פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

בפורום זה הודעות מאושרות על ידי מנהל

איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 16:36

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 16:24
איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 16:04
 




לא בטוח שהקולות של החזו''א בשביעית בנויות אך ורק על מחוייבות לבירור ההלכה, וכמו''כ המלחמה בהיתר מכירה. בפירוש אפשר לראות שיקולים נוספים, אך די בזה לע''ע 
[/quote]

לא אמרתי שהחזון איש לא הכיר במושג שעת הדחק שאז מקילים יותר 
אבל השאלה מהי דרך בירור ההלכה
וגם בשעת הדחק זה לא שמתעלמים מבירור ההלכה 
אלא מסתמכים על סברות שפחות מוכרחות וניתן לחלוק עלייהם 
ואצל החזון איש שביעית זה היה שעת הדחק 

ובהקשר למה שהחזון איש לא הסכים להתר מכירה 
אולי אתה צודק שהיה לו כאן גם מלחמה רעיונית 
אבל מה שברור לי שהחזון איש אחז שיש לו טענות הלכתיות כבידות משקל נגד ההתר מכירה 
אותם העלה בספרו
[וזה לא היה טענות מגמתיות לצורך התשובה. שמצינו כן אצל הרבה גדולים שכשיש מטרה לאסור הרי יוסיפו גם טעמים שהם לא עומדים מאחורייהם. אני חושב שמי שמכיר את החז"א מבין שאצלו זה לא היה אפשרי] 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 16:45

אסכם את הויכוח עד כאן

הרב אמונת אומן שליט"א טען
שחסידים בחלקים מסויימים בהלכה מחמירים מאוד כגון באפיית מצה זהירות מחמץ

אני טענתי כנגד שזה לא הנקודה שהם מחמירים בשמירת ההלכה בחלקים מסוימים
כי אם כן היה מקום להחמיר בהרבה דברים אחרים
אלא שזה נובע מהקפדה יתירה וזהירות בשמירת מנהגי אבותייהם ורבותייהם הקדמונים

הרב אמונת אומן טען שבכל הדברים שפירטתי שהיה להם להחמיר
זה לא נכון ואין צורך להחמיר מטעמים שונים אותם פרט
ואני התווכחתי עם אותם טעמים

[בתוך הדברים התגלגלנו לויכוח על דרך גדולי ליטא בהלכה ודרך החזון איש בהלכה שזה נושא אחר]

אני חושב שהויכוח פחות או יותר מוצה 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 16:55

למעשה חזרנו לאותו נידון,
שלכאורה יש הבדלי גישה בין החסידים לליטאים בשורש הענין, היכן ראוי להחמיר, וא''כ א''א שאחד יאמר לשני היכן היה מקום להחמיר..
הצעתי פתרון לענף אחד, ובקשתי הוכחות מוגדרות לזה.


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 17:03

זאת תורת כתב:
05 אפריל 2020, 13:40
לעומת זאת הגישה הליטאית שוללת בחומרה גישה זו, ולדבריה רצון ה' הוא אך ורק מה שכתוב בתורה, ואם לפי התורה הדין הוא כך וכך, זהו רצון ה'.
את היסוד הזה רואים לגבי טבילה בשבת שלפי הגר"א עדיף לא לטבול בשבת. 
אני חושב שמי שלא מרמה את עצמו, מוצא בש''ס מאות מקרים שמוכיחים התמקדות ב'מסביב' הרבה מעבר לעיקר הדין, ובאופן שממש ממחיש גישה הפוכה לגישה הליטאית.
ובענין זה גופא, כל עבודת יוהכ''פ, המעמד המרכזי של עם ישראל, לוותה בטבילות של הכה''ג.
ומצינו שהח''ח, מנחיל תורת הגר''א בהלכה, הקפיד לטבול בשבת.


מלך שבא
משתמש ותיק
הודעות: 300
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 19:32
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 62 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי מלך שבא » 06 אפריל 2020, 17:03

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 13:33
מלך שבא כתב:
06 אפריל 2020, 11:27
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 08:01

