פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

בפורום זה הודעות מאושרות על ידי מנהל

בעל אוצר
משתמש ותיק
הודעות: 218
הצטרף: 21 מרץ 2020, 23:50
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי בעל אוצר » 05 אפריל 2020, 20:32

אולי קשור לנושא מה שכתב הרמ"ד וואלי תלמיד הרמח"ל בביאור הבדלי פסיקה בין הספרדים לאשכנזים שהאשכנזים דין והספרדים רחמים.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2718
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 738 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי נדיב לב » 05 אפריל 2020, 20:34

זאת תורת כתב:
05 אפריל 2020, 13:40
אני מקוה שהתגובה שלי לא תעורר אמוציות, אבל כיון שבקשת אנסה לענות.
אני חושב שהגדרת טוב את הנושא: אצל החסיד ישנם שני נושאים: א. הדבקות בה'. ב. תורה. ולכן תתיכן התנגשות בין שני הנושאים, לפי החסידות יתכן [לפחות באופן תיאורטי] שבאמת בתורה כתוב דבר אחד, אבל רצון ה' הוא שיהיה אחרת, ולכן כמו שהפוסק הליטאי יתחשב בהפסד מרובה, כך הפוסק החסיד יתחשב בהפסד קריאת התורה וכדו', לעומת זאת הגישה הליטאית שוללת בחומרה גישה זו, ולדבריה רצון ה' הוא אך ורק מה שכתוב בתורה, ואם לפי התורה הדין הוא כך וכך, זהו רצון ה'.
את היסוד הזה רואים לגבי טבילה בשבת שלפי הגר"א עדיף לא לטבול בשבת. וידוע מהחזו"א שאמר שהגר"א רצה לומר בזה שאין כזה דבר לעשות 'שטייגן' במנותק מהדקדוק בתורה, אלא לעשות את רצון ה' כפי שמתגלה בתורה. [אני לא זוכר בדיוק את הנוסח, אבל זה פחות או יותר תוכן הדברים].

חותם על כל מילה!
אם כי יש כמה פוסקים ליטאים שנגררו אחרי מגמת "ההיתר" [היתר של ברכה לבטלה?!] ובהעדיפות "דבקות בהקב"ה" מדומה.


מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 368
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 05 אפריל 2020, 20:46

עוד חילוק יש, והוא בולט הרבה פעמים. 
אבל אני הייתי מחלק זאת אחרת - בין הגישה השמרנית לגישה הריאלית.
קרי: ריאלי - משתדל בעיקר לחפש תמיד את ההגיון הבריא.
שמרני - מתאמץ תמיד וחשוב לו מאוד להצדיק את הנהגת העבר.

ולמשל:
גם הריאליים ישתדלו ליישב דברי רבותיהם או את מנהגם העתיק. אבל יהיה יותר אכפת להם המציאות וההגיון והתוצאות.
אבל השמרנים יעשו בשביל זה הכל כולל הכל ויכנסו בכל דוחק אפשרי, ואף שגם ההיצמדות לנקודת האמת הבהירה חשובה להם - אבל לא בכל מחיר.

כמובן שלא הייתי מפרגן לכל הליטאים את כל מעלת הריאליות ולא הייתי מונע את כל החסידים ממנה.
וכן לגבי מעלת השמרנות. 
אבל יש בחינוך החסידי בסיס עמוק ורחב המדגיש יותר את חשיבות השמרנות ותועלותיה. 
ואילו בחינוך הליטאי יותר מדגישים את המחוייבות העצומה לשכל ולהגיון. 

ערב פסח, אז קיצרתי. 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 05 אפריל 2020, 21:25

אי אפשר בלי הנצחנות הזו ?
יש דעות בפוסקים לכאן ולכאן, ואותן דברים שכתב זאת תורת אפשר לנסח 'טיפה אחרת' באופן שמציג את דרך החסידות כהרבה יותר מחוברת לתורה ולגמרא, עם ראיות ניצחות מהש''ס. אין בזה טעם כי הדיון כאן לא בא לפתוח עוד ויכוח עקר על מחלוקת חסו''מ.

בהקשר זה גופא הובא ממש תגובה אחת מעליך משו''ת והשיב משה מבעל ישמח משה, שמוכיח מהגמרא שא''א סב''ל במקום שגורם לביטול מצווה קבועה וצער.

לא דבקות מדומה ולא כיו''ב.

ומי שבא לומר ששיטת הפסיקה הזו אינה מקובלת על ההולכים בדרך הגר''א, ע''ז נסוב הדיון, ומי שיש לו מובאות ברורות ע''ז מוזמן להחכימנו.

[אגב בעניינא דיומא, בימיו היתה מגיפה גדולה בארצו, והתפרסם שמי שמביט בצורתו הק' נרפא, אפילו גויים, עד שצייר גוי הפיץ ציור של מראה פניו וגם זה הועיל] 


שלום רב
הודעות: 28
הצטרף: 29 פברואר 2016, 23:19
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי שלום רב » 05 אפריל 2020, 21:45

נדיב לב כתב:
05 אפריל 2020, 20:34
זאת תורת כתב:
05 אפריל 2020, 13:40
אני מקוה שהתגובה שלי לא תעורר אמוציות, אבל כיון שבקשת אנסה לענות.
אני חושב שהגדרת טוב את הנושא: אצל החסיד ישנם שני נושאים: א. הדבקות בה'. ב. תורה. ולכן תתיכן התנגשות בין שני הנושאים, לפי החסידות יתכן [לפחות באופן תיאורטי] שבאמת בתורה כתוב דבר אחד, אבל רצון ה' הוא שיהיה אחרת, ולכן כמו שהפוסק הליטאי יתחשב בהפסד מרובה, כך הפוסק החסיד יתחשב בהפסד קריאת התורה וכדו', לעומת זאת הגישה הליטאית שוללת בחומרה גישה זו, ולדבריה רצון ה' הוא אך ורק מה שכתוב בתורה, ואם לפי התורה הדין הוא כך וכך, זהו רצון ה'.
את היסוד הזה רואים לגבי טבילה בשבת שלפי הגר"א עדיף לא לטבול בשבת. וידוע מהחזו"א שאמר שהגר"א רצה לומר בזה שאין כזה דבר לעשות 'שטייגן' במנותק מהדקדוק בתורה, אלא לעשות את רצון ה' כפי שמתגלה בתורה. [אני לא זוכר בדיוק את הנוסח, אבל זה פחות או יותר תוכן הדברים].

