עקב איסור המדורות - האם יש מקור או היסטוריה להדלקות מחוץ למירון או ש...

דיונים תורניים אקטואליים אודות מגיפת הקורונה והשלכותיה באספקלריא של תורה (וכן עדכונים נחוצים בלבד!)
בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"
כללי הפורום
= בפורום זה ניתן להעלות דיונים תורניים אקטואליים בלבד =
העלאת דברים אחרים תיאלץ לחסום את המשתמש
עדכונים נחוצים ניתן להעלות בתת הפורום בלבד!

פותח הנושא
משה בן
הודעות: 17
הצטרף: 14 אוקטובר 2018, 21:38
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
סטטוס: לא מחובר

עקב איסור המדורות - האם יש מקור או היסטוריה להדלקות מחוץ למירון או ש...

שליחה על ידי משה בן » 03 מאי 2020, 22:36

לאחרונה פורסם שבכוונת הממשלה לאסור השנה כל הדלקה שהיא מחוץ לאתרא קדישא מירון ונשמעו בקרב המחנה קולות המוחים על ביטול המנהג ופגיעה בכבוד התנא האלוקי וכו'
אלא שלכאורה המעיין יתפלא למצוא שכל עניין ההדלקות כמעט ולא היה קיים עד לשנים האחרונות מחוץ למירון כדלהלן:
עניין הדלקת מדורה לכבוד הצדיק מתועד עוד מזמן רבינו עובדיה מברטנורא במכתב שכתב לאחיו במהלך מסעו בארה"ק (בשנת רמ"ט)אודות מנהג שהיה לערוך הדלקה ביום ט"ו באייר ע"י ציון שמואל הנביא (יש גירסא משובשת כביכול דיבר על מירון ועל י"ח באייר אך זה נדחה ע"י גדולי העוסקים בעניין, עיין מאמרו של הרי"א בלוי ב'ישורון' ט"ו עמוד 856)
ההדלקה בציון הרשב"י לכאורה הגיעה כהמשך לאותו מנהג שהיה בקבר שמואל הנביא (שהפסיק עם השנים), עוד מזמן האור החיים מוזכר שהיו מדליקים מדורות בקבר הרשב"י (אך לאו דווקא בל"ג בעומר), לא ידוע לי העדות הראשונה להדלקה בל"ג בעומר במירון (אם כי זה וודאי כמה מאות שנים השאלה היא האם בזמן האר"י כשהיה מנהג הזיארה לעלות למירון בט"ו באייר היו מדליקים מדורות)
בכל אופן אם נביט אל מנהג ההדלקה מחוץ למירון לכאורה אין לו שום ביסוס הן בספה"ק והן בעדויות ההיסטוריות הקיימות, העדות הראשונה (שיש לי) היא משנת תרנ"ג לגבי מנהג הדלקה שהיה בחברון וירושלים כמוזכר במקורות חב"ד שהאדמו"ר מוהרש"ב ביקש שירכשו עבורו את ההדלקה, מקור:

https://chabadlibrary.org/books/chasidi ... /15/55.htm
אצל אדמו"ר מוהרש"ב
 [א]
 ..פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם בירושלים ובחברון. בשנת תרנ"ג [או תרנ"ד - אין זוכרים כיצד אמר אדמו"ר] קנה אאמו"ר [מוהרש"ב] את ההדלקה הראשונה (ס' השיחות תרצ"ט, עמ' 330)
 [ב]
 ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי (אגרות-קודש מוהרש"ב, ג, עמ' יד - כב אדר תרמ"ח. הטעם לאי רצונו של מוהרש"ב לקנות את ההדלקה במירון, הוא כנראה מפני שעל קבר רשב"י חגגו ה"חופשים", כמסופר בס' השיחות תרצ"ט שם. גם באיגרת משנת תרמ"ז מצינו שאדמו"ר מוהרש"ב מזכיר את מכתבו "על-דבר ההדלקה" - אגרות-קודש, א, עמ' טו).

המקור השני שיש אצלי זה המנהג בג'רבא לעדרוך הדלקה שככל הנראה החל בשנת תרס"ד כעדותו של הרב רפאל בנימין הכהן, רב המושב ברכיה ומרבני קהילת ג'רבה:

ציטוט מתוך מאמר של הרב ירחמיאל ישראל יצחק הלפרין בירחון האוצר אייר תשע"ט:

מענין לענין אצטט כאן מדבריו של הרב רפאל בנימין הכהן, רב המושב ברכיה ומרבני קהילת ג'רבה, על פי ראיון איתו עם אהרן טייטלבוים, 'ג'רבה; חיים יהודיים פועמים', מרוה לצמא ה' באייר תשע"ו גליון 2233:
"ל"ג בעומר בג'רבה. אחד האירועים המפורסמים הוא ההילולא הגדולה בל"ג בעומר ובל"ד בעומר, בבית הכנסת 'אלגריבה'. בשנים האחרונות, הפכה ההילולא המיוחדת הזאת למקור לא אכזב של עליה לרגל, שהכנסות נאות בצידה.
לדברי הרב הכהן, המסורת הזו נולדה בסה"כ בשנת תרס"ד, בידי הקהילה, אך התקדשה בקרב היהודים והם שומרים על מנהג זה עד היום, גם בריכוזי יהודי ג'רבה המפוזרים בארץ, כמו במושב ברכיה, נתיבות ועוד.
להשערתי, יהודי ג'רבה, ששמעו על השמחה הגדולה במירון בל"ג בעומר הגו את הרעיון לקיום הילולא זו גם אצלם, לכבוד רשב"י. הרבנים לא אהבו את היוזמה הזו בתחילה, אבל לאחר שראו כי הציבור נלהב ואינו מוכן לוותר על כך, החליטו לאשר את ההילולא בכפוף לתקנות שונות, בנושא הצניעות בעיקר, כדי לוודא כי החגיגות תיערכנה בקדושה. הרבנים עצמם אכפו את התקנות, ועקבו מקרוב כדי לוודא כי הנהלים יקוימו, ואכן במרוצת השנים הפכו הרבנים עצמם לחלק מהמעמד; הם היו אלו ששרו את הפיוטים לכבוד רשב"י ונצחו על השמחה והשירה.
אגב, בעיר נוספת בתוניס רצו להעתיק את רעיון ההילולא בל"ג בעומר אבל הרבנים התנגדו נחרצות, מחשש שלא יוכלו לאכוף גם שם תקנות שתשמורנה על קדושת המעמד" (ההדגשים שלי. להתנגדותו של רבי כלפון משה הכהן להילולת רשב"י בג'רבה ראה: לוי יצחק רבינוביץ, 'יהודי האי ג'רבה', מחניים צ"ג צ"ד, עמוד 100.)


גם בנקודת זמן זו המנהג לא פשט ברחבי העולם היהודי, לא מצאתי עדויות למנהג בחצרות החסידויות באירופה לפני השואה ולכאורה המנהג החל להתפשט רק לאחר השואה, מה שמטריד בזה הוא מה שמצאתי כתוב בויקיפדיה:

בתחילת המאה ה-20 פיתחה התנועה הציונית את מיתוס ל"ג בעומר, וחיבורו יחד עם מרד בר כוכבא והמאבק
לחירות לאומית. מנהג הדלקת המדורות הופץ כזכר למורדים שהדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר
את ההודעה על פרוץ המרד.
 גם המנהג להכין חצים וקשתות ולהתאמן בהם בסביבות המדורה מקושר למרד בר
כוכבא, שהתקיים בתקופה בה חץ וקשת היה כלי הנשק העיקרי בקרב[דרוש מקור].


אשמח מאוד אם מישהו ימצא לי עדויות כלשהן לקיום המנהג קודם לכן ו/או מקורות בספה"ק לכך ו/או הסבר כלשהו על ההאצה הפתאומית בהתפשטות המנהג מלבד מה שהוזכר בויקיפדיה


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1620
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 123 פעמים
קיבל תודה: 482 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עקב איסור המדורות - האם יש מקור או היסטוריה להדלקות מחוץ למירון או ש...

שליחה על ידי אחד התלמידים » 03 מאי 2020, 23:25

בשנים האחרונות נתחדש הדלקה 'מסורתית' בקבר שמאול הנביא ע"י קופת הצדקה של רמות.
היתה להם רק בעיה אחת, שהם התקשו לאתר מי מרבני רמות שיסכים להדליק המהדורה, עד שהגר"מ קליין ז"ל הסכים.


ששמואל
משתמש ותיק
הודעות: 253
הצטרף: 22 ינואר 2020, 13:17
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עקב איסור המדורות - האם יש מקור או היסטוריה להדלקות מחוץ למירון או ש...

שליחה על ידי ששמואל » 04 מאי 2020, 00:48

מה הפליאה הגדולה, ל"ג בעומר זה חג חסידי מובהק שמשום פנימיות התורה שהתגלתה באותו יום וכו' הם חוגגים באותו יום.
פוק חזי, בכל המערכת הליטאית, בכל הישיבות ובכל הכוללים ההתייחסות היחידה מצד המערכת היא שלא אומרים תחנון באותו יום.
המקום היחידי למיטב ידעתי שציין את ל"ג בעומר מעבר לספירת העומר הוא כולל רשב"י בבני ברק שהדליק אבוקה בסוף הסדר (או לאחר מעריב, לא זוכר) לכבוד ר' שמעון.
החדרים (ובשנים האחרונות פה ושם ישיבות קטנות) עושים מדורה במסגרת החיידר רק משום שלולא זה הילדים יעשו מדורות שכונתיות ללא פיקוח ותוצאותיה מי ישורנו.

עוד יותר, המשנה ברורה תצג ג מסכם שלוש שיטות עיקריות מתי האבלות בין פסח לעצרת, וכותב דלכו"ע יש איסור 33 יום רק שיש מחלוקת איזה ימים זה היה עיי"ש ומ"מ לא בעינן 33 ימים שלמים אלא 32 ימים וביום אחד יש להקל מצד מקצת היום ככולו וכתב שם בביאור הלכה (ד"ה יש נוהגין) וז"ל ולנגד אלו הל"ג ימים קבלו ישראל על עצמם קצת אבלות ל"ג ימים אלא שיום אחד מהן יש להקל במקצת יום דהוא ככולו ובחרו ביום ל"ג בעומר ואולי מאיזה טעם עכ"ל.

דרך אגב לפי המשנ"ב הנ"ל אסור לשמוע מוזיקה בליל ל"ג בעומר כמו שאסור בתספורת ובחתונות (מה שיש שמתחתנים בזמנינו בליל ל"ג בעומר זה בדיעבד גדול ומשום שיש אומרים שהיום (לא כולל תקופות קורונה) בעומס על האולמות זה נחשב לשעת הדחק)


פותח הנושא
משה בן
הודעות: 17
הצטרף: 14 אוקטובר 2018, 21:38
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: עקב איסור המדורות - האם יש מקור או היסטוריה להדלקות מחוץ למירון או ש...

שליחה על ידי משה בן » 04 מאי 2020, 01:00

ששמואל כתב:
04 מאי 2020, 00:48
מה הפליאה הגדולה, ל"ג בעומר זה חג חסידי מובהק שמשום פנימיות התורה שהתגלתה באותו יום וכו' הם חוגגים באותו יום.
פוק חזי, בכל המערכת הליטאית, בכל הישיבות ובכל הכוללים ההתייחסות היחידה מצד המערכת היא שלא אומרים תחנון באותו יום.
המקום היחידי למיטב ידעתי שציין את ל"ג בעומר מעבר לספירת העומר הוא כולל רשב"י בבני ברק שהדליק אבוקה בסוף הסדר (או לאחר מעריב, לא זוכר) לכבוד ר' שמעון.
החדרים (ובשנים האחרונות פה ושם ישיבות קטנות) עושים מדורה במסגרת החיידר רק משום שלולא זה הילדים יעשו מדורות שכונתיות ללא פיקוח ותוצאותיה מי ישורנו.

עוד יותר, המשנה ברורה תצג ג מסכם שלוש שיטות עיקריות מתי האבלות בין פסח לעצרת, וכותב דלכו"ע יש איסור 33 יום רק שיש מחלוקת איזה ימים זה היה עיי"ש ומ"מ לא בעינן 33 ימים שלמים אלא 32 ימים וביום אחד יש להקל מצד מקצת היום ככולו וכתב שם בביאור הלכה (ד"ה יש נוהגין) וז"ל ולנגד אלו הל"ג ימים קבלו ישראל על עצמם קצת אבלות ל"ג ימים אלא שיום אחד מהן יש להקל במקצת יום דהוא ככולו ובחרו ביום ל"ג בעומר ואולי מאיזה טעם עכ"ל.

דרך אגב לפי המשנ"ב הנ"ל אסור לשמוע מוזיקה בליל ל"ג בעומר כמו שאסור בתספורת ובחתונות (מה שיש שמתחתנים בזמנינו בליל ל"ג בעומר זה בדיעבד גדול ומשום שיש אומרים שהיום (לא כולל תקופות קורונה) בעומס על האולמות זה נחשב לשעת הדחק)
נו ואיך שהמנהג תפס בכל העולם החסידי בתוך כמה עשרות שנים זה לא מפליא אותך?
 


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1973
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 448 פעמים
קיבל תודה: 488 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עקב איסור המדורות - האם יש מקור או היסטוריה להדלקות מחוץ למירון או ש...

שליחה על ידי נבשר » 04 מאי 2020, 01:19

ששמואל כתב:
04 מאי 2020, 00:48
מה הפליאה הגדולה, ל"ג בעומר זה חג חסידי מובהק שמשום פנימיות התורה שהתגלתה באותו יום וכו' הם חוגגים באותו יום.
פוק חזי, בכל המערכת הליטאית, בכל הישיבות ובכל הכוללים ההתייחסות היחידה מצד המערכת היא שלא אומרים תחנון באותו יום.
המקום היחידי למיטב ידעתי שציין את ל"ג בעומר מעבר לספירת העומר הוא כולל רשב"י בבני ברק שהדליק אבוקה בסוף הסדר (או לאחר מעריב, לא זוכר) לכבוד ר' שמעון.
החדרים (ובשנים האחרונות פה ושם ישיבות קטנות) עושים מדורה במסגרת החיידר רק משום שלולא זה הילדים יעשו מדורות שכונתיות ללא פיקוח ותוצאותיה מי ישורנו.

עוד יותר, המשנה ברורה תצג ג מסכם שלוש שיטות עיקריות מתי האבלות בין פסח לעצרת, וכותב דלכו"ע יש איסור 33 יום רק שיש מחלוקת איזה ימים זה היה עיי"ש ומ"מ לא בעינן 33 ימים שלמים אלא 32 ימים וביום אחד יש להקל מצד מקצת היום ככולו וכתב שם בביאור הלכה (ד"ה יש נוהגין) וז"ל ולנגד אלו הל"ג ימים קבלו ישראל על עצמם קצת אבלות ל"ג ימים אלא שיום אחד מהן יש להקל במקצת יום דהוא ככולו ובחרו ביום ל"ג בעומר ואולי מאיזה טעם עכ"ל.

דרך אגב לפי המשנ"ב הנ"ל אסור לשמוע מוזיקה בליל ל"ג בעומר כמו שאסור בתספורת ובחתונות (מה שיש שמתחתנים בזמנינו בליל ל"ג בעומר זה בדיעבד גדול ומשום שיש אומרים שהיום (לא כולל תקופות קורונה) בעומס על האולמות זה נחשב לשעת הדחק)
יעויין בעטרת זקנים סי' תצג' (שהיה אשכנזי מוילנה ובזמנו לא היו עדיין חסידים תלמיד של הב"ח בדורו של הרבי ר' העשיל) שכתב שלא אומרים בו תחנון, ומנהג א"י שנוהגין לילך על קברי רשב"י ובנו ר"א, ומביא שם בשם האר"י שזה יום שמחתו של רשב"י ומזה שאין לומר תחנון בל"ג בעומר.
פעם קראתי אם אני זוכר שהגרח"ק הראה לסטייפלער את העטרת זקנים שבגלל הילולא דרשב"י לא אומרים תחנון, והסטייפלער היה לו חידוש שהע"ז מביא את זה.
קישור לעט"ז https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=278


ששמואל
משתמש ותיק
הודעות: 253
הצטרף: 22 ינואר 2020, 13:17
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עקב איסור המדורות - האם יש מקור או היסטוריה להדלקות מחוץ למירון או ש...

שליחה על ידי ששמואל » 04 מאי 2020, 01:32

נבשר כתב:
04 מאי 2020, 01:19
ששמואל כתב:
04 מאי 2020, 00:48
מה הפליאה הגדולה, ל"ג בעומר זה חג חסידי מובהק שמשום פנימיות התורה שהתגלתה באותו יום וכו' הם חוגגים באותו יום.
פוק חזי, בכל המערכת הליטאית, בכל הישיבות ובכל הכוללים ההתייחסות היחידה מצד המערכת היא שלא אומרים תחנון באותו יום.
המקום היחידי למיטב ידעתי שציין את ל"ג בעומר מעבר לספירת העומר הוא כולל רשב"י בבני ברק שהדליק אבוקה בסוף הסדר (או לאחר מעריב, לא זוכר) לכבוד ר' שמעון.
החדרים (ובשנים האחרונות פה ושם ישיבות קטנות) עושים מדורה במסגרת החיידר רק משום שלולא זה הילדים יעשו מדורות שכונתיות ללא פיקוח ותוצאותיה מי ישורנו.

עוד יותר, המשנה ברורה תצג ג מסכם שלוש שיטות עיקריות מתי האבלות בין פסח לעצרת, וכותב דלכו"ע יש איסור 33 יום רק שיש מחלוקת איזה ימים זה היה עיי"ש ומ"מ לא בעינן 33 ימים שלמים אלא 32 ימים וביום אחד יש להקל מצד מקצת היום ככולו וכתב שם בביאור הלכה (ד"ה יש נוהגין) וז"ל ולנגד אלו הל"ג ימים קבלו ישראל על עצמם קצת אבלות ל"ג ימים אלא שיום אחד מהן יש להקל במקצת יום דהוא ככולו ובחרו ביום ל"ג בעומר ואולי מאיזה טעם עכ"ל.

דרך אגב לפי המשנ"ב הנ"ל אסור לשמוע מוזיקה בליל ל"ג בעומר כמו שאסור בתספורת ובחתונות (מה שיש שמתחתנים בזמנינו בליל ל"ג בעומר זה בדיעבד גדול ומשום שיש אומרים שהיום (לא כולל תקופות קורונה) בעומס על האולמות זה נחשב לשעת הדחק)
יעויין בעטרת זקנים סי' תצג' (שהיה אשכנזי מוילנה ובזמנו לא היו עדיין חסידים תלמיד של הב"ח בדורו של הרבי ר' העשיל) שכתב שלא אומרים בו תחנון, ומנהג א"י שנוהגין לילך על קברי רשב"י ובנו ר"א, ומביא שם בשם האר"י שזה יום שמחתו ומזה שאין לומר תחנון בל"ג בעומר.
פעם קראתי אם אני זוכר שהגרח"ק הראה לסטייפלער את העטרת זקנים שבגלל הילולא דרשב"י לא אומרים תחנון, והסטייפלער היה לו חידוש שהע"ז מביא את זה.
קישור לעט"ז https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=278
חלילה!
לא אמרתי שהחסידים המציאו את החג הזה.
כתבתי שהחג הזה הוא חג שלמעשה מי שחוגג אותו הוא הציבור החסידי, ומנהג א"י שציטטת הוא ההתיישבות שהייתה אז בא"י דהיינו בצפת או בטבריה (ומי שממש התאמץ גם הגיע מירושלים-שעד היום צאצאיהם חוגגים ונוסעים לר' שמעון).
אבל לא בצורה שחוגגים היום ורק במירון.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הקורונה והשלכותיה - באספקלריא של תורה [הודעות בפורום זה יפורסמו רק לאחר אישור]”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח