פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

בפורום זה הודעות מאושרות על ידי מנהל

איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 20:44

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 20:23
לעניינים כמו אמירת קרבנות, סגולות שונות,יוצרות זמירות וקרובות, איך הש''ס מתייחס לסגולות ולחשים, ואיך היחס לכל אלו בעולם הליטאי בן זמננו?

זה לא נכון להכניס הכל תחת כותרת אחת של "ענינים"

אמירת קרבנות. זה דבר שהיה מקובל לומר. הוא לא חיוב אבל רבים מהציבור הלטאי אומרים לפחות באופן חלקי ולא יודע למה זה נקרא ענינים

יוצרות. ידוע שבעולם הישיבות הפסיקו את זה בעקבות הוראת הגר"א [אבל הגר"א אמר בארבע פרשיות לאחר התפילה] וכמובן שזה מחלוקת גדולה בין הראשונים

אבל זה לא קשור לענינים. דווקא היוצרות הם מלאי לימוד. בין לימוד הלכתי כגון יוצר לשבת הגדול שכל הלכות פסח נכללים בו וזה היה מין חזרה על הלכות פסח [ויש ראשונים שהעמידו על זה את כל הלכות פסח] או כגון יוצר לשבת שקלים שכל המידות והשיעורים נכללים בו. וגם שאר היוצרות מותאם ללמדנים גדולים שבקיאים במדרשים ועוד.

אבל האמת שברוב המקומות גם אצל חסידים לאט לאט הפסיקו לומר הרבה מהיוצרות ואת רוב היוצרות לשבתות השנה הפסיקו
והסיבה המרכזית כיון שהנוסח של הפיוטים מאוד קשה להבנה הרבה לא מצאו בזה טעם [יש כמה בתי כנסת של הונגרים ויוצאי אשכנז ששומרים את אמירת כל היוצרות]


יוספי
משתמש ותיק
הודעות: 282
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי יוספי » 06 אפריל 2020, 20:46

עמנואל כתב:
06 אפריל 2020, 18:19
אחד ההבדלים לדעתי הוא, שהחסידים מחויבים לאדמורי"ם, לקהילות ולמנהגיהם - למסורת החיה, וזה משפיע כמובן גם על פסיקותיהם. לעומתם הליטאים חונכו בעולם ישיבתי, שבו טופח כוחו של האינדבדואל הלמדן, ולכן פסיקותיהם מתבססות יותר על מחקר הלכתי, המעדיף המסורת של הספרות התלמודית וההלכתית על פני המסורת החיה.
הנטייה להחמיר או להקל יכולה להתפרש לדעתי מהאופן שבו התגוננו הקהילות עם משבר המפגש של חברה מסורתית עם המודרנה. הליטאים נקטו ביצירת חומה אינטלקטואלית, באמצעות חברת לומדים אליטיסטית ותחרותית הדורשת רף גבוה של מצוינות הלכתית. לעומתם העצימו החסידים את סממני הבדלנות (שפה ולבוש) ואת הצייתנות הקהילתית - מה שמאפשר לעיתים גישה הלכתית מקלה.
מה דעתכם?


גם צודק לחלוטין.

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=12


יוספי
משתמש ותיק
הודעות: 282
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי יוספי » 06 אפריל 2020, 20:47

עי' שם בקישור בעמוד 12
לא יודע איך להעלות


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 20:53

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 20:38
איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 20:28
אגב הנושא של אי אמירת תחנון בזמן ברית וכיוצא בזה בפשטות היינו משום שכל האווירה היא שמחה יותר והתפילה נעשת באווירה של שמחה. למה זה שאלה דווקא על הלטאים. האם כי החלטת שהחסיד שמח בשמחת חברו והלטאי לא. אולי
בא נאמר שההווי החסידי הרבה יותר קרוב לזה. 
בהוויה הליטאית זה כמעט מופרך.
אמר לי פעם ת''ח ליטאי שגר בשכנותי, שהוא מקנא בי ע''כ שאחרי התפלה אני יכול לומר גוט שבת לסובבים...
[בשטיבלאך בהם אני מתפלל, כאשר יש חתן רוקדים אתו אחרי התפלה כמה דקות, גם אם הוא לבוש היפי ואין אחד מכירו]


וודאי שיש מעלות לציבור החסידי ומותר לציבור הלטאי ללמוד ממנו את הדברים הטובים שאינם שנויים במחלוקת אידאולגית כמו שכבר למד ממנו הרבה דברים. 

אבל זה לא נושא שקשור למחלוקת אידאולגית [אגב בבית הכנסת פרושים דהיינו ירושלמים שורשיים לטאים מהבחינה הזאת זה מאוד דומה לחסידים. כך שהנושא הוא לא עקרוני אלא מנטלי] 

מכל מקום זה לא ויכוח אידאולגי 
 


זאת תורת
הודעות: 136
הצטרף: 31 אוגוסט 2018, 00:48
נתן תודה: 44 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי זאת תורת » 06 אפריל 2020, 21:12

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 19:52
זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 17:56
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 17:03
 


, שלפי מה שהנחיל הגר"א אין כזה דבר להתקרב לה' בדרכים שלא כתובות בתורה. גם היראה גם האהבה וגם הדבקות הם בצורה שהתורה קובעת, והרמב"ם והמסילת ישרים לומדים את הסוגיות האלו לראות מהתורה [היינו מהש"ס מדרשים וזוהר (- הרמח"ל) וכו]' כיצד יש להגיע לאהבה וליראה. ואילו לפי החסידות אין הדברים כך.


