דף 1 מתוך 5

פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 13:09
על ידי אמונת אומן
אני רוצה להעלות לדיון נושא שנתקלתי בו פעמים רבות, בתקווה שיש כאן חכמים שיוכלו לנתח את הענין בצורה מושכלת ותורנית.

בשאלות הלכתיות מסוימות אבל רבות, כשאני פונה לרבנים לקבל פסק בשאלה העומדת על הפרק, ברוב המקרים אני יכול לשער מראש לאיזה כיוון  נוטה התשובה, לפי השתייכותו המגזרית של הרב הנשאל.

לדוגמה, בשאלות האקטואליות כרגע,
צירוף מניין דרך המרפסות, הנתון במחלוקת הפוסקים,
הפוסק הליטאי תמיד ינטה להחמיר לפי השיטה הסוברת שלא מצטרפים, יחששו לברכה לבטלה, והתוצאה, ביטול נשיא''כ, קריאת התורה, וכדומה.

אצל הפוסק החסידי האפשרות של אי קיום המצוה נראה שנחשב כעין הפסד מרובה ביו''ד, שעי''כ נוטים להקל בחששות הנ''ל, ולפסוק שכן מצטרף, לענין נשיא''כ וקראה''ת, וכן הלאה.

זו דוגמה אקטואלית, אך מי שעוקב רואה שזהו מהלך קבוע.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 13:32
על ידי וחי בהם
בענין זה יתכן שיש חילוק אמיתי, כי המשנה ברורה סומך על 'מקצתן רואים אלו את אלו' רק בשעת הדחק, ואילו הגר"ז מביא זאת בתור הלכה פסוקה בלי חולק.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 13:35
על ידי בעל אוצר
בדרך כלל זה הבדל בין תלמידי הגרש"ו לגרנ"ק ולא חסידים וליטאים.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 13:40
על ידי זאת תורת
אני מקוה שהתגובה שלי לא תעורר אמוציות, אבל כיון שבקשת אנסה לענות.
אני חושב שהגדרת טוב את הנושא: אצל החסיד ישנם שני נושאים: א. הדבקות בה'. ב. תורה. ולכן תתיכן התנגשות בין שני הנושאים, לפי החסידות יתכן [לפחות באופן תיאורטי] שבאמת בתורה כתוב דבר אחד, אבל רצון ה' הוא שיהיה אחרת, ולכן כמו שהפוסק הליטאי יתחשב בהפסד מרובה, כך הפוסק החסיד יתחשב בהפסד קריאת התורה וכדו', לעומת זאת הגישה הליטאית שוללת בחומרה גישה זו, ולדבריה רצון ה' הוא אך ורק מה שכתוב בתורה, ואם לפי התורה הדין הוא כך וכך, זהו רצון ה'.
את היסוד הזה רואים לגבי טבילה בשבת שלפי הגר"א עדיף לא לטבול בשבת. וידוע מהחזו"א שאמר שהגר"א רצה לומר בזה שאין כזה דבר לעשות 'שטייגן' במנותק מהדקדוק בתורה, אלא לעשות את רצון ה' כפי שמתגלה בתורה. [אני לא זוכר בדיוק את הנוסח, אבל זה פחות או יותר תוכן הדברים].

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 13:44
על ידי וחי בהם
לענ"ד הכותב שלפני צדק חלקית, וכדי להבהיר את הענין נכון לציין לרמב"ן (שמות פרק כ פסוק ח) שכותב: ואמת הוא ג"כ כי מדת זכור רמזו במצות עשה, והוא היוצא ממדת האהבה והוא למדת הרחמים, כי העושה מצות אדוניו אהוב לו ואדוניו מרחם עליו, ומדת שמור במצות לא תעשה, והוא למדת הדין ויוצא ממדת היראה, כי הנשמר מעשות דבר הרע בעיני אדוניו ירא אותו. ולכן מצות עשה גדולה ממצות לא תעשה, כמו שהאהבה גדולה מהיראה, כי המקיים ועושה בגופו ובממונו רצון אדוניו הוא גדול מהנשמר מעשות הרע בעיניו, ולכך אמרו דאתי עשה ודחי לא תעשה, ומפני זה יהיה העונש במצות לא תעשה גדול ועושין בו דין כגון מלקות ומיתה, ואין עושין בו דין במצות עשה כלל אלא במורדין, כמו לולב וציצית איני עושה, סוכה איני עושה, שסנהדרין היו מכין אותו עד שיקבל עליו לעשות או עד שתצא נפשו. עכ"ל.
ועפי"ז מובן מאוד, שבקרב גדולי ליטא ובפרט הדרשנים בעלי המוסר השקיעו הרבה במדת היראה ועיקר העבודה היתה זהירות מכל חשש איסור (בית בריסק צמחו מתוך גישה כזו), לעומתם החסידים השקיעו הרבה במדת אהבה. ולכן אצל החסידים מכיון שיש גישה יותר של אהבה הם מחפשים יותר להרבות המצוות, ואילו אצל הליטאים הגישה היא של יראה שנזהרים מאוד שלא להכנס לשאלה הלכתית.
כמובן בכל המקומות השקיעו בין באהבה ובין וביראה, אבל השאלה מה היה יותר בולט וחזק.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 14:03
על ידי איש ווילנא
אמונת אומן כתב:
05 אפריל 2020, 13:09
הפוסק הליטאי תמיד ינטה להחמיר לפי השיטה הסוברת שלא מצטרפים, יחששו לברכה לבטלה, והתוצאה, ביטול נשיא''כ, קריאת התורה, וכדומה.