מה שהבאת בעצם חלוק על הרעיון שהבאתי, ומחלק את החומרות וקולות לפי חלוקה אחרת לגמרי. 
חומרה בענייני קדושה וקולא בענייני או''ח
נכון. התכוונתי להסביר באופן אחר את העובדות שתיארת.
...
גם המציאות מכחישה את דבריך. ...
במצות סוכה, חסידים מחמירים מאד שלא לאכול ולשתות אפילו אכילת עראי חוץ לסוכה, וכמובא בגמרא. לא כן אצל המתנגדים עפ''י רוב.
זה לא קשור לענין הפסיקה כלל, שם הוא ודאי מותר מצד הלכה אלא שיש ענין להחמיר. ודרכם של אלו להתפס לעניינים כאלו.
בפסח, החסידים מחמירים בחשש חמץ מאד מאד, מקפידים על מצות יד,
זה מתאים למה שהבאתי שמחמירים רק במידי דאכילה
מצות מצווה שנאפו בער"פ,נגד רוב הראשונים טור ושוע, ושלדעת רש"י הוא דאורייתא,
מה תאמרו, חשש חמץ? הרי זו הלכה מדינא דגמרא, לא דבקות מדומה, מה''ת לבטל חיוב זה בגלל חומרא דחמץ?
כבר הראו טעותך שאינו אלא מנהג, רק להוסיף שאין בזה דינא דגמ' ולא דעת רש"י והכל אינו אלא חלום רע
מתנזרים מהרבה מאכלים, שרויה, המטבח החסידי בפסח שמור ומוגבל פי כמה וכמה לעומת המטבח הליטאי. מעט מאד חסידים יסמכו בפסח על הכשר בינוני...
זה מתאים למה שהבאתי וכנ"ל
...
מצות, כל מי שראה פעם חבורה חסידית של אפיית מצות, יודע באיזה חרדת קדש מתייחסים לזהירות מכל ספק ספיקא של פירור לא מזוהה, ואילו הליטאים רוכשים בלב שקט חפיסות מצות מכונה של ההכשרים השונים, ובכל אופן מי שאינו עושה שקר בנפשו יודע כמה היתרים של ביטול צריך עבור מצות מכונה...
אינני אוכל מצות מכונה ואיני בקי בענין כשרותם, מן הסתם יש כמה וכמה דרגות ולך נוח להכליל [הגר"ד בהר"ן היה מדקדק לאכול רק מכונה] אבל ברור שהאמביציה של הפוסקים החסידיים לאסור מצות מכונה לא היתה הלכתית כלל

תספורת עיו''ט הוא חיוב גמור מדינא דגמרא למי שלא הסתפר ל' יום בודאי, כל החסידים מקפידים ע''ז ממש, ואצל הליטאים אפשר בהחלט לראות הרבה שלא.
"חיוב גמור" זה גוזמא, בשו"ע תקל"א הלשון מצוה כו', ובכלל דברי הגמ' נאמרו לפי זמנם שגידול שער היה ניוול, אם באמת ישנם היום מקומות שאין מתייחסים לזה כניוול אינם מצווים לגלח. [וכן להיפך, גילוח או קיצור הזקן שבזמן חז"ל לא נהגו בו, היום במקומות שנהגו בו יש בו מצווה] - [כ"ז בהנחה שיש כאלו שאינם מסתפרים לכבוד הרגל. אני לא מכיר כאלו כלל. ובלא"ה טבעי שאצל אלו שרגילים להסתפר מספר 0 יקפידו יותר משום שזה יותר בולט ולא מכח דקדוק הלכה, ותל"מ]
נטילת ציפורניים,
אין חיוב כל שבוע אלא כשצפרניו ארוכות
השחזת סכין בער''ש,
הצחקתני. למי אין היום בבית סכין מושחז פי כמה מהסכין הכי מושחז בזמן הגמ'?


עד כה הראיתי חוסר האמת בדבריו של "אמונת אומן" בנוגע להלכות שציטט, אף שהוא מילתא דעבידא לאיגלויי. ומכאן נלמד גם לעדויותיו על מנהגי המתנגדים, שכולם אינם אלא חלום רע המגיע ממה שהרהר ביום הרהורי שנאת חינם. בודאי שבכל מקום ובכל ציבור יש קלי דעת ויש מדקדקים במצוות, אך רעי עין מביטים רק על המשובחים שבחוגם ועל קלי הדעת שבחוגים אחרים. אין זה כי אם רוע לב. ובל"נ לא אשוב לדון בנושא זה.
 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 17:07

מלך שבא כתב:
06 אפריל 2020, 17:03
והכל אינו אלא חלום רע
מ
בשונה משאר הכותבים הנכבדים כאן שמתייחדים בתרבות דיון ודברי חכמים בנחת נשמעים, מכתיבתך באשכול זה ובשאר האשכולות ניכרת שנאה שחצנות של חסיד שוטה, רצון לקנטר ולהתכבד בקלון חברו, ואין בדעתי להתייחס לדבריך לטב ולמוטב.


יוספי
משתמש ותיק
הודעות: 282
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי יוספי » 06 אפריל 2020, 17:32

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 13:48
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 13:33
במצות סוכה, חסידים מחמירים מאד שלא לאכול ולשתות אפילו אכילת עראי חוץ לסוכה, וכמובא בגמרא. לא כן אצל המתנגדים עפ''י רוב.

בפסח, החסידים מחמירים בחשש חמץ מאד מאד, מקפידים על מצות יד,
מצות מצווה שנאפו בער"פ,נגד רוב הראשונים טור ושוע, ושלדעת רש"י הוא דאורייתא,
מה תאמרו, חשש חמץ?