הנידון כאן אינו להתקרב לה' בדרכים שלא כתובות בתורה, עבירה לשמה וכיו''ב שהוא ענין אחר לגמרי. [הנושא היחיד שרלוונטי לדיון זה הוא אולי זמן תפלה]
השאלה איפה שחומרה הלכתית [שמעיקר הדין לא תמיד חייבים לנהוג בה, מצד ספק דרבנן לקולא וכיו''ב מכללי הפסק, ] וההחמרה תגרום לביטול מצוה, כגון נשיא''כ וקריאה''ת, האם זהו צד מספיק להכריע את הספק, לא פחות מהפסד מרובה וכיו''ב.


זה אותו נושא, כי כיון שלחסידים יש ענינים אחרים חוץ מהתורה, ממילא גם בשאלות של נשיאות כפים יש כאן שיקול עד כמה להתחשב בהלכה כנגד הענין של נשיאות כפים, לעומת זאת לפי הגישה הליטאית אם לפי ההלכה אין נשיאות כפים, אין שום ענין בנשיאות כפים כזו.


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 21:16

זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 21:12
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 19:52
זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 17:56



, שלפי מה שהנחיל הגר"א אין כזה דבר להתקרב לה' בדרכים שלא כתובות בתורה. גם היראה גם האהבה וגם הדבקות הם בצורה שהתורה קובעת, והרמב"ם והמסילת ישרים לומדים את הסוגיות האלו לראות מהתורה [היינו מהש"ס מדרשים וזוהר (- הרמח"ל) וכו]' כיצד יש להגיע לאהבה וליראה. ואילו לפי החסידות אין הדברים כך.


הנידון כאן אינו להתקרב לה' בדרכים שלא כתובות בתורה, עבירה לשמה וכיו''ב שהוא ענין אחר לגמרי. [הנושא היחיד שרלוונטי לדיון זה הוא אולי זמן תפלה]
השאלה איפה שחומרה הלכתית [שמעיקר הדין לא תמיד חייבים לנהוג בה, מצד ספק דרבנן לקולא וכיו''ב מכללי הפסק, ] וההחמרה תגרום לביטול מצוה, כגון נשיא''כ וקריאה''ת, האם זהו צד מספיק להכריע את הספק, לא פחות מהפסד מרובה וכיו''ב.

זה אותו נושא, כי כיון שלחסידים יש ענינים אחרים חוץ מהתורה, ממילא גם בשאלות של נשיאות כפים יש כאן שיקול עד כמה להתחשב בהלכה כנגד הענין של נשיאות כפים, לעומת זאת לפי הגישה הליטאית אם לפי ההלכה אין נשיאות כפים, אין שום ענין בנשיאות כפים כזו.
קטונתי מלהבין, איך הרצון לקיים מצוות התורה מכונה ''עניינים חוץ מהתורה'', ואיך הכרעת ההלכה כצד א' הופך להיות ''לפי ההלכה אין נשיא''כ'', הרי לפי חלק אחר של הפוסקים יש כאן מ''ע דאורייתא קיומית לפחות.
 


זאת תורת
הודעות: 136
הצטרף: 31 אוגוסט 2018, 00:48
נתן תודה: 44 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי זאת תורת » 06 אפריל 2020, 21:17

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 20:23
זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 17:56
אני חושב שמי שלא מרמה את עצמו, מוצא בש''ס מאות מקרים שמוכיחים התמקדות ב'מסביב' הרבה מעבר לעיקר הדין, ובאופן שממש ממחיש גישה הפוכה לגישה הליטאית.
ו
הדוגמאות שאביא אינן קשורות לקיום או ביטול ההלכה, אלא לגישה הכללית.
כמה דברים עשו במקדש לא בגלל צורך הלכתי, אלא כדי ''להרגיש העזרה''? [להגדיל הטראסק''ק בלע''ז]

כהנים היו עושים לעצמם בגדי כהונה יקרים מכספם, [כתונת מעשרים אלף מנה! ], ואף היו עושים אמהות של כהנים כעין בגדי כהונה שהיו לובשים אותם כל השנה לכבוד.

ראיית פני חברו נחשב למצוה שמותר לצאת לחו''ל עבורה...

שור פסולי המוקדשים מנהיגו לוקה משום כלאיים, שעשאו הכתוב כשני גופים, והקדש חול. [מכות כב.] כל רבי שהיה אומר את זה היה לשחוק ולמשל...

איזה משקל נתנו רבותינו הראשונים והאחרונים לעניינים כמו אמירת קרבנות, סגולות שונות,יוצרות זמירות וקרובות, איך הש''ס מתייחס לסגולות ולחשים, ואיך היחס לכל אלו בעולם הליטאי בן זמננו?

איך ניתן להבין איסור אמירת תחנון כשיש חתן או בעל ברית בביהכנ''ס עפ''י המנטליות הליטאית?