אצל הפוסק החסידי האפשרות של אי קיום המצוה נראה שנחשב כעין הפסד מרובה ביו''ד, שעי''כ נוטים להקל בחששות הנ''ל, ולפסוק שכן מצטרף, לענין נשיא''כ וקראה''ת, וכן הלאה.

דברים פשוטים ונכונים
וההבדל הוא כללי ולא רק במקום מצווה אלא הפוסק החסידי ימצא אסמכתות להקל במקום הפסד מרובה והפוסק הלטאי יתקשה למצוא

ובשורש אני לא חושב שזה הבדל בין חסידים ללטאים
אלא באזורי פסיקה
בגליציה והונגריה היו מוצאים במקום הצורך קולות להסתמך עלייהם וכמו שאנו רואים את השואל ומשיב [שלא היה חסידי] המהרש"ם ועוד
ואצל הלטאים הסתבכו יותר [כמובן שיש חריגים בשני הצדדים]
[אמר לי אחד אצל בגליציה חדשו קולות והתרים. ואצל הלטאים חדשו חומרות..] 

וזה נוגע גם לשיטת לימוד כמה חפשו שיהא אסמכתא ביסוד הסוגיא וכמה סמכו על אחרונים ועוד

[ראיתי פעם סיפור. שהיה פעם שאלה של טריפות בבריסק וכיון שלא היה למי לפנות פנו להגר"ח אף שבדרך כלל לא היה עונה והגר"ח התחבט עם עצמו כמה שעות
עד שהחליט השוחט שעד שיענה הגר"ח מוטב לשלוח מברק למהרש"ם
ואכן נשלח המברק וקיבל תשובה מידית להקל והגר"ח בסופו של דבר החמיר [והשאלה הייתה אם לפסוק כמו משמעות הגמרא או כמו הפרי מגדים שמקל]
ואמנם הגר"ח אינו ראיה לאחרים כמובן...]

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 14:04
על ידי מיניה וביה
החילוק הוא לא בין חסידים לליטאים אלא בין דרך החסידים ודרך הליטאים.
מצוות ה' היא דרך להתדבק בבורא בקיום רצונו והגישה הכללית היא לקיים את החוקים "שלא להכעיס את המחוקק" (ובגישה היותר גרועה כפי ששמעתי מרב מזרחי
תרי"ג בעיות)
ולכן במקרה ונוצר מצב שא"א לעשות כפי המחוקק אזי שלום עלי נפשי- וכמובן אני מדבר באופן שהוא כדת וכדין ובודאי לא יענש על כך
אך הגישה החסידית שהבורא ית"ש נתן לנו את התורה כדי שנוכל להתדבק בו דאורייתא וקב"ה וישראל חד הוא ואם ח"ו נוצר מצב שבדרך הרגילה אין חיוב או א"א אזי הוא צער גדול ונזעקת ממעמקי הלב צעקת הצלה א-לי א-לי למה עזבתני וכמובן מתחיל החסיד לחפש כל תצדקי בצורה פיזית ובצורה הלכתיו להמדיך להיות דבוק בה' ובתורתו 

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 14:07
על ידי אמונת אומן
בעל אוצר כתב:
05 אפריל 2020, 13:35
בדרך כלל זה הבדל בין תלמידי הגרש"ו לגרנ"ק ולא חסידים וליטאים.