חותם על כל מילה!
אם כי יש כמה פוסקים ליטאים שנגררו אחרי מגמת "ההיתר" [היתר של ברכה לבטלה?!] ובהעדיפות "דבקות בהקב"ה" מדומה.

אני מזועזע! הכיצד יתכן שאפילו ליטאיים, ועוד פוסקי הלכה, הלכו שבי אחרי משאות שווא ומדוחים כאלה.
 


מלך שבא
משתמש ותיק
הודעות: 299
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 19:32
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 62 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי מלך שבא » 05 אפריל 2020, 23:13

כללי הפסק החסידיים
כללי הפסק.PDF
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 00:00

מלך שבא כתב:
05 אפריל 2020, 23:13
כללי הפסק החסידיים
כללי הפסק.PDF
ייש"כ על המובאה, ועדיין אין זה הנושא עצמו שאנו דנים בו, כי אם אמירה כללית בקשר לחומרא וקולא. 
 


מלך שבא
משתמש ותיק
הודעות: 299
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 19:32
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 62 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי מלך שבא » 06 אפריל 2020, 01:31

לא. זה הנושא עצמו שנידון בהודעה הראשונה.


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
הודעות: 551
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 541 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 06 אפריל 2020, 07:39

יהודי כתב:
05 אפריל 2020, 15:27
חשוב לציין שהפסיקה הליטאית הישנה אינה המקובל כיום בב"ב (שהיא בנויה על דרך החזו"א עם שינויים נכבדים), אלא שיטת האגר"מ והערוה"ש.

האגר"מ? נא הסבר


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 08:01

מלך שבא כתב:
06 אפריל 2020, 01:31
לא. זה הנושא עצמו שנידון בהודעה הראשונה.
מה שהבאת בעצם חלוק על הרעיון שהבאתי, ומחלק את החומרות וקולות לפי חלוקה אחרת לגמרי. 
חומרה בענייני קדושה וקולא בענייני או''ח
 


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 617
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 203 פעמים
קיבל תודה: 382 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי ספר וסופר » 06 אפריל 2020, 08:56

לדעתי אע"פ שיפה דיבר כל מי שדיבר כאן, אמנם עדיין יש צורך להזכיר, ששורש השרשים של הענין נמצא בחילוקים שבין המצוות עצמם.

ניקח לדוגמא את היתר מכירה מול מכירת חמץ, שרבים שואלים מה הבדל, ויש הרבה חילוקים. אבל ההבדל הברור מכולם, זה שאלת 'מה רצון השם', כי בשמיטה להדיא הקב"ה רצה שיהיה לאדם שדה שתשמט, כדי לומר בקול גדול 'כי לי הארץ', וזה ענין מפורש בפסוקים ולא מידת חסידות וכדו'.
לעומת זאת, בחמץ, עיקר הקפידא זה שלא יראה ולא ימצא שאור וחמץ בכל גבולנו, ואין כאן ענין בגוף המצוה שבן אדם יעמוד בנסיון של איבוד כספו וכדו'.
ובזה הדבר ברור שגם אם מבחינת הגדרים ההלכתיים היבשים לא ימצא חילוק ביניהם, ההבדל ביניהם ישאר רב מאוד מצד עצם תוכן המצוה ומהותה.

ולכן התורה עצמה מחלקת הרבה, בין חוקים משפטים עדות תורות מצוות וכו', כדי להדגיש את החילוק הנ"ל.
ולמשל, בתפילה, רואים בחז"ל, ש'תפיסתם' בתפילה, גרמה להרבה מאוד הנהגות שהיינו קוראים להם 'קולות', כמו לא להתפלל שלשה ימים אחרי שבאו מן הדרך, ולא להתפלל ביום שכועסים וכדו', ולא נראה שזה גדר של 'אונס' וכדו' [שאז היוצא לדרך היה נכנס לבעיה של 'מכנס עצמו לאונס' וכדו'], אלא זה אופן קיום המצוה - וכמו שהאריכו שם בגמרא, שכולנו היום בגדר 'שכורים' לעומת איך שתפילה אמתית אמורה להראות.

וזה באמת שונה מת"ח לת"ח, כמה ה'צורתא דשמעתתא' של המצוה כלולה בהלכותיה.

לדעתי הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שרבים ראו בו מיקל סתם, היה גדול מאוד מאוד בענין זה, כמו שראיתי בעיני כמה פעמים, איך שהביא בחשבון את הנושא של המצוה ותוכנה בגוף ההלכות וקיומם. ובכלל היה לו למול עיניו תמיד, שכלל ישראל או האדם הם חלק מגוף המצוה, כי בכל 'מצוה' [ו"ו קמוצה] יש 'מצוה' [ צד"י פתוחה, ו"ו סגולה] ויש 'מצווה' [צד"י שרוקה], ואת הכל יש להביא בחשבון.


מלך שבא
משתמש ותיק
הודעות: 299
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 19:32
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 62 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי מלך שבא » 06 אפריל 2020, 11:27

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 08:01
מלך שבא כתב:
06 אפריל 2020, 01:31
לא. זה הנושא עצמו שנידון בהודעה הראשונה.
מה שהבאת בעצם חלוק על הרעיון שהבאתי, ומחלק את החומרות וקולות לפי חלוקה אחרת לגמרי. 
חומרה בענייני קדושה וקולא בענייני או''ח
נכון. התכוונתי להסביר באופן אחר את העובדות שתיארת.
 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 13:33

מלך שבא כתב:
06 אפריל 2020, 11:27
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 08:01
מלך שבא כתב:
06 אפריל 2020, 01:31
לא. זה הנושא עצמו שנידון בהודעה הראשונה.
מה שהבאת בעצם חלוק על הרעיון שהבאתי, ומחלק את החומרות וקולות לפי חלוקה אחרת לגמרי. 
חומרה בענייני קדושה וקולא בענייני או''ח
נכון. התכוונתי להסביר באופן אחר את העובדות שתיארת.

אם כך אז בהחלט ניתן לחלוק.
קודם כל המובאה שהבאת היא מאדמו''ר מאלכסנדר, וידוע שיש הבדל מהותי בין חסידי פולין לשאר החסידים בזה. 
עד היום בגור ושכנותיה יש באמת הסתייגות עמוקה מחומרות הלכתיות, וזה כלל לא מייצג את הנהגת רוב החסידים.


גם המציאות מכחישה את דבריך. אתן מעט דוגמאות, אבל חלילה שמישהו לא יבין מזה קטרוג או ניסיון להקטין מישהו.
לכל צד יש את הנקודות המודגשות וחזקות יותר, ואת זה גופא אני מנסה לברר.

במצות סוכה, חסידים מחמירים מאד שלא לאכול ולשתות אפילו אכילת עראי חוץ לסוכה, וכמובא בגמרא. לא כן אצל המתנגדים עפ''י רוב.

בפסח, החסידים מחמירים בחשש חמץ מאד מאד, מקפידים על מצות יד,
מצות מצווה שנאפו בער"פ,נגד רוב הראשונים טור ושוע, ושלדעת רש"י הוא דאורייתא,
מה תאמרו, חשש חמץ? הרי זו הלכה מדינא דגמרא, לא דבקות מדומה, מה''ת לבטל חיוב זה בגלל חומרא דחמץ?

מתנזרים מהרבה מאכלים, שרויה, המטבח החסידי בפסח שמור ומוגבל פי כמה וכמה לעומת המטבח הליטאי. מעט מאד חסידים יסמכו בפסח על הכשר בינוני...
החומרה המרכזית של הליטאים בפסח היא בחמץ שנמכר בפסח...


מצות, כל מי שראה פעם חבורה חסידית של אפיית מצות, יודע באיזה חרדת קדש מתייחסים לזהירות מכל ספק ספיקא של פירור לא מזוהה, ואילו הליטאים רוכשים בלב שקט חפיסות מצות מכונה של ההכשרים השונים, ובכל אופן מי שאינו עושה שקר בנפשו יודע כמה היתרים של ביטול צריך עבור מצות מכונה...

תספורת עיו''ט הוא חיוב גמור מדינא דגמרא למי שלא הסתפר ל' יום בודאי, כל החסידים מקפידים ע''ז ממש, ואצל הליטאים אפשר בהחלט לראות הרבה שלא. נטילת ציפורניים, השחזת סכין בער''ש,  הלכות מפורשות ויתומות...



  


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1850
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 13:48

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 13:33
במצות סוכה, חסידים מחמירים מאד שלא לאכול ולשתות אפילו אכילת עראי חוץ לסוכה, וכמובא בגמרא. לא כן אצל המתנגדים עפ''י רוב.

בפסח, החסידים מחמירים בחשש חמץ מאד מאד, מקפידים על מצות יד,
מצות מצווה שנאפו בער"פ,נגד רוב הראשונים טור ושוע, ושלדעת רש"י הוא דאורייתא,
מה תאמרו, חשש חמץ?

לאכול עראי בסוכה זה חומרא שגם חלק מהתנאים לא החמירו וודאי אין צורך להנהיג זאת על כל אחד ואחד.
במצות מחמירים בחשש חמץ רחוק מאוד. הנקודה שגם אמת המידה לחוש מהו חמץ גם לזה יש יסוד בהלכה והחומרות היום הם הרבה מעבר להלכה
הבריסקרב החמיר בזה מאוד. אבל הבריסקרב החמיר בכל התורה. להחמיר רק בדברים מסויימים אין זה כי אם שמרנות של מנהג האבות
בנושא אפיית מצות בער"פ אחר חצות הסכמת כל הראשונים שאין בזה צורך והשיטה הזו היא שיטה דחויה מהלכה [האם גם במקומות אחרים חוששים לשיטה כזו]

אני אתן נושאים אחרים שחסידים רבים אינם מחמירים בהם [אולי יש כאלה שמחמירים בזה אני לא מכיר את החסידים אבל מה המנהג הרווח]

טלטול בשבת במקום שיש עירוב [שעל הרבה מהעירובין יש הרבה דיונים הלכתיים]
שימוש בחשמל בשבת המיוצר על ידי חילול שבת
איסור טבילה במקווה של חמין של בשבת
הפרשת תרומות ומעשרות ולא לסמוך על ההפרשות במפעלים [שיש על זה הרבה מאוד ערעורים הלכתיים] גם הפרשת תרומות ומעשרות זה מצוות עשה ואפשר לעשות את זה עם כל ההתלהבות

אלא מאי חסידים מקפידים מאוד לשמר את מנהג אבותייהם ורבותייהם ודברים שקבלו מאבותייהם להחמיר הם מחמירים. ובדברים אחרים לא.
 


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 949
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 422 פעמים
קיבל תודה: 353 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי רוצה לדעת » 06 אפריל 2020, 13:54

אין בכוונתי "להתערב" בויכוח הנ"ל,
וכל אחד מחוייב ב"אל תטוש" ולעשות כהנהגת אבותיו ורבותיו, ובלבד ש"יכוין לבו לשמים"!!!
אך לא אמנע מלצטט דברי קדשו של בעל ה"בני ישכר" זיע"א בספרו אגרא דכלה פרשת קרח,
ושוב איני מתכוין [תנאי קודם למעשה... לקורא הנכבד] להביע דיעה בהנ"ל.

אגרא דכלה במדבר פרשת קרח
או יאמר, ויקח קרח בן יצהר וכו' בני ראובן. יש לפרש ענין הלקיחה הוא, דהנה היצר הרע זה דרכו כל היום לפתות האדם לעשות עבירות באומרו שזה מצוה, והמשכיל יתבונן על זה שהוא מתרמית היצר ותחבולותיו, והנה המחלוקת הזה היה כפי הנראה למצוה, שהיה מתאווה קרח ועדתו לעבוד עבודת כהונה בקרבנות, והנה הסימן על זה אם הוא באמת מצוה או אם הוא מתרמית היצר הוא כשיבחין האדם בעצמו, אם גדלה תשוקתו כל כך לשאר המצות ג"כ לאותן העניינים שהם בודאי מצוה כגון ציצית ותפילין ותורה, אזי הוא טוב. אך אם רואה שאינו משתוקק כ"כ לשאר המצות, יבין לאשורו שהתשוקה הזאת שמדמה בדעתו לאותו ענין הנרצה לו למצוה הוא מפיתוי היצר להפילו במכמורת, ותחתיה תעמוד הבהרת, כך קבלנו. וכשיבחין האדם זה באמת, האמת אהוב יותר ויתרחק (אפילו) מהמצוה שנדמית בדעתו כיון שמבין באמת שהוא לשם איזה פניה. והנה אילו התייחס עצמו קרח ועדתו עם יעקב שמדתו אמת כנ"ל, אז היה משים מדת האמת לנגד עצמו והיה מתבונן באמת שאין כוונתו למצוה רק לשם כבוד ופניה. וזהו ויקח קרח בן יצהר וכו', שלקח לעצמו רק היחוס עד לוי (שהיה חסיד שבחסידים), מזה שפט שצריך לרדוף אחד המצות הגם על מה שלא נצטוה, ושכח עיקר היחוס שהוא יעקב שמדתו אמת וכנ"ל. וכן דתן ואבירם ואון בן פלת לא התייחסו רק עד ראובן, ושכחו גם כן שהם בני יעקב ונדמה להם שעושים לשם שמים לעבוד עבודתו ית"ש בכהונה גדולה בקרבנות וקטורת.


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 14:32

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 13:48
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 13:33
במצות סוכה, חסידים מחמירים מאד שלא לאכול ולשתות אפילו אכילת עראי חוץ לסוכה, וכמובא בגמרא. לא כן אצל המתנגדים עפ''י רוב.

בפסח, החסידים מחמירים בחשש חמץ מאד מאד, מקפידים על מצות יד,
מצות מצווה שנאפו בער"פ,נגד רוב הראשונים טור ושוע, ושלדעת רש"י הוא דאורייתא,
מה תאמרו, חשש חמץ?

לאכול עראי בסוכה זה חומרא שגם חלק מהתנאים לא החמירו וודאי אין צורך להנהיג זאת על כל אחד ואחד. 
חומרא שהגמרא מביאה כדי שננהג בה ונפסקה בשו''ע, ממתי מקילים לפי מנהג אמוראים בדברים שנפסקו להיפך... בספיק ספקות לא מצינו בגמ' להחמיר על כל יחיד. להיפך.
במצות מחמירים בחשש חמץ רחוק מאוד. הנקודה שגם אמת המידה לחוש מהו חמץ גם לזה יש יסוד בהלכה והחומרות היום הם הרבה מעבר להלכה
לא למי שראה פעם באמת מה קורה במאפית מצות מכונה
הבריסקרב החמיר בזה מאוד. אבל הבריסקרב החמיר בכל התורה. להחמיר רק בדברים מסויימים אין זה כי אם שמרנות של מנהג האבות
במילים תורניות: אל תיטשו תורת אמך. להחמיר במה שהחמירו אבותינו, זו הוראת התורה.
בנושא אפיית מצות בער"פ אחר חצות הסכמת כל הראשונים שאין בזה צורך והשיטה הזו היא שיטה דחויה מהלכה [האם גם במקומות אחרים חוששים לשיטה כזו]
דחויה מהלכה? סימן מיוחד בשו''ע, ללא הגהה של הרמ''א, ובמ''ב מפורש שבדיעבד אפשר לצאת י''ח בנאפה קודם, ומחפש טעם להליץ על שאין נזהרים בזה, ומסביר כנ''ל בגלל חשש משהו חמץ! 
אני אתן נושאים אחרים שחסידים רבים אינם מחמירים בהם [אולי יש כאלה שמחמירים בזה אני לא מכיר את החסידים אבל מה המנהג הרווח]
אין ויכוח שיש דברים כאלו, וזהו הנידון - מה הבסיס לזה
טלטול בשבת במקום שיש עירוב [שעל הרבה מהעירובין יש הרבה דיונים הלכתיים]
הבסיס הוא בגמ', ''בערובין הלך אחר המיקל''. להחמיר בכל ערוב י''א שנכנס בחשש אינו מודה בערוב.
שימוש בחשמל בשבת המיוצר על ידי חילול שבת
איסור טבילה במקווה של חמין של בשבת
דוגמא קלאסית לחומרא בענייני טהרה וחשש מניעת פו''ר, וכמובא במג''א לגבי כהנים ביו''ט
הפרשת תרומות ומעשרות ולא לסמוך על ההפרשות במפעלים [שיש על זה הרבה מאוד ערעורים הלכתיים] גם הפרשת תרומות ומעשרות זה מצוות עשה ואפשר לעשות את זה עם כל ההתלהבות תרו''מ באופן כזה עפ''י רוב הוא ספק ספיקא של דמאי דרבנן
אלא מאי חסידים מקפידים מאוד לשמר את מנהג אבותייהם ורבותייהם ודברים שקבלו מאבותייהם להחמיר הם מחמירים. ובדברים אחרים לא.
במילים תורניות: אל תיטשו תורת אמך. להחמיר במה שהחמירו אבותינו, זו הוראת התורה.
וכמו''כ הליטאים מקפידים רק במה שנהגו אבותיהם להחמיר כמו שרואים במצות מצווה, אלא שהופכים את זה לשיטה דחויה... כי איך יתכן שאנו מקילים בדבר שהחסידים מחמירים...



 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1850
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 14:52

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 14:32
בהם [אולי יש כאלה שמחמירים בזה אני לא מכיר את החסידים אבל מה המנהג הרווח]
אין ויכוח שיש דברים כאלו, וזהו הנידון - מה הבסיס לזה
טלטול בשבת במקום שיש עירוב [שעל הרבה מהעירובין יש הרבה דיונים הלכתיים]
הבסיס הוא בגמ', ''בערובין הלך אחר המיקל''. להחמיר בכל ערוב י''א שנכנס בחשש אינו מודה בערוב.
שימוש בחשמל בשבת המיוצר על ידי חילול שבת
איסור טבילה במקווה של חמין של בשבת
דוגמא קלאסית לחומרא בענייני טהרה וחשש מניעת פו''ר, וכמובא במג''א לגבי כהנים ביו''ט
הפרשת תרומות ומעשרות ולא לסמוך על ההפרשות במפעלים [שיש על זה הרבה מאוד ערעורים הלכתיים] גם הפרשת תרומות ומעשרות זה מצוות עשה ואפשר לעשות את זה עם כל ההתלהבות תרו''מ באופן כזה עפ''י רוב הוא ספק ספיקא של דמאי דרבנן

מה שכתבת לגבי אכילת עראי בסוכה. לא אמרתי שלא אמורים לנהוג בזה. רק שלכל דבר יש משקל. ומנהג זה שייך למידת חסידות. שאגב הרבה לטאים נוהגים בזה
רק לחייב את כולם לנהוג כך בעוד שמקילים בהרבה דברים שהם שורת הדין. זה לא נובע משמירת הלכה.

מה שכתבת שבעירובין הלך אחר המקל. זה טעות חמורה. זה נאמר על עירובי חצרות. ולא על חסרון במחיצות או קרפיפות . ולפעמים זה שאלה של דאורייתא [ברחוב זבוטינסקי הרב לנדא לא עושה עירוב. כמה חסידים מודעים לא לטלטל שם. או שסומכים על העירוב של הרבנות]

איסור טבילה בחמין. הבעיה היא שאין כמעט בסיס להתר [ומש"כ שהוא נוגע לביטול פו"ר. הנקודה היא שזה לא על פי יסודי ההלכה. ואם רוצים שיתבטלו בצונן. אלא מה מחמירים מידת חסידות לטבול קודם התפילה ושוב מוכרחים להקל לטבול בחמין כאשר כמעט אין בסיס להתר]

מה שכתבת שהפרשת תרומות ומעשרות זה ספק ספיקא של איסור דמאי. לא הבנתי למה אם יש חשש איסור דמאי אז זה לא ספק
אבל הבעיה היא הרבה יותר קשה איך מפרישים תרומות ומעשרות במפעלים של גויים או שותפים של גוי
בכל מקרה וודאי שהחומרא בזה היא מתבקשת


אני רוצה להסביר עוד נקודה. ידוע שהחזון איש הקל מאוד בצורה קיצונית באפיית מצות
זאת משום שכך היה משוכנע שעל פי ההלכה הרבה מהחומרות הם לחינם
דהיינו דרך גדולי ליטא היה לברר את ההלכה עד הסוף ולנהוג על פיה בין לקולא בין לחומרא


אני מסכים עם מש"כ שעל פי ההלכה יש לשמור על מנהגי האבות
אבל הרבה מנהגים הם לחינם
אני לא יודע איך היחס למנהגים שונים 
לא לאכול מלפפונים או עגבניות או כל מיני ירקות כשאין טעם אמיתי כיום לכך 
אני חושב שזה נחשב מנהג בטעות שיש לו דינים משלו 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1850
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 14:57

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 14:32
בנושא אפיית מצות בער"פ אחר חצות הסכמת כל הראשונים שאין בזה צורך והשיטה הזו היא שיטה דחויה מהלכה [האם גם במקומות אחרים חוששים לשיטה כזו]
דחויה מהלכה? סימן מיוחד בשו''ע, ללא הגהה של הרמ''א, ובמ''ב מפורש שבדיעבד אפשר לצאת י''ח בנאפה קודם, ומחפש טעם להליץ על שאין נזהרים בזה, ומסביר כנ''ל בגלל חשש משהו חמץ!

תראה
אתה הבאת בהתחלה את שיטת רש"י שסובר שחייבים לאפות אחר חצות. על זה כתבתי שזה שיטה דחויה מההלכה

בשו"ע כתוב שזה מנהג לאפות אחר חצות והיינו שאין זה אלא מנהג בעלמא

והביא המשנה ברורה שרוב ישראל לא נהגו כן מחשש חמץ

השאלה אייזה משקל נותנים למנהג כנגד חשש חמץ


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 15:38

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 14:57
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 14:32
בנושא אפיית מצות בער"פ אחר חצות הסכמת כל הראשונים שאין בזה צורך והשיטה הזו היא שיטה דחויה מהלכה [האם גם במקומות אחרים חוששים לשיטה כזו]
דחויה מהלכה? סימן מיוחד בשו''ע, ללא הגהה של הרמ''א, ובמ''ב מפורש שבדיעבד אפשר לצאת י''ח בנאפה קודם, ומחפש טעם להליץ על שאין נזהרים בזה, ומסביר כנ''ל בגלל חשש משהו חמץ!

תראה
אתה הבאת בהתחלה את שיטת רש"י שסובר שחייבים לאפות אחר חצות. על זה כתבתי שזה שיטה דחויה מההלכה

בשו"ע כתוב שזה מנהג לאפות אחר חצות והיינו שאין זה אלא מנהג בעלמא
לא מנהג של אכיל ארבע''ס... מנהג מימי התנאים שנכתב עליו סימן בשו''ע

והביא המשנה ברורה שרוב ישראל לא נהגו כן מחשש חמץ
כלימוד זכות, ומפורש במ''ב שבדיעבד שפיר דמי

השאלה אייזה משקל נותנים למנהג כנגד חשש חמץ
התושבה כתובה בשו''ע באותיות גדולות, איך אפשר להחמיר בחשש חמץ נגד השו''ע?

 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1850
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 15:43

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 15:38
בשו"ע כתוב שזה מנהג לאפות אחר חצות והיינו שאין זה אלא מנהג בעלמא
לא מנהג של אכיל ארבע''ס... מנהג מימי התנאים שנכתב עליו סימן בשו''ע

שומע
אבל מה שאתה כותב שזה מנהג מימי התנאים
בזמן התנאים היו אופים בפסח כל יום מצות כמו שאופים לחם כל יום
והיו אופים את זה בבית על ידי הנשים
אין מקור שבימי התנאים היה אייזה הנהגה מיוחדת של אפייה אחר חצות
ראה איך התמנים אופים מצות

ואדרבה זה אנו רואים שהאשכנזים לפחות
החמירו לא לאפות בתוך פסח
זאת משום שהרבה דברים שהקלו אצל הראשונים
אנחנו מחמירים משום שאין אנו בקיאים


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 15:44

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 14:52
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 14:32
בהם [אולי יש כאלה שמחמירים בזה אני לא מכיר את החסידים אבל מה המנהג הרווח]
אין ויכוח שיש דברים כאלו, וזהו הנידון - מה הבסיס לזה
טלטול בשבת במקום שיש עירוב [שעל הרבה מהעירובין יש הרבה דיונים הלכתיים]
הבסיס הוא בגמ', ''בערובין הלך אחר המיקל''. להחמיר בכל ערוב י''א שנכנס בחשש אינו מודה בערוב.
שימוש בחשמל בשבת המיוצר על ידי חילול שבת
איסור טבילה במקווה של חמין של בשבת
דוגמא קלאסית לחומרא בענייני טהרה וחשש מניעת פו''ר, וכמובא במג''א לגבי כהנים ביו''ט
הפרשת תרומות ומעשרות ולא לסמוך על ההפרשות במפעלים [שיש על זה הרבה מאוד ערעורים הלכתיים] גם הפרשת תרומות ומעשרות זה מצוות עשה ואפשר לעשות את זה עם כל ההתלהבות תרו''מ באופן כזה עפ''י רוב הוא ספק ספיקא של דמאי דרבנן

מה שכתבת לגבי אכילת עראי בסוכה. לא אמרתי שלא אמורים לנהוג בזה. רק שלכל דבר יש משקל. ומנהג זה שייך למידת חסידות. שאגב הרבה לטאים נוהגים בזה
רק לחייב את כולם לנהוג כך בעוד שמקילים בהרבה דברים שהם שורת הדין. זה לא נובע משמירת הלכה.

מה שכתבת שבעירובין הלך אחר המקל. זה טעות חמורה. זה נאמר על עירובי חצרות. ולא על חסרון במחיצות או קרפיפות . ולפעמים זה שאלה של דאורייתא [ברחוב זבוטינסקי הרב לנדא לא עושה עירוב. כמה חסידים מודעים לא לטלטל שם. או שסומכים על העירוב של הרבנות]
ידוע ומתועד שהאר''י הק' נקט שלא להחמיר בערובין וסמל על כל ערוב ומהטעם שכתבתי
איסור טבילה בחמין. הבעיה היא שאין כמעט בסיס להתר [ומש"כ שהוא נוגע לביטול פו"ר. הנקודה היא שזה לא על פי יסודי ההלכה. ואם רוצים שיתבטלו בצונן. אלא מה מחמירים מידת חסידות לטבול קודם התפילה ושוב מוכרחים להקל לטבול בחמין כאשר כמעט אין בסיס להתר]
גם המג''א מביא שביטלו ברכת כהנים רוב השנה כדי להחמיר בטבילת טהרה, איך מבטלים ג' מ''ע דאורייתא כל יום בגלל מדת חסידות?

מה שכתבת שהפרשת תרומות ומעשרות זה ספק ספיקא של איסור דמאי. לא הבנתי למה אם יש חשש איסור דמאי אז זה לא ספק
אבל הבעיה היא הרבה יותר קשה איך מפרישים תרומות ומעשרות במפעלים של גויים או שותפים של גוי
בכל מקרה וודאי שהחומרא בזה היא מתבקשת
יתכן שזה נכון. מעולם לא טענתי שהחסידים מחמירים יותר, אלא שלא נכון לקבוע קטגורית שהחסידים מקילים כאשר יש הרבה דוגמאות הפוכות


אני רוצה להסביר עוד נקודה. ידוע שהחזון איש הקל מאוד בצורה קיצונית באפיית מצות
זאת משום שכך היה משוכנע שעל פי ההלכה הרבה מהחומרות הם לחינם
דהיינו דרך גדולי ליטא היה לברר את ההלכה עד הסוף ולנהוג על פיה בין לקולא בין לחומרא
דרך החזו''א היא ממש לא דרך גדולי ליטא


אני מסכים עם מש"כ שעל פי ההלכה יש לשמור על מנהגי האבות
אבל הרבה מנהגים הם לחינם
אני לא יודע איך היחס למנהגים שונים 
לא לאכול מלפפונים או עגבניות או כל מיני ירקות כשאין טעם אמיתי כיום לכך 
אני חושב שזה נחשב מנהג בטעות שיש לו דינים משלו 
לא מנהג בטעות אלא גדר למגדר מילתא, שלא לשנות בענייני חמץ החמורים שמא ישנו בעניינים שנוגעים למעשה.
מי שקבעו זאת הם אנשים שהעניקו חמה בקומתם ושמור פיך וכו' לפני שאתה כותב על מנהגם מנהג טעות




 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 15:46

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 15:43
ואדרבה זה אנו רואים שהאשכנזים לפחות
החמירו לא לאפות בתוך פסח
האשכנזים? אני ואבות אבותי עשרים דורות לפחות לא הקלנו בזה, ומוזילים זהב מכיסנו לאפות כדת וכדין באמירת הלל מרוממת .
מאיפה הפטרונות הזו?


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 15:47

עניתי כדי לשלול טעות, ואני מבקש בטובכם לעצור כאן ולחזור לדיון המקורי.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1850
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 15:53

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 15:44
איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 14:52
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 14:32
בהם [אולי יש כאלה שמחמירים בזה אני לא מכיר את החסידים אבל מה המנהג הרווח]
אין ויכוח שיש דברים כאלו, וזהו הנידון - מה הבסיס לזה
טלטול בשבת במקום שיש עירוב [שעל הרבה מהעירובין יש הרבה דיונים הלכתיים]
הבסיס הוא בגמ', ''בערובין הלך אחר המיקל''. להחמיר בכל ערוב י''א שנכנס בחשש אינו מודה בערוב.
שימוש בחשמל בשבת המיוצר על ידי חילול שבת
איסור טבילה במקווה של חמין של בשבת
דוגמא קלאסית לחומרא בענייני טהרה וחשש מניעת פו''ר, וכמובא במג''א לגבי כהנים ביו''ט
הפרשת תרומות ומעשרות ולא לסמוך על ההפרשות במפעלים [שיש על זה הרבה מאוד ערעורים הלכתיים] גם הפרשת תרומות ומעשרות זה מצוות עשה ואפשר לעשות את זה עם כל ההתלהבות תרו''מ באופן כזה עפ''י רוב הוא ספק ספיקא של דמאי דרבנן

מה שכתבת לגבי אכילת עראי בסוכה. לא אמרתי שלא אמורים לנהוג בזה. רק שלכל דבר יש משקל. ומנהג זה שייך למידת חסידות. שאגב הרבה לטאים נוהגים בזה
רק לחייב את כולם לנהוג כך בעוד שמקילים בהרבה דברים שהם שורת הדין. זה לא נובע משמירת הלכה.

מה שכתבת שבעירובין הלך אחר המקל. זה טעות חמורה. זה נאמר על עירובי חצרות. ולא על חסרון במחיצות או קרפיפות . ולפעמים זה שאלה של דאורייתא [ברחוב זבוטינסקי הרב לנדא לא עושה עירוב. כמה חסידים מודעים לא לטלטל שם. או שסומכים על העירוב של הרבנות]
ידוע ומתועד שהאר''י הק' נקט שלא להחמיר בערובין וסמל על כל ערוב ומהטעם שכתבתי
איסור טבילה בחמין. הבעיה היא שאין כמעט בסיס להתר [ומש"כ שהוא נוגע לביטול פו"ר. הנקודה היא שזה לא על פי יסודי ההלכה. ואם רוצים שיתבטלו בצונן. אלא מה מחמירים מידת חסידות לטבול קודם התפילה ושוב מוכרחים להקל לטבול בחמין כאשר כמעט אין בסיס להתר]
גם המג''א מביא שביטלו ברכת כהנים רוב השנה כדי להחמיר בטבילת טהרה, איך מבטלים ג' מ''ע דאורייתא כל יום בגלל מדת חסידות?

מה שכתבת שהפרשת תרומות ומעשרות זה ספק ספיקא של איסור דמאי. לא הבנתי למה אם יש חשש איסור דמאי אז זה לא ספק
אבל הבעיה היא הרבה יותר קשה איך מפרישים תרומות ומעשרות במפעלים של גויים או שותפים של גוי
בכל מקרה וודאי שהחומרא בזה היא מתבקשת
יתכן שזה נכון. מעולם לא טענתי שהחסידים מחמירים יותר, אלא שלא נכון לקבוע קטגורית שהחסידים מקילים כאשר יש הרבה דוגמאות הפוכות


אני רוצה להסביר עוד נקודה. ידוע שהחזון איש הקל מאוד בצורה קיצונית באפיית מצות
זאת משום שכך היה משוכנע שעל פי ההלכה הרבה מהחומרות הם לחינם
דהיינו דרך גדולי ליטא היה לברר את ההלכה עד הסוף ולנהוג על פיה בין לקולא בין לחומרא
דרך החזו''א היא ממש לא דרך גדולי ליטא


אני מסכים עם מש"כ שעל פי ההלכה יש לשמור על מנהגי האבות
אבל הרבה מנהגים הם לחינם
אני לא יודע איך היחס למנהגים שונים 
לא לאכול מלפפונים או עגבניות או כל מיני ירקות כשאין טעם אמיתי כיום לכך 
אני חושב שזה נחשב מנהג בטעות שיש לו דינים משלו 
לא מנהג בטעות אלא גדר למגדר מילתא, שלא לשנות בענייני חמץ החמורים שמא ישנו בעניינים שנוגעים למעשה.
מי שקבעו זאת הם אנשים שהעניקו חמה בקומתם ושמור פיך וכו' לפני שאתה כותב על מנהגם מנהג טעות





מה שכתבת בשם האר"י לגבי עירובין. הנה זה ברור שהא שהלכה כדברי המקל בערוב נאמר לגבי עירובי חצרות [לתיקון מחיצות לא קוראים בלשון הגמ' עירוב]. 
בכל מקרה ניתן לבדוק את הדברים במקורם. אשמח אם תציין למקור דברי האר"י. 

לגבי דברי המג"א. הנה מש"כ שמבטלים מצוות עשה דאורייתא זה לא נכון כי כל זמן שלא קוראים לכהנים לברך לא נתחייבו בברכת כהנים מן התורה. אלא שהיה תקנת חכמים לברך בכל יום. 

[אגב שמעתי פעם דבר נפלא שיש בתשובות הגאונים שרב אהרון גאון סבר שטבילת עזרא לתפילה זה מדינא כידוע שכך שיטת הגאונים. ואמנם בשבת נמנע מלטבול בצונן משום שהיה מסוכן לבריאותו ולכך לא היה טובל והיה נמנע מלהתפלל כי בחמין אסור לטבול]


לגבי שאר הדברים אני לא מתווכח 
אך מש"כ שמה שקבעו את ההנהגות האלו הם אנשים שהעניקו חמה בקומתם וכו' .
כמדומה שלא הבנת כוונתי 
לא באתי לטעון שבמקור אלו הנהגות שאין להם טעם 
אלא שבדרך כלל מדובר בהנהגות שהיה להם טעם מאייזה סיבה 
והיום חששות אלו לא קיימים כלל 
אבל לגוף מה שכתבת אני לא מתווכח  


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1850
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 15:55

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 15:46
איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 15:43
ואדרבה זה אנו רואים שהאשכנזים לפחות
החמירו לא לאפות בתוך פסח
האשכנזים? אני ואבות אבותי עשרים דורות לפחות לא הקלנו בזה, ומוזילים זהב מכיסנו לאפות כדת וכדין באמירת הלל מרוממת .
מאיפה הפטרונות הזו?

לא הבנת כוונתי 

גם אתה ואבותיך מקפיד לאפות רק בערב פסח אחר חצות [שחמץ מתבטל בשישים] 

ולא בתוך הפסח 

 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1850
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 16:00

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 15:53
דרך החזו''א היא ממש לא דרך גדולי ליטא

אדרבה תאמר אתה מה הוא דרך גדולי ליטא


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 16:01

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 16:00
איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 15:53
דרך החזו''א היא ממש לא דרך גדולי ליטא

אדרבה תאמר אתה מה הוא דרך גדולי ליטא
יש כאן גדולים וטובים שיעשו זאת. די ברור שהמכנה משותף בין ערוה''ש אגרו''מ וחזו''א הוא די קלוש.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1850
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 16:04

[
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 16:01
די ברור שהמכנה משותף בין ערוה''ש אגרו''מ וחזו''א הוא די קלוש.

מסכים.
אבל הנקודה הזו של עצמאות ומחוייבות רק לבירור ההלכה. בין להקל בין להחמיר [ופחות להתיחס למנהג או לדברי האחרונים]  משותפת לחזון איש ואגרות משה [ערוך השולחן יש לעי'] 
אלא שהחזו"א דרש יסודות מוכרחים בשביל להקל ולא מיהר להקל גם כשהסברא הפשוטה אומרת להקל


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 16:24

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 16:04
[
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 16:01
די ברור שהמכנה משותף בין ערוה''ש אגרו''מ וחזו''א הוא די קלוש.



מסכים.
אבל הנקודה הזו של עצמאות ומחוייבות רק לבירור ההלכה. בין להקל בין להחמיר [ופחות להתיחס למנהג או לדברי האחרונים]  משותפת לחזון איש ואגרות משה [ערוך השולחן יש לעי'] 
אלא שהחזו"א דרש יסודות מוכרחים בשביל להקל ולא מיהר להקל גם כשהסברא הפשוטה אומרת להקל
לא בטוח שהקולות של החזו''א בשביעית בנויות אך ורק על מחוייבות לבירור ההלכה, וכמו''כ המלחמה בהיתר מכירה. בפירוש אפשר לראות שיקולים נוספים, אך די בזה לע''ע 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1350
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 466 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 16:31

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 15:53
מש"כ שמבטלים מצוות עשה דאורייתא זה לא נכון כי כל זמן שלא קוראים לכהנים לברך לא נתחייבו בברכת כהנים מן התורה. אלא שהיה תקנת חכמים לברך בכל יום.
לא מבטלים באופן שחייבים מכת מרדות, אלא מתבטלים מלקיים מ''ע מה''ת לברך את ישראל בכל יום, מילתא זוטרתא היא? 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אקטואליה - פנימי”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ב.ל. | 2 אורחים