איך היה מרגיש בן תורה בן זמננו כאשר נדרש ממנו לערוך מסע שנתי לירושלים ולאכול שם כמויות של מעשר שני ?

אינני מעונין חלילה להקטין מישהו, רק להדגיש נקודות פחות מוכרות למי שלא הורגל לחשוב ע''ז, ואני מבקש מאד שרק מי שמסוגל לענות עניינית, ללא אמוציות, יתייחס לדברי. 
דברים נכונים מאד שיש לליטאים הרבה מה ללמוד מהחסידים, אבל אין זה קשור לענייננו, כי כל אלו דברים שעל פי הלכה יש להם מקום, כגון להרגיש העזרה, שלמדו את הענין מפסוקים, וכן הלאה.


זאת תורת
הודעות: 136
הצטרף: 31 אוגוסט 2018, 00:48
נתן תודה: 44 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי זאת תורת » 06 אפריל 2020, 21:18

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 21:16
זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 21:12
אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 19:52



הנידון כאן אינו להתקרב לה' בדרכים שלא כתובות בתורה, עבירה לשמה וכיו''ב שהוא ענין אחר לגמרי. [הנושא היחיד שרלוונטי לדיון זה הוא אולי זמן תפלה]
השאלה איפה שחומרה הלכתית [שמעיקר הדין לא תמיד חייבים לנהוג בה, מצד ספק דרבנן לקולא וכיו''ב מכללי הפסק, ] וההחמרה תגרום לביטול מצוה, כגון נשיא''כ וקריאה''ת, האם זהו צד מספיק להכריע את הספק, לא פחות מהפסד מרובה וכיו''ב.
זה אותו נושא, כי כיון שלחסידים יש ענינים אחרים חוץ מהתורה, ממילא גם בשאלות של נשיאות כפים יש כאן שיקול עד כמה להתחשב בהלכה כנגד הענין של נשיאות כפים, לעומת זאת לפי הגישה הליטאית אם לפי ההלכה אין נשיאות כפים, אין שום ענין בנשיאות כפים כזו.
קטונתי מלהבין, איך הרצון לקיים מצוות התורה מכונה ''עניינים חוץ מהתורה'', ואיך הכרעת ההלכה כצד א' הופך להיות ''לפי ההלכה אין נשיא''כ'', הרי לפי חלק אחר של הפוסקים יש כאן מ''ע דאורייתא קיומית לפחות.

אני בסך הכל חזרתי על מה שאתה כתבת בתחילת האשכול שהחסיד יראה את הנושא של נשיאות כפים כעין הפסד מרובה, כלומר, יש מקום להקל בהלכה משום ההפסד של נשיאות כפים.
 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 06 אפריל 2020, 21:21

זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 21:18
אני בסך הכל חזרתי על מה שאתה כתבת בתחילת האשכול שהחסיד יראה את הנושא של נשיאות כפים כעין הפסד מרובה, כלומר, יש מקום להקל בהלכה משום ההפסד של נשיאות כפים.
להקל בהלכה אין הכוונה להקל ראש בהלכה, אלא להתחשב בזה כסניף לקולא שמביא את את המורה להכריע כן עפ''י דין.
כמו שמי שמקל משום הפסד מרובה לא נאמר עליו שיש לו עניינים מחוץ להלכה שגורמים לו להקל בהלכה, אלא שזו היא ההלכה.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 06 אפריל 2020, 21:26

זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 21:18
אני בסך הכל חזרתי על מה שאתה כתבת בתחילת האשכול שהחסיד יראה את הנושא של נשיאות כפים כעין הפסד מרובה, כלומר, יש מקום להקל בהלכה משום ההפסד של נשיאות כפים.

דהיינו טענתך היא שדברי המחזיק ברכה [החיד"א] שהביא השערי תשובה
לסמוך בזמן מגיפה
שמהני צירוף של רואים אלו את אלו
בשביל שלא יתבטלו ארבעים יום מלומר קדיש וקדושה

זה טענה חסידית
שאין ראוי לקבלה במחוז ליטא
יתכן. אבל זה מענין ולא מוכרח


זאת תורת
הודעות: 136
הצטרף: 31 אוגוסט 2018, 00:48
נתן תודה: 44 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי זאת תורת » 06 אפריל 2020, 21:36

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 21:21
זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 21:18
אני בסך הכל חזרתי על מה שאתה כתבת בתחילת האשכול שהחסיד יראה את הנושא של נשיאות כפים כעין הפסד מרובה, כלומר, יש מקום להקל בהלכה משום ההפסד של נשיאות כפים.
להקל בהלכה אין הכוונה להקל ראש בהלכה, אלא להתחשב בזה כסניף לקולא שמביא את את המורה להכריע כן עפ''י דין.
כמו שמי שמקל משום הפסד מרובה לא נאמר עליו שיש לו עניינים מחוץ להלכה שגורמים לו להקל בהלכה, אלא שזו היא ההלכה.
כמובן כמובן. אם היה משמע מדברי שאני חושב שיש למורים החסידים קלות ראש בהלכה, אני מתנצל ומבהיר שלא זו היתה כוונתי, אלא להסביר מאין נובע הבדלי הגישות. מקוה שהובנתי.
 