זה לא היינו הך ומאותו הטעם?
בדוגמה של ימינו, ר''מ שטרנבוך הוא לא מאלה ולא מאלה...

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 14:10
על ידי אמונת אומן
אני שמח שהחברים מסכימים למהלך הכללי שהוא די בולט בשדה ההוראה.
ולכאורא זה נפ''מ להלכה שעל אדם לשאול מורה הוראה שהוך בדרכו, דומני שלא מקובל כך בדורות הקודמים.
לא נמנעו חסידים מלשאול את הגרי''י פישר וליטאים את ר''מ ברנדסדורפר ורא''מ הלברשטאם, ולמעלה בקדש המחת יצחק שבט הלוי ועוד.

אני מחפש זכר לענין זה בהגדרות של כללי הפסק.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 14:21
על ידי יהודי
החילוק נכון.
אבל הגר"מ ברנדסופר הוא קצת יותר ליטאי בשיטתו ההלכתית.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 14:28
על ידי איש ווילנא
אמונת אומן כתב:
05 אפריל 2020, 14:10
הגרי''י פישר וליטאים את ר''מ ברנדסדורפר ורא''מ הלברשטאם, ולמעלה בקדש המחת יצחק שבט הלוי ועוד.

צודק מי שהעיר שר"מ ברנדסופר דווקא יש בו נטיה לשיטה הלטאית
מאידך יש לציין שהגרי"י פישר דווקא יש בו נטיה לשיטה החסידית [בדברים מסוימים]
אבל השאר זה דוגמאות טובות

ולגופו של ענין זה שאלה טובה
אבל לרוב הלטאים אין מסורת לטאית חזקה והרבה בכלל לא הגיעו מליטא

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 14:31
על ידי ר' יונה
זה מזכיר את הסיפור על אותו הלך שנקלע לקניות בטבורו של בני ברק, לתפילת מנחה נכנס לכולל ליטאי, שם ראה בצד פינת קפה, בהיותו צמא ויגע ניגש לאחד האברכים ושאל אם אפשר לשתות קפה, האברך כחכח בגרונו, עיקם את פרצופו, ובתנועה למדנית השיב: לא יודע, זה כספי ציבור, לא יודע אם מותר, אם בשביל זה זה נועד, מסתבר שאסור, לא שווה לחזור בגלגול על כוס קפה.
למעריב נכנס ההלך לשטיבל חסידי, ובהיותו עדיין בצמאו, שאל איזה חסידישע יונגערמאן האם מותר לשתות קפה במטבח. "בטח" השיב לו הנ"ל," זה הרי כספי ציבור, בשביל הציבור"

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 14:52
על ידי אמונת אומן
כמובן שזה גם גולש מעבר לאידאולוגיה המקורית.

אדם שעיקר חינוכו לאהוב, יאהב, יוותר, ויתן, גם כשאינו מחויב, ולפעמים כשזה מיותר ואסור או ע''ח הזולת.

כנ''ל אדם שעיקר חינוכו לדקדק,
יהיה מדקדק בכל דרכיו, גם כשצריך לוותר, גם כשזה לא דקדוק הלכתי אלא סתם עצבנות וצרות עין,
[אפשר לראות דוגמה כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... AA#p359619]
כך הקב''ה ברא את האדם, וזה נכון לגבי רוב מוחלט של בני אדם, פרט ליחידים ומיוחדים.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 14:58
על ידי מיניה וביה
יהודי כתב:
05 אפריל 2020, 14:21
החילוק נכון.
אבל הגר"מ ברנדסופר הוא קצת יותר ליטאי בשיטתו ההלכתית.


הכותב התכוון להגאון ר' מאיר ברדסדופער זצ"ל (וכמובן לא לבנו הרב ר' משה שליט"א שאף שכבודו במקומו מונח הוא לא בקנה מידה של רב גדול כשהשמות שהזכירו)

ישנו הבדל גישה מהותי בין רב חסידי לרב ליטאי שהכותב הנ"ל לא התיחס אליו והוא כי רב חסידי בד"כ בונה את יסוד פסיקתו על פי דברי הפוסקים המפורשים אלא ובמקום שיש צורך להקל מצרף שיטות פוסקים לקולא אך לעולם לא ייסד עיקר בנינו על סברת הלב וחילוקי דין משא"כ רב ליטאי עיקר בנינו ע"פ סברת הלב ללא יסוד מפורש בפוסקים (והגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט"א הוא דוגמה מובהקת לכך) אך כמובן שבין הרבנים  החסידים אפשר למצוא רבנים שפוסקים ע"פ סברת הלב וכן להיפך ברבנים ליטאים ואלוואלו דברי אלקים חיים
 