לאכול עראי בסוכה זה חומרא שגם חלק מהתנאים לא החמירו וודאי אין צורך להנהיג זאת על כל אחד ואחד.
במצות מחמירים בחשש חמץ רחוק מאוד. הנקודה שגם אמת המידה לחוש מהו חמץ גם לזה יש יסוד בהלכה והחומרות היום הם הרבה מעבר להלכה
הבריסקרב החמיר בזה מאוד. אבל הבריסקרב החמיר בכל התורה. להחמיר רק בדברים מסויימים אין זה כי אם שמרנות של מנהג האבות
בנושא אפיית מצות בער"פ אחר חצות הסכמת כל הראשונים שאין בזה צורך והשיטה הזו היא שיטה דחויה מהלכה [האם גם במקומות אחרים חוששים לשיטה כזו]

אני אתן נושאים אחרים שחסידים רבים אינם מחמירים בהם [אולי יש כאלה שמחמירים בזה אני לא מכיר את החסידים אבל מה המנהג הרווח]

טלטול בשבת במקום שיש עירוב [שעל הרבה מהעירובין יש הרבה דיונים הלכתיים]
שימוש בחשמל בשבת המיוצר על ידי חילול שבת
איסור טבילה במקווה של חמין של בשבת
הפרשת תרומות ומעשרות ולא לסמוך על ההפרשות במפעלים [שיש על זה הרבה מאוד ערעורים הלכתיים] גם הפרשת תרומות ומעשרות זה מצוות עשה ואפשר לעשות את זה עם כל ההתלהבות

אלא מאי חסידים מקפידים מאוד לשמר את מנהג אבותייהם ורבותייהם ודברים שקבלו מאבותייהם להחמיר הם מחמירים. ובדברים אחרים לא.

רוב החששות לפי מה שהבנתי הוא בחניות יורקות ולא בדברים המיוצרים במפעלים.
אבל לא זה הנושא


יוספי
משתמש ותיק
הודעות: 282
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי יוספי » 06 אפריל 2020, 17:42

כמה הערות.
א. הגר"א אסר לטבול בשבת, ומצד שני חייב ללכת לטבול במוצאי שבת שאת זה אף אחד לא עושה, דהיינו ששמר על גדרי ההלכה מכל צד. ובדבר שלא סתר את ההלכה החמיר לגמרי במנהגים, לא נראה לי שאפשר להגיד את זה היום על חלק מהליטאים.
ב. אם רוצים דבר שהחסידים לא מחמירים ולא רוצים להיכנס לשינה בסוכה עדיין יש כמה דוגמאות. זמן תפילה בשבת,


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 17:50

יוספי כתב:
06 אפריל 2020, 17:42
כמה הערות.
א. הגר"א אסר לטבול בשבת, ומצד שני חייב ללכת לטבול במוצאי שבת שאת זה אף אחד לא עושה, דהיינו ששמר על גדרי ההלכה מכל צד. ובדבר שלא סתר את ההלכה החמיר לגמרי במנהגים, לא נראה לי שאפשר להגיד את זה היום על חלק מהליטאים.
ב. אם רוצים דבר שהחסידים לא מחמירים ולא רוצים להיכנס לשינה בסוכה עדיין יש כמה דוגמאות. זמן תפילה בשבת,

ממש לא.
החסידים מחמירים בעיקרה של מצוות התפלה שהיא עבודת הלב מדאורייתא, ומתוך כך מקילים בזמן תפלה שהוא תנאי מדרבנן במצוה זו, אפשר להאריך בזה לחייב ולשלול, ורוב מוחץ של החסידים בזמננו אין נוהגים כן ומקפידים על זמן תפלה, אבל לית מאן דפליג שמקור הדבר איננו מחמת רצון להקל. ולא כאן המקום.


זאת תורת
הודעות: 136
הצטרף: 31 אוגוסט 2018, 00:48
נתן תודה: 44 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי זאת תורת » 06 אפריל 2020, 17:56

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 17:03
זאת תורת כתב:
05 אפריל 2020, 13:40
לעומת זאת הגישה הליטאית שוללת בחומרה גישה זו, ולדבריה רצון ה' הוא אך ורק מה שכתוב בתורה, ואם לפי התורה הדין הוא כך וכך, זהו רצון ה'.
את היסוד הזה רואים לגבי טבילה בשבת שלפי הגר"א עדיף לא לטבול בשבת. 
אני חושב שמי שלא מרמה את עצמו, מוצא בש''ס מאות מקרים שמוכיחים התמקדות ב'מסביב' הרבה מעבר לעיקר הדין, ובאופן שממש ממחיש גישה הפוכה לגישה הליטאית.
ובענין זה גופא, כל עבודת יוהכ''פ, המעמד המרכזי של עם ישראל, לוותה בטבילות של הכה''ג.
ומצינו שהח''ח, מנחיל תורת הגר''א בהלכה, הקפיד לטבול בשבת.