זאת תורת
הודעות: 136
הצטרף: 31 אוגוסט 2018, 00:48
נתן תודה: 44 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי זאת תורת » 06 אפריל 2020, 21:38

איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 21:26
זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 21:18
אני בסך הכל חזרתי על מה שאתה כתבת בתחילת האשכול שהחסיד יראה את הנושא של נשיאות כפים כעין הפסד מרובה, כלומר, יש מקום להקל בהלכה משום ההפסד של נשיאות כפים.

דהיינו טענתך היא שדברי המחזיק ברכה [החיד"א] שהביא השערי תשובה
לסמוך בזמן מגיפה
שמהני צירוף של רואים אלו את אלו
בשביל שלא יתבטלו ארבעים יום מלומר קדיש וקדושה

זה טענה חסידית
שאין ראוי לקבלה במחוז ליטא
יתכן. אבל זה מענין ולא מוכרח

אני לא יודע מה לומר לך, אבל נראה לי שבוודאי הגר"א לא היה מסכים לטענה כזו.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2725
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 741 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי נדיב לב » 06 אפריל 2020, 21:39

יוספי כתב:
06 אפריל 2020, 20:47
עי' שם בקישור בעמוד 12
לא יודע איך להעלות

הורדה.png
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 07 אפריל 2020, 00:08

זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 21:38
איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 21:26
זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 21:18
אני בסך הכל חזרתי על מה שאתה כתבת בתחילת האשכול שהחסיד יראה את הנושא של נשיאות כפים כעין הפסד מרובה, כלומר, יש מקום להקל בהלכה משום ההפסד של נשיאות כפים.

דהיינו טענתך היא שדברי המחזיק ברכה [החיד"א] שהביא השערי תשובה
לסמוך בזמן מגיפה
שמהני צירוף של רואים אלו את אלו
בשביל שלא יתבטלו ארבעים יום מלומר קדיש וקדושה

זה טענה חסידית
שאין ראוי לקבלה במחוז ליטא
יתכן. אבל זה מענין ולא מוכרח

אני לא יודע מה לומר לך, אבל נראה לי שבוודאי הגר"א לא היה מסכים לטענה כזו.
אז אולי השיטה הליטאית היא המחודשת...
ואנו שבים לבקשתי מתחילת האשכול.
אני מחפש אם יש מהפוסקים שדן מפורשות בהגדרה זו, האם היא טענה הלכתית או לא, והאם יש סימוכין לאחד מהצדדים באופן כולל ולא כפועל יוצא.
 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 23 אפריל 2020, 14:14

זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 21:38
איש ווילנא כתב:
06 אפריל 2020, 21:26
זאת תורת כתב:
06 אפריל 2020, 21:18
אני בסך הכל חזרתי על מה שאתה כתבת בתחילת האשכול שהחסיד יראה את הנושא של נשיאות כפים כעין הפסד מרובה, כלומר, יש מקום להקל בהלכה משום ההפסד של נשיאות כפים.

דהיינו טענתך היא שדברי המחזיק ברכה [החיד"א] שהביא השערי תשובה
לסמוך בזמן מגיפה
שמהני צירוף של רואים אלו את אלו
בשביל שלא יתבטלו ארבעים יום מלומר קדיש וקדושה

זה טענה חסידית
שאין ראוי לקבלה במחוז ליטא
יתכן. אבל זה מענין ולא מוכרח

אני לא יודע מה לומר לך, אבל נראה לי שבוודאי הגר"א לא היה מסכים לטענה כזו.
האם הגר''א היה מסכים למנהג הרווח להתפלל מנחה גדולה, שעפ''י שו''ע יוצאים רק בדיעבד? [שלא לדבר על מנחה קצרה...]
 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1855
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 435 פעמים
קיבל תודה: 505 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי איש ווילנא » 23 אפריל 2020, 14:17

אמונת אומן כתב:
23 אפריל 2020, 14:14
האם הגר''א היה מסכים למנהג הרווח להתפלל מנחה גדולה, שעפ''י שו''ע יוצאים רק בדיעבד? [שלא לדבר על מנחה קצרה...]

בוודאי כי מנהג זה נוסד על פי הגר"א בשו"ע
שסובר שלכתחילה יש להתפלל דווקא מנחה גדולה
משום שזריזין מקדימים למצוות


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 23 אפריל 2020, 14:44

זאת לא ידעתי.
אז זה שייך לאשכול על פסקי המ''ב...


חכם מה הוא אומר
הודעות: 69
הצטרף: 26 מרץ 2020, 00:43
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי חכם מה הוא אומר » 23 אפריל 2020, 15:11

אמונת אומן כתב:
05 אפריל 2020, 13:09
אני רוצה להעלות לדיון נושא שנתקלתי בו פעמים רבות, בתקווה שיש כאן חכמים שיוכלו לנתח את הענין בצורה מושכלת ותורנית.

בשאלות הלכתיות מסוימות אבל רבות, כשאני פונה לרבנים לקבל פסק בשאלה העומדת על הפרק, ברוב המקרים אני יכול לשער מראש לאיזה כיוון  נוטה התשובה, לפי השתייכותו המגזרית של הרב הנשאל.