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 15:03
על ידי איש ווילנא
מיניה וביה כתב:
05 אפריל 2020, 14:58
רב חסידי בד"כ בונה את יסוד פסיקתו על פי דברי הפוסקים המפורשים אלא ובמקום שיש צורך להקל מצרף שיטות פוסקים לקולא אך לעולם לא ייסד עיקר בנינו על סברת הלב וחילוקי דין משא"כ רב ליטאי עיקר בנינו ע"פ סברת הלב ללא יסוד מפורש בפוסקים

זה נכון ולא נכון

כי הפסיקה החסידית [שהגדרתי למעלה כפסיקה ההונגרית ושל גליציה] אמנם מסתמכת על אחרונים אבל אותם אחרונים הסתמכו על סברת הלב ואדרבה מרחיבים את הפסיקה של האחרונים ובונים על זה הרבה

ואילו הפסיקה הלטאית זה לא מספק אותה ובשביל להקל היא צריכה מקור חזק בגמ' וראשונים או סברא חזקה שאי אפשר לנטות הימנה [וזה שיש באחרונים זה לא מספק אותם כל שאין זה משכנע מצד עצמו]

כך שבמידת מה אפשר לומר להיפך מדבריך.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 15:04
על ידי ההוא טייעא
מיניה וביה כתב:
05 אפריל 2020, 14:04
החילוק הוא לא בין חסידים לליטאים אלא בין דרך החסידים ודרך הליטאים.
מצוות ה' היא דרך להתדבק בבורא בקיום רצונו והגישה הכללית היא לקיים את החוקים "שלא להכעיס את המחוקק" (ובגישה היותר גרועה כפי ששמעתי מרב מזרחי
תרי"ג בעיות)
ולכן במקרה ונוצר מצב שא"א לעשות כפי המחוקק אזי שלום עלי נפשי- וכמובן אני מדבר באופן שהוא כדת וכדין ובודאי לא יענש על כך
אך הגישה החסידית שהבורא ית"ש נתן לנו את התורה כדי שנוכל להתדבק בו דאורייתא וקב"ה וישראל חד הוא ואם ח"ו נוצר מצב שבדרך הרגילה אין חיוב או א"א אזי הוא צער גדול ונזעקת ממעמקי הלב צעקת הצלה א-לי א-לי למה עזבתני וכמובן מתחיל החסיד לחפש כל תצדקי בצורה פיזית ובצורה הלכתיו להמדיך להיות דבוק בה' ובתורתו
כמו שינה בסוכה למשל?

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 15:23
על ידי מיניה וביה
ההוא טייעא כתב:
05 אפריל 2020, 15:04
מיניה וביה כתב:
05 אפריל 2020, 14:04
החילוק הוא לא בין חסידים לליטאים אלא בין דרך החסידים ודרך הליטאים.
מצוות ה' היא דרך להתדבק בבורא בקיום רצונו והגישה הכללית היא לקיים את החוקים "שלא להכעיס את המחוקק" (ובגישה היותר גרועה כפי ששמעתי מרב מזרחי
תרי"ג בעיות)
ולכן במקרה ונוצר מצב שא"א לעשות כפי המחוקק אזי שלום עלי נפשי- וכמובן אני מדבר באופן שהוא כדת וכדין ובודאי לא יענש על כך
אך הגישה החסידית שהבורא ית"ש נתן לנו את התורה כדי שנוכל להתדבק בו דאורייתא וקב"ה וישראל חד הוא ואם ח"ו נוצר מצב שבדרך הרגילה אין חיוב או א"א אזי הוא צער גדול ונזעקת ממעמקי הלב צעקת הצלה א-לי א-לי למה עזבתני וכמובן מתחיל החסיד לחפש כל תצדקי בצורה פיזית ובצורה הלכתיו להמדיך להיות דבוק בה' ובתורתו
כמו שינה בסוכה למשל?
יפה הבאת דוגמה יפה מדברי חז"ל שלעתיד לבוא יטענו אומות העולם מדוע להם לא ניתנה התורה והקב"ה יתן להם מצוה קלה סוכה ויעשו סוכות בראש גגם ויוציא ה' חמה מנרתיקה, ומיד יצאו הגויים ויבעטו בסוכה.
ומסבירים המפרשים שאף שמצטער פטור מסוכה ובדין יצאו מהסוכה מ"מ התביעה נגדם יהיה על כך שיוצאים בשמחה ובועטים במצוה במקום להצטר מכך שהפסידו את המצוה
ובזה מתבטאת דרך החסידות
 

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 15:27
על ידי יהודי
חשוב לציין שהפסיקה הליטאית הישנה אינה המקובל כיום בב"ב (שהיא בנויה על דרך החזו"א עם שינויים נכבדים), אלא שיטת האגר"מ והערוה"ש.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 15:35
על ידי ההוא טייעא
מיניה וביה כתב:
05 אפריל 2020, 15:23
ההוא טייעא כתב:
05 אפריל 2020, 15:04
מיניה וביה כתב:
05 אפריל 2020, 14:04
החילוק הוא לא בין חסידים לליטאים אלא בין דרך החסידים ודרך הליטאים.
מצוות ה' היא דרך להתדבק בבורא בקיום רצונו והגישה הכללית היא לקיים את החוקים "שלא להכעיס את המחוקק" (ובגישה היותר גרועה כפי ששמעתי מרב מזרחי
תרי"ג בעיות)
ולכן במקרה ונוצר מצב שא"א לעשות כפי המחוקק אזי שלום עלי נפשי- וכמובן אני מדבר באופן שהוא כדת וכדין ובודאי לא יענש על כך
אך הגישה החסידית שהבורא ית"ש נתן לנו את התורה כדי שנוכל להתדבק בו דאורייתא וקב"ה וישראל חד הוא ואם ח"ו נוצר מצב שבדרך הרגילה אין חיוב או א"א אזי הוא צער גדול ונזעקת ממעמקי הלב צעקת הצלה א-לי א-לי למה עזבתני וכמובן מתחיל החסיד לחפש כל תצדקי בצורה פיזית ובצורה הלכתיו להמדיך להיות דבוק בה' ובתורתו
כמו שינה בסוכה למשל?
יפה הבאת דוגמה יפה מדברי חז"ל שלעתיד לבוא יטענו אומות העולם מדוע להם לא ניתנה התורה והקב"ה יתן להם מצוה קלה סוכה ויעשו סוכות בראש גגם ויוציא ה' חמה מנרתיקה, ומיד יצאו הגויים ויבעטו בסוכה.
ומסבירים המפרשים שאף שמצטער פטור מסוכה ובדין יצאו מהסוכה מ"מ התביעה נגדם יהיה על כך שיוצאים בשמחה ובועטים במצוה במקום להצטר מכך שהפסידו את המצוה
ובזה מתבטאת דרך החסידות
 
לא יודע מה אתה שח, ברמ"א כתוב שרק המדקדקים במצוות מקפידים לישון בסוכה ומלמד זכות על אלו שמקילים והרב שולחן ערוך מקיל עוד יותר כי זה טירחא יתירה להוריד את המצעים למטה וזה כמובן סותר את דבריך.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 15:58
על ידי מיניה וביה
יפה הגדרת המדקדקים במצוות

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 16:05
על ידי ההוא טייעא
מיניה וביה כתב:
05 אפריל 2020, 15:58
יפה הגדרת המדקדקים במצוות
???

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 16:13
על ידי אמונת אומן
בבקשה לא לסטות ממטרת האשכול לויכוחים הנדושים,יש אשכולות לזה די והותר.

מי שבידו להביא הוכחות לעצם שיטת הפסיקה יבורך.

את אף אחד לא מעניין להיכנס שוב לויכוח של שינה בסוכה שאיננו ענין של פסיקה, כמותו יש דוגמאות רבות לכל אחד מהצדדים.

[כמו''כ כמה ראיות שהובאו לעיל, גם הם מתפרשים לצדדים.]

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 16:16
על ידי כדי
מיניה וביה כתב:
05 אפריל 2020, 15:23
יפה הבאת דוגמה יפה מדברי חז"ל שלעתיד לבוא יטענו אומות העולם מדוע להם לא ניתנה התורה והקב"ה יתן להם מצוה קלה סוכה ויעשו סוכות בראש גגם ויוציא ה' חמה מנרתיקה, ומיד יצאו הגויים ויבעטו בסוכה.
ומסבירים המפרשים שאף שמצטער פטור מסוכה ובדין יצאו מהסוכה מ"מ התביעה נגדם יהיה על כך שיוצאים בשמחה ובועטים במצוה במקום להצטר מכך שהפסידו את המצוה
רק הערה, זה לא המפרשים אלא הגמרא בע''ז (דף ג כמדומני)...

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 16:20
על ידי ההוא טייעא
בעל אוצר כתב:
05 אפריל 2020, 13:35
בדרך כלל זה הבדל בין תלמידי הגרש"ו לגרנ"ק ולא חסידים וליטאים.
דוגמא שממחישה את ההבדלים: רש"ו מקיל במראות ומחמיר בהרחקות ורנ"ק בדיוק הפוך.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 16:24
על ידי איש ווילנא
יהודי כתב:
05 אפריל 2020, 15:27
חשוב לציין שהפסיקה הליטאית הישנה אינה המקובל כיום בב"ב (שהיא בנויה על דרך החזו"א עם שינויים נכבדים), אלא שיטת האגר"מ והערוה"ש.
על מה אתה מסתמך
בא ניקח לדוגמא את הערוך השולחן 
לענ"ד הוא יחיד בדרכו 
ואינו תואם כלל את הפסיקה והסגנון של רוב גאוני ליטא 

אבל הוא כן תואם את נקודת העצמאות של הפסיקה הלטאית
שלא מסתמכים על אחרונים 
אלא על לימודם העצמי ובזה הערוה"ש דווקא דומה לחזו"א. 
אלא שיש כאלה שזה הביא אותם להקל ויש כאלה שהביא אותם להחמיר

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 16:26
על ידי אמונת אומן
ההוא טייעא כתב:
05 אפריל 2020, 16:20
בעל אוצר כתב:
05 אפריל 2020, 13:35
בדרך כלל זה הבדל בין תלמידי הגרש"ו לגרנ"ק ולא חסידים וליטאים.
דוגמא שממחישה את ההבדלים: רש"ו מקיל במראות .

נ''ל שזה יותר קשור למסורת ולמשקל שנותנים לה, וגדול ההולכים בדרך זו היה הגרי''י פישר... עד שאברכים חסידיים נמנעו מלשאול אותו במראות.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 16:57
על ידי יהודי
איש ווילנא כתב:
05 אפריל 2020, 16:24
יהודי כתב:
05 אפריל 2020, 15:27
חשוב לציין שהפסיקה הליטאית הישנה אינה המקובל כיום בב"ב (שהיא בנויה על דרך החזו"א עם שינויים נכבדים), אלא שיטת האגר"מ והערוה"ש.
על מה אתה מסתמך
בא ניקח לדוגמא את הערוך השולחן 
לענ"ד הוא יחיד בדרכו 
ואינו תואם כלל את הפסיקה והסגנון של רוב גאוני ליטא 

אבל הוא כן תואם את נקודת העצמאות של הפסיקה הלטאית
שלא מסתמכים על אחרונים 
אלא על לימודם העצמי ובזה הערוה"ש דווקא דומה לחזו"א. 
אלא שיש כאלה שזה הביא אותם להקל ויש כאלה שהביא אותם להחמיר
כבר התווכחנו ע"ז לפני כמה חודשים.
 

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 19:16
על ידי אחד התלמידים
יהודי כתב:
05 אפריל 2020, 14:21
החילוק נכון.
אבל הגר"מ ברנדסופר הוא קצת יותר ליטאי בשיטתו ההלכתית.

אולי משום שהוא היה תלמיד ישיבת מיר.

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 19:53
על ידי שלום רב
דוגמה לנושא מפוסק שהיה רבי חסידי גדול, בעל הישמח משה, יכול המעיין לראות בקישור המצורף פה, שו"ת והשיב משה סי' יד. תשובה לא ארוכה ומיד בתחילת התשובה נראית המגמה

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

Re: פוסקים חסידיים וליטאיים - הבדלי גישה

נשלח: 05 אפריל 2020, 20:13
על ידי אמונת אומן
שלום רב כתב:
05 אפריל 2020, 19:53
דוגמה לנושא מפוסק שהיה רבי חסידי גדול, בעל הישמח משה, יכול המעיין לראות בקישור המצורף פה, שו"ת והשיב משה סי' יד. תשובה לא ארוכה ומיד בתחילת התשובה נראית המגמה

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
אכן כך.
אלא שעדיין מבקש אני למצוא מי שדן בהבדל הזה וקראו בשמו, לא רק מה שאנו רואים ממשמעות הדברים.
ומסתמא יש גם ראיות להיפך.