אדרבה, תביא לי מקרה אחד מתוך מאות המקרים ונדון בו.
בענין הטבילה לא התכוונתי להתמקד דווקא בנושא הזה, אלא במסר. הטבילה ביום כיפור היא מצווה מדאורייתא, וגם לא באתי לזלזל בטבילה, אלא לומר שאם לפי החשבון יוצא שלפי ההלכה עדיף לא לטבול, אז הטבילה לא תביא שום שטייגען, כי אין כזה דבר שטייגען חוץ מלעשות את מה שה' אומר בתורה לעשות.
וגם אני לא נכנס לדיון המייגע שהיה פה מי מדקדק יותר במצוות. רק הסברתי את הבדלי הגישה, שלפי מה שהנחיל הגר"א אין כזה דבר להתקרב לה' בדרכים שלא כתובות בתורה. גם היראה גם האהבה וגם הדבקות הם בצורה שהתורה קובעת, והרמב"ם והמסילת ישרים לומדים את הסוגיות האלו לראות מהתורה [היינו מהש"ס מדרשים וזוהר (- הרמח"ל) וכו]' כיצד יש להגיע לאהבה וליראה. ואילו לפי החסידות אין הדברים כך.
 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 18:00

זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 17:56
גם היראה גם האהבה וגם הדבקות הם בצורה שהתורה קובעת, והרמב"ם והמסילת ישרים לומדים את הסוגיות האלו לראות מהתורה [היינו מהש"ס מדרשים וזוהר (- הרמח"ל) וכו]' כיצד יש להגיע לאהבה וליראה. ואילו לפי החסידות אין הדברים כך.

עד כאן כתבת
שלפי גישת הגר"א אי אפשר לעבור על ההלכה
וההלכה מחייבת לפני אהבת ד' ויראת ד'
ואי אפשר בטענות של התקרבות ד' לבטל את ההלכה 
מקבל [אגב הדבר עצמו הוא ויכוח בין החסידים בדור מאוחר] 

עכשיו אתה טוען שגם אהבת ד' ויראת ד' אצל הגר"א והרמב"ם
הם שונים בגישה של הגר"א מהגישה של החסידים
אני לא חושב שהסברת כאן נקודת הבדל

אתה טוען שהגר"א והרמח"ל והר"מ לומדים זאת מהתורה והחסידים לא [מצלצל לי קהילת אדרת אליהו] 
אולי תסביר מה ההבדל בתוכן

דהיינו מה לא תואם באהבת ויראת ד' של החסידים 
את התפיסת עולם של הגר"א [חוץ מהנושא של שמירת ההלכה] 

אני מסכים שישנם הבדלים 
רק אני טוען שכשאתה אומר שהגר"א לומד זאת מהתורה והחסידים לא זה עדיין לא מצביע על הנקודה 

 


זאת תורת
הודעות: 136
הצטרף: 31 אוגוסט 2018, 00:48
נתן תודה: 44 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי זאת תורת » 06 אפריל 2020, 18:12

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 18:00
זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 17:56
גם היראה גם האהבה וגם הדבקות הם בצורה שהתורה קובעת, והרמב"ם והמסילת ישרים לומדים את הסוגיות האלו לראות מהתורה [היינו מהש"ס מדרשים וזוהר (- הרמח"ל) וכו]' כיצד יש להגיע לאהבה וליראה. ואילו לפי החסידות אין הדברים כך.

עד כאן כתבת
שלפי גישת הגר"א אי אפשר לעבור על ההלכה
וההלכה מחייבת לפני אהבת ד' ויראת ד'

עכשיו אתה טוען שגם אהבת ד' ויראת ד' אצל הגר"א והרמב"ם
הם שונים בגישה של הגר"א מהגישה של החסידים
אני לא חושב שהסברת כאן נקודת הבדל

אתה טוען שהגר"א והרמח"ל והר"מ לומדים זאת מהתורה והחסידים לא

אולי תסביר מה ההבדל בתוכן



לא כתבתי שתי דברים, אלא בחלק האחרון התכוונתי להסביר את החלק הראשון. זה לא שלפי הגר"א ההלכה מחייבת לפני אהבת ויראת ה', אלא לפי הגר"א כל עבודת ה', כולל אהבה ויראה, הכל על פי התורה, וממילא כאשר ההלכה מתנגשת כביכול באהבה ויראה, אין כאן שני דברים זה מול זה, ההלכה מול אהבה ויראה, כי אם לפי התורה אסור לעשות דבר מסויים, אין כאן אהבה ויראה. משא"כ לפי החסידות אהבה ויראה זה דבר נוסף על התורה ויתכן התנגשות ביניהם וצריך לדון מי קודם.
[יותר מדוייק: אין רצון ה' אחר ממה שהתגלה לנו בתורה, ולא שייך התנגשות בין ההלכה לרצון ה']


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 18:16

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 17:50
ממש לא.
החסידים מחמירים בעיקרה של מצוות התפלה שהיא עבודת הלב מדאורייתא, ומתוך כך מקילים בזמן תפלה שהוא תנאי מדרבנן במצוה זו, אפשר להאריך בזה לחייב ולשלול, ורוב מוחץ של החסידים בזמננו אין נוהגים כן ומקפידים על זמן תפלה, אבל לית מאן דפליג שמקור הדבר איננו מחמת רצון להקל. ולא כאן המקום.

סליחה על השאלה התמימה
אבל למה אתה מתכוון
שבחסידויות שמתפללים יותר מוקדם
אז בהכרח שעבודת התפילה שם היא חלשה יותר?

ולגופו של ענין הנושא האם החסידים הקלו בהלכה [זמן קריאת שמע וזמן תפילה]
בשביל דביקות
כמדומה כי בויכוח הישן שנתשכח מן העולם בין הדברי חיים לרוזין [שכמדומה שאתה משתייך לשולשלת זו]
זה עמד בלבת הענין


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 508
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 256 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי עמנואל » 06 אפריל 2020, 18:19

אחד ההבדלים לדעתי הוא, שהחסידים מחויבים לאדמורי"ם, לקהילות ולמנהגיהם - למסורת החיה, וזה משפיע כמובן גם על פסיקותיהם. לעומתם הליטאים חונכו בעולם ישיבתי, שבו טופח כוחו של האינדבדואל הלמדן, ולכן פסיקותיהם מתבססות יותר על מחקר הלכתי, המעדיף המסורת של הספרות התלמודית וההלכתית על פני המסורת החיה.
הנטייה להחמיר או להקל יכולה להתפרש לדעתי מהאופן שבו התגוננו הקהילות עם משבר המפגש של חברה מסורתית עם המודרנה. הליטאים נקטו ביצירת חומה אינטלקטואלית, באמצעות חברת לומדים אליטיסטית ותחרותית הדורשת רף גבוה של מצוינות הלכתית. לעומתם העצימו החסידים את סממני הבדלנות (שפה ולבוש) ואת הצייתנות הקהילתית - מה שמאפשר לעיתים גישה הלכתית מקלה.
מה דעתכם?


ב. זעירא
משתמש ותיק
הודעות: 352
הצטרף: 21 ינואר 2019, 22:36
נתן תודה: 453 פעמים
קיבל תודה: 135 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי ב. זעירא » 06 אפריל 2020, 18:22

שמעתי מעד נאמן שנכח פעם אצל הגר"ש וואזנר בעת שעלה הנושא של חומרות הגרנ"ק במראות, ואחד הנוכחים התבטא שכנראה יש לו מסורת אחרת, נענה הגרש"ו 'מסורת אחרת? חוסר מסורת!' ודו"ק.
אבנים בבקשה...


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 18:24

עמנואל כתב:
06 אפריל 2020, 18:19
לעומתם הליטאים חונכו בעולם ישיבתי, שבו טופח כוחו של האינדבדואל הלמדן, ולכן פסיקותיהם מתבססות יותר על מחקר הלכתי, המעדיף המסורת של הספרות התלמודית וההלכתית על פני המסורת החיה.

אני חולק על זה
משום שעולם הישיבות כפי שאנחנו מכירים אותו הוא עולם חדש יחסית
נחזור לעולם הרבנות של הרבנים שלא התחנכו בעולם הישיבות החדש
אני חוזר לרבנים שהיו לפני מאה שנה ולפני מאה חמישים שנה ונראה שם את ההבדלים
וגם שם נראה את ההבדל


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 18:27

ברו כתב:
06 אפריל 2020, 18:22
שמעתי מעד נאמן שנכח פעם אצל הגר"ש וואזנר בעת שעלה הנושא של חומרות הגרנ"ק במראות, ואחד הנוכחים התבטא שכנראה יש לו מסורת אחרת, נענה הגרש"ו 'מסורת אחרת? חוסר מסורת!' ודו"ק.
אבנים בבקשה...

זה תואם את מה שאמר הגרי"ש אלישיב שלהורות במראות לא צריך מסורת אלא לראות מה כתוב בשולחן ערוך 
ובכל מקרה היה לו מסורת אצל החזון איש ואביו [אלא שהחזון איש עצמו לא פסק על פי מסורת אלא על פי השולחן ערוך 
ואגב זה המסורת שלו לפסוק על פי השולחן ערוך
[אגב בפוסקים לא מוזכר בשום מקום שיש מסורת על פסיקה במראות] 
ועובדא שהשתוו כל תלמידי החזון איש לפסיקה המחמירה. וכן הגרי"ש אלישיב שהגיע מבית מדרש אחר אז כנראה שזה גם סוג של מסורת

בכל מקרה זה לא נושא האשכול 

ומי שמשתמש עם דעתו של הגר"ש וואזנר לסמוך על המקילים 
רק ידע שדווקא תלמידו הגדול הגרמ"ש קליין מחמיר בהרבה דברים 
ודעתו על המקילים שהם מקילים הרבה מעבר להרב וואזנר 


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 508
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 256 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי עמנואל » 06 אפריל 2020, 18:37

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 18:24
עמנואל כתב:
06 אפריל 2020, 18:19
לעומתם הליטאים חונכו בעולם ישיבתי, שבו טופח כוחו של האינדבדואל הלמדן, ולכן פסיקותיהם מתבססות יותר על מחקר הלכתי, המעדיף המסורת של הספרות התלמודית וההלכתית על פני המסורת החיה.