לדוגמה, בשאלות האקטואליות כרגע,
צירוף מניין דרך המרפסות, הנתון במחלוקת הפוסקים,
הפוסק הליטאי תמיד ינטה להחמיר לפי השיטה הסוברת שלא מצטרפים, יחששו לברכה לבטלה, והתוצאה, ביטול נשיא''כ, קריאת התורה, וכדומה.

אצל הפוסק החסידי האפשרות של אי קיום המצוה נראה שנחשב כעין הפסד מרובה ביו''ד, שעי''כ נוטים להקל בחששות הנ''ל, ולפסוק שכן מצטרף, לענין נשיא''כ וקראה''ת, וכן הלאה.

זו דוגמה אקטואלית, אך מי שעוקב רואה שזהו מהלך קבוע.
לא שאני אומר שאין הבדלי גישה אבל מה שמורים עכשיו לא חייב ליהות בגלל הבדלי גישה של הרבנים אלא של הציבור עצמו
למשל עכשיו שהאדמורי''ם מורים יותר להתפלל במניין ולפתוח את הישיבות והליטאים פחות זה משום שהציבור החסידי מרגיש כפורקי עול לא להתפלל במניין ואפי' אם זה עדיף ומשו''ה הרבנים שלהם מורים להם יותר הקלות מה שאין כן הציבור הליטאי שיותר קר לא צריך הקלות בעניין 
אני מתנצל מראש אם מישהו נפגע
 


אחד הבנים
משתמש ותיק
הודעות: 396
הצטרף: 20 אפריל 2020, 03:08
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אחד הבנים » 23 אפריל 2020, 15:14

חכם מה הוא אומר כתב:
23 אפריל 2020, 15:11
אמונת אומן כתב:
05 אפריל 2020, 13:09
אני רוצה להעלות לדיון נושא שנתקלתי בו פעמים רבות, בתקווה שיש כאן חכמים שיוכלו לנתח את הענין בצורה מושכלת ותורנית.

בשאלות הלכתיות מסוימות אבל רבות, כשאני פונה לרבנים לקבל פסק בשאלה העומדת על הפרק, ברוב המקרים אני יכול לשער מראש לאיזה כיוון  נוטה התשובה, לפי השתייכותו המגזרית של הרב הנשאל.

לדוגמה, בשאלות האקטואליות כרגע,
צירוף מניין דרך המרפסות, הנתון במחלוקת הפוסקים,
הפוסק הליטאי תמיד ינטה להחמיר לפי השיטה הסוברת שלא מצטרפים, יחששו לברכה לבטלה, והתוצאה, ביטול נשיא''כ, קריאת התורה, וכדומה.

אצל הפוסק החסידי האפשרות של אי קיום המצוה נראה שנחשב כעין הפסד מרובה ביו''ד, שעי''כ נוטים להקל בחששות הנ''ל, ולפסוק שכן מצטרף, לענין נשיא''כ וקראה''ת, וכן הלאה.

זו דוגמה אקטואלית, אך מי שעוקב רואה שזהו מהלך קבוע.
לא שאני אומר שאין הבדלי גישה אבל מה שמורים עכשיו לא חייב ליהות בגלל הבדלי גישה של הרבנים אלא של הציבור עצמו
למשל עכשיו שהאדמורי''ם מורים יותר להתפלל במניין ולפתוח את הישיבות והליטאים פחות זה משום שהציבור החסידי מרגיש כפורקי עול לא להתפלל במניין ואפי' אם זה עדיף ומשו''ה הרבנים שלהם מורים להם יותר הקלות מה שאין כן הציבור הליטאי שיותר קר לא צריך הקלות בעניין 
אני מתנצל מראש אם מישהו נפגע

אני מסכים עם הרב אמונת אומן שזה יכול להגיע מהציבור. אבל אני הסברתי את זה לעצמי שהם יותר קהילתיים ולא להתפלל בבהיכנ"ס הקבוע שלהם זהו כהפסד מרובה עבורם משא"כ אברך ליטאי. ובאמת גם אצל הליטאים ראיתי ושמעתי אנשים מבוגרים מאד שאצלם זה היה ממש סבל לא להיות בשיעור או המנין הקבוע שלהם וג"כ הקלו יותר בהוראות.
 


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 23 אפריל 2020, 19:29

לא הקילו להתפלל במנין, אלא הקילו בתנאים שנחשב צירוף למנין, במרפסות וצירופים וכו'.
דווקא האדמורי''ם הגדולים מהזרם המרכזי היו הראשונים להורות להתפלל ביחידות, ורק אחרי שהציבור הפנים והתחילו להתארגן למנייני המרפסות, הגיעו הפסקים הנ''ל.


פותח הנושא
אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1361
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 470 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אמונת אומן » 24 אפריל 2020, 11:45

אמונת אומן כתב:
23 אפריל 2020, 14:44
זאת לא ידעתי.
אז זה שייך לאשכול על פסקי המ''ב...

והמ''ב מבין בהגר''א ש'קצת משמע שמצדד כמותם'' קצת שונה  ממש''כ, והביאו רק בשעה''צ.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1610
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 121 פעמים
קיבל תודה: 480 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 26 אפריל 2020, 19:05

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 17:03
זאת תורת כתב:
05 אפריל 2020, 13:40
לעומת זאת הגישה הליטאית שוללת בחומרה גישה זו, ולדבריה רצון ה' הוא אך ורק מה שכתוב בתורה, ואם לפי התורה הדין הוא כך וכך, זהו רצון ה'.
את היסוד הזה רואים לגבי טבילה בשבת שלפי הגר"א עדיף לא לטבול בשבת. 
אני חושב שמי שלא מרמה את עצמו, מוצא בש''ס מאות מקרים שמוכיחים התמקדות ב'מסביב' הרבה מעבר לעיקר הדין, ובאופן שממש ממחיש גישה הפוכה לגישה הליטאית.
ובענין זה גופא, כל עבודת יוהכ''פ, המעמד המרכזי של עם ישראל, לוותה בטבילות של הכה''ג.
ומצינו שהח''ח, מנחיל תורת הגר''א בהלכה, הקפיד לטבול בשבת.

מה ענין שמיטה אצל הר סיני. ע"פ הגיון שלך אולי תקיל בשמירת שבת, שהרי כל עבודת יוהכ''פ, המעמד המרכזי של עם ישראל, לוותה בחילול שבת ע"י שחיטת קרבנות ושריפת קרבנות וקטורת.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1610
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 121 פעמים
קיבל תודה: 480 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 26 אפריל 2020, 19:14

יוספי כתב:
06 אפריל 2020, 17:42
כמה הערות.
א. הגר"א אסר לטבול בשבת, ומצד שני חייב ללכת לטבול במוצאי שבת שאת זה אף אחד לא עושה, דהיינו ששמר על גדרי ההלכה מכל צד. ובדבר שלא סתר את ההלכה החמיר לגמרי במנהגים, לא נראה לי שאפשר להגיד את זה היום על חלק מהליטאים.
ב. אם רוצים דבר שהחסידים לא מחמירים ולא רוצים להיכנס לשינה בסוכה עדיין יש כמה דוגמאות. זמן תפילה בשבת,

שקר גמור. אני בעצמי מכיר ליטאים הטובלים במצו"ש. ואפילו ראיתי במקוה בקרית ספר שיש שעות פתיחה רשמי במצו"ש.
ולא ידעתי שאף אחד סבר שיש חיוב טבילה מעיקר הדין. אפילו החסידים לא נקטו שטבילת עזרא חיוב, והראיה שאין הם מקפידים על טבילת עזרא לנשים.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1958
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 442 פעמים
קיבל תודה: 485 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי נבשר » 26 אפריל 2020, 20:14

אחד התלמידים כתב:
26 אפריל 2020, 19:14
ולא ידעתי שאף אחד סבר שיש חיוב טבילה מעיקר הדין. אפילו החסידים לא נקטו שטבילת עזרא חיוב, והראיה שאין הם מקפידים על טבילת עזרא לנשים.
זה לא נתקן עבור הזכר - "שלא יהו ת"ח מצויין אצל נשותיהן".
 


לעניות דעתי
משתמש ותיק
הודעות: 235
הצטרף: 16 אפריל 2020, 18:17
נתן תודה: 48 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי לעניות דעתי » 26 אפריל 2020, 20:14

אחד התלמידים כתב:
26 אפריל 2020, 19:14
יוספי כתב:
06 אפריל 2020, 17:42
כמה הערות.
א. הגר"א אסר לטבול בשבת, ומצד שני חייב ללכת לטבול במוצאי שבת שאת זה אף אחד לא עושה, דהיינו ששמר על גדרי ההלכה מכל צד. ובדבר שלא סתר את ההלכה החמיר לגמרי במנהגים, לא נראה לי שאפשר להגיד את זה היום על חלק מהליטאים.
ב. אם רוצים דבר שהחסידים לא מחמירים ולא רוצים להיכנס לשינה בסוכה עדיין יש כמה דוגמאות. זמן תפילה בשבת,

שקר גמור. אני בעצמי מכיר ליטאים הטובלים במצו"ש. ואפילו ראיתי במקוה בקרית ספר שיש שעות פתיחה רשמי במצו"ש.
ולא ידעתי שאף אחד סבר שיש חיוב טבילה מעיקר הדין. אפילו החסידים לא נקטו שטבילת עזרא חיוב, והראיה שאין הם מקפידים על טבילת עזרא לנשים.

בהלכות הגר"א ומנהגיו סימן צ כתב שכיום (שבין כה אנשים טובלים) גם לגר"א אפשר לטבול בשבת.


יוספי
משתמש ותיק
הודעות: 282
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי יוספי » 26 אפריל 2020, 21:40

לעניות דעתי כתב:
26 אפריל 2020, 20:14
אחד התלמידים כתב:
26 אפריל 2020, 19:14
יוספי כתב:
06 אפריל 2020, 17:42
כמה הערות.
א. הגר"א אסר לטבול בשבת, ומצד שני חייב ללכת לטבול במוצאי שבת שאת זה אף אחד לא עושה, דהיינו ששמר על גדרי ההלכה מכל צד. ובדבר שלא סתר את ההלכה החמיר לגמרי במנהגים, לא נראה לי שאפשר להגיד את זה היום על חלק מהליטאים.
ב. אם רוצים דבר שהחסידים לא מחמירים ולא רוצים להיכנס לשינה בסוכה עדיין יש כמה דוגמאות. זמן תפילה בשבת,

שקר גמור. אני בעצמי מכיר ליטאים הטובלים במצו"ש. ואפילו ראיתי במקוה בקרית ספר שיש שעות פתיחה רשמי במצו"ש.
ולא ידעתי שאף אחד סבר שיש חיוב טבילה מעיקר הדין. אפילו החסידים לא נקטו שטבילת עזרא חיוב, והראיה שאין הם מקפידים על טבילת עזרא לנשים.

בהלכות הגר"א ומנהגיו סימן צ כתב שכיום (שבין כה אנשים טובלים) גם לגר"א אפשר לטבול בשבת.
א. מתנצל בשמם, לא ידעתי שישנם כאלו, על אף ששמעתי שכך המנהג היה אצל הבריסקערס.
ב. אפי' שיש כמה שטובלים. הרי רוב הליטאים לא מקפידים על טבילת עזרא, דבר שהגאון מאד הקפיד, וזה מה שהתכוונתי. ולא קשור אם מותר לטבול בשבת או לא. הבאתי את זה רק לראיה שהגאון הקפיד על זה כשמותר.


 


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1610
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 121 פעמים
קיבל תודה: 480 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 26 אפריל 2020, 22:17

נבשר כתב:
26 אפריל 2020, 20:14
אחד התלמידים כתב:
26 אפריל 2020, 19:14
ולא ידעתי שאף אחד סבר שיש חיוב טבילה מעיקר הדין. אפילו החסידים לא נקטו שטבילת עזרא חיוב, והראיה שאין הם מקפידים על טבילת עזרא לנשים.
זה לא נתקן עבור הזכר - "שלא יהו ת"ח מצויין אצל נשותיהן".
 

לכאורה כוונתך שלא נתקן אלא עבור הזכר.
אבל מפורש ברמב"ם (הל' תפילה פ"ד הל"ה) לפיכך היו אומרין בזמן תקנה זו שאפילו זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע ומשמשת שראתה דם נדה צריכין טבילה לקריאת שמע וכן לתפלה מפני הקרי עכ"ל.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1610
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 121 פעמים
קיבל תודה: 480 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 26 אפריל 2020, 22:36

לעניות דעתי כתב:
26 אפריל 2020, 20:14
אחד התלמידים כתב:
26 אפריל 2020, 19:14
יוספי כתב:
06 אפריל 2020, 17:42
כמה הערות.
א. הגר"א אסר לטבול בשבת, ומצד שני חייב ללכת לטבול במוצאי שבת שאת זה אף אחד לא עושה, דהיינו ששמר על גדרי ההלכה מכל צד. ובדבר שלא סתר את ההלכה החמיר לגמרי במנהגים, לא נראה לי שאפשר להגיד את זה היום על חלק מהליטאים.
ב. אם רוצים דבר שהחסידים לא מחמירים ולא רוצים להיכנס לשינה בסוכה עדיין יש כמה דוגמאות. זמן תפילה בשבת,

שקר גמור. אני בעצמי מכיר ליטאים הטובלים במצו"ש. ואפילו ראיתי במקוה בקרית ספר שיש שעות פתיחה רשמי במצו"ש.
ולא ידעתי שאף אחד סבר שיש חיוב טבילה מעיקר הדין. אפילו החסידים לא נקטו שטבילת עזרא חיוב, והראיה שאין הם מקפידים על טבילת עזרא לנשים.

בהלכות הגר"א ומנהגיו סימן צ כתב שכיום (שבין כה אנשים טובלים) גם לגר"א אפשר לטבול בשבת.

דברי הספר הלכות הגר"א ומנהגיו אינם מחייבים מי שאינו רוצה לקבל אותם. [ועדיף הו"ל להביא מדברי הביאור הלכה (סי שכו סד"ה אדם מותר) שצידד להתיר לדעת הגר"א בנטמא בשבת. אבל גם הוא לא החליט כן בודאות.]
אבל בכל אופן, אין זה שייך לאשכול זו כלל. @יוספי טען שאף אחד מהמחמירים שלא לטבול בשבת כהגר"א נוהגים לטבול במצואי שבת. ועל זה הערתי שזה שקר. [כעוד חבל של השמצות שקריות נגד ליטאים, כגון לגבי אפיית מצות, ועוד ועוד ועוד. ואם הערתי על הכל יכלה הזמן.]
אם ברצונך לדון בדעת הגר"א בטבילה בשבת, אפשר לפתוח אשכול במקום מתאים יותר.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי מבקש אמת » 27 אפריל 2020, 21:57

איש ווילנא כתב:
23 אפריל 2020, 14:17
אמונת אומן כתב:
23 אפריל 2020, 14:14
האם הגר''א היה מסכים למנהג הרווח להתפלל מנחה גדולה, שעפ''י שו''ע יוצאים רק בדיעבד? [שלא לדבר על מנחה קצרה...]

בוודאי כי מנהג זה נוסד על פי הגר"א בשו"ע
שסובר שלכתחילה יש להתפלל דווקא מנחה גדולה
משום שזריזין מקדימים למצוות
יש לזה מקור בריטב"א יומא כח,א שהבין מהגמ' שם שלכתחילה יש להתפלל מנחה גדולה וזהו הזמן בו יצחק אבינו התפלל. וכן הביא בערוך השלחן רלג,יב בשם ר"ש פרחון ע"ש.
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 אפריל 2020, 02:19

אמונת אומן כתב:
06 אפריל 2020, 20:23
הדוגמאות שאביא אינן קשורות לקיום או ביטול ההלכה, אלא לגישה הכללית.
כמה דברים עשו במקדש לא בגלל צורך הלכתי, אלא כדי ''להרגיש העזרה''? [להגדיל הטראסק''ק בלע''ז]

כהנים היו עושים לעצמם בגדי כהונה יקרים מכספם, [כתונת מעשרים אלף מנה! ], ואף היו עושים אמהות של כהנים כעין בגדי כהונה שהיו לובשים אותם כל השנה לכבוד.

ראיית פני חברו נחשב למצוה שמותר לצאת לחו''ל עבורה...

שור פסולי המוקדשים מנהיגו לוקה משום כלאיים, שעשאו הכתוב כשני גופים, והקדש חול. [מכות כב.] כל רבי שהיה אומר את זה היה לשחוק ולמשל...

איזה משקל נתנו רבותינו הראשונים והאחרונים לעניינים כמו אמירת קרבנות, סגולות שונות,יוצרות זמירות וקרובות, איך הש''ס מתייחס לסגולות ולחשים, ואיך היחס לכל אלו בעולם הליטאי בן זמננו?

איך ניתן להבין איסור אמירת תחנון כשיש חתן או בעל ברית בביהכנ''ס עפ''י המנטליות הליטאית?

איך היה מרגיש בן תורה בן זמננו כאשר נדרש ממנו לערוך מסע שנתי לירושלים ולאכול שם כמויות של מעשר שני ?

אינני מעונין חלילה להקטין מישהו, רק להדגיש נקודות פחות מוכרות למי שלא הורגל לחשוב ע''ז, ואני מבקש מאד שרק מי שמסוגל לענות עניינית, ללא אמוציות, יתייחס לדברי. 
כל מה שכתבת (למעט ענין הסגולות והלחשים*) נכון מאד, ואפשר להביא עוד הרבה מקומות בדברי רבותינו שיש גישה לא טכנית יבשה, אך הגדולה מכולם לענ"ד נמצא בדברי הנביאים, שכל מי שלומדם רואה בבירור את התוכחה שמתמקדת במדרגה הרוחנית של כלל ישראל, ובמידת טהרת ונקיות הלב שלהם, ואין כמעט שום התייחסות לעבירות טכניות.
מאידך א"א להכחיש שעיקר הש"ס והפוסקים נסובים סביב הטכניקה ההלכתית, ורבותינו שבכל הדורות השקיעו את עיקר זמנם לברר כל פרט ופרט בהלכה למעשה ושלא למעשה. וכל מהות המושג הלכה לעומת עניני מידות מוסר והרגשים הוא שההלכה אינה גמישה וא"א לעבור על הלכות או לבטל קיום מצוה בשביל מדרגות וענינים גבוהים ונעלים ככל שיהיו.
בכל זה אין מחלוקת כלל וגם החסידים מודים בזה. כל הנידון הוא כמה משקל יש לתת ל"חובות האברים" לעומת "חובות הלבבות", והנפק"מ במקרים שאין ביטול מצוה או עבירה ברורה אלא יש בזה מחלוקת או שאלה של לכתחילה וכדומה. (דומני שרק בענין זמן תפלה יש טענה על ביטול מצוה ממש, ומזה מוכח שמדובר במשהו נקודתי לגבי תפלה שאפשר ליישבו באיזה אופן, ולא במגמה כוללת של ביטול הלכה).





*ענין הסגולות והלחשים וכיו"ב הוא רחב ואין בכוונתי להכנס לזה כאן, אבל דומה כי הקשר ביניהם למציאות קלוש עד בלתי קיים, וכמעט אין אף אחד שהצליח להוכיח בצורה ברורה הצלחה מוחשית של דברים אלו - לעומת המדע שמוכיח את עצמו בצורה ברורה וגלויה לעין, ולא לחינם הרמב"ם וההולכים בשיטתו התייחסו לכל הנושא בביטול מוחלט, ולדעתו דברי הגמ' בנושאים אלו אינם כפשוטם. אך גם לפי הפשטות של הגמ' נראה שיש שינוי גדול בין ימי חז"ל לזמן הזה, וכפי שרואים בעניני הרפואות שכבר הקדמונים נוכחו לראות שאינו נוגע בזמנם, וגם ראשונים אחרים הזכירו את ביטול הענינים הסגוליים כרוחות רעות ושדים בזמנם. ובפרק ערבי פסחים מבואר בגמ' שאפי' בזמן האמוראים עצמם היה ירידה בענין זה. ומקובל משמיה דהחזו"א דכל זה חלק מההסתר פנים שהעולם מתנהג לגמרי לפי חוקי הטבע החומרי, והסתר פנים זה מתרבה במשך הדורות.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אקטואליה - פנימי”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים