים של הגמ' קרוב הרבה יותר להבדיל לחוקי הרומאים מאשר למציאות של ימינו הם לא נכתבו למציאות של ימינו כזה לא מתאים, עפרא לפומיה. ובביאור דין כל דאלים גבר כתב וז"ל: בגמרא זה לא כלל, זה נקבע רק בתוס', האם יעלה על הדעת שחז"ל נתנו לפורעים להשתולל ברחובות, צריך לבדוק אם היה זמן בעם ישראל שהתשמשו בכלל הזה, הלמדות הקלאסית אומרת וכו'.בשיעור לבאר את הגישה הנכונה לפרק שנים אוחזין הוא כותב וז"ל "רבי לא כתב סוגיא בנושא חזקות ולא בנושא ספיקות ממון זה הכל חידושים של הקונטרס הספיקות שמעתתא פוסקים קדומים קצת" "יותר מתאים לנו להאמין ששנים אוחזין זה סוגיא של מוחזקות ותפיסה אבל כשמסתכלים על הספר אז מה שהמחבר הקדוש כתב זה פרק על אחד שמוצא מציאות ונראה לי שכדי לנסות לקרוא את זה כסיפור של מציאות" "אני חושב שבאיזה שהוא צורה הראש שלנו מאוד רוצה להאמין שהדין של שנים אוחזין זה דיני ספיקות ממון ומוחזקות" "המשנה מדברת על מקרה קלאסי ששני אנשים מצאו כנראה ביחד וכל אחד אומר שהוא מצא ראשון נו לך תדע מי, כל אחד חושב שהוא מצא אז מה עושים בי"ד לא ילך לברר כי א"א לברר דבר זה האם עדים ראו מי הרים שניה קודם וכו'".שמעתי שאחד מתלמידי בית המדרש הנ"ל אברך שבשכונתו כולם מכירים אותו כאברך בן עליה גדול היתה לו השבוע שיחת מרעים עם חבירו ובתוך דבריו התבטא ואמר לו בלשון זלזול "האם באמת אתה מאמין שהסימנים שאוכלים בראש השנה מועילים" רח"ל.דומני שאין לי צורך לעייף יותר את הקוראים כדי להדגים את סגנון ונוסח הדברים שנאמרים בשיעורים אלו, ואת הסכנה העצומה שיש לבחורים החשובים כשהם שומעים את התוכן הסגנון והנוסח הנאמר בשיעורים הנ"ל.
ארשה לעצמי לשתף את הקוראים בעוד הרגשה מוזרה שהיתה לי על עצמי כשחשבתי שבתוך עמי אנוכי יושב, ושאני מכיר ויודע את הקורה במחננו פנימה, ולפתע פתאום כשסיפרתי לידיד קרוב ת"ח ומחנך מופלג על המכתב שכתבתי, הוא פנה אלי בשאלה ומה עם שיטת שקוף בסדנת 'מח ולב', לא הבנתי את כוונתו. וכשהלכתי לברר התברר לי שיש אברכים גם מהמשפחות הנכבדות ביותר שהחליטו שבדורנו שנתרבו המקרים של אנשים שנבוכים עם עצמם, עם חינוך ילדיהם, ושיש מהם הסובלים מקשיים בתוך ביתם והם דברים שהיו מאז ומעולם, ושגם בזה יש לנו דרך סלולה במסורת רבותינו איך לעזור, לתמוך ולייעץ כדוגמת מו"ר ר' שלמה הופמן זצ"ל שקיבל ממו"ר ר' אייזיק שר זצ"ל את דרך העזרה והסיוע, והוא גם מצא לכל דבר סימוכין משמונה פרקים לרמב"ם, מביאור הגר"א למשלי ומשאר ספרי הקודש איך לטפל בכל נבכי הנפש. בארה"ב גם היה רבי יעקב גרינוולד זצ"ל ממונסי שחיבר את הספר "שבעים כוחות לנפש" ועמד בקשר רצוף עם מרן הסטייפלר זצ"ל איך להתייחס ולטפל בכל הבעיות הנ"ל. ובדורנו החליטו החכמים שלשנות 2020 כל זה לא מספיק ולא מתאים ומחפשים דרכים חדשות מחכמה בגויים תאמין שלא היו אצלנו בכל הדורות. שמעתי שיש חילוקי דעות בין הבודקים איך להתייחס לסדנת מח ולב, אני לא ראוי ומוסמך להכניס ראשי לבין ההרים הגדולים אבל פליאה נשגבה יש לי מה קרה לנו שאנחנו צריכים את זה.באתי לידע אתכם בעדות ממקור ראשון שסיפר לי מה היא הסדנא הנקראת שקוף ומה היא דרך ושיטת הטיפול שהם מציעים. ראש הארגון הוא בעל תשובה השייך לחסידות ברסלב שהעתיק את שיטות הטיפול של חכמה בגויים והתאים אותם שיהיו מתאימים לטיפול בתוך הציבור הדתי והחרדי. בהמשך מחנכים חשובים מתוך בתי מדרשינו שהשתתפו בסדנא זו העתיקו והתאימו את השיטה הזאת לציבור האברכים ובני הישיבות ויצרו סדנא הנקראת 'מח ולב' שהיא פועלת בשיטת שקוף בהתאמה לנוסח הישיבתי. אני חייב לציין ששמעתי עדויות מאנשים ונשים שהעידו על עצמם שסדנא זו הצילה להם את חייהם, אבל חובה עלינו לזכור את עצת שלמה המלך דכמו שנאמר "חנוך לנער ע"פ דרכו" הוא הדין תעזור ותסייע לבוגר ע"פ מהותו ותכונתו, ובלי להיכנס לפרטים, עלינו לזכור כי לא מה שטוב ומועיל לאדם שבטבעו בתכונתו ובמהותו הוא זקוק לנוסח הזה, הוא גם טוב וראוי לאדם אחר.עלינו לזכור כי בכל עבודתינו הרוחנית חובה עלינו לחשבן את חשבונו של עולם שהוא הפסד טיפול כנגד שכרו. ראיתי לנכון לציין את ההפסד והחסרון הגדול שיש בשיטה זו כדי שלא נתפתה לכל הצעה שבאים להציע לנו אלא לבדוק בשבע עיניים האם זה ראוי ומתאים לנו. הייתי בהלם מוחלט כאשר שמעתי שיש הבאים לאנשי חינוך מוסמכים ומנוסים ומצעים להם כי חובה עליהם להשתתף בסדנת מח ולב למחנכים כדי לקבל כלים חדשים איך לחנך ולהתמודד עם הבעיות המצויות בדורינו, פליאה נשגבה יש לי איך מחנכים מוסמכים מתפתים והולכים לשמוע בלי לבדוק.כבר הוזכר לעיל על המחשבה שישנה אם לא יועיל לא יזיק לצורך כך ראיתי לנכון לפרט במקצת את אופן וצורת הסדנא ואת החששות להיזקים שיש מזה:בנוסח הטופס לרישום לסדנא הם כותבים "כי סדנת מח ולב מיועדת לכל מי שרוצה לעשות שינוי פנימי לחייו ולהתחבר באופן עמוק יותר לעצמו, לאשתו ולילדיו, וכמובן להשי"ת, הסדנא מיועדת למי שמתכוון ברצינות לפעול בהתאם להנחיות שינתנו בסדנא". כל מי שנרשם לסדנא מקבל שאלון התאמה שיש שם שאלות מוזרות הסותרות את צנעת הפרט לדוגמא האם אני מרוצה מהקשר שלי עם אשתי, האם אנשים סומכים עלי ומעריכים אותי, האם אני חושב שאני אדם חיובי וטוב וכו'. שיטת סדנא זו פוגעת בדברי הפסוק "ויגבה ליבו בדרכי ה'" כאשר היא יוצרת אצל המשתתף הרגשת תלות וחיבור לחברי הקבוצה ולהעומד בראשה ולחבר התומך. סדנא זו נעשה במפגשים קבוצתיים כאשר כל אחד מחברי הקבוצה מספר ברבים את הקשיים שלו עם עצמו ומשפחתו וזה כנגד מה שכתוב בתהילים "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" כל בר דעת מבין את התקלות והנזקים העלולים לצאת מזה. עוד שמעתי שהם משתמשים בדרכים שלא שמעתם אוזן מעולם, כגון לצעוק בקול גדול, ועוד כל מיני שגעונות כשכל אחד מדבר על עצמו.