אני חולק על זה
משום שעולם הישיבות כפי שאנחנו מכירים אותו הוא עולם חדש יחסית
נחזור לעולם הרבנות של הרבנים שלא התחנכו בעולם הישיבות החדש
אני חוזר לרבנים שהיו לפני מאה שנה ולפני מאה חמישים שנה ונראה שם את ההבדלים
וגם שם נראה את ההבדל

מה שכתבתי בוודאי לא משקף את כל ההבדל. וכנראה שעולם הישיבות - לו ההשפעה בה' הידיעה, בעיצוב החשיבה ההלכתית וההשקפתית, שדחקה במידה רבה את המסורת של עדות אשכנז (כגון: גרמניה, הונגריה, פולין וכו'. וכן, אפילו מסורת ליטא הקדומה. למשל בשמרנות, בשיטת הלימוד ובמרכזיות הקבלה. עיין ערך: "קב הישר") - התחולל על רקע השראתו של הגר"א והרוח הליטאית שהתאפיינו בגישה שונה בהרבה מזו של חכמי גליציה למשל.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 18:41

עמנואל כתב:
06 אפריל 2020, 18:37
אפילו מסורת ליטא הקדומה.

למדתי הרבה בספרי השו"ת הקדומים בליטא אחרי הגר"א
ואני לא רואה שם כלום משמרנות
להיפך הם מרשים לעצמם לחדש הרבה יותר מהמאוחרים הן לחומרא והן לקולא
[אולי אתה מסורת לטאית מוקדמת יותר...]

בהקשר להונגריה גרמניה וכו' זה נכון שאלה שלא היו חסידים נבלעו בעולם הלטאי וזה קרה לאחר השואה

מה שכתבת שזה קשור להגר"א והרוח הלטאית שהייתה שונה
זה נכון
אבל זה לא קשור לעולם הישיבות המודרני כפי שניסחת את זה קודם לכן


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 508
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 256 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי עמנואל » 06 אפריל 2020, 18:53

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 18:41
השקעתי הרבה בלימוד ספר השו"ת הקדומים בליטא אחרי הגר"א
ואני לא רואה שם כלום משמרנות
אחרי הגר"א זה כבר פולש לעת המודרנית, המאה ה19.
לראשונה החלה מלחמה ממוסדת נגד עולם הפלפול (שלאורך דורות קיומו הוא ספג ביקורת פה ושם), והחלה מגמה של לימוד הגיוני. לצורך כך גויסו והועצמו הרשב"א והמשנה למלך הספרדים, ה"קצות" וה"נתיבות" ורעק"א הגליציאנים. ובעיקר - מתחזקת מאוד מגמה של רציונליזם תלמודי והלכתי.
זה בהחלט בשורה חדשנית בעולם התורני.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 18:56

עמנואל כתב:
06 אפריל 2020, 18:53
איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 18:41
השקעתי הרבה בלימוד ספר השו"ת הקדומים בליטא אחרי הגר"א
ואני לא רואה שם כלום משמרנות
אחרי הגר"א זה כבר פולש לעת המודרנית, המאה ה19.
לראשונה החלה מלחמה ממוסדת נגד עולם הפלפול (שלאורך דורות קיומו הוא ספג ביקורת פה ושם), והחלה מגמה של לימוד הגיוני. לצורך כך גויסו הרשב"א והמשנה למלך הספרדים, ה"קצות" וה"נתיבות" הגליצייאנים (כמדומה), רעק"א הפולני (או גם גרמני). אבל בעיקר - מתחזקת מאוד מגמה של רציונליזם תלמודי והלכתי.
זה בהחלט בשורה חדשה בעולם התורני.
אפשר לומר שהגר"א עצמו חידש את הלימוד הרחוק מפלפול 
אבל לא הלימוד ההגיוני 
אבל אני מדבר על ספר משכנות יעקב שלמד בוולאזין בתקופת רבי חיים וולאזינר 
וכן ספרי הנחלת דוד [שו"ת בית דוד] 
ספרי מהרי"מ פדאווה. ועוד 
אין שם זכר ללימוד של הקצות החושן ורע"א 

מתי הקצוה"ח נעשה לספר מרכזי בעולם הישיבות.  זה בתקופה הרבה יותר מאוחרת

 


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2725
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 741 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי נדיב לב » 06 אפריל 2020, 19:47

שלום רב כתב:
05 אפריל 2020, 21:45
נדיב לב כתב:
05 אפריל 2020, 20:34
זאת תורת כתב:
05 אפריל 2020, 13:40
אני מקוה שהתגובה שלי לא תעורר אמוציות, אבל כיון שבקשת אנסה לענות.
אני חושב שהגדרת טוב את הנושא: אצל החסיד ישנם שני נושאים: א. הדבקות בה'. ב. תורה. ולכן תתיכן התנגשות בין שני הנושאים, לפי החסידות יתכן [לפחות באופן תיאורטי] שבאמת בתורה כתוב דבר אחד, אבל רצון ה' הוא שיהיה אחרת, ולכן כמו שהפוסק הליטאי יתחשב בהפסד מרובה, כך הפוסק החסיד יתחשב בהפסד קריאת התורה וכדו', לעומת זאת הגישה הליטאית שוללת בחומרה גישה זו, ולדבריה רצון ה' הוא אך ורק מה שכתוב בתורה, ואם לפי התורה הדין הוא כך וכך, זהו רצון ה'.
את היסוד הזה רואים לגבי טבילה בשבת שלפי הגר"א עדיף לא לטבול בשבת. וידוע מהחזו"א שאמר שהגר"א רצה לומר בזה שאין כזה דבר לעשות 'שטייגן' במנותק מהדקדוק בתורה, אלא לעשות את רצון ה' כפי שמתגלה בתורה. [אני לא זוכר בדיוק את הנוסח, אבל זה פחות או יותר תוכן הדברים].

חותם על כל מילה!
אם כי יש כמה פוסקים ליטאים שנגררו אחרי מגמת "ההיתר" [היתר של ברכה לבטלה?!] ובהעדיפות "דבקות בהקב"ה" מדומה.

אני מזועזע! הכיצד יתכן שאפילו ליטאיים, ועוד פוסקי הלכה, הלכו שבי אחרי משאות שווא ומדוחים כאלה.
 
צודק. חוזרני בי מהשורה התחתונה שלא היתה צריכה להכתב.


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 19:52

זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 17:56
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 17:03
זאת תורת כתב:
05 אפריל 2020, 13:40
 


, שלפי מה שהנחיל הגר"א אין כזה דבר להתקרב לה' בדרכים שלא כתובות בתורה. גם היראה גם האהבה וגם הדבקות הם בצורה שהתורה קובעת, והרמב"ם והמסילת ישרים לומדים את הסוגיות האלו לראות מהתורה [היינו מהש"ס מדרשים וזוהר (- הרמח"ל) וכו]' כיצד יש להגיע לאהבה וליראה. ואילו לפי החסידות אין הדברים כך.


הנידון כאן אינו להתקרב לה' בדרכים שלא כתובות בתורה, עבירה לשמה וכיו''ב שהוא ענין אחר לגמרי. [הנושא היחיד שרלוונטי לדיון זה הוא אולי זמן תפלה]
השאלה איפה שחומרה הלכתית [שמעיקר הדין לא תמיד חייבים לנהוג בה, מצד ספק דרבנן לקולא וכיו''ב מכללי הפסק, ] וההחמרה תגרום לביטול מצוה, כגון נשיא''כ וקריאה''ת, האם זהו צד מספיק להכריע את הספק, לא פחות מהפסד מרובה וכיו''ב.

 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 20:00

זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 18:12
[יותר מדוייק: אין רצון ה' אחר ממה שהתגלה לנו בתורה, ולא שייך התנגשות בין ההלכה לרצון ה']
בשום מקום בתורה לא התגלה לנו למשל שבימים אלו אסור לכהנים לישא כפיהם.
יש בזה ספק כלשהו, לחלק מהפוסקים הוא היתר וחובה, ולחלקם אסור, שלפו''ר הוא ספק דרבנן [גם אם יש חשש ברכה לבטלה],
והשאלה אם הפסד המצוות אינו נחשב כמו שאר ספיקות כדי להכריע הדבר לקולא כדי להרוויח מצוות - אהבה ודביקות.


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 20:03

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 18:16
שבחסידויות שמתפללים יותר מוקדם
אז בהכרח שעבודת התפילה שם היא חלשה יותר?
חלילה.
יש חסידויות שלדידם איחור התפלה הוא היכי תמצי לעבודה שבלב אמיתית יותר, ואין זה בא לגרע דבר מיהודים אחרים, יהיו מי שיהיו.
[ אגב, כאשר ציבור של אלפים קם מהמיטה ב7.30 ומתפלל ב7.45-8.00, כמה מהם סטטיסטית באמת יש להם גוף נקי? דוקא בענין זה אנו מוצאים הנהגה הפוכה ואכמ''ל]


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 20:06

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 18:27
ידע
איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 18:27
רק ידע שדווקא תלמידו הגדול הגרמ"ש קליין מחמיר בהרבה דברים
יש סבורים שענין זה איננו מתוקף היותו תלמידו אלא שחולק על רבו, ואכמ''ל


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 20:23

זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 17:56
אני חושב שמי שלא מרמה את עצמו, מוצא בש''ס מאות מקרים שמוכיחים התמקדות ב'מסביב' הרבה מעבר לעיקר הדין, ובאופן שממש ממחיש גישה הפוכה לגישה הליטאית.
ו
הדוגמאות שאביא אינן קשורות לקיום או ביטול ההלכה, אלא לגישה הכללית.
כמה דברים עשו במקדש לא בגלל צורך הלכתי, אלא כדי ''להרגיש העזרה''? [להגדיל הטראסק''ק בלע''ז]

כהנים היו עושים לעצמם בגדי כהונה יקרים מכספם, [כתונת מעשרים אלף מנה! ], ואף היו עושים אמהות של כהנים כעין בגדי כהונה שהיו לובשים אותם כל השנה לכבוד.

ראיית פני חברו נחשב למצוה שמותר לצאת לחו''ל עבורה...

שור פסולי המוקדשים מנהיגו לוקה משום כלאיים, שעשאו הכתוב כשני גופים, והקדש חול. [מכות כב.] כל רבי שהיה אומר את זה היה לשחוק ולמשל...

איזה משקל נתנו רבותינו הראשונים והאחרונים לעניינים כמו אמירת קרבנות, סגולות שונות,יוצרות זמירות וקרובות, איך הש''ס מתייחס לסגולות ולחשים, ואיך היחס לכל אלו בעולם הליטאי בן זמננו?

איך ניתן להבין איסור אמירת תחנון כשיש חתן או בעל ברית בביהכנ''ס עפ''י המנטליות הליטאית?

איך היה מרגיש בן תורה בן זמננו כאשר נדרש ממנו לערוך מסע שנתי לירושלים ולאכול שם כמויות של מעשר שני ?

אינני מעונין חלילה להקטין מישהו, רק להדגיש נקודות פחות מוכרות למי שלא הורגל לחשוב ע''ז, ואני מבקש מאד שרק מי שמסוגל לענות עניינית, ללא אמוציות, יתייחס לדברי. 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 20:28

לאייזה מסקנה כל המקורות האלה מובילים

אני מבין שאתה בא להוכיח שלטאי שהיה חי במנטליות של זמן התנאים והאמוראים ובזמן בית המקדש לא היה מוצא את עצמו 

ואולי זה נכון אבל זה קשור לזה שהוא חי במנטליות שונה לחלוטין והעולם נראה אחרת [חוץ מהנושא של שור פסולי המוקדשים שלא הבנתי את ההקשר בדיוק] 

אבל זה לא קשור בכלל למחלוקת מתנגדים וחסידים [ותאמין לי שגם חסיד לא היה מוצא את עצמו מחמת שינויי מנטליות
גם אם אתה מוצא הקשרים של חלק מהדברים לעולם החסידי של היום] 

ובכלל מתנגד זה לא אומר מנטליות לטאית שזה ענין טבעי 

אגב במידת מה בני עדות המזרח המקוריים יותר קרובים למנטליות של הגמ' אז זה אומר שכולנו צריכים לאמץ את המנטליות שלהם

אגב הנושא של אי אמירת תחנון בזמן ברית וכיוצא בזה בפשטות היינו משום שכל האווירה היא שמחה יותר והתפילה נעשת באווירה של שמחה. למה זה שאלה דווקא על הלטאים. האם כי החלטת שהחסיד שמח בשמחת חברו והלטאי לא. אולי  


יוספי
משתמש ותיק
הודעות: 282
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי יוספי » 06 אפריל 2020, 20:36

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 17:50
יוספי כתב:
06 אפריל 2020, 17:42
כמה הערות.
א. הגר"א אסר לטבול בשבת, ומצד שני חייב ללכת לטבול במוצאי שבת שאת זה אף אחד לא עושה, דהיינו ששמר על גדרי ההלכה מכל צד. ובדבר שלא סתר את ההלכה החמיר לגמרי במנהגים, לא נראה לי שאפשר להגיד את זה היום על חלק מהליטאים.
ב. אם רוצים דבר שהחסידים לא מחמירים ולא רוצים להיכנס לשינה בסוכה עדיין יש כמה דוגמאות. זמן תפילה בשבת,

ממש לא.
החסידים מחמירים בעיקרה של מצוות התפלה שהיא עבודת הלב מדאורייתא, ומתוך כך מקילים בזמן תפלה שהוא תנאי מדרבנן במצוה זו, אפשר להאריך בזה לחייב ולשלול, ורוב מוחץ של החסידים בזמננו אין נוהגים כן ומקפידים על זמן תפלה, אבל לית מאן דפליג שמקור הדבר איננו מחמת רצון להקל. ולא כאן המקום.
אלו שמתפללים בשבת אחרי זמן תפילה, לא כולם מחמירים בעבודת התפילה
 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 20:38

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 20:28
אגב הנושא של אי אמירת תחנון בזמן ברית וכיוצא בזה בפשטות היינו משום שכל האווירה היא שמחה יותר והתפילה נעשת באווירה של שמחה. למה זה שאלה דווקא על הלטאים. האם כי החלטת שהחסיד שמח בשמחת חברו והלטאי לא. אולי
בא נאמר שההווי החסידי הרבה יותר קרוב לזה. 
בהוויה הליטאית זה כמעט מופרך.
אמר לי פעם ת''ח ליטאי שגר בשכנותי, שהוא מקנא בי ע''כ שאחרי התפלה אני יכול לומר גוט שבת לסובבים...
[בשטיבלאך בהם אני מתפלל, כאשר יש חתן רוקדים אתו אחרי התפלה כמה דקות, גם אם הוא לבוש היפי ואין אחד מכירו]

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אקטואליה - פנימי”